שלום. אובחנתי כחולה באורטיקריה לפני כ4וחצי שנים. בבדיקת דם יצא - ana profile- negative ana pattern- DFS ana titter- positive 1:160 כרגע אני בהחמרה של האורטיקריה ומטופלת אצל רופא אלרגיה. נוטלת אנטיהיסטינים וזולייר...האם התוצאות האלה יכולות להציע על מחלה אחרת ? איך זה הגיוני שבana profile יצא שלילי אבל בשאר חיובי?
שלום טל, א. בדיקת ANA חיובית שכיחה בחולים עם אורטיקריה כרונית (הרבה יותר מבאוכלוסיה הכללית) ולכן אין זה מפתיע. ב. בכל מקרה ש ANA חיובי - חשוב להשלים בירור קליני ומעבדתי ולוודא שאין באמת "עוד מחלה" אוטואימונית שמסתתרת מתחת לפני השטח - אז דברי עם הרופא שלך ו/או תגיעי למומחה/ית למחלות אוטואימוניות להשלמת הערכה ג. קשה להסביר את הנושא המעבדתי אך יש כמה טכניקות לביצוע ANA והיא בהחלט יכולה לצאת "שלילי" בוריאציה אחת ו"חיובי" באחרת - בשביל זה צריך מומחה- אבל זה לגמרי אפשרי - במקרה הזה - אני אקח סיכון (רק על סמך מה שכתבת ובלי כל הנתונים) ואומר - שככל הנראה התבנית שמתוארת בבדיקה שלך היא בדיוק כזו שיוצאת חיובית רק בשיטה אחת , והתבנית הזו במקרים רבים אינה מעידה על מחלה נוספת - אבל שוב אני "לוקחת סיכון" לתשובה בלי נתונים אך בסבירות גבוהה. - זה רק כדי להפחית דאגה - תשובה אמיתית רק לאחר הערכה של מומחה. מקווה שזה עוזר.
היי סובל מסרקואידוזיס בעיקר בכבד (גרנולומות ללא נמק בכבד) וירידות שמיעה אוטואימוניות (הגיבו לסטוראידים בשנה הראשונה של המחלה) קיבלתי רמסימה במשך 9 חודשים לא עזר לשמיעה בכלל היא המשיכה להחמיר והיו קצת תופעות לוואי נוירולוגיות *ללא* הוכחה אובייקטיבית בבדיקת MRI של ראש ועמוד שדרה) לשמחתי התופעות האלו השתפרו עכשיו שאני 3 חודשים כבר בלי רמסימה כעת מציעים לי Adalimumab ויש לי 3 שאלות שאשמח אם תוכלי לענות עליהם: 1. זה יעזור בכלל לשמיעה? יש עדויות לכך? 2. מדוע לא כדאי לנסות טיפול ביולוגי במנגנון שונה כמו IL1 או JAK בעקבות התופעות לוואי שהיו לי 3. שמעתי ש Adalimumab גורם לנשירת שיער רצינית גם אצל גברים איך ניתן למנוע את זה? תודה רבה
שלום דוד ירידת שמיעה אוטואימונית - היא מחלה היכולה להופיע "לבד" או כחלק ממחלות רב מערכתיות דוגמת סרקואידוסיס. המידע לגבי טיפול בירידת שמיעה אוטואימונית מוגבל מאוד - ואין מחקרים גדולים וטובים. במרכזים , כמו שלו בהם מאוד מתמקצעים בטיפול בבעיה זו - יש לנו נסיון בטיפול בכל התכשירים שציינת אך ההחלטה היא מאוד אישית לכל מטופל, ושוב ההחלטות מתבססות , לצערי, בעיקר על נסיון ומעט מאוד על מחקרים טובים - שפושט לא בוצעו. אז לפחות בהקשר זה - חשוב להעריך את מידת הההפיכות של השמיעה ובהתאם לנסות ולבחון איזה תכשיר יותר מתאים לך. לגבי הטיפול ביומירה _ ADALIMUMAB ונשירת שיער - זו לא בעיה שכיחה - אך כן דווחו תופעת לוואי כזו ולכן החשש שלך מובן. מה עושים ? אני חושבת שנכון שתתיעץ עם רופאיך כי אולי אפשר להמשיך טיפול ברמסימה - זו תרופה מאותה משפחה (בולמי TNF) ואין לה תופעת לוואי כזו, כמו גם למעכבי TNF אחרים (יש בארץ 5 חומרים) טיפול במעכבי JAK - במידה ומתאים למחלתך. - אינו גורם לנשירת שיער לא פחות חשוב להקפיד לקחת ויטמינים מסייעים לשמירה על השיער וישנם מספר תכישרים למריחה על שורשי השיער היכולים ל"חזק" ולמנוע הדלדות - רופא עור מומחה יוכל לסייע בהתאם. מקווה שזה עוזר
שלום, תהיתי אם יש קשר בין מחלות אוטואימוניות לסרטן, וראיתי תשובה שלך לאחת השאלות פה בפורום ש"כאשר מערכת החיסון חולה יש יותר גידולים ולכן יש קשר בין מחלות אימוניות ואוטואימוניות והופעה של גידולים סרטניים, ולכן כל חולה עם מחלה אוטואימונית צריך להיות במעקב של מומחים לתחום זה שגם ידעו להפנות אותו למעקבים המתאימים למניעה/זיהוי מוקדם של התפתחות גידולים". אשמח אם תוכלי להרחיב קצת בנושא. הסכנה בעצם כשחולה במחלה אוטואימונית מקבל טיפול רפואי שמחליש את מער' החיסון? האם כתוצאה מכך הוא חשוף יותר להתפתחות סרטן מבלי שמע' החיסון תדע להילחם בו? ולחלופין, חולה במחלה אוטואימונית שלא מקבל טיפול להחלשת מע' החיסון - ייתכן שדווקא הוא חסין יותר כלפי מחלות סרטן כי מע' החיסון שלו חזקה/פעילה יותר? אודה למידע. תודה הוסף תגובה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה מחלות אוטואימוניות וסרטן - קשר מורכב וקשה
שלום לך אני חוששת שלהרחיב בנושא ידרוש דיון בהיקף רחב יותר מהפורום הזה אבל אנסה רק לתת מענה על קצה המזלג יש מחלות אוטואימוניות אשר מופיעות/קשורות עם מחלות גידוליות (ללא שום קשר לטיפול תרופתי) למשל דרמטויוזיטיס היא מחלה אוטואימונית של מערכת העור והשרירים והיא מופיעה לפני או במקביל למחלה גידולית בשכיחות מאוד גבוהה. יש מחלות אוטואימוניות שבהן גידולים מסוימים שכיחים יותר מהאוכלוסיה הכללית, ואחרים דווקא פחות מהאוכלוסה הכללית. הטיפול במחלות אוטואימוניות אכן מדכא את מערכת החיסון - זו המטרה - וברוב המקרים לא מעלה את הסיכון לגידולים ממאירים. ובעקר הן מטפלות במחלה האוטואימונית אשר עלולה לגרום לנזק גדול. אבל ... זה כמובן משתנה מתרופה לתרופה - ויש תרופות אשר עלולות להעלות סיכון לגידולים מסוגים מאוד ספציפים - ולכן חשוב לדון עם המומחה למחלות אוטואימוניות על הסיכון - ואכן לפעמים אנחנו נמנע מטיפול בתכשיר מסוים במטופל/ת שיש לו באופן סגולי סיכון מוגבר לממאירות. כמו שציינתי קשר מורכב מאוד, רב גוני מאוד ולא קל.
שלום סובלת מקרוהן כבר 8 שנים יש לי מידי פעם כאבי פרקים בעיקר באצבעות וברכיים(כנראה דלקת) ולפעמים תחושת נימול ברגליים בעקבות כך נוירואימונולג שלח אותי לMRI מוח צוואר ועמוד שדרה המוח ועמוד שדרה היו תקינים אבל בצוואר ראו את זה האם יש קשר למחלה אימונית ובפרט מחלת פרקים? תודה רבה! ברקע: בבירור ומעקב עקב כאבי ראש, ירידה בשמיעה, הפרעות תחושה בפיזור דיסטלי וטונוס ספסטי. עמדה תקינה שינויים ניווניים קלים במפרקים פצטריים ואונקו וורטברליים, בלטי דיסק קלים. סיגנל לשד החוליות תקין. חוט השדרה בסיגנל תקין. בגובה 3 C2 -ללא בלט דיסק משמעותי.היצרות פורמינלית קלה מימין. בגובה 4 C3 -בלט דיסק היקפי קל, היצרות פורמינלית קלה משמאל ובינונית מימין בגובה 5 C4 -בלט דיסק היקפי קל, היצרות פורמינלית קלה משמאל ובינונית מימין. בגובה 6 C5 -בקע דיסק מרכזי קטן עם לצרציה אנולרית. בגובה 7 C6 -ללא בלט דיסק משמעותי.היצרות פורמינלית קלה מימין.
שלום נורית יש אכן בעיות בעמוד שדרה צווארי שהן חלק מתחלואה אימונית ואוטואימונית אבל מרבית הבעיות בעמוד שדרה צווארי - הן "אורטופדיות" אני לא אורטופדית ולא רדיולוגית - אך ככל הנראה הממצאים שיש לך בעמוד השדרה - אלה שינויים "רגילים" המופיעים עם הגיל ומכונים "ניוונים" וקצת שינויים בדיסקים - ולפחות לפי מה שרשום אין בעיה אוטואימונית בעמוד השדרה. מציעה שתפני למומחה בתחום - אורטופד.
ערב טוב, בן 30 סובל מסרקואידוזיס כבר 3 שנים. התחלתי טיפול ביולוגי ברמייקיד לפני חצי שנה שעזר מעט אך לא כמו שציפו. ממה שאני קראתי בלבד הבנתי שהטיפול ביולוגי הבא הוא ריטוקסימב אבל אני מאוד חושש ממנו. האם יש מצבים שבהם הראומטולוג שלי יחליט ללכת על טיפול ביולוגי אחר כגון בולמי IL1 או IL6 או אחר למרות שזה לא נפוץ בסרקודיאוזיס וזה בסוף יועיל לי? תודה רבה
שלום שגיא אכן הטיפול ברמיקייד הוא הטיפול הביולוגי "הראשון" לסרקואידוסיס - אבל .... הוא לא תמיד מספק, ו/או תתכן הופעה של עמידות לטיפול זה (אפשר לבדוק זאת בבדיקות דם) לחולים שלא מגיבים לרמיקייד צריך להתאים טיפול חלופי - ולעיתים רבות לפחות במכון שלנו אנחנו בוחרים משלב טיפולים בחולים שאצלם המחלה "יותר עקשנית" כל האפשריות שמנית אפשריות אך יותר "עדויות" על הצלחה יש לגבי הטיפול בריטוקסימאב (הוא לא "יותר מפחיד" מאינפליקימאב - אמנם דיכוי חיסוני אחר אך לא יותר מפחיד) , לתרופות המעכבות חלבות הנקרא JAK , וקצת פחות למעכבי IL-6 ועוד פחות למעכבי IL-1 מה עושים - אתה צריך להגיע לרופא /צוות רופאים מתמקצע בסרקואידוסיס (חשוב לקחת בחשבון איזה איברים מעורבים, מה מפריע לך ) ולבנות תוכנית טיפולית שתמצא את המשלב הטיפולי המתאים ביותר עבורך