גחלת

אנתרקס | Anthrax

המומחים של Infomed מסבירים:

מחלת הגחלת (אנתראקס) מוכרת כבר מהעת העתיקה כגורם משמעותי בתחלואת בעלי חיים ובני אדם. מספר מדינות שבכללן ארצות הברית, בריטניה, רוסיה ועיראק, בחנו בעבר ניצול של חיידק הגחלת לצרכים צבאיים. שליטי המשטר העיראקי הודו בפיתוח נבגי הגחלת כאמצעי לחימה. הסכנה העיקרית בחשיפה לנבגי גחלת, בהתקפה ביולוגית, היא מחלה בדרכי הנשימה, המופיעה לאחר שאיפת הנבגים, ונחשבת למחלה קשה.
המחלה נגרמת על ידי חיידק הגחלת Bacillus anthracis. כאשר אין לחיידק תזונה מספקת, הוא הופך לנבג, כלומר, לצורה רדומה ועמידה, בעלת יכולת הישרדות בקרקע ובמים למשך תקופות ארוכות מאוד. מחלת הגחלת תוארה בכל חלקי העולם.
עם חדירתם לגוף נובטים הנבגים והופכים לחיידקים. החיידקים מפרישים שלושה רעלנים והם הגורמים למחלה.
גחלת בעור: מהווה 95% ממקרי הגחלת באדם המתפתחת באופן טבעי. תקופת הדגירה של המחלה: 6-1 ימים, והיא מתבטאת בכיב ועליו גלד שחור אופייני. הגלד נושר לרוב בתוך כשבוע ומותיר צלקת. גחלת בעור מאובחנת על ידי זיהוי החיידקים בתרביות המותקנות מהנגע בעור.
גחלת במעי: מתבטאת תחילה בבחילות ובהקאות, בכאבי בטן, בחום, ובהמשך - בשלשול דמי. ללא טיפול אנטיביוטי מתאים מצב החולה עלול להחמיר.
גחלת בדרכי הנשימה: בתחילתה דומה המחלה לשפעת המתבטאת בחום נמוך, בחולשה, בכאב שרירים, בשיעול ולעיתים בתחושת לחץ בבית החזה. 5-2 ימים לאחר מכן, בשלב השני והסוער של המחלה, מופיעים: קוצר נשימה, הזעה, כיחלון, חום גבוה והלם. ב-50% מהחולים מתפתחת דלקת מעטפות המוח. גחלת בדרכי הנשימה מאובחנת על בסיס סימנים קליניים מתאימים, צילום בית חזה אופייני, וזיהוי החיידק בתרביות דם.

חיל הרפואה

צה"ל

סיבות וגורמי סיכון

עיקר התחלואה הטבעית היא בקרב בעלי חיים אוכלי עשב, הבולעים/שואפים את הנבגים מן הקרקע. מגע של בני אדם עם פגר של חיה נגועה או עם תוצרים נגועים כגון עורות, שיער וצמר, עלול לגרום להופעת המחלה באדם. מגע ישיר גורם למחלה בעור, ואילו אכילה של בשר מזוהם עלולה לגרום לפגיעה במעי.
טיפולים ותרופות

הטיפול הרפואי מסווג לטיפול מונע ולטיפול במחלה. טיפול באמצעות אנטיביוטיקה באלו שנחשפו לחיידק, ואשר טרם התפתחו אצלם סימנים, מונע את התפתחות המחלה. משך הטיפול המונע הוא 60 יום או עד יצירת חסינות באמצעות חיסון פעיל. הטיפול בחולים אף הוא באמצעות אנטיביוטיקה, במסגרת אשפוז בבית חולים.

קיים תרכיב חיסון כנגד הגחלת. משטר החיסון כולל שלוש זריקות בתכיפות של שבועיים בין זריקה לזריקה. ולאחריהן שלוש זריקות דחף נוספות, בתכיפות של 6 חודשים בין זריקה לזריקה. החיסון נחשב בטוח, ללא השפעות לוואי מיוחדות.
מניעה
סוגים נפוצים