גרורות סרטן

תשובה: אני מאמינה שיפנו את אימך לביצוע בדיקת CT על מנת לראות טוב יותר את הממצא בכבד. אם יעלה חשד אולי אף יעשו ביופסיה. זו יכולה להיות גרורה, אך מובן שזה יכול להיות גם ממצא שפיר. המשיכו את הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: ציסטה היא מבנה עגול בדרך כלל, בעל מסגרת הנקראת קפסולה (קופסית). למעשה מדובר בתהליך גידולי, בו חלק מתאי האיבר משנים את צורתם ותפקידם, ומתחילים לייצר נוזל הנאגר במרכז הציסטה, שצורתה כצורת בלון קטן ומלא בנוזל הנמצא בתוך האיבר. באחוז גבוה של המקרים, זהו תהליך שפיר שאינו מסכן את משך חיי החולה או את איכות חייו. את הציסטות מחלקים לשני סוגים: ציסטה פשוטה וציסטה מורכבת. ציסטה פשוטה היא מבנה עגול מוגדר עם דופן חיצונית (קפסולה) חלקה, ללא מחיצות פנימיות, ומלא בנוזל הנראה צלול בבדיקות ההדמיה (CT, אולטרסאונד או MRI). ציסטה מורכבת היא ציסטה שאינה מתאימה להגדרות אלו. במרבית המקרים בהם מופיעה ציסטה פשוטה, מדובר בתהליך שפיר לחלוטין, אשר מצריך מעקב בלבד, אלא אם כן האדם סובל מסימפטומים כלשהם. במקרים בהם הציסטה מורכבת, נחוץ בירור יותר מעמיק, בשל האפשרות שמדובר בתהליך ממאיר. בדרך כלל נעשה הבירור באמצעות בדיקת MRI וביופסיות. במקרה שלך, נראה שהציסטה זעירה ונטולת מאפיינים של ציסטה מורכבת. עם זאת, לאור הרקע הרפואי שציינת, המלצתי לך היא לשאול את הרופא המטפל אם כדאי ליטול ביופסיה מציסטה זו. תוכלי למצוא עניין בתשובות נוספות לשאלות דומות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_031803_1.htm

תשובה: ישנה מחלה גידולית (סרטנית). פיזור גרורתי הוא פיזור של גרורות (גרורה היא למעשה שלוחה של הגידול למקום מרוחק ממקום הגידול הראשוני). על המונח היפודנסי תוכל לקרוא באתר - מדובר במונח מתחום ההדמיה שמשמעו צפיפות פחותה של הרקמה ביחס לסביבתה. לסיכום: יש מחלה גידולית מפושטת בכבד ובעצמות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: לאחר כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית, בה מוסרת כל רקמת הבלוטה, רמת ה- PSA אמורה לרדת עד שתגיע ל-0 ואז להישאר ברמה אפסית בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת PSA סדרתיות. לעיתים גם לאחר הטיפול (ניתוח או הקרנות) ניתן לזהות PSA בדם מעל הרמה הצפויה (ההגדרה שונה לאחר ניתוח או לאחר הקרנות), למרות שהחולה אינו סובל מסימפטומים וסימנים של מחלה, ושבכל בדיקות ההדמיה לא ניתן לזהות מוקד מחלה. מצב זה נקרא הישנות מחלה ביוכימית, כישלון ביוכימי או PSA-only disease recurrence, והוא שכיח מאוד. רמת ה- PSA המינימלית הנחשבת להישנות משתנה לפי מחקרים שונים: לאחר ניתוח כריתה רדיקלי, יש המגדירים כל ערך מדיד בדם כהישנות, אחרים מגדירים מדידה חד פעמית של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL ואחרים 2 מדידות עוקבות עם ערכים שווים או גדולים מ-0.2 ng/mL. גם המשמעות הקלינית של כישלון ביוכימי אינה ברורה לגמרי, שכן גם כאשר רמת PSA בדם עולה, מחלה גרורתית מופיעה רק בחלק מן המקרים, וברבים מאלה לאחר שנים רבות לאחר עליית רמת הסמן בדם. מחקר שבדק 1,132 חולים שעברו כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית עקב סרטן, גילה כי תוחלת החיים לאחר 10 שנים לא היתה שונה בין אלה בהם היה כישלון ביוכימי לבין אלה בהם רמת ה- PSA נותרה 0. הסיכון להופעת גרורות מושפע מגורמים שונים, כמו השלב בו התגלה הגידול, מדד גליסון, משך הזמן מן הטיפול ועד העליה ב- PSA, וקצב הכפלת ערכי ה- PSA. הטיפול האופטימלי במקרה של הישנות ביוכימית שנוי במחלוקת. לאחר כריתה של הערמונית האופציות הקיימות הן מעקב בלבד, הקרנות, טיפול הורמונלי מסוגים שונים, או שילוב של מספר טיפולים הורמונליים. גם מועד מתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ב- PSA או מאוחר יותר) שנוי במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10-12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הטיפול הקרינתי הוא טיפול מקומי, קרינה אל מיטת הערמונית, והוא מבוצע כאשר נראה שההישנות היא מקומית, במקום בו נכרת הגידול המקורי. הטיפול ההורמונלי הוא טיפול סיסטמי, אשר משפיע על תאים בכל הגוף. ביוני 2008 התפרסם באחד העיתונים הרפואיים הגדולים מחקר שבדק טיפולי קרינה (עם או בלי טיפול הורמונלי) בחולים עם כישלון ביוכימי לאחר ניתוח, והשווה חולים אלה לחולים שלא קבלו טיפול נוסף לאחר עליית ה- PSA בדם. המחקר בדק גם מי הם החולים שהפיקו תועלת ממתן טיפול כזה. המחקר מצא כי סיכויי ההישרדות של חולים שקבלו טיפול קרינתי במשך זמן המחקר היו גבוהים פי 3 בהשוואה לחולים שלא קבלו כל טיפול. הוספת טיפול הורמונלי לטיפולי הקרינה לא תרמה להארכת תוחלת החיים בהשוואה לקרינה בלבד. ממצאים אלה נראו בקבוצה בה פרק הזמן להכפלת ערך ה- PSA היה קצר מ-6 חודשים. מחקרים אחרים הראו את יעילות הטיפול המשלב הקרנות וטיפול הורמונלי. למרות שהנושא שנוי במחלוקת, ולמעשה אין תשובה חד-משמעית לשאלתך, נראה שלטיפול הקרינתי תפקיד חשוב בהארכת תוחלת החיים, כאשר ההישנות היא מקומית. נראה כי האונקולוג שלך סבור כי זה המצב אצלך, בהתבסס על מאפייני הגידול שלך, אותם לא פירטת, ולכן מתעקש על טיפולי הקרינה. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד