מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הפוגעת בכל מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. התהליך הדלקתי החד והכרוני המערב את כל שכבות דופן המעי, אינו המשכי אלא מתאפיין באזורים בריאים המתחלפים באזורים חולים.
הסיבה להיווצרות המחלה איננה ידועה. מדובר כנראה בשילוב של גורמים החוברים יחדיו באדם החולה - גורמים תורשתיים (מוטציה בחלבון NOD-2 בכרומוזום 16), סביבתיים (עישון, זיהומים בילדות) וחיידקי המעיים. גורם חיצוני כלשהו מביא לאיבוד האיזון במערכת ובעקבותיו לתהליך הדלקתי הכרוני. מחלת קרוהן שכיחה יותר ביהודים אשכנזים ושיא הופעתה בעשור השלישי לחיים.
המחלה מסתמנת בארבע צורות להן ביטויים קליניים שונים. ההסתמנות הדלקתית תתבטא בכאבים בבטן ימנית תחתונה המלווים בשלשול, חום וירידה במשקל. ההסתמנות החסימתית תתבטא בכאב ונפיחות הבטן לאחר ארוחות, נטייה לעצירות, בחילות, הקאות וירידה במשקל. התנקבות מחופה תתבטא בתסמינים הדומים לאלה המופיעים בדלקת בתוספתן או דלקת בסעיף, וכאשר יש נצור (חיבור) בין לולאת מעי לאיבר אחר (כיס שתן או דרכי מין) או לעור - אזי התלונה תהיה על הפרשה מהפתח לעור, לדרכי השתן או המין וייתכן גם על סימני זיהום. בדיקות המעבדה יעידו על תהליך דלקתי כרוני - שקיעת דם מוחשת, חוסר דם או חסר בחלבונים.
המחלה יכולה לערב גם איברים מחוץ למעי, כגון עור, מפרקים, עיניים, אבני כליה, אבני מרה והפרעות שונות בכבד. קיים סיכון גדול יותר לחלות בסרטן המעי הגס או הדק.
פרופ' רמי אליקים
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה הוצאת ידיעות ספרים 2007
קרוהן תסמינים
התסמינים המלווים מחלת קרוהן יכולים לנוע ממתונים מאוד לחריפים ביותר, הם יכולים להתפתח בהדרגה או להופיע בפתאומיות וללא כל אזהרה מוקדמת. להלן כמה תסמינים אופייניים:
שלשול. הדלקת אשר נוצרת בעקבות מחלת קרוהן גורמת לתאים הנמצאים באזורים הנגועים בדפנות המעיים להפריש כמויות גדולות מאוד של מלחים ומים. מכיוון שהמעיים אינם יכולים לספוג לחלוטין את עודפי הנוזלים הנוצרים, מתפתחים שלשולים. עוויות מעיים חזקות תורמות גם הן ליציאות רכות מאוד. במקרים המתונים יותר, ייתכן כי היציאות יהיו פשוט רכות מן הרגיל ובתדירות גדולה יותר מאשר בדרך כלל. אולם בני אדם החולים במחלה בצורה חמורה יכולים לסבול מתריסר יציאות על בסיס יום-יומי, עד כדי השפעה הן על איכות השינה והן על הפעילות היום-יומית.
כאבי בטן ועוויות. הדלקת והכיבים הנוצרים עלולים לגרום לחלק מדפנות המעיים להתנפח עד שבסופו של דבר תיווצר רקמה צלקתית במקום. דבר זה עלול להשפיע על התנועה של תכולת המעי דרך המעיים דבר אשר יכול להוביל לכאבים ועוויות.
מחלת קרוהן בדרגה מתונה גורמת בדרך כלל לתחושת אי נוחות קלה עד מתונה, אך ככל שהמקרה חמור יותר, כך תהייה המחלה מלווה בכאבים חזקים יותר אשר יכולים להיות מלווים בבחילות והקאות.
הימצאות דם בצואה. המזון אשר נע בדרכי המעיים יכול לגרום לרקמה המודלקת לדמם, או שייתכן שהמעיים ידממו מעצמם. במקרה כזה אפשר להבחין בסימני דם בצבע אדום בהיר על דפנות האסלה, או בעקבות דם אדום כהה יותר ביציאות שלך, אך הדימום יכול להיות גם סמוי.
כיבים. מחלת קרוהן מתחילה בצורת פצעים קטנים ומפוזרים על פני דפנות המעיים. בסופו של דבר פצעים אלה הופכים לכיבים גדולים אשר חודרים עמוק אל תוך – ולעיתים אף דרך – דפנות המעיים. יכולים להופיע גם כיבים בפה הדומים בצורתם לפטרת הפה.
חוסר תיאבון ואיבוד משקל. כאבי בטן, עוויות והדלקת המתפתחת בדפנות המעיים יכולים להשפיע הן על מצב התיאבון והן על היכולת לעכל ולספוג את המזון.
פיסטולות ומורסות (אבצסים). הדלקת אשר נוצרת כתוצאה ממחלת קרוהן עלולה לנוע דרך דפנות המעיים אל תוך איברים פנימיים אחרים, כגון שלפוחית השתן או הנרתיק, וליצור חיבור חריג ביניהם המכונה פיסטולה. הדבר יכול להוביל גם להיווצרות מורסה (אבצס), פצע נפוח המלא במוגלה. הפיסטולה יכולה גם לחדור דרך העור. מקום נפוץ מאוד להיווצרות פיסטולה מסוג זה הינו האזור שסביב לפי הטבעת. כאשר דבר זה נוצר הוא מכונה פיסטולה של חיץ הנקבים.
בני אדם אשר סובלים ממחלת קרוהן בדרגה חמורה עלולים לסבול מחום ועייפות כמו גם מבעיות אחרות אשר אינן קשורות בהכרח למערכת העיכול, כמו דלקת פרקים, דלקות עיניים, הפרעות בעור ודלקות בכבד או בדרכי המרה. ילדים הסובלים ממחלת הקרוהן עלולים לסבול מעיכובים בגדילה ועיכובים בהתפתחות המינית.
המסלול של מחלת קרוהן משתנה מאדם לאדם. יכולות להיות תקופות ארוכות שאינן מלוות בתסמינים כלשהם, או תקופות חוזרות ונשנות של כאבי בטן ושלשולים היכולים לעיתים להיות מלווים בחום או בדימומים.
סיבות וגורמי סיכון
אין ודאות לגבי הגורם המפעיל את הדלקת של מחלת קרוהן, אך החוקרים אינם מאמינים עוד כי מתח נפשי ותזונה הם האשמים העיקריים, למרות ששני הגורמים הללו יכולים להחמיר את התסמינים. במקום זאת כיום מתמקדים בגורמים הבאים:
המערכת החיסונית. ייתכן מאוד שסוג מסוים של נגיף או חיידק הם הגורם למחלת הקרוהן. כאשר המערכת החיסונית מנסה להדוף פלישה של יצורים מיקרוסקופיים, מערכת העיכול הופכת דלקתית. ייתכן שהיצור המיקרוסקופי שהוא הגורם להתפתחות מחלת הקרוהן הוא Mycobacterium avium subspecies paratuberculosis (או MAP), סוג של חיידק אשר גורם למחלות מעיים בעיקר אצל בקר.
החוקרים בדקו ומצאו כי חיידק ה- MAP נמצא בדמם של מרבית בני אדם החולים במחלת קרוהן אך נמצא לעיתים נדירת בלבד בדמם של בני אדם החולים בכוליטיס כיבית. אין הוכחה חותכת כי חיידק ה- MAP הוא הגורם למחלת קרוהן. חלק מן החוקרים מאמינים כי פגם גנטי כלשהו מעורר תגובה חריגה כלפי החיידק בבני אדם מסוימים.
רוב החוקרים מאמינים כי בני אדם החולים במחלת קרוהן מפתחים אותה בעקבות תגובה חריגה של המערכת החיסונית שלהם לסוג מסוים של חיידק הנמצא במעיים דרך קבע.
תורשה. כ- 20 אחוזים מבני האדם החולים במחלת הקרוהן הם בעלי אבות, אחים או ילדים שחולים גם הם במחלה. שינוי גנטי בגן המכונה NOD2/CARD15 נמצא אצל מרבית בני האדם החולים במחלת הקרוהן והוא גורם להופעת התסמינים הראשונים בגיל מאוד צעיר בנוסף לסיכוי גבוה מאוד להישנות המחלה לאחר טיפול ניתוחי בה. החוקרים ממשיכים לחקור שינויים גנטיים אשר יכולים להיות המפתח למחלת הקרוהן.
מחלת הקרוהן פוגעת במספר זהה של נשים וגברים. גורמי הסיכון כוללים:
גיל. מחלת קרוהן עלולה להתפרץ בכל גיל, אך סביר יותר שתפתח את התסמינים הראשונים בגיל צעיר. מרבית בני האדם מאובחנים כלוקים במחלת קרוהן בין הגילאים 20 ל-30.
מוצא אתני. למרות שבני אדם ממוצא לבן הם בעלי הסיכויים הגבוהים יותר לחתות במחלה, היא יכולה להופיע בכל קבוצה אתנית. ליהודים ממוצא אירופי סיכוי של פי ארבעה עד חמישה לחלות במחלה מאשר בני אדם ממוצא אחר.
היסטוריה משפחתית. רמת הסיכון גבוהה יותר לאנשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כגון הורה, אח או ילד, אשר חולים במחלה. אח או אחות החולים במחלת קרוהן מעלים את הסיכון לפתח את המחלה פי 30.
מקום מגורים. מגורים ממושכים באזור עירוני או אזור הקרוב לאזור תעשייה מגדילים את הסיכוי שתופיע מחלת קרוהן. מכיוון שמחלת הקרוהן נפוצה יותר אצל בני אדם המגוררים בערים גדולות ובאזורים מתועשים, ייתכן שאחד הגורמים למחלה הוא גורם סביבתי.
תזונה. תזונה העשירה בשומנים, או מזון מעובד יכולה להיות גורם משפיע נוסף. בני אדם המתגוררים באקלים בחלקו הצפוני של כדור הארץ נוטים לחלות במחלה יותר מאשר בני אדם המתגוררים באזורים אחרים.
עישון. הסיכון של מעשנים לחלות במחלת קרוהן גבוהה יותר משל לא-מעשנים. אצל חולים שמעשנים הטיפולים פחות יעילים, ואף יכולים לגרום להחרפת המחלה.
תרופות. למרות שהגורם וההשפעה שלה עדיין לא הוכחו לגמרי עד כה, מחקרים דיווחו כי ישנו קשר בין השימוש בתרופה איזוטרטינואין להתפתחות דלקות מעיים דלקתיות.
אבחון ובדיקות
האבחנה נקבעת באמצעות דימות רנטגני (צילום מעי דק) שבו יודגם מעי דק סופי מוצר ומכוייב ולעיתים ייראה נצור. אמצעי דימות נוסף הוא באמצעות קולונוסקופיה וחדירה למעי הדק הסופי. נראה את ההתכייבויות האופייניות, את חסר ההמשכיות של הנגעים ואת המעורבות האופיינית של המעי הדק הסופי. כמו כן, ניתן לקחת דוגמאות מהרקמה החולה לבדיקה מיקרוסקופית ובהן לראות את התסנין הדלקתי החד והכרוני הכולל את תאי הענק האופייניים למחלה (גרנולומות).
סיבוכים אפשריים
מחלת קרוהן עלולה להוביל לסיבוכים הכוללים חסימת מעיים, כיבים ופיסטולות. כאשר ישנה התפתחות של פיסטולות פנימיות, ייתכן כי המזון יפסח על פני חלקים של המעי הגס שהינם הכרחיים לספיגת המזון. אחת התוצאות האפשריות היא תת-תזונה.
פיסטולות חיצוניות עלולות לגרום לתיעול תוכן המעיים על פני העור, ובמקרים אחדים הפיסטולות עלולות להזדהם וליצור מורסה (אבצס), מצב רפואי אשר יכול להיות מסכן חיים במידה והוא אינו מטופל כראוי.
הסיכוי של חולים במחלת קרוהן לחלות במחלת סרטן המעי הגס גבוהה יותר. למרות רמת הסיכון המוגברת, כ- 90 אחוזים מכלל בני האדם החולים במחלות מעיים דלקתיות אינם מפתחים סרטן כלל. נמצאכי תרופות המדכאות את המערכת החיסונית שנוטלים החולים יכולות להיות קשורות לתחלואה בסרטן.
מקובל להתחיל בטיפול במחלה בדרגת פעילות קלה עד בינונית בתכשירי 5-ASA בדרך פומית במינון של 4 גר' ליום. אם החולה מגיב, ממשיכים בטיפול אחזקה באותו מינון. אם הטיפול נכשל, עוברים לטיפול בסטרואידים.
הטיפול בסטרואידים אפשרי, הן בדרך פומית והן דרך הווריד בתלות בחומרת המחלה. לאור השפעות הלוואי הרבות של פרדניזון וסטרואידים אחרים, נעשה ניסיון מתמיד לפתח סטרואידים עם פחות השפעות לוואי. בודזונייד הוא סטרואיד סינתטי. בשלושה מחקרים רב-מרכזיים גדולים, הודגמה יעילות שווה של בודזונייד (9 מ"ג ליום) לפרדניזון (40 מ"ג ליום, במינון יורד) במחלת קרוהן, אך עם פחות השפעות לוואי. כאשר הסטרואידים נכשלים או משלב בו החולה נעשה תלוי בהם - עוברים לטיפול בתרופות המתווכות את התהליך החיסוני 6-MP (פורינטול), או אזאתיופרין (אימורן). שיעור השראת ההפוגה מגיע ל-75% תוך שלושה חודשים. נוסף להצלחתם בטיפול הראשוני, התרופות יעילות בהפחתת מינון הסטרואידים, כמו גם בסגירת נצורים ובשמירה על הפוגה.
מקומה של האנטיביוטיקה במחלת קרוהן הוכח ללא צל של ספק. מטרונידזול (פלג'יל) הוכחה כיעילה בהבראה של נגעים סביב פי הטבעת וכן במחלת קרוהן של המעי הגס ובשמירת הפוגה לאחר ניתוח. המינון המקובל, 20 מ"ג/ק"ג ליום לא נסבל על ידי חלק לא מבוטל מהחולים עקב בחילה וטעם מתכתי בפה ומקשה על הטיפול בתרופה יעילה זו. אנטיביוטיקה מסוג ציפרופלוקסצין, יעילה גם היא במחלה פעילה או בנגעים סביב פי הטבעת.
רוב הניסויים בתרופות מווסתות מערכת החיסון (אימונו-מודולטוריות) חדשות בוצעו במחלת קרוהן. ניסויים אלה, מסווגים לכאלה בהם נבדקו תרופות הכוללות מתווכי דלקת מגינים (IL-10), או תרופות נוגדות מתווכי דלקת (אנטי-TNF). את עיקר תשומת הלב מושכת בשנים האחרונות סדרת פרסומים המתעדת את הצלחתו הטיפולית של הנוגדן החד-שבטי הכימרי נגד Tumor Necrosis Factor - TNF.
ל-TNF פעילויות ביולוגיות היכולות להיות רבות משמעות במחלות המעי הדלקתיות, כגון הפרשת מתווכים, גיוס תאי דלקת, הפעלת מערכת הקרישה, תפקיד ביצירת גרגירומות (גרנולומות). ניסויים כפולי סמיות ומבוקרים, מצביעים על יעילותו של נוגדן חד-שבטי ל-TNF הניתן חד-פעמי, לתוך הווריד (5 מ"ג/ק"ג), או במתן שלוש זריקות תוך כמה שבועות. הטיפול יכול להביא להפוגה בחולים עם מחלת קרוהן העמידה לטיפול בסטרואידים ובסגירה של נצורים (פיסטולות). כמו כן, הודגמה יעילותו בשמירה על הפוגה.
"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"
שאלה: אני בת 23, סובלת ממחלת קרוהן כ-5 שנים וכעת נמצאת בהפוגה. אני ממשיכה לקבל אימוראן. לאחרונה אני נתונה ללחץ נפשי רב, ובמקביל הופיעו 2 תופעות. לפני כשבועים סבלתי מבעיית גזים שלווו בכאבי בטן שבאו והלכו תוך דקות מעטות. בינתיים תופעה זו פחתה. הבעיה השניי
תשובה: לחץ נפשי (סטרס) בהחלט יכול להיות טריגר להתלקחות מחלת קרוהן. איני יכולה להעריך האם ההתקף יעבור מעצמו, מכיוון שיש לעקוב אחר התסמינים, ואם הם נמשכים או מוחמרים, ייתכן כי תצטרכי לקבל טיפול נוסף, זמני, מלבד האימוראן על מנת להרגיע את המצב. הגולה שאותה את מתארת יכולה להיות טחורים, אך גם יכולה להעיד על פיסורה. שתי בעיות אלו נפוצות בחולי קרוהן. ישנם טיפולים מקומיים לשתי בעיות אלו, תלוי בחומרתם, אך ללא בדיקה איני יכולה לומר במה מדובר ואם יש לטפל בבעיה או להמתין שתעבור מעצמה. אמליץ לך לגשת לבדיקה ולהתייעצות עם הרופא המטפל שלך אם התסמינים נמשכים והגולה אינה נעלמת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
מחלת קרוהן פוגעת בגברים ובנשים במידה שווה ונראה כי היא עוברת במשפחה. לכ-20% מן הסובלים ממחלת קרוהן יש קרוב משפחה מקרבת דם הסובלים ממחלה דלקתית כלשהי של המעי, לרוב אח או אחות אך לעתים הורה או ילד. מחלת קרוהן יכולה להתרחש אצל אנשים מכל קבוצת גיל, אולם היא מאובחנת לרוב אצל אנשים בין הגילאים 20 ו-30. אנשים ממוצא יהודי נוטים יותר לפתח את מחלת קרוהן, ולשחורים יש סיכון מופחת ללקות במחלת קרוהן.
שאלה: יש לי אח בן 20 שלאחרונה אובחן אצלו קרוהן (חיידק במעי). הוא טופל בתרופה הומאופתית, ומאז מצבו השתפר לגמרי. האם יתכן שהמחלה תיעלם ופשוט לא תחזור? או שנכון מה שאומרים, שזה בא והולך, ושההחמרה היא רק עניין של זמן?
תשובה: קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית מסיבה לא ידועה, ולא מחלה חיידקית. היא יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, אך בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק. הקטע הפגוע נעשה דלקתי, מעובה ומכוייב. המחלה הכרונית גורמת לעיתים לחסימה חלקית של המעי, המתבטאת בכאב, בשלשול, ובספיגה לקויה. הטיפול במחלה כולל מנוחה, מתן קורטיקוסטרואידים, מדכאי מערכת החיסון ואנטיביוטיקה, שינויים בתזונה, ולעיתים כריתה של החלק הפגוע במעי. לא ברור לי אם התכוונת באמת לקרוהן, או למחלה חיידקית של המעיים, שכן אופי המחלות והטיפול בהן שונה. בנוסף, לא ציינת מה הטיפול שאחיך קיבל. אם אכן התכוונת לקרוהן, המחלה היא כרונית, ומהלכה המאופיין בהתלקחויות מעת לעת, לאחר תקופות שקטות ללא תסמינים. הסתמנות המחלה משתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן - ממחלה קלה עם תסמינים ספורים בלבד ועד מחלה קשה המצריכה אשפוזים חוזרים, הזנה תוך-ורידית, תרופות לווריד וניתוחים. הטיפול העיקרי למחלת קרוהן קלה עד בינונית מושתת על תרופות ממשפחת ה- 5-ASA כדוגמת פנטזה (שהיא בעלת פרופיל תופעות לוואי פחות בהרבה מהסולפאסאלאזין, המשתייכת אף היא לקבוצת תרופות זו). במחלת קרוהן בינונית עד חמורה, כאשר טיפול זה אינו מספיק, מוסיפים טיפול בסטרואידים, אך עיקר השימוש בהם הוא בעת התלקחות, ולא כטיפול אחזקתי, וכאשר מושגת רמיסיה, מפחיתים את מינונם בהדרגה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
שאלה: אני בן 35, חולה קרוהן במשך 10 שנים ומשתמש 6 שנים בפורי-נטול, כדור אחד ליום. המחלה ברגיעה. אני מקבל גם דוקסילין (אנטיביוטיקה) 100 מ"ג, כדור אחד ליום במשך שנה, עקב שעורה קשה בעיניים. עברתי כבר ניתוח אחד להסרת השעורה והיא חזרה שוב. האם השילוב ש
תשובה: תופעות הלוואי של האנטיביוטיקה דוקסילין הן נדירות, ויכולות לכלול בחילות, הקאות או שלשול. תופעות הלוואי של פורי-נטול (מרקפטופורין) קשורות לעובדה שטיפול זה גורם לדיכוי יצירת תאי דם שונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין. תופעות לוואי נוספות כוללות חולשה ועייפות, בחילה והקאה, שלשול, ירידה במשקל, כאבי בטן, דלקת בחלל הפה, והיפרפיגמנטציה של העור. שתי התרופות שאותן אתה נוטל לא משפיעות על התפקוד המיני, וגם לא השילוב בינהן. שפיכה מוקדמת יכולה להיות קשורה לבעיות פסיכולוגיות או לבעיה רפואית כלשהי. אם העניין עדיין מטריד אותך, אתה יכול לפנות לאורולוג ולהיבדק. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
שלום אני בת 37 משתמשת כבר 10 שנים כל יום בכחצי מנה של נורמלקס. האם יש בשימוש ארוך טווח איזה שהוא משהו שמזיק או בעייתי למשהו בגוף? שום סיכון או בעיה? תודה רבה
שלום ד"ר קרטר לגבי יציאות ששינו את צורתן לדקה מאוד , לאחר מאמץ חריג בעצירות שהיה לפני חודשיים כתבת לי שזה יכול להיות דיסינרגיה של רצפת האגן ושיש לזה טיפול יעיל. תודה רבה אבקש רק להבין את הכיוון מה הכוונה טיפול יעיל? האם זה ניתוחים? תרופות? פיזיותרפיה? והאם זה יכול לעבור גם לבד? תודה רבה
פתח בחלון חדש
דסנרגיה
שיר07/11/2024 | 10:54
שלום קבלתי תשובות כאלה לבדיקות ברצוני להבין מה המשמעות מנומטריה הדגימה דסנרגיה ,לחץ בסיסי גבוה והפוסנסיטביות רקטלית בדפקוגרפיה התרוקנות מלאה וטובה ,התפשלות רקטורקטלית לא חוסמת
שלום ד"ר , בן 41 , פעיל מאוד גופני , שוקל 90 ק"ג גובה 181 ס"מ לפני כמה שבועות הייתה לי אפיזודה של דם בצואה בזמן מאמץ , סוג של עצירות נבדקתי על ידי פרוקטולוג ונאמר שיש טחורים אבל כיוון שאני בן 41 וחלק מהבדיקות דם שלי מראות נוכחות של אנמיה מסויימת היא שלחה אותי לקולונוסקפיה. אני נורא חושש מטשטוש ( סוג של איבוד שליטה) השאלה האם ניתן לעשות טשטוש ברמה שאני לא ארדם אלא יהיה יותר רגוע? או בכלל ראיתי שניתן לעשות ללא טשטוש כלל, בית חולים שיבא ממליץ לעבור אצלם ללא טשטוש, רק פה אני שומע כמה דעות יש כאלה שטוענים שזה נורא כואב ויש כאלה שאומרים שזה לא כואב, יותר שמעתי שכואב) והרופא לא המליצה על וירטואלית כי טוענת שפוליפים מתחת ל 1 ס"מ לא יראו בבדיקה הוירטואלית במידה ויש . ביקשתי גם דם סמוי, השאלה , דם סמוי מראה רק על מעי גס, או זה כולל את כל מערכת העיכול? להלן תוצאות בדיקות דם שהם מעבר לנורמה : PLT 113 MCHC 35.9 PDW 17.2 MPV 12.7 PCT 0.14 Neutrophils % 39.3 אגב המוגלובין תקין ברזל תקין טרספירין תקין מה דעתך ? תודה מראש וסליחה על הודעה ארוכה נ.ב אגב שכחתי לציין , שהתוצאות של הבדיקות דם שהם מחוץ לנורמה , זה אצלי נמשך מאז שאני זוכר שעשיתי בדיקת דם ראשונה, סביב גיל ה 20
פתח בחלון חדש
קולונוסקפיה
דניאל31/10/2024 | 07:33
ובמקרה וארגיש חוסר נוחות , במהלך הבדיקה , ניתן יהיה לטשטש קלות? הוונה שאני לא ממש ישן?
שלום פרופסור, הבדיקה האחרונה לדם סמוי בצואה היא חיובית. יחד עם זאת יש לי לפעמים דימום עקב טחורים. האם בבדיקה הנ"ל אפשר להבדיל בין דימום טרי עקב תחורים ובין דימום ישן יתר במעיים? תודה רבה
שלום רב, בחודש וחצי האחרון חליתי בcmv. ערכו לי את הבדיקה הזו וזו הייתה התוצאה שם הבדיקה SMOOTH MUSCLE Ab תוצאה Positive 1:80 מזה אומר? יש לציין שאני הייתי על תרופות פסיכיאטריות בגלל דיכאון אחרי לידה ועכשיו אני עם טיפול אחר. קודם הייתי על לוסטרל ומירו ועכשיו אני על טרזודיל. האם קשור בכלל? מה אומרת התוצאה?
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
סולפאסאלאזין 
בדיקת קפסולה 
ניתוח חולים במחלת קרוהן 
כבד שומני 
מאת: מערכת אינפומד 14/05/2020
נורמלקס
תשובת מומחה נורמלקס 
