המומחים של Infomed מסבירים:
כיסוי הגרון (epiglottis) הינה שלוחה של סחוס שתפקידה לסגור את קנה הנשימה ולהגן עליו מכניסה של גופים זרים במיוחד בזמן בליעה. בדלקת כיסוי הגרון (להלן אפיגלוטיטיס) הסחוס מתנפח ועלול לגרום לחסימה של קנה הנשימה ולמצב מסכן חיים.
התהליך הבצקתי עשוי להיגרם מכוויות עקב שתיית נוזלים רותחים, נזק ישיר לגרון וזיהומים שונים. הגורם הזיהומי הנפוץ ביותר לאפיגלוטיטיס בילדים הוא
המופילוס אינפלואנזה B, החיידק שיכול לגרום גם לדלקת ריאות, דלקת קרום המוח ואלח דם. אפיגלוטיטיס יכול להתרחש בכל גיל.
מאז שהוכנס החיסון להמופילוס לשגרת החיסונים בארץ שכיחות האפיגלוטיטיס פחתה באופן משמעותי אבל, היא עדיין קיימת. בכל מקרה של חשש לאפיגלוטיטיס יש לפנות לטיפול רפואי מאחר ומדובר במצב שעלול להתדרדר במהירות לכדי סכנת חיים.
דלקת כיסוי הגרון תסמינים
התסמינים בילדים:
בילדים המחלה יכולה להתפתח בתוך מספר שעות בלבד ולכלול:
• חום.
• כאב גרון משמעותי.
• קושי וכאב בבליעה.
• ריור עקב הכאב החזק מאד בבליעה.
• עצבנות והתנהגות חסרת מנוחה.
• הקושי בנשימה מחמיר כאשר נשענים קדימה ולכן נוח להם יותר בישיבה.
התסמינים במבוגרים:
במבוגרים האפיגלוטיטיס מתפתח לאט יותר ומדובר בסדר גודל של מספר ימים שבהם מופיעים:
• כאב גרון משמעותי.
• צרידות או עמימות בקול.
• הופעת קולות של שריקה או חרחור בזמן נשימה.
• קושי בנשימה.
סיבות וגורמי סיכון
גורמים זיהומיים:
זיהום בהמופילוס אינפלואנזה בי (HiB) הוא גורם נפוץ לנפיחות ודלקת בכיסוי הגרון. למרות שהחיידק אינו גורם לשפעת הוא גורם למחלות בדרכי הנשימה ובמקומות אחרים בגוף. הוא מועבר דרך טיפות זעירות באוויר, האדם שנושא אותו אינו חייב להיות חולה אך עדיין הוא יכול להעביר אותו לאחרים שיחלו.
גורמים זיהומיים נוספים שעלולים לגרום לאפיגלוטיטיס הינם פנאומקוק, סטרפטוקוקים מסוגים שונים, פטריות מסוג קנדידה ונגיפים ממשפחת ההרפס.
גורמים חבלתיים:
נזק ישיר לאזור מכסה הלוע עלול לגרום לאפיגלוטיטיס כמו בעקבות מכה ישירה באזור הגרון, שתיית נוזלים רותחים, שתייה של כימיקלים הגורמים לכוויות, בליעה של גופים זרים קשים ועישון סמים.
הופעה של אפיגלוטיטיס נפוצה יותר בקרב בנים. בנוסף, בעלי מערכת חיסונית חלשה בעקבות מחלה או טיפול תרופתי וכן ילדים שלא חוסנו כנגד חיידק ההמופילוס נמצאים בסיכון מוגבר למחלה.
אבחון ובדיקות
מרגע שעולה החשד לאפיגלוטיטיס על הצוות הרפואי להבטיח נתיב אוויר פנוי מהר ככל הניתן כל עוד מכסה הגרון אינו חוסם את קנה הנשימה באופן מלא. לאחר מכן יש לנטר את רמות החמצן בדם בצורה רציפה שלרוב מתבצעת על ידי מכשיר הנקרא pulse oxymeter המונח על האצבע על פי רוב. אם ריכוז החמצן בדם יורד או נמוך יתכן שיהיה צורך בסיוע נשימתי.
רק לאחר שהמצב יציב באופן ודאי ניתן יהיה להתקדם באבחנה באמצעות:
- בדיקת הגרון באמצעות צינור דק שבקצהו מצלמה (לרינגוסקופ) על מנת לראות מה מתרחש בגרון ובמיוחד במכסה הגרון ולאבחן את מקור הבעיה.
- צילום רנטגן של הצוואר והחזה על מנת לראות אם לא קיימת חסימה מכאנית כלשהי. הצילום נעשה לרוב במיטת הילד מאחר ובמצב עדין שכזה עדיף שלא להזיז את הילד אל מחלקת ההדמיה.
- מנסים לבודד את החיידק שגורם למחלה באמצעות משטח ישיר מהגרון גם דגימה מזרם הדם. בצורה זו ניתן להציע את הכיסוי האנטיביוטי היעיל ביותר למחלה.
סיבוכים אפשריים
כאשר מכסה הגרון מתנפח הוא עלול לגרום לחסימה מוחלטת של קנה הנשימה ולהוביל לכשל נשימתי. כאשר הריאות אינם מאווררות רמת החמצן בדם יורדת ורמת הפחמן הדו חמצני עולה ונוצר מצב מסכן חיים.
גם אם האפיגלוטיטיס אינו חמור ולא נגרם כשל נשימתי קיימת סכנה שהחיידק יתפשט ויגרום לזיהומים במקומות נוספים בגוף.
טיפולים ותרופות
הטיפול הראשוני חייב להבטיח שמירה על נתיב אוויר פתוח אל הריאות והגעת כמות מספקת של חמצן.
במקרים קלים ניתן להסתפק במסכה או משקפי חמצן המספקים למערכת הנשימה אוויר תערובת מועשרת בחמצן מעבר לריכוזו באוויר. לרוב, יהיה צורך בהחדרה של צינור הנשמה (tubus) ישירות אל תוך הקנה מעבר למכסה הגרון על מנת להבטיח שגם אם תהיה עליה בנפיחותו של מכסה הגרון נתיב האוויר יישאר פתוח.
במצבים בהם כבר יש חסימה מלאה של הקנה או מסיבה אחרת לא ניתן להכניס את צינור ההנשמה יש צורך בביצוע של tracheostomy במהלכה יבוצע חתך כירורגי ישירות אל קנה הנשימה באזור שלאחר החסימה דרכו יהיה ניתן להנשים את החולה. העזרים הנשימתיים ינותקו לאחר התייצבות המצב לרוב לאחר מספר ימים.
במידה והגורם הוא זיהומי ישצורך גם בטיפול באמצעות אנטיביוטיקה המתאימה לחיידק מחולל המחלה.
מניעה
אמצעי המניעה היעיל ביותר הינו החיסון להמופילוס אינפלואנזה B הניתן כחלק משגרת החיסונים בטיפות החלב בגילאים: חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה. בחולים בעלי מערכת חיסוינית חלשה מומלץ להתחסן גם בהמשך, בגילאים מבוגרים יותר.
בנוסף יש לנקוט בכללי המניעה כבכל מחלה זיהומית אחרת ולהקפיד על שטיפת ידיים בסבון הימנעות משימוש משותף במגבות וכדומה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
כלורמפניקול (סינטומיצין) 
צילום רנטגן 
טיפול תרופתי 
שנית (סקרלטינה) 
תשובת מומחה רחל 
תוצאות אפירמה
