דם בצואה

צואה דמית | Hematochezia

המומחים של Infomed מסבירים:

צואה דמית (Hematochezia) היא הגדרה של מעבר דם אדום שלעיתים מעורב ולעיתים אינו מעורב בצואה.
הגורם לצואה דמית הוא בעיה/מחלה בפי הטבעת, בחלחולת או במעי הגס השמאלי. במקרים נדירים צואה דמית יכולה להיות ביטוי לדמם מדרכי העיכול העליונות, וזאת כאשר הדימום הוא רב ומהיר וכתוצאה מכך הדם אינו עובר עיכול ואינו משנה את צבע הצואה לשחור (מלנה).

הסיבות לצואה דמית כוללות בין היתר טחורים או חתך בפי הטבעת (פיסורה). במקרים אלה הדם הוא על נייר הניגוב או באסלה ואינו מעורב בצואה. התלונות הן בדרך כלל על עצירות ו/או על כאבים בפי הטבעת בעת צאייה. סיבות אחרות הן גידול ממאיר או שפיר (פוליפ) המצויים בחלחולת או במעי הגס השמאלי.

צואה דמית יכולה להיות התלונה היחידה במקרים אלה, או להתלוות לתלונות אחרות, כמו שינוי בהרגלי היציאה, כאב בטן או ירידה במשקל. לעיתים יש גם סיפור משפחתי של סרטן או של פוליפים אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

גם זיהום מחיידקים (שיגלה, סלמונלה), מטפילים (אמבות), או מנגיפים (נגיף הציטומגלו), או מחלת מעי דלקתית כרונית (קוליטיס אולצרוזה, מחלת קרוהן) יכולים להתבטא בצואה דמית. מדובר בשלשול עם דם המעורב בצואה וטנזמוס, כלומר, עם תחושה של צורך להתפנות אך ללא תוצר, כאב בטן, חום וחולשה.

אדם המתלונן על צואה דמית לראשונה בחייו צריך לפנות לרופא לבירור על מנת לאתר את הסיבה לדימום ולטפל בה.

דם בצואה תסמינים
מקורו של הדם המתגלה בצואה יכול להיות בכל מקום במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. לעיתים הדם בצואה מופיע בכמות כה קטנה שלא ניתן לזהותו בעין והוא מזוהה רק בבדיקת דם סמוי בצואה. כדאי לבצע בדיקה זו אם קיימות תלונות כגון כאבי בטן או בעיות עיכול. לעומת זאת, כשכמות הדם בצואה רבה יותר, ניתן לראות שינוי בצבע הצואה: צבע שחור במקרה של דם מעוכל, או אדום בוהק במקרה של דם טרי.
סיבות וגורמי סיכון
צואה שחורה (תופעה הנקראת 'מלנה') פירושה שמקור הדם הוא במערכת העיכול העליונה: מהוושט, הקיבה או התריסריון. הדם שחור כי הוא נחשף לכל אנזימי העיכול והחומצות לאורך מערכת העיכול.
אם לצואה צבע חום-אדמדם או אדום בוהק (הדימום במקרה כזה נקרא 'המטוכזיה'), הרי שמקור הדימום הוא כנראה בחלקים התחתונים של מערכת העיכול - המעי הדק, המעי הגס, הרקטום או פי הטבעת. לעיתים דימום כבד מדרכי העיכול העליונות - העובר באופן מהיר לאורך כל המערכת - יכול גם כן להתבטא כדם אדום בצואה.

סיבות אפשריות לצואה בצבע שחור:
1. כיב קיבה או כיב תריסריון מדממים. במקרה כזה, חובה לקחת ביופסיה ולטפל בחיידק הליקובקטר פילורי הקשור למחלה זו.
2. דליות בוושט.
3. קרע בין הוושט לקיבה, אשר עלול להיגרם כתוצאה מהקאות מרובות (יהיה גם דם בהקאות). קרע זה נקרא 'קרע מאלורי-וויס'.
4. מחלת ריפלוקס GERD, שאחד מסיבוכיה הוא דימום.
5. דלקת בקיבה (גסטריטיס).
6. טראומה או גוף זר שחדר בבליעה.
7. בליעה של דימום מסיבי מהאף.
8. גם אכילת ליקריץ או חומרי צבע כהים שאינם מעוכלים, או נטילת תוספי ברזל, יכולים לגרום לצואה כהה - במקרים אלו, הצבע אינו כתוצאה מדם.
צואה בצבע אדמדם או אדום בוהק יכולה להיגרם מכמה סיבות:
1. פיסורה אנאלית - קרע בעור סביב פי הטבעת הנגרם בעקבות עצירות קשה או מאמץ ביציאות. לרוב מתבטא בכמה טיפות דם על הנייר.
2. טחורים מדממים - הדם נמצא מסביב לצואה (עוטף). ייתכן ויופיע דם רב באסלה.
3. דיברטיקולוזיס - הסתעפות מתוך המעי הגס, בדמות כיסים קטנים באיזור כלי דם. הדימום מופיע בעיקר אצל מבוגרים מעל גיל 60.
4. אנגיודיספלזיה - כלי דם בעלי מבנה לא תקין שעלולים לדמם.
5. פרוקטיטיס - דלקת באזור הרקטום.
6. דיזינטריה - שלשול דמי המופיע לאחר חשיפה למזון או מים מזוהמים בחיידקים מסוג סלמונלה, שיגלה, קמפילובקטר או אי-קולי מסוג אלים.
7. פוליפים במעי הגס.
8. סרטן המעי הגס או הרקטום (סרטן במעי הדק הוא נדיר).
9. מחלות דלקתיות של המעי - מחלת קרוהן או קוליטיס כיבי.
10. טראומה או חדירה של גוף זר.
אבחון ובדיקות
נוכחות דם בצואה היא עניין רציני ויש לפנות במהרה לרופא, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדימום רב ובחולשה כללית המתלווה אליו. גם אם יש חשד שמדובר בסך הכל בטחורים, יש לשלול אבחנות אחרות, כמו סרטן מעי הגס, ולטפל בטחורים.

חשוב לציין בפני הרופא אם יש סימפטומים נוספים שנלווים לדם בצואה, כגון חום, כאבי בטן או כאב בפי הטבעת, הקאות, שלשולים או עצירות, שינויים בתיאבון, שינויים במשקל, חולשה כללית, סחרחורות, כאבים במפרקים או באיברים נוספים בגוף. ציינו מתי הופיעו הסימפטומים והאם משהו מקל עליהם, למשל אכילה או שכיבה. אם יש מחלות רקע או הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או מחלות אחרות במערכת העיכול, חשוב ביותר לעדכן את הרופא.
דם בצואה - מה ואיך בודקים?
הרופא יבקש לעשות בדיקות דם, כדי שנדע את רמת ההמוגלובין, רמת CRP (מדד לדלקת) ומספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות (ספירת דם). בדיקות דם נוספות יכללו תפקודי קרישת דם, תפקודי כבד, כימיה ורמת ברזל בדם. הרופא יערוך בדיקה גופנית, הכוללת גם בדיקה רקטלית.
ייתכן ויהיה צורך בקביעת תור לבדיקות עזר, דוגמת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, בהן בודקים את מערכת העיכול עם מצלמת וידאו קטנה. אבחנה יכולה להיעשות גם על-ידי אנגיוגרפיה, שיטה בה מזריקים חומר ניגוד לכלי הדם ומאתרים את מקור הדימום, או בעזרת מיפוי של כדוריות דם אדומות. חלק משיטות אלו הן גם אבחנתיות וגם טיפוליות.
הטיפול ייקבע לפי האבחנה ולפי הנתונים שיתקבלו מהראיון הרפואי, הבדיקה הגופנית ובדיקות העזר. במקרה של דימום כבד, הטיפול המיידי יכלול מתן עירוי נוזלים ובמידת הצורך - מתן מנות דם או ברזל.
אם מדובר במקרה חריף וקשה של דימום ממערכת העיכול, הצוות הרפואי יאלץ לערוך ניתוח דחוף לאיתור מקור הדימום ועצירתו. במקרים של זיהום חיידקי, יתחילו טיפול אנטיביוטי. הטיפול לטווח ארוך יכול לכלול שינויים בהרגלי התזונה, תרופות, פרוצדורות רפואיות תחת הרדמה מקומית או ניתוח, בהתאם לאבחנה הרפואית.

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

רפואה משלימה

אלעד יצחקוב

5.0

( 18 חוות דעת )

"אלעד פשוט קוסם! כל אדם בעולמנו צריך אלעד לצד הרפואה הקונבנציונלית כדי להיות באמת במיטבו ולפתור בעיות שלכאורה הרופאים לא יודעים/מנסים לפתור. וההקלה מיידית. פשוט קוסם!!!!"

קראו עליי עוד

עיניים

ד"ר גיא תם

4.9

( 78 חוות דעת )

"רופא מאוד מקצועי נחמד ואנושי, יחס מצויין."

קראו עליי עוד

לקביעת תור

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני כחודש וחצי לאחר לידה, וסבלתי בעבר מעצירויות. אתמול הבחנתי בדם טרי בצואה, בערך כ-3 פעמים במשך היום. עכשיו זה נגמר. אני סובלת גם מגזים כבר זמן רב. האם יש קשר בין הדברים? מה ניתן לעשות כדי לטפל בבעיות?
תשובה: יכולות להיות סיבות רבות להופעת דם טרי בצואה, והעניין מצריך בירור. על רקע העצירויות שאת מתארת, יתכן שאת סובלת מפיסורה (האם היציאות מלוות בכאב בפי הטבעת?) - סדק בתעלה האנאלית, הנוצר עקב עצירויות ממושכות. מידע נוסף על פיסורות תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_032602_6.htm
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מזה תקופה ארוכה (שנים רבות), אני סובל מסוג של דימום (כנראה חיצוני) בישבן, שבא לידי ביטוי מדי פעם בכתמי דם זעירים על נייר הטואלט. הצואה עצמה נטולת דם, ובאופן כללי, פרט לשבוע האחרון, איני סובל מכאבי בטן. אילו סיבות יכולות לגרום לתופעה?
שאלה: אובחנו אצלי טחורים והוnלץ לנתח, אשמח לדעת אילו סוגי ניתוחים אפשריים היום ומה היתרון בכל אחד מהם.
תשובה: טחורים הינם ורידים מורחבים בדופן פי הטבעת, הבולטים לתוך חלל פי הטבעת ואף מחוצה לו. מחלקים את הטחורים לשני סוגים - טחורים פנימיים וטחורים חיצוניים. הטחורים הפנימיים אינם כואבים ונוטים לדמם. במקרים קשים הם יכולים להתרחב במידה רבה עד בליטתם אל מחוץ לפי הטבעת. הטחורים החיצוניים הם התרחבויות ורידיות בפתח פי הטבעת והם נוטים לכאוב מאד, אך לא לדמם. הטיפול בטחורים מחולק לטיפול שמרני- תרופתי וטיפול ניתוחי. הטיפול השמרני כולל שינוי תזונתי (תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ומים) ואמבטיות ישיבה. מבחינה תרופתית ניתן לטפל במשלשלים ובקרמים מקומיים המאלחשים את האזור ומצרים מעט את כלי הדם. הטיפול הניתוחי כולל אפשרויות רבות, כדלקמן: 1. סקלרותרפיה - הזרקת חומרים המובילים להצטלקות של הטחור. את החומר מזריקים לבסיסו של כל טחור. טיפול זה יעיל בשלבים מוקדמים של המחלה. 2. קשירה - קשירת כל טחור בבסיסו באמצעות גומיות. בקשירת גומיות זו נפגעת אספקת הדם לטחור והטחור נמק ונושר תוך 7-10 ימים. הסיבוכים בשיטה זו כוללים כאבים, נפילת הגומיות, דימום, עצירת שתן וזיהומים. היתרון שבשיטה זו שאין צורך בהרדמה או באשפוז. 3. שימוש באנרגיית חום ממוקד (פוטוקואגולציה) או בהקפאת הטחור (Cryosurgery). 4. הרחבת פי הטבעת - בהרדמה כללית מבוצעת הרחבה מדורגת (באופן הדרגתי) של פי הטבעת. התיאוריה שעומדת מאחורי שיטה זו היא שהיצרות פי הטבעת היא שמובילה להפרעה בניקוז הוורידי ועקב כך להתרחבות הוורידים והיווצרות טחורים. 5. כריתת טחורים בשיטה פתוחה - בניתוח בהרדמה כללית, חושפים כל טחור כורתים אותו ומשאירים את הרירית מעליו פתוחה, על מנת שתחלים באופן עצמוני. ההחלמה נמשכת מספר שבועות. שיטה זו כמעט ולא מבוצעת כיום בשל נטיה לזיהומים ומשך החלמה ארוך. 6. כריתת טחורים בשיטה סגורה - בהרדמה כללית, חושפים כל טחור כורתים אותו ותופרים את הרירית מעליו. 7. כריתת טחורים היקפית - בהרדמה כללית, באמצעות מכשיר מיוחד מבוצעת כריתה היקפית של כל הטחורים בהיקף פי הטבעת. המכשיר כורת את הטחורים ובאותה פעולה תופר את הרירית בבסיסם ע"י סיכות. זו השיטה המקובלת כיום. בכל השיטות הכירורגיות קיימים סיבוכים מוקדמים ומאוחרים. הסיבוכים המיידיים הינם סיבוכי ההרדמה, דימום, זיהומים והתנקבות החלחולת. כמו כן עצירת שתן הינה סיבוך שכיח. הסיבוכים המאוחרים הינם דימומים חוזרים עקב חזרת הטחורים (ב- 10-20% מהמנותחים) והיצרות של פי הטבעת. סיבוך מאוחר נוסף הוא אי שליטה בסוגרים במידה קלה המדווחת ב- 1-2% מהמקרים. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מי נפגע מטחורים?
תשובה:
טחורים הם בעיה נפוצה מאד. גברים ונשים לוקים בה בשיעורים שווים.
טחורים יכולים להתפתח בכל גיל, אולם התכיפות עולה אחרי גיל 30. כמחצית מהאנשים שגילם מעל גיל 50 לוקים בטחורים בשלב כלשהו בחייהם.
נשים רבות מפתחות טחורים במהלך ששת החודשים האחרונים להריון ומיד לאחריו.
לפתיחה בעמוד חדש >