הפרעות בשומני הדם בסכרת

שכיחותה של מחלת לב איסכמית בקרב חולי סכרת מסוג 2 גדולה פי 4-2 ביחס לכלל האוכלוסייה, ושיעור התמותה בקרב חולי סכרת שלקו בטרשת עורקים אשר מקורה במחלת לב איסכמית, הוא פי 6-3 ביחס לכלל האוכלוסייה. כ-75% עד 80% מחולי הסכרת מסוג 2 מתים מטרשת עורקים או מסיבוכיה.

סכרת היא גורם סיכון עיקרי לטרשת עורקים, ולהפרעות במשק השומנים (הליפידים) והליפופרוטאינים. הם מהגורמים העיקריים לכך שסוכרת היא גורם סיכון כה כבד משקל. בקרב חולי סכרת, כמו בקרב אנשים שאינם חולי סכרת, רמות שומנים גבוהות יכולות להיות קשורות למצבים שאינם קשורים להיפרגליקמיה ולתנגודת לאינסולין, כמו לדוגמה מחלת כליות, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלת כבד או הפרעות גנטיות במשק הליפופרוטאינים.

ההפרעות בשומני הדם האופייניות לחולי סכרת:

- רמת תלת-גליצרידים גבוהה (שומן רע);
- רמת VLDL גבוהה (שומן רע);
- רמות נמוכות של HDL - כולסטרול (שומן טוב);
- רמות תקינות של LDL - כולסטרול;
- LDL - כולסטרול קטן וצפוף (Small dense LDL);
- היפרליפידמיה ממושכת לאחר ארוחה שומנית;

ההפרעה האופיינית במשק הליפופרוטאינים אצל חולי סוכרת, בהשוואה לאוכלוסייה בריאה, היא ריבוי בליפופרוטאינים עשירי תלת-גליצרידים, בעיקר ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה ביותר (VLDL - שומן רע), הן בצום והן לאחר האכילה, ורמות נמוכות של ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה (HDL - שומן טוב). רמות הליפופרוטאין בעלי הצפיפות הנמוכה (LDL) אצל חולי סכרת מסוג 2 מאוזנים מבחינת ערכי הסוכר דומות לאלו שנמדדות אצל אנשים ללא סכרת.


קראו עוד:  בדיקת סוכר בדם ופענוח תוצאותיה


בנוכחות נוגדי אינסולין, משתחררות חומצות שומן חופשיות (חש"ח) מרקמת השומן, בקצב מואץ. הן מגיעות לכבד בכמות גדולה ומהוות, כאשר קיים עודף גליצרול הנובע מעודף סוכר, בסיס להיווצרות עודפת של VLDL.

רמה גבוהה של תלת-גליצרידים ורמה נמוכה של HDL - כולסטרול, הם המאפיינים העיקריים של ההפרעה בשומני דם בסכרת. ההפרעה בפירוק (קטבוליזם) החלקיק העשיר בתלת-גליצרידים מגבירה את שהייתו בזרם הדם ובכך מעשירה אותו בכולסטרול. הוא עצמו הופך לחלקיק מזרז טרשת עורקים. הליפמיה שלאחר הארוחה, חסר של HDL - כולסטרול קטן וצפוף וסילוקו המהיר מזרם הדם, ההפיכה של LDL - כולסטרול לקטן וצפוף (Pattern B), התרחשותם של כל אלה תורמת להאצה של טרשת עורקים ושל מחלת לב האיסכמית בקרב חולי סוכרת מסוג 2. לכן, כל אחת מההפרעות מחייבת טיפול קפדני באוכלוסייה של חולי סכרת.

מטרת הטיפול היא להגיע לערכי LDL - כולסטרול מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל, לערכי HDL - כולסטרול הגבוהים מ-45 מ"ג/ד"ל, ולערכי תלת-גליצרידים הנמוכים מ-170 מ"ג/ד"ל.