המומחים של Infomed מסבירים:
כינים תסמינים
התסמין הנפוץ ביותר של כינמת הוא גירוד. קיימים תסמינים שונים, בהתאם לסוג כינים.
- כיני ראש, לעתים אינן גורמות לתסמינים בשלבים הראשונים. הגירוד בראש יכול להתחיל שבועות ואפילו חודשים לאחר תחילת ההתפשטות. הגירוד יכול לגרום לפצעים בעור. העור החשוף עלול להפריש נוזל שקוף, או להתכסות בקרום, שעלול להזדהם.
- כיני ערווה גורמות לגירוד חמור. עקיצות כינים עלולות לגרום סימנים קטנים, שנראים כמו חבורות קטנות על הגו (כל חלקי הגוף מלבד הראש והגפיים), על הירכיים, או על החלק העליון של הזרוע. כאשר כינים מתיישבות על הריסים, קצות העפעפיים לעתים מתכסים בקרום. ניתן להבחין בכינים ובביציהן על בסיס הריסים.
- כיני גוף גורמות לגירוד קשה מאד, במיוחד בשעות הלילה. פצעים מגרדים מופיעים בבית השחי, במותניים, על הגו ובמקומות אחרים, בהם תפרי הבגדים נצמדים אל הגוף. כינים וביצי כינים ניתן למצוא בתפרי הבגדים, בדרך כלל לא ניתן לראות אותן כשהן על העור.
גירוד תדיר עלול לגרום לזיהומים בעור. במקרים החמורים ביותר של כיני ראש, השיער עלול לנשור וגוון העור של אוזניים נגועות בכינים עלול להפוך כהה יותר.
סיבות וגורמי סיכון
כינים עוברות בקלות מאדם לאדם דרך מגע קרוב, או כאשר אנשים חולקים בגדים או חפצים אישיים (כמו כובעים ומברשות שיער). כינים אינן מסוגלות לקפוץ או לעוף.
גורמי סיכון
הגורמים שמעלים את הסיכון להידבקות בתופעת כינמת כוללים:
- נוכחות בבית הספר או בגן. ילדים צעירים בגן ובבית הספר, לעתים קרובות משחקים בצמידות, או חולקים כובעים, מברשות וחפצים אחרים. התנהגות זו מגבירה את הסיכון להידבקות והדבקה בכיני ראש.
- מחיה בתנאי צפיפות, או בסביבה שאינה נקייה. אנשים שחיים בתנאי צפיפות, או שאינם מתרחצים ומכבסים את בגדיהם באופן קבוע (כמו למשל חסרי בית, קורבנות מלחמה או אסונות טבע, או פליטים) נמצאים בסיכון גבוה להידבקות בכיני גוף.
- קיום יחסי מין עם בני זוג רבים מעלה את הסיכון להידבקות בכיני ערווה
אבחון ובדיקות
רופא עור בדרך כלל יכול לאבחן כינמת על ידי התבוננות מקרוב בשיער. לעתים הוא יבחן את הכינים תחת מיקרוסקופ, על מנת להיות בטוח שאכן מדובר בכינים.
כמו כן, הרופא יכול למצוא כיני ערווה או כיני גוף, באמצעות התבוננות מקרוב בגוף או בבגדים.
סיבוכים אפשריים
קיימים מקרים בהם ניתן לפתח תגובה אלרגית לנשיכת הכינה. מצב זה בדרך כלל מוביל לגירוד, וגירוד אינטנסיבי עלול לגרום לשריטות/פצעים. במקרים נדירים הפצעים הללו אף יכולים להוביל לזיהום בעור הקרקפת. במידה ומופיעים אדמומיות, נפיחות וכאב, יש לפנות לרופא עור לקבלת טיפול.
טיפולים ותרופות
הטיפול המקובל ביותר הוא באמצעות משחות, קרמים, או שמפו אשר אושרו על-ידי משרד הבריאות. ניתן לרכוש אותם ללא מרשם או עם מרשם. כדי להשמיד כינים ואת הביצים שלהם, יש למרוח את התכשירים על העור, או על הראש, בהתאם להוראות.
כמה ימים לאחר ההדברה יש לסרק את השיער במסרק מיוחד וצפוף, כדי לוודא שלא נותרו כינים חיות או ביצי כינים. במידה והכינים לא נעלמו, יש צורך בהדברה חוזרת, רצוי עם חומר אחר. במצבים ששני טיפולים או יותר אינם מועילים, הרופא עשוי לרשום גלולה בשם איברמקטין.
מאחר שכינים יכולות לחיות עד יומיים שלא על גוף האדם, מומלץ לחטא מצעים, מגבות, מברשות שיער וכל מה שבא במגע עם הכינים.
מניעה
כיני ראש יכולות להופיע אצל אנשים מכל מעמד חברתי או כלכלי. קשה מאד למנוע התפשטות של כינים בקרב ילדים, משום שלעתים קרובות הם חולקים כובעים, מסרקים וחפצים אחרים.
בדיקת הראש של הילדים בתדירות גבוהה, עשויה לסייע בגילוי הכינים ובטיפול בהן בשלב מוקדם, לפני ששאר בני המשפחה נדבקים. הימנעות ממגע קרוב לזמן ממושך עם אדם שיש לו כינים, מורידה אף היא את הסיכון להידבקות בכינים.
כיני ערווה נפוצות בראש ובראשונה אצל אנשים שיש להם בני זוג רבים למין. הפחתת מספר בני הזוג עשויה להקטין את הסיכון להידבקות בכיני ערווה.
כיני גוף ניתן למנוע באמצעות רחצה באופן קבוע והחלפת בגדים מידי יום. כיני גוף חיות על בגדים, לא על הגוף. כביסת הבגדים במים חמים, בדרך כלל משמידה כינים בוגרות ומונעת את בקיעת הביצים. כיני גוף שנמצאות על העור, בדרך כלל נעלמות בעקבות רחצה ולבישת בגדים שאינם נגועים בכינים. ברב המקרים אין צורך בנטילת תרופות להשמדת כיני גוף.