המומחים של Infomed מסבירים:
הגדרה: איבוד דם בהיקף שלמעלה מ-500 סמ"ק לאחר לידה נרתיקית, 1,000 סמ"ק לאחר לידה בניתוח קיסרי או 1,500 סמ"ק לאחר ניתוח קיסרי נישנה.
דמם לאחר לידה (דל"ל) מסווג כדמם מוקדם אם הוא מתרחש ב-24 השעות הראשונות שלאחר הלידה, וכדמם מאוחר - לאחר 24 השעות הראשונות ועד ל-6 שבועות אחרי הלידה. דל"ל מוקדם שכיח באורח ניכר מדל"ל מאוחר, וקשור בדמם ובתחלואה גדולים יותר.
קיים קושי באבחון דל"ל מאחר שהוא מבוסס על הערכה סובייקטיבית של אובדן דם. משום כך, כ-50% מכלל המקרים אינם מאובחנים. יש המציעים להסתמך על מדדים אחרים לצורך האבחון, כגון: ירידה בהמוגלובין, או על הצורך במתן דם. בהתבסס על מדדים אלו, שכיחות דל"ל לאחר לידה נרתיקית היא כ-4%, ולאחר לידה בניתוח קיסרי כ-6%. דל"ל מוקדם הוא לרוב חד יותר וקשור באובדן דם רב ובתחלואה קשים יותר בהשוואה לדל"ל מאוחר הנוטה להיות כרוני.
העלייה הפיזיולוגית בנפח הדם החלה במהלך ההריון מאזנת את מרבית מקרי אובדן הדם בלידה. עם זאת, דל"ל אחראי ל-30% לערך מכלל מקרי המוות של אימהות בלידתן.
דל"ל מוקדם: עם יציאת הילוד, נפרדת השיליה מקיר הרחם, שריר הרחם מתכווץ, יוצר לחץ על כלי הדם וגורם להפסקת הדימום, בעיקר מאזור השרשת השיליה. ואכן, הסיבה העיקרית לדל"ל מוקדם הוא אי-התכווצות של שריר הרחם. מצב זה עלול להיות מישני לירידה בכושר התכווצות הרחם הנצפית במצבים שבהם קיימת הגדלה ניכרת של הרחם, כגון: לאחר לידת הריון מרובה עוברים, עובר גדול, ריבוי מי שפיר, לאחר לידה ממושכת, טיפול נרחב באמצעות חומרים מכווצי רחם, זיהום במי השפיר, או בקרב נשים ולדניות. הסיבה השנייה בשכיחותה לדל"ל מוקדם היא קרעים בתעלת הלידה הקשורים לרוב בלידה באמצעות מכשיר (לידת ואקום או לידה בעזרת מלקחיים), בעובר גדול, או בלידה מהירה. אם נותרים ברחם שרידי שיליה הם עלולים להפריע להתכווצות הרחם ולגרום לדל"ל. גורמים אחרים לדל"ל עלולים להיות שיליה נעוצה בקיר הרחם אשר אינה נפרדת ממנו לאחר הלידה, (קורה בעיקר במקרים של שיליית פתח), ניתוחים קיסריים או ניתוחי רחם אחרים, קודמים, או ולדנות גבוהה. הפרעות בקרישת הדם וקרע של הרחם הם מצבים נדירים וחמורים העלולים גם הם לגרום לדל"ל.
דל"ל מאוחר: סיבותיו עלולות להיות זיהומים ברחם, חוסר התכווצות הרחם, שאריות שיליה ברחם והפרעות קרישה מלידה.
פרופ' דרורית הוכנר צלניקר
דמם לאחר לידה (דל"ל) מסווג כדמם מוקדם אם הוא מתרחש ב-24 השעות הראשונות שלאחר הלידה, וכדמם מאוחר - לאחר 24 השעות הראשונות ועד ל-6 שבועות אחרי הלידה. דל"ל מוקדם שכיח באורח ניכר מדל"ל מאוחר, וקשור בדמם ובתחלואה גדולים יותר.
קיים קושי באבחון דל"ל מאחר שהוא מבוסס על הערכה סובייקטיבית של אובדן דם. משום כך, כ-50% מכלל המקרים אינם מאובחנים. יש המציעים להסתמך על מדדים אחרים לצורך האבחון, כגון: ירידה בהמוגלובין, או על הצורך במתן דם. בהתבסס על מדדים אלו, שכיחות דל"ל לאחר לידה נרתיקית היא כ-4%, ולאחר לידה בניתוח קיסרי כ-6%. דל"ל מוקדם הוא לרוב חד יותר וקשור באובדן דם רב ובתחלואה קשים יותר בהשוואה לדל"ל מאוחר הנוטה להיות כרוני.
העלייה הפיזיולוגית בנפח הדם החלה במהלך ההריון מאזנת את מרבית מקרי אובדן הדם בלידה. עם זאת, דל"ל אחראי ל-30% לערך מכלל מקרי המוות של אימהות בלידתן.
דל"ל מוקדם: עם יציאת הילוד, נפרדת השיליה מקיר הרחם, שריר הרחם מתכווץ, יוצר לחץ על כלי הדם וגורם להפסקת הדימום, בעיקר מאזור השרשת השיליה. ואכן, הסיבה העיקרית לדל"ל מוקדם הוא אי-התכווצות של שריר הרחם. מצב זה עלול להיות מישני לירידה בכושר התכווצות הרחם הנצפית במצבים שבהם קיימת הגדלה ניכרת של הרחם, כגון: לאחר לידת הריון מרובה עוברים, עובר גדול, ריבוי מי שפיר, לאחר לידה ממושכת, טיפול נרחב באמצעות חומרים מכווצי רחם, זיהום במי השפיר, או בקרב נשים ולדניות. הסיבה השנייה בשכיחותה לדל"ל מוקדם היא קרעים בתעלת הלידה הקשורים לרוב בלידה באמצעות מכשיר (לידת ואקום או לידה בעזרת מלקחיים), בעובר גדול, או בלידה מהירה. אם נותרים ברחם שרידי שיליה הם עלולים להפריע להתכווצות הרחם ולגרום לדל"ל. גורמים אחרים לדל"ל עלולים להיות שיליה נעוצה בקיר הרחם אשר אינה נפרדת ממנו לאחר הלידה, (קורה בעיקר במקרים של שיליית פתח), ניתוחים קיסריים או ניתוחי רחם אחרים, קודמים, או ולדנות גבוהה. הפרעות בקרישת הדם וקרע של הרחם הם מצבים נדירים וחמורים העלולים גם הם לגרום לדל"ל.
דל"ל מאוחר: סיבותיו עלולות להיות זיהומים ברחם, חוסר התכווצות הרחם, שאריות שיליה ברחם והפרעות קרישה מלידה.
פרופ' דרורית הוכנר צלניקר
סיבות וגורמי סיכון
טיפולים ותרופות
רופאים בתחום
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
טיפולים וניתוחים קשורים
-
כריתת רחם - חלקית, מלאה או רדיקלית
-
כריתת רחם לפרוסקופית
-
טיפול תרופתי
מחלות קשורות
-
צניחת שלפוחית השתן
-
מתח שלפני ווסת
-
סרקומות ברחם
-
תסמונת הלם טוקסי
-
הריון מחוץ לרחם