המומחים של Infomed מסבירים:
טיפוס מתייחס לקבוצת מחלות הנגרמות על ידי חיידקי הריקציה (rickettsia) המועברים לבני אדם על ידי חרקים. במאמר זה נתייחס למחלה הנגרמת על ידי החיידק rickettsia rickettsii הנקראת Rocky mountain spotted fever.
מדובר בזיהום חיידקי שעלול להיות מסכן חיים ומועבר לבני אדם על ידי עקיצה של קרצייה. מאתר העקיצה הזיהום עלול להתפשט לשאר הגוף דרך זרם הדם. המחלה לרוב הינה קלה, אך אצל חלק מהאנשים המחלה עלולה לגרום לסיבוכים ואף למוות ולכן יש חשיבות רבה לטיפול מוקדם בעת זיהוי המחלה.
טיפוס הבהרות תסמינים
בשלבים הראשונים של המחלה הסימנים דומים לסימנים של מחלות רבות אחרות כמו:
• חום גבוה של מעל ל-39 מעלות צלזיוס.
• צמרמורות.
• כאב ראש חזק.
• רגישות לאור (פוטופוביה).
• בחילות והקאות.
• כאב בטן.
• חוסר תיאבון.
• חולשה.
בשלב מאוחר יותר מתפתחים סימנים יחודיים יותר לטיפוס הבהרות:
• פריחה בשורש כף היד ובקרסוליים בצורת נקודות או כתמים אדומים.
• כאבים מפושטים ולא ממוקמים.
• שלשולים.
• אי שקט.
• הזיות (delirium).
הסימנים יכולים להופיע כבר באותו שבוע של העקיצה ועד לשבועיים לאחריה.
מה שמייחד את הפריחה בטיפוס הבהרות היא העובדה שהיא מתחילה בשורש כף היד ובקרסול ומשם מתפשטת לכיוון כפות הידיים והרגליים ואז לכיוון מרכז הגוף לגב ולבטן. יש מעט מאד מחלות שגורמות לפריחה על כפות הידיים והרגליים ולכן פריחה שכזו מהווה נורת אזהרה אדומה המצריכה בירור מעמיק.
לעיתים, המחלה מופיעה ללא פריחה או שהפריחה אינה בולטת אצל אנשים בעלי צבע עור כהה. מצב זה אינו מעיד על הופעה קלה יותר של המחלה.
סיבות וגורמי סיכון
הזיהום נגרם על ידי חיידק בשם Rickettsia rickettsii והוא מועבר כאשר האדם בא במגע עם קרצייה נגועה באחד מהמצבים הבאים:
• עקיצה- הקרצייה נצמדת אל עור האדם וניזונה מדמו. היא יכולה להיצמד אל כל מקום בגוף אך המקומות הנפוצים הם שיער הראש, הקרסול ואזור הערווה. באתר ההיצמדות נוצרת בליטה קשה ומגרדת המוקפת בטבעת אדומה אופיינית. ככל שהקרצייה נשארת צמודה למשך זמן ממושך יותר כך גדל הסיכוי שהחיידק יעבור אל האדם מהקרצייה.
• עור שבור- החיידק נמצא בנוזלי הגוף של הקרצייה ועלול לחדור לאדם, במידה והעור שלו אינו שלם בעקבות שריטה או חבלה אחרת. ההדבקה יכולה להתרחש בעקבות הסרה של הקרצייה מאדם אחר, בעל חיים או בזמן מעיכה של הקרצייה. ההדבקה יכולה להתרחש גם כאשר העור אינו פגוע אך יש מגע בעיניים לאחר מגע בקרצייה נגועה.
החיידק נישא על ידי קרציות ממשפחה מסוימת בשם- Ixodidaeor. ההדבקה נפוצה יותר בעונת הקיץ מאחר ואז הקרצייה פעילה יותר ואנשים מבלים יותר בשטחים פתוחים. מחלה זו נפוצה יותר באזורים המזרחיים של ארצות הברית.
אבחון ובדיקות
המראה האופייני של הפריחה בשילוב עם סיפור של נסיעה לטיול או ליער לאחרונה מכוונת מאד לאבחנה של טיפוס.
האבחנה הסופית נעשית על ידי בידוד של החיידק מהדם, דגימה מהפריחה או אפילו מהקרצייה עצמה כשהיא עדיין צמודה לגוף.
סיבוכים אפשריים
טיפול תרופתי מוקדם יכול לרפא את המחלה ללא סיבוכים. אבל, כשהמחלה אינה מתגלה בשלב מוקדם החיידק יכול להתפשט דרך הדם אל הלב, הכליות, הפרקים, הריאות ומערכת העצבים ולגרום לסיבוכים הבאים:
- כשל של הכליות, הריאות או הלב.
- זיהום של קרומי המוח (מנינגיטיס).
- נזק מוחי.
- הפרעות בקרישת דם.
- נמק בגפיים עד למצב בו יש צורך בקטיעה של גפה שלמה.
- ירידה באספקת הדם לאברי הגוף (שוק).
באחוז קטן בלבד כאשר הטיפול מגיע מאוחר מדי או שאינו מגיע כלל החולה עלול למות מסיבוכי המחלה.
טיפולים ותרופות
הטיפול מתחיל בזיהוי מקום החדירה של החיידק ובמצב בו הקרצייה עדיין נמצאת בו יש להסירה בזהירות מרבית.
יש לקחת אנטיביוטיקה ,לרוב דוקסיציקלין, למשך שבוע עד עשרה ימים ולא פחות משלושה ימים לאחר היעלמות הסימפטומים. נשים בהריון יטופלו באנטיביוטיקה אחרת כמו כלורמפניקול שאינה מזיקה לעובר.
את הטיפול התרופתי יש להתחיל מיד כאשר קיים חשד קליני למחלת הטיפוס וזאת בגלל שלמחלה עלולים להיות סיבוכים חמורים ומסוכנים והיא עלולה לגרום אפילו למוות.
כאשר אדם נעקץ על ידי קרצייה עליו להסיר אותה בעדינות ולאחוז אותה באזור שבין הראש לגוף עדיף בעזרת פינצטה. את הקרצייה יש לשים בשקית ניילון אטומה ולשים בפריזר על מנת שניתן יהיה לבדוק האם היא נגועה בחיידק הטיפוס. את אזור העקיצה יש לשטוף היטב במים וסבון אנטי-בקטריאלי וכן את הידיים והפינצטה.
מניעה
בזמן טיול כדאי ללבוש בגדים ונעליים ארוכים, להשתמש בתכשירים דוחי חרקים ולאחר הטיול לבדוק נוכחות או עקיצה של קרציות ובמידה ויש להסיר אותם בזהירות. בכל הופעה של תסמיני המחלה לאחר טיול בשטחים פתוחים יש לפנות לקבלת סיוע רפואי ולציין בפני הרופא המטפל במפורש את הסיפור של טיול בשטחים הפתוחים.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
טטראציקלין 
טיפול תרופתי 
שיגלוזיס 
