שיתוק שינה

רובינו סבורים כי שינה וערות הם שני מצבים נפרדים ומוגדרים. עם זאת, תופעות, כמו שיתוק שינה מאתגרות את ההבחנה הברורה בין שני המצבים ומטשטשות את הגבולות בניהם.שיתוק שינה מוגדר כחוסר יכולת זמנית לזוז המתרחשת מיד אחר ההירדמות או היקיצה. המודעות והעוררות נמצאות במלואן בזמן ההתקף, דבר המוביל לא פעם לבהלה ותחושת מחנק.

מצב זה מערב אלמנטים ממצב השינה והערות, דבר המהווה הסבר חלקי לאותם תסמינים משמעותיים. שיתוק שינה גורם לרוב לאבדן קצר של היכולת לשליטה על השרירים, המתרחש כאמור מיד לאחר ההירדמות או היקיצה. לתופעה זו נלוות לא פעם הזיות.

שיתוק שינה מאופיין כסוג של פאראסומניה (תופעות לא שגרתיות הנלוות לשינה).באופן תקין, כולנו חווים שיתוק שינה בשלב שנת ה-REM, כדי למנוע תנועות לא רצוניות. עם זאת, במצב תקין, הוא חולף עם היקיצה, כך שאנו כלל לא מודעים לו. במקרים של שיתוק שינה חוסר היכולת להפעלת השרירים מתרחשת בין השינה לערות. חוקרים מאמינים כי שיתוק שינה כרוך במצב תודעה מעורב, המשלב בין ערות לשנת REM  ולכן מתבטא באותן תופעות.  [1]