לידה שקטה, הנקראת גם לידת מת, היא אובדן התינוק בשלבי הריון מתקדמים או במהלך הלידה. גם הפלה טבעית וגם לידה שקטה מתארים אובדן הריון, אבל הם שונים במועד שבו האובדן התרחש. ישנם 3 סוגים של לידה שקטה המאופיינים במועדים שלהם[1]:
לידת מת מוקדמת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 20 ל-27 להריון.
לידת מת מאוחרת - מוות עוברי המתרחש בין השבועות 28 ל-36 להריון.
לידה שקטה - מוות עוברי המתרחש אחרי השבוע ה-37 להריון.
יש כמעט 2 מיליון לידות שקטות מדי שנה בעולם – לידה שקטה אחת כל 16 שניות.
למעלה מ-40% מכלל הלידות השקטות מתרחשות במהלך הצירים.
לידה שקטה היא אירוע נפשי קשה שלא זוכה להתייחסות מספקת במוסדות הבריאות. היא כרוכה בהשלכות פסיכולוגיות, במיוחד לנשים ובני משפחותיהן, ועלולה להוביל לדיכאון.
רוב הלידות השקטות אינן רשומות. שיפור המערכות לדיווח לידות שקטות הוא עניין של זכויות אדם ותנאי הכרחי לצורך ניטור ושיפור איכות הטיפול, שיביא לצמצום לידות שקטות[3].
בעיות מולדות אחראיות לפחות ל-10% מהלידות השקטות במדינות בעלות הכנסה גבוהה[4].
בשליש מהמקרים של לידות שקטות לא ידוע מדוע העובר מת[5].
לידה שקטה תסמינים
כל אישה עשויה לחוות תסמינים בצורה שונה. עם זאת, ישנם תסמינים נפוצים יותר של לידה שקטה ואלה יכולים לכלול[6]:
הפסקת תנועת העובר והבעיטות.
דימום וגינלי או כתמים.
אין פעימות לב של העובר בבדיקת סטטוסקופ או דופלר.
אין תנועות עובר או פעימות לב באולטרסאונד, מה שהופך את האבחנה הסופית שהתינוק מת.
סיבות וגורמי סיכון
סיבות עם טיפול בריאותי איכותי לאורך כל ההיריון והלידה, הרבה מהלידות השקטות ניתנות למניעה. הגורמים העיקריים ללידה שקטה כוללים[4]:
זיהומים - נגיף, טפיל, חיידק או פתוגן אחר גורמים לעד 50% מהלידות השקטות במדינות מתפתחות, ולעד 25% מהלידות השקטות במדינות מפותחות. לפעמים הזיהום לא גורם לתסמינים, כך שלא ניתן לדעת שיש בעיה עד שמתרחש סיבוך הריון.
בעיות עם השליה או חבל הטבור - השליה היא איבר המאפשר העברת חומרים מזינים לעובר דרך חבל הטבור. בעיה במעבר בין השליה לחבל הטבור יכולה למנוע מהעובר לקבל את החמצן, הדם וחומרי המזון הדרושים לו להתפתחות. היפרדות שליה היא כאשר השליה נפרדת מהרחם. היא אחראית ל-10% עד 20% מכלל הלידות השקטות. חבל טבור מעוות יכול להוביל ללידת מת אם הוא מונע מהעובר לקבל מספיק חמצן - זה גורם ל-10% מהלידות השקטות.
מום מולד - לעובר יכול להיות מצב גנטי שעלול למנוע מאיברי העובר לגדול ולפעול כראוי.
הגבלת גדילה תוך רחמית – מצב בו העובר לא מקבל את התזונה שהוא צריך כדי לגדול בקצב בריא. מצב זה נחשב לסיבה שכיחה ללידות שקטות.
סיבוכי הריון – בעיות בריאותיות במהלך ההיריון נפוצות יותר בקרב נשים הסובלות ממצבים כרוניים כגון סוכרת, זאבת, לחץ דם גבוה, השמנת יתר או הפרעה בקרישת דם. הסיבוכים שעלולים לצוץ הם:
רעלת הריון - לחץ דם גבוה שמתחיל במחצית השנייה של ההריון.
כולסטזיס (עימדון מרה) בהיריון - סוג של מחלת כבד המתפתחת מאוחר בהריון.
קרע ממברנות לפני לידה (PROM) - כאשר שק המגן מלא בנוזל המקיף את העובר נקרע מוקדם מדי.
במקרים מסוימים תיתכן לידה שקטה עם סיבה לא ידועה, וככל שאישה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההריון כך גדל הסיכוי שהלידה השקטה תהיה לא מוסברת. נתיחה של התינוק ובדיקות מעבדה אחרות יכולות להסביר מדוע התינוק מת לפני הלידה[1].
לידה שקטה עלולה לקרות במשפחות מכל העדות ורמות ההכנסה, ולנשים בכל הגילאים. עם זאת, ללידה שקטה יש שכיחות גבוהה יותר בקרב קבוצות מסוימות[8]:
בני 35 ומעלה.
בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך.
עישון סיגריות במהלך ההריון.
מצבים רפואיים מסוימים, כגון לחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר.
הריון מרובה עוברים כגון שלישיה או רביעייה.
היה איבוד הריון קודם.
חוסר גישה לשירותי בריאות איכותיים.
מתח נפשי.
אבחון ובדיקות
רוב הלידות השקטות מאובחנות לפני הלידה, וזאת באמצעות בדיקת אולטרסאונד שדרכה ניתן לשמוע את פעימות הלב של העובר. לאחר בחינת ההיסטוריה הרפואית של האם יבוצעו בדיקות לעובר, לחבל הטבור או לשליה, כדי לאבחן את סיבת המוות. הבדיקות כוללות[5]:
בדיקות לזיהוי זיהום – דגימת שתן, בדיקת דם, דגימה מהנרתיק או מצוואר הרחם יכולות לבדוק זיהום.
בדיקות גנטיות - דגימה של חבל הטבור יכולה לעזור לקבוע אם לעובר היו בעיות גנטיות שגרמו ללידה שקטה, כגון תסמונת דאון.
נתיחה שלאחר המוות - הליך כירורגי המאפשר לבחון את העובר מקרוב כדי לקבוע את סיבת המוות. ניתן לסרב להליך זה ו/או לברר עד כמה הנתיחה תהיה פולשנית. היתרון של נתיחה הוא שהיא מגדילה את הסיכוי ללמוד מה גרם ללידה שקטה. מחקרים מראים שנתיחה לאחר המוות יכולה להעלות את שיעור הגילוי מ-20% מהלידות השקטות ליותר מ-90%. מידע זה עשוי לעזור למנוע סיבוכים בהריונות עתידיים. ובכל זאת, כל מקרה הוא שונה, וזו החלטה אישית מאוד.
סיבוכים אפשריים
לידה שקטה יכולה להיות אירוע טראומטי מבחינה רגשית לשני ההורים, כמו גם עבור בני משפחה אחרים. אנשים רבים חווים רגשות אשמה או חרדה בעקבות אובדן התינוק. חלק מההורים חווים דיכאון או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)[7].
טיפולים ותרופות
הטיפול בלידה שקטה תלוי בגורמים רבים כמו מספר שבועות ההיריון, גודל העובר וכמה זמן עבר מאז שנפסקו פעימות הלב של העובר. הטיפול יכול לכלול את הדברים הבאים[6]:
לחכות עד שהאם תלד בכוחות עצמה.
הרחבת צוואר הרחם ושימוש במכשירים ללידת העובר.
זירוז לידה באמצעות תרופות לפתיחת צוואר הרחם כדי לגרום לרחם להתכווץ ולדחוף החוצה את העובר.
"הגענו אל ד״ר גיל באר עקב ממצא בלב העובר, קיבלנו יחס אישי והסברים מעמיקים הרבה מעבר למצופה !! מעבר לכך שהוא רופא מדהים ומבין בתחומו הוא גם בן אדם אנושי ומקסים שתמיד ישמח לעזור לייעץ ולתת מזמנו האישי ! מומלץ מומלץ מומלץ !!!!!"
שלום "חלבון עוברי" , או בשם המלא - בדיקת הסקר הביוכימי של הטרימסטר השני, הינה בדיקת דם בין השבועות 16-20 בה נבדקים הערכים של 3 חלבונים שונים בדם האם, כאשר ביחד ( בשקלול ) עם גיל המטופלת, המטרה הראשונית של הבדיקה היתה לתת ניבוי /חיזוי , לגודל הסיכון לתסמונת דאון. עם השנים למדנו כי חרגה של כל אחד מהחלבונים השונים הנבדקים בבדיקה ( חריגה כלפי מעלה או מטה ) , עשוי להוות גורם סיכון, המעלה בצורה מסויימת את הסיכון למצבים שונים. הדבר הראשון והחשוב מכל שעלייך לעשות קודם - סקירה מכוונת, מפורטת ומדוקדקת. בסקירת מערכות מכוונת אנו נוהגים לשלול את אותם המצבים שעשויים להופיע ביחד עם תוצאת חלבון עוברי חריגה. מאחר ובבדיקה זו נבדקים כאמור 3 חלבונים שונים, חשוב מאד שתביאי עימך את תוצאת הבדיקה. אני גם , לפני שאני מבצע בדיקה זו ( סקירת מערכות מכוונת / סקירה מכוונת ) , מבקש תמיד מהנשים שיביאו עימן לבדיקה את הבדיקות הקודמות שביצעו בהריון ף השקיפות העורפית, סקר שליש ראשון , ואת דו"ח הסקירה המוקדמת ( באם אכן כבר הספקת לבצע אותה) . לסיכום : הייתי מבצע מיידית סקירה מכוונת . בהצלחה
שלום, נמצאת בשבוע 33 לאחד סקירה מאוחרת שהצביעה על קלאב פוט ברגל ימין. Mri ממצא קורפוס קולוסום - מעט דק 34 ממ (חדרי מוח נורמלים). כמעט בלתי אפשר להשיג יעוץ גנטי או תור מהיום להיום. אני לחוצה ברמות בגלל השבוע המתקדם בו אני נמצאת. האם יש איזשהו סיכוי קטן לתינוק בריא או שבמצב הזה ממליצים על הפסקת הריון? כל טיפ/עצה תעזור במצבי.
שבוע טוב. ראשית - ברור שיש סיכוי ( והייתי גם אומר שאפילו גבוה - לפי והערכתי ונסיוני לאורך השנים במקרים אלו ) לילד שהינו בריא ותקין. לא הבנתי משאלתך, האם בוצע בהריון דיקור מי שפיר ? האם הדיקור תקין ? במידה וכן - האם בוצע רק "צ'יפ" ( CMA ) , או שמא בוצע גם ריצוף גנטי ("אקסום") ? במידה ולא בוצע אקסום - האם נשמרו תאים מהדיקור- כך שניתן גם כעת לבצע הרחבה של הבדיקה ולעשות אקסום כעת . מנסיוני אומר , לאחר נושא האקסום, כי הדבר הבא שהייתי עושה כעת - זו סקירת מערכות מכוונת מפורטת ומדוקדקת!!. יש משפט שאומר , כי ישנן "פנים רבות לקורפוס קאלוזום" - והכוונה היא, שהואריאציה הנורמלית באוכלוסית העוברים הבריאים והתקינים (!) למראהו וצורתו של הקורפוס קאלוזום עצומה . כך שזה דבר שאתה חייב "לראות אותו בעיניים שלך" , וכך לראות, עפ"י הנדיון, האם זה נראה כואריאציה תקינה, או שמא מראה פתולוגי (לא מספיקה האמירה כי הינו "דק"). באשר לאורך אותו ציינת ( 34 מ"מ בשבוע 34) , איננו מהווה ערך חריג/פתולוגי, אולם הייתי מאד נזהר כאן לתת את הייעוץ באשר לרוחב/מראהו הכללי, המראה של כל אחד מארבעת חלקיו, מבלי שבדקת בעצמך וראית זאת. מעבר , אני סבור, לא די בהסתכלות כאן על "רוחב חדרי המוח", וכי תבנית הסולקציה (שזה משהו שאנו עושים בסקירה המכוונת!) מאד תסייע כאן, על מתן הייעוץ השלם והמלא . צריך גם לבצע במהלך הבדיקה הסתכלות על מערכות נוספות בעובר במסגרת האפשרי לשבוע זה. שאר הגפיים? פתיחה וסגירה של כפות ידיים? ,המבנה האנטומי של הלב . ועוד!! באשר לייעוץ הגנטי - אם דרך קופת החולים אין תור זמין - הייתי מבקש מקופת החולים טופס 17 לביצוע בבית חולים , אולם גם כאן, הייתי ממליץ על ביצוע הייעוץ הגנטי, רק אחרי שביצענו סקירה מדוקדקת ומפורטת, שתיתן ליועץ הגנטי תמונה רחבה יותר ( בדיקת MRI ובדיקת אולטרסאונד משלימות אחת את השנייה - לכל אחת יתרונות על רעותה ) וכך תוכלי לקבל את הייעוץ הגנטי המיטבי. לכן הייתי ממליץ על סקירה מכוונת מקיפה ומפורטת - ולנוכח השבוע המתקדם יחסית , הייתי ממליץ שזו תתבצע במיידי . אני גם תמיד מבקש מהנשים שמגיעות לבדיקה - שיביאו עימן לבדיקה את כל דוחות הסקירות שהיו בהריון עד כה - דבר שהינו חשוב ועוזר . ואחרי כל זאת - אני חיב להגיד לך, שלאחר הברור האמור שאכן יש לעשותו - אני אופטימי !
שלום. חדרי המוח הינם חללים במוח המכילים את נוזל חדרי המוח (SSF ). במהלך סקירת המערכות אנחנו תמיד מסתכלים ובודקים את חדרי המוח. רוחב תקין של חדרי המוח הינו עד 10 מ"מ. יחד עם זאת, לא תמיד רוחב חדרי המוח בבדיקה ימדד זהה לחלוטין. אסימטריה של חדרי המוח מוגדרת, כאשר הפער ברוחב החדרים הינו לפחות 2 מ"מ ומעלה. במקרים בהם החדר הגדול מבין השנים - רוחבו איננו עולה על 10 מ"מ לא מתקיימת תוספת סיכון ברמה הנוירו-התפתחותית לעובר בהשוואה לכלל האוכלוסיה. פעמים רבות מופנית נשים, לאחר שבסקירת המערכות התרשם הבודק מקיומה של אסימטריה ברוחב של חדרי המוח. במקרה זה אנו נדרשים לבצע סקירה מכוונת למוח העובר - בדיקה מכוונת למוח, קפדנית ומדוקדקת לעובר, וזאת על מנת לראות , מעבר לשאלת האסימטריה, האם השינוים שתוארו (גם אם הם מינורים כשלעצמם) , אינם מהווים "רמז" עדין לקיומו של ממצא אחר, משמעותי יותר : מום מוחי מורכב. חשוב מאד כאן לבצע סקירה מכוונת , או בדיקה מכוונת למוח העובר, שהינה בדיקה קפדנית ויסודית בה אנו עוברים על כל פרטי המוח , לפרטי פרטים, בצורה מקיפה יסודית ומוקפדת, ובשום פנים אין (!)להסתפק ב "מדידה חוזרת של רוחב החדרים וזהו" . אני באופן אישי נוהג, לפני ביצוע הבדיקה ,לבקש שהנשים יביאו עימן , לקראת בדיקה חשובה ומקיפה זו, את הדוחות של סקירות המערכות הקודמות שבוצעו, ואז לפני תחילת הבדיקה חשוב לי לעבור על הנתונים והממצאים, הדינמיקה וההשתנות על ציר הזמן, ואילו ממצאים נוספים, באם אכן קיימים , התרשם הבודק הקודם. פעמים רבות - מספיק לבצע סקירה מכוונת למוח לצורך השלמת הברור , ואילו לעיתים - ובכפוף לממצאי הבדיקה (!) , אבקש להרחיב את רוחב הברור לכיוונים נוספים. אני תמיד ממליץ שסקירה מכוונת למוח - ולו בשל ש"משהו צד את עינו" של בודק אחר - תתבצע "הכי מוקדם שמתאפשר" בהצלחה בבדיקה !
חדרי המוח , הינם חללים המפרישים את הנוזל העוטף את רקמת המוח (CSF) . רוחב תקין של חדרי המוח ("הלטרלים") הינו עד 10 מ"מ. בהתנן העובדה, כי בסקירה אצלך מצאו רוחב שהינו מעל לערך שהינו מעבר לכך, הדבר מחייב ביצוע סקירת מערכות מכוונת - בדיקה מכוונת ומדוקדקת, שמטרתה לראות שהתרחבות החדרים, איננה סמן המעיד על מום או נזק לרקמת המוח עצמה (אשר סובבת את חדרי המוח). ברוב המקרים, בסקירה מכוונת למוח העובר, הדבר יצריך שילוב של בדיקת המוח בגישה בטנית ובגישה וגינלית ( אם כי -לא תמיד). המדובר בסקירה יסודית, קפדנית ומדוקדת הסוקרת את המוח מכל הכיוונים והזויות האפשריות- וזאת , ע"מ להבטיח כי המוח עצמו תקין. לעיתים בתום הבדיקה נצטרך להרחיב את הברור לכיוונים נוספים - בכפוף לממצאי הבדיקה. מנסיוני לאורך השנים- ברגע שנאמר כי קיימת הרחבה של חדרי המוח חשוב ביותר כי נבצע את הבדיקה בהקדם המירבי. אני באופן אישי, גם תמיד מקפיד לומר לנשים להביא עימן את דוחות הסקירות הקודמות אשר בוצעו בהריון, - וזאת מאחר וחשוב לי להשוות את הדינמיקה : השתנות הממצאים על פני ציר הזמן ואילו דברים בנוסף הודגמו בסקירת המערכות שבוצעו. בהצלחה
הקורפוס קאלוזום הינו אזור של תאי עצב במוח אשר חוצים את קו האמצע של המוח ומאפשרים בין השאר תקשורת העברת נתונים ועיבוד מידע בין שתי אונות המוח ומכאן חשיבותו הרבה . כאן המקום לציין, כי משרד הבריאות בישראל , לא הכניס עד כה, את הקורפוס קאלוזום כחלק מהדרישות ההכרחיות שהרופא מחוייב להדגים בעת ביצוע סקירת מערכות. את הקורפוס קאלוזום ניתן להדמות בברור גם בסקירה השנייה וגם בשלישית . ברמה האישית, אני חייב לציין, כי לנוכח חשיבותו הרבה (כך אני נוהג לפחות בעת ביצוע הסקירות) חשוב ביותר להדגים את הקורפוס קאלוסום , לכל הפחות, גם בסקירה השנייה, בסקירה השלישית, ובסקירות המכוונות למוח העובר המבוצעות במחצית השניה של ההריון בהצלחה
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
תשובת מומחה תוצאה לא תקינה-חלבון עוברי 
