בקע טבור הוא מצב בו חלק מהמעי בולט דרך פתח חלש בשרירי הבטן שליד הטבור. זהו מצב שכיח ולרוב הוא אינו מזיק[1].
למרות שהבעיה שכיחה יותר בקרב תינוקות, היא יכולה להופיע גם בקרב מבוגרים. אצל תינוקות, הבקע בולט בעיקר בזמן בכי – זהו סימן קלאסי שעוזר מאוד בזיהוי הבעיה. במרבית המקרים בקע של תינוקות נסגר מעצמו בשנתיים הראשונות לחייהם, אך במקרים מסוימים הבקע נשאר פתוח גם עד גיל חמש ומעלה. בקע טבורי שמופיע בגיל מבוגר הוא בעל סיכון גבוה יותר לצורך בניתוח על מנת למנוע סיבוכים[1].
צילום: shutterstock
בקע טבורי תסמינים
בקע יוצר נפיחות קלה או בליטה רכה ליד הטבור. הבליטה היא בדרך כלל בקוטר שנע בין סנטימטר אחד לחמישה סנטימטרים.
אצל תינוקות רבים הטבור בולט החוצה בזמן בכי. זהו סימן קלאסי של בקע – מצב נפוץ מאד, שברוב המקרים אינו מסוכן. הבליטה עשויה להיעלם בזמן שהתינוק רגוע, או שוכב על הגב.
בקע אצל ילדים בדרך כלל אינו גורם לכאב. בקע שמופיע אצל מבוגרים, לעומת זאת, עלול לגרום לתחושה של אי נוחות בבטן.
סיבות וגורמי סיכון
בזמן ההיריון חבל הטבור עובר דרך פתח קטן בשריר הבטן של התינוק. פתח זה נסגר בדרך כלל לפני הלידה. כאשר השרירים אינם נפגשים באופן מושלם בקו האמצע, נוצר אזור חלש בדופן הבטן, שעלול לגרום להופעת בקע בזמן הלידה או בשלב מאוחר יותר בחיים[2].
אצל מבוגרים, לחץ רב מדי באזור הבטן עלול להוביל למצב של בקע טבורי. הגורמים ללחץ רב מדי יכולים להיות[2]:
השמנת יתר.
הרמה של משאות כבדים.
שיעול כרוני.
הריונות רבים.
נוזל בחלל הבטן (מיימת).
קושי במתן שתן עקב ערמונית מוגדלת.
עצירות ממושכת.
הקאות חוזרות ונשנות.
התופעה נפוצה מאד בקרב תינוקות – במיוחד בקרב פגים ובקרב תינוקות שנולדו במשקל נמוך. הוא מופיע אצל בנים ובנות במידה שווה[1].
בקרב מבוגרים, השמנת יתר או מספר רב של הריונות עלולים להגדיל את הסיכון להתפתחות של בקע טבורי[1].
אבחון ובדיקות
הבקע בדרך כלל מאובחן במהלך בדיקה גופנית על ידי רופא/ה - ניתן לראות ולהרגיש בליטה או נפיחות באזור הטבור. הנפיחות עשויה להיות בולטת יותר כאשר התינוק בוכה והיא יכולה להצטמק או להיעלם כאשר התינוק נרגע או נשען על הגב. במהלך בדיקת הרופא/ה גם ניתן לאבחן האם יש אפשרות לדחוף את הבקע בחזרה לחלל הבטן[2].
בנוסף, יש לבדוק את ההיסטוריה הרפואית כדי לקבוע האם מדובר בבקע כלוא, מצב רפואי חמור שבו נמנעת אספקת דם מהמעי הכלוא, מה שעלול להוביל לנמק אם לא יתוקן בהקדם. מצב זה מצריך הסרה על-ידי כירורג או כירורגית של המעי הפגוע בהקדם[2].
אמצעי אבחון נוספים שבהם יכול/ה הרופא/ה להיעזר הם בדיקות דם, כדי לחפש סימנים לזיהום הנובעים מהמעי החנוק; בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד, MRI או CT, כדי לבחון את המעי מקרוב, בעיקר אם הבקע אינו מצטמק[2].
סיבוכים אפשריים
אצל ילדים, סיבוכים של בקע טבורי הם נדירים. במקרים נדירים רקמות הבטן נלכדות בחוץ ואינן מצליחות להידחק בחזרה פנימה אל תוך חלל הבטן. כתוצאה מכך אספקת הדם לחלק הלכוד של המעי פוחתת ועלולים להיגרם כאב בטבור ונזק לרקמות.
אצל מבוגרים המקרים של לכידה או חסימה של המעי שכיחים יותר. על פי רוב יש צורך בביצוע ניתוח בקע דחוף, על מנת לטפל בסיבוכים אלו.
טיפולים ותרופות
ברוב המקרים, הבקע נסגר בכוחות עצמו עד גיל שנה. יש מקרים בהם הרופא/ה יכול/ה לדחוף את הבליטה בחזרה אל תוך הבטן במהלך בדיקה גופנית.
ילדים מנותחים על פי רוב רק במקרים בהם מדובר בבקע טבורי גדול הגורם כאב, או במקרים הבאים:
הבקע גדל אחרי גיל שנה או שנתיים.
הבקע אינו נעלם אחרי גיל ארבע.
הבליטה נלכדת או חוסמת את המעי.
מבוגרים מומלץ בדרך כלל לנתח על מנת למנוע סיבוכים – במיוחד במקרים שבהם הבקע גדל, או שהוא גורם לכאב.
במהלך ניתוח בקע, הכירורג או הכירורגית יוצרים חתך קטן בבסיס הטבור. הרקמות הבולטות מוחזרות אל תוך חלל הבטן, והפתח בדופן הבטן נתפר לסגירה. רוב האנשים מסוגלים לחזור הביתה שעות ספורות לאחר הניתוח ולחזור לשגרה מלאה תוך שבועיים עד ארבעה שבועות. הישנות של בקע טבורי היא בלתי סבירה.
מניעה
מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בקע אם הם סובלים מהשמנת יתר או שהם עברו ניתוח המחליש את דופן הבטן.במידה ואת/ה סובל/ת מבעיה זו, ניתן למנוע את החמרת המצב על ידי הימנעות ממאמץ, אי הרמת משאות כבדים והימנעות מכל דבר שמפעיל לחץ על הבקע[3].
"דר' ירון ברין נעים מדהים אלוף אחרי שבוע כבר הרגשתי מצויין ללא כאבים ובערך חודש כבר הלכתי רגיל ללא צליעה וכאבים מתכוונת לעשות את רגל ימין החלפת מפרק הירך"
בין סוגי הניתוחים שעשויים להתבצע נמנים ההליכים הבאים:
תיקון בקע טבורי. תיקון בקע טבורי הוא הניתוח העיקרי המשמש לבקע טבורי שאינו מתקן את עצמ. זהו טיפול המוענק בדרך כלל במרפאת-חוץ והוא נושא סיכון נמוך. לרוב יוכל ילדכם ללכת הביתה כבר ביום הניתוח. במהלך הניתוח, יקבל ילדכם בדרך כלל הרדמה מקומית. חתך קטן נעשה ממש מתחת לטבור, וכל לולאות המעי ורקמות אחרות שהתבלטו לתוך כיס הבקע נדחפים בחזרה לתוך הבטן. לאחר מכן מתוקנים השרירים והרקמות המחברות של טבעת הטבור, והחתך נסגר, ומותיר אחריו צלקת קטנה בתוך הטבור.
ניתוח לתיקון מראה הטבור. לעתים הטבור נראה לא-טבעי לאחר ניתוח. הסבירות לכך גבוהה יותר אם הבקע הטבורי היה גדול במיוחד או אם היה עור מיותר מעל הבקע (בקע פרובוסקואידי). במקרים כאלה, ניתן להשתמש בשיטות ניתוח נוספות כדי לשפר את מראה הטבור.
בעיות הנגרמות על ידי ניתוח לתיקון בקע טבורי הן נדירות מאד, אך עלולות לכלול:
זיהום
נפיחות מקומית הנגרמת על ידי הצטברות נוזלים במקום הפצע (סרומה).
דימום או קרישי דם במקום הפצע (המאטומה).
הישנות של הבקע.
פציעת חלק מן המעי במהלך הניתוח.
מה יש לקחת בחשבון
ניתוח לתיקון בקע טבורי לפני הגיע הילד לגיל חמש לרוב אינו נחוץ. אולם ניתוח עשוי להתבצע מוקדם יותר מכך במקרים הבאים:
הבקע גדול (סנטימטר וחצי ברוחבו או יותר) ולא מראה שום סימנים של היסגרות מעצמו עד גיל שנתיים.
הילד או ההורים רוצים לתקן את הבקע מסיבות חברתיות, קוסמטיות או אחרות.
סיבוכים, כגון הילכדות לולאת מעי בשק הבקע (כליאה או חניקה), מחייבים ניתוח חירום.
שאלה: איזה סוג של טיפול ביתי יכול לשמש לבקע טבורי?
תשובה:
טיפול ביתי אינו מתאים לבקע טבורי.
הרופא שלכם ירצה לבדוק את הילד באופן קבוע כדי לראות אם הבקע החל להיסגר. היו ערים לכל סימן לסיבוכים הקשורים לבקע, כגון חניקה, העלולים לדרוש טיפול מיידי.
לאחר הניתוח
אם דרוש ניתוח כדי לתקן בקע טבורי, טיפול ביתי יכול לסייע לילדכם במהלך ההתאוששות.
ילד שזה עתה עבר ניתוח להסרת בקע טבורי יזדקק לתרופות נגד כאב, כגון אקמול, למשך יומיים או יותר. מלאו אחר הוראות רופאכם באשר לטיפול בפצע עד החלמתו, כמו שמירת נקיונו ויובשו של אזור הניתוח. דווחו מיד על כל סימן לזיהום, כגון אדמומיות, נפיחות, ניקוז או חום.
שאלה: אם יש נוזל מימי באשך האם חובה לבצע ניתוח ?? אם לא עושים ניתוח האם זה מסכן את הבריאות ??
תשובה: הצטברות נוזל באשך הקרויה גם הידרוצלה, מצביעה בדרך כלל על פגם מולד שהינו פתח שנשאר בין שק האשכים לבטן. לאחר גיל הינקות, מומלץ לבצע ניתוח לסגירת הפתח מחשש לבקע (הרניה) וכליאה של לולאת מעי בפתח הצר. לפרטים- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000518.htm
מיכאל שלום, כיס המרה משמש מאגר למיץ המרה שמשתתף בעיכול שומנים וחלבונים. לאחר כריתת כיס המרה לוקח לגוף מספר שבועות להתרגל להיעדר המאגר של מיץ המרה כיון שהמרה זורמת ישירות למערכת העיכול. חלק מהאנשים מגבים לשינוי זה, לעיתים בבחילות או שלשולים. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח מומלץ לא לאכול ארוחות כבדות אלא לנסות יותר ארוחות קטנות יותר לאורך היום. כמו כן, מומלץ להימנע ממאכלים שומניים או מטוגנים. בהמשך לאחר שהגוף מתרגל ניתן לחזור לדיאטה מלאה ורגילה. המטופל לרוב יודע לבד מה הקצב הנכון להתקדמות לדיאטה רגילה. בברכת בריאות, ד״ר זוארץ
חגי שלום לכל בדיקת הדמיה יש החוזקות והחולשות שלה. בדיקת הבחירה לכיס מרה היא אולטראסאונד לגילוי אבנים. נכון שפחות סביר שסיטי יפספס ממצא של מעל 2 ס״מ אך זה תלוי בסוג הממצא. ממליץ לך לפנות לכירורג שיעבור ביסודיות על שתי הבדיקות, יבדוק אותך ואז יוחלט על המשך בירור או טיפול. בברכת בריאות ד״ר זוארץ
היי! היה לי לפני 4 שנים התקף דלקת חדה (כולכציסטיטיס) בכיס המרה עקב אבנים, קיבלתי אנטיביוטיקה וזה עבר והומלץ ניתוח בזמנו, לא עשיתי ועד היום אני מרגישה טוב ממש וירדתי במשקל ושומרת תזונה ואין עוד תסמינים... האם ניתן להמשיך לחיות ככה או חייייייב ניתוח? (בת 40). אני עושה כל כמה שנים גם אולטראסאונד ליתר ביטחון.
בוקר טוב השואלת את לא חייבת שום דבר. ההמלצה בספרות המקצועית היא כי אבנים בכיס מרה שגורמות לסימפטומים הן התוויה לניתוח כיס מרה ע״מ למנוע סיבוכים עתידיים. את כבר סבלת מסיבוך כזה ( דלקת) שכל הנראה עבר ללא בעיות נוספות. יחד עם זאת ידוע כי סטטיסטית אחוז מסוים מהאנשים עם אבני מרה יסבלו מסיבוך כלשהו כל שנה. ככל שהאדם יותר צעיר הסיכון לכך עולה ולכן ההמלצה לניתוח. לפירוט נוסף אני ממליץ לפנות לכירורג לשיחה מעמיקה יותר. בברכת בריאות ד״ר זוארץ
שלום רב, אובחנתי לאחרונה עם אבנים בכיס המרה ואף קבעתי תור לניתוח (הסרת כיס המרה) אצל כירורג. לאחרונה נודע לי כי קיימת פרוצדורה שנקראת אנדוסקופיה של כיס המרה - כנראה בדיקת ERCP אשר באמצעותה ניתן לאבחן ואף לטפל באבנים - הליך של הוצאת האבנים ללא צורך בניתוח. הבנתי, כי הליך זה מבוצע על ידי רופא גסטרו ולא רופא כירורג. מעוניינת לקבל פרטים אודות הפרוצדורה הנ"ל. השאלה.. לאיזה רופא עליי לפנות בעניין, לפנות לכירורג המבצע ERCP או רופא גסטרו? (לפני ששמעתי על ההליך הזה, הייתי אצל 2 סוגי הרופאים - רופא גסטרו לשם קבלת הפניה לבדיקה גסטרונוסקופיה וקולונוסקופיה בעקבות רקע משפחתי לסרטן במעי הגס). כרגע מעוניינת בייעוץ נוסף לפני הניתוח להסרת הכיס, רק שאין לי מושג כבר לאיזה רופא עליי לפנות
אתי שלום בדיקת ה-ERCP מיועדת לטיפול באבנים בדרכי המרה ולא בכיס המרה. באופן עקרוני האבנים נוצרות בכיס המרה והטיפול בהן הוא ניתוח לכריתת כיס המרה. לעיתים חלק מהאבנים יוצאות מהכיס ונתקעות בדרכי המרה ואז גורמות לסבוכים כגון צהבת, כאבים וזיהום ואז מבוצעת בדיקת ה-ERCP. בדיקה זו אכן מבוצעת על ידי גסטרואנטרולוג אך יש לקבל הפניה אליו מכירורג בהתאם לנסיבות. בברכת בריאות ד״ר זוארץ
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
צילום רנטגן 
ניתוח בקע, הרניה, קילה 
פעילות-יתר בלוטת התריס ביילוד 
מאת: ד"ר יורי מנוסקין 12/04/2015
תשובת מומחה דיאטה לאחר כריתת כיס מרה 
