אלפראזולאם

תזונה

מיץ אשכוליות עלול להעלות את ריכוז אלפראזולאם בדם.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש באלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד) בהריון.
יש לפנות מייד לרופא בעת חשד להריון או כניסה להיריון במהלך הטיפול באלפראזולאם.
נדרשת התייעצות עם הרופא בתכנון הריון.
נטילת אלפראזולאם בשלב מאוחר של ההריון יכולה לגרום לתינוק תסמינים של הרדמה קלה כמו בעיות נשימה, כבדות ומתח שרירים נמוך.
 

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• מחלת ריאות או בעיות נשימה
• שימוש לרעה באלכוהול או בסמים בעבר
• נטילת תרופות אחרות
• דיכאון
• מחשבות התאבדות
• מחלה פסיכיאטרית
• התמכרות לתרופות
• הריון או תכנונו
• הנקה או תכנונה

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

יש לפנות מיד לרופא לקבלת עזרה רפואית ולבחינת הפסקת הטיפול באלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד) במקרים הבאים:

התפתחות תגובות חמורות כגון סערת נפש, חוסר מנוחה, תוקפנות, עצבנות, כעס אלים, אמונות שווא, סיוטים והזיות או התנהגות בלתי הולמת אחרת.

מאניה- התרופה יכולה לגרום להגברת פעילות ודיבור, באנשים שחווים דיכאון.

צפצופים פתאומיים בנשימה; קושי בבליעה או בנשימה; נפיחות של העפעפיים, הפנים או השפתיים; פריחה או גירוד. האטה בנשימה או נשימה שיטחית, עצירת נשימה (עלול להוביל לדם לב), ישנוניות -יתר.

ישנוניות, סחרחורת, האטת החשיבה והפעילות המוטורית.

התקפים (פרכוסים)- התרופה יכולה לגרום להתקפים, והתקפים שאינם נגמרים (סטטוס אפילפטיקוס).

יש לפנות מיד לרופא להתאמת המינון של אלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד) במצבים הבאים:

אובדן זיכרון  או שיכחה.

הצהבה של העור והלבן של העיניים (צהבת).

תופעות לוואי של אלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד):

תופעות הלוואי העיקריות של אלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד), הקשורות לתכונותיה המרגיעות, פוחתות בדרך כלל לאחר כמה ימי טיפול, אך לפעמים יהיה צורך בהתאמת המינון.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר כוללות: תחושת עייפות ונמנום; סחרחורת. אובדן התיאבון; בלבול וחוסר התמצאות; דיכאון; שינויים בחשק המיני (גברים ונשים); תנועות קופצניות (עוויתות), תנועות חסרות קואורדינציה; בעיות בשיווי משקל, חוסר יציבות (הרגשת שכרות) במיוחד במהלך היום; קשיי זיכרון; דיבור לא ברור; חוסר ערנות או ריכוז; חוסר יכולת להישאר ער, תחושת איטיות; הפרעה קוגניטיבית,; כאבי ראש; דופק מהיר, כאבים בחזה, ראייה כפולה או מטושטשת; הזעה, פריחה, עצירות, שלשול, תשישות, ירידה בלחץ הדם, יובש בפה, בחילה; תיאבון מוגבר, עייפות; עצבנות. הפרעות במחזור החודשי.

תופעות לוואי נוספות של אלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד): עצבנות, חרדה או סערת נפש; נדודי שינה; עילפון, חוסר יציבות או רעד;  מחזור לא סדיר או ייצור יתר של פרולקטין אצל נשים; התכווצויות שרירים או חולשה; שינויים במשקל; הפרשת רוק מוגברת, התרוממות רוח או התרגשות יתר, הגורמות להתנהגות חריגה; הזיות; פחד, חוסר מעצורים, חלומות חריגים, תחושת עוינות וכעס; מחשבות חריגות; היפראקטיביות; קלקולי קיבה; בעיות בתפקודי כבד, דלקת של הכבד; תגובות בעור או רגישות לשמש; קושי במתן שתן או בעיות שליטה על שלפוחית השתן; לחץ מוגבר בעיניים, העלול להשפיע על הראייה. נשימת יתר, זיהום בדרכי נשימה עליונות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב של אלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד) עם תרופות הבאות עלול להגביר את ההשפעות ואת תופעות הלוואי:

תרופות לטיפול בחרדה, בדיכאון או תרופות לשינה, כגון: נפאזודון, פלובוקסאמין, פלואוקסטין. אימיפראמין, דסיפראמין

משככי כאבים חזקים, כגון: מורפין, קודאין או פרופוקסיפן.

תרופות אנטי-פסיכוטיות ותרופות לטיפול באפילפסיה. (כמו: קרבאמאזפין)

אנטיהיסטמינים להקלה על אלרגיות.

תרופות לטיפול בזיהומים פטרייתיים בבליעה.

גלולות למניעת הריון.

אנטיביוטיקות מסוימות (כגון: אריתרומיצין, קלריתרומיצין).

סימטידין.

חוסמי תעלות סידן (כמו: דילטיאזם, ניקרדיפין, ניפדיפין).

ריטונאביר או תרופות נוספות לטיפול באיידס ו-HIV.

טיפול בשחפת- איזוניאזיד.

ציקלוספורין

למניעה וטיפול במיגרנה- ארגוטאמין.

לטיפול בהפרעות קצב- אמיאודרון.

אלפראזולאם עלול להחמיר את הישנוניות או הסחרחורת, כאשר ניטל עם סמים או תרופות הגורמות לישנוניות או לסחרחורת .

השפעת שימוש ממושך

אלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד) מיועד לטיפול קצר טווח בלבד (לא יותר מ- 12 שבועות).

שימוש ממושך באלפראזולאם (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד) עלול לגרום לסבילות - ירידה בהשפעת התרופה למרות שנוטלים אותו המינון. שימוש זה עלול לגרום גם לתופעה קשה של תלות, בה יקשה על החולה להפסיק ליטול את התרופה, ואף לתופעות גמילה, כגון: מתח, עצבנות, בלבול, רעד, נדודי שינה, כאבי בטן, הקאות, בחילות, זיעה, עוויתות.

לעיתים, שימוש ממושך בתרופה עלול לגרום לשינויים בדפוסי התנהגות ומחשבות טורדניות.