אפומורפין

פרקינסון, נוגדי, תכשירים דופאמינרגיים | Apomorphine

מתאים לטיפול ב:

פרקינסון

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

אפו-גו Apo-go

המומחים של Infomed מסבירים:

אפומורפין הוא אגוניסט לרצפטור לדופאמין שנעשה בו שימוש (ניתן בהזרקת תת-עורית) בטיפול בחולי פארקינסון, בהם אין הטבה בתסמיני המחלה למרות קבלת טיפול בלבודופה או אגוניסט דופמינרגי אחר.

יתרונו של אפומורפין על יתר התרופות האנטי-פארקינסוניות הוא מהירות ההשפעה, משום שהוא נכנס לפעולה בתוך דקות ספורות מהזרקתו. משום כך הוא נמצא בשימוש רב במקרים בהם מתעורר צורך בשחרור מיידי ממצבי קפיאה ונוקשות אצל חולים.

שימוש באפומורפין לא יינתן במקרים של דיכוי נשימתי, שיטיון (דמנציה), הפרעות פסיכוטיות ואי ספיקת כבד.
לא יינתן גם במקרים של תגובה חמורה של תנועות בלתי רצוניות בעבר, או הפרעה במתח השרירים, למרות טיפול בלבודופה, במקרי הפרעה מסויימת באק"ג, ובנטילת אונדנסטרון (לטיפול בבחילות ובהקאות).

תופעות הלוואי השכיחות הן: סחרחורות, נמנום, בחילות והקאות. בנוסף מכיל התכשיר להזרקה sodium metabisulphite אשר אשר עלול להוביל לתגובות של אלרגיה יתר ועוויתות הסימפונות (נדיר).

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
הזרקה תת-עורית בשימוש בעט חד פעמי, או עירוי.
יש להקפיד בצלילות התמיסה.
תדירות וזמן נטילה
האפומורפין ניתן בזריקת חד פעמית ואז משפיע ל-60-30 דקות או בהזלפה תת-עורית רצופה, במשך רוב שעות היממה, דרך משאבה.
טווח המינון
לטיפול בפארקינסון: ניטור המינון המתאים למטופל - 1 מ"ג בהזרקה תת-עורית ולאחריה מעקב אחר התגובה המוטורית של המטופל, לאורך 30 דקות. במידה ואין תגובה יש לתת מנה נוספת של 2 מ"ג. ניתן לעלות את מינון התרופה תוך הפסקה של 40 דקות בין ההזרקות. מינון תחזוקתי - מינון יומי נע בטווח של 3-30 מ"ג, תוך מתן של 1-12 זריקות ביום. (המינון היומי לא יעלה על 100 מ"ג ביום, והמינון של זריקה אחת לא יעלה על 10 מ"ג) לפחות יומיים לפני תחילת הטיפול באפומורפין יש להתחיל טיפול בתרופות נוגדות בחילות והקאות - בתדירות של 3 פעמים ביום.
במקרה של עירוי ממושך המינון המקובל הוא 1מ"ג עד 4 מ"ג על פני שעה, ניתן בדרך כלל בשעות העירנות.
תחילת ההשפעה
בהזרקה תת-עורית: 4-12 דקות.
משך ההשפעה
בהזרקה תת-עורית: 4-12 דקות.
מנה שנשכחה
במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.
הפסקת התרופה
במקרה של הפסקה בטיפול בזריקות למשך שבוע או יותר יש להיוועץ עם הרופא לגבי התחלה מחודשת, ייתכן שינוי במינון.
מינון עודף
תסמיני מינון עודף עשויים לכלול: בחילה או הקאה חמורים, בלבול, כאב בחזה, דופק איטי-ברדיקרדיה, תת-לחץ דם ודיכוי נשימתי. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
אחסון
יש לאחסן במקום קריר ויבש. מזרקים מלאים ניתן לשמור במקרר עד ל-24 שעות.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
לא צפויות בעיות מיוחדות.
נהיגה
השימוש בתרופה מחייב זהירות בנהיגה מפני שעלולה לפגום בעירנות.
הריון
אין להשתמש, מלבד מצבים בהם השימוש הכרחי- יש להתייעץ עם רופא טרם השימוש.
הנקה
לא ידוע אם התרופה עוברת לחלב אם- יש להיוועץ ברופא.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. התרופה אינה מיועדת לשימוש מתחת לגיל 18 שנים.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- הפרעות נשימה
- שיטיון (dementia)
- פסיכוזה
- מחלת כבד
- מחלת ריאות
- מחלת כלי דם
- מחלת לב
- תפקוד כליתי לקוי
- מחלת עצבים
- בחילות
- הקאות
- לחץ דם נמוך או גבוה המטופל בתרופות
- אלצהיימר (Alzheimer)
- חוסר איזון אלקטרוליטים בדם
- דחפים בלתי נשלטים
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
בינוני
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הן: סחרחורות, נמנום מוגבר, ירידה בלחץ הדם, אנמיה או הפרעה בתפקודי הדם (תופעת לוואי נדירה שעלולה להתרחש בקרב חולים הנוטלים לבודופה), פריחה בעור, עלייה בחשק המיני, דיכאון וכאבי ראש. תופעות שהופעתן מחייבת התייחסות מיידית הן: בחילות או הקאות, בלבול, הזיות, גוש כואב או מטריד מתחת לעור באזור ההזרקה, עליה בתנועות הלא רצוניות (דיסקינזיה), החמרה ברעד, קשיי נשימה או אלרגיות. במקרים אלו יש לפנות לרופא המטפל.
תופעות לוואי מאוד שכיחות: גושים מתחת לעור במקום ההזרקה אשר כואבים, בעייתיים ואף אדומים וגורמים לגירוי. כדי להימנע מכך, מומלץ להחליף את מקום ההזרקה בכל פעם. ובנוסף, הזיות (ראייה, שמיעה או הרגשת דברים שאינם קיימים).
תופעות לוואי בשכיחות שאינה ידועה כוללות: נפיחות ברגליים, כפות הרגליים, או באצבעות. חוסר יכולת לעמוד מול גירוי, דחף או פיתוי לבצע פעולה העלולה להזיק. התעלפות, תוקפנות, כאב ראש.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
אנטגוניסטים לקולטן לסרוטונין: שילוב אפומורפין ואנטגוניסטים לרצפטור לסרוטונין לא ינתן עקב חשש מירידת לחץ דם קיצונית וכתוצאה איבוד הכרה.
נוגדי הפרעות בקצב הלב, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, מרחיבי כלי דם, או בלחץ דם נמוך: תרופות אלו גורמות להגברה של הסיכון להופעת תופעות הלוואי של אפומורפין.
בוטירופנונים, מטוקלופראמיד, פנותיאזינים: תרופות אלו עלולות לפגוע ביעילות אפומורפין.
לבודופה: שילוב של לבודופה ואפומורפין עלול לגרום לאנמיה או הפרעה בתפקודי הדם. משום כך במתן משולב זה יש לבצע באופן סדיר בדיקות דם.
תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית כגון אלכוהול, נוגדי היסטמינים, משככי כאב נארקוטיים - אופיאטים, תרופות נגד חרדה, תרופות לשינה, נוגדי-דיכאון, ותרופות נגד פסיכוזה: שילוב אפומורפין ותרופות אלו מגביר את הדיכוי של מערכת העצבים המרכזית, הבא לידי ביטוי בתופעות כמו: טשטוש, סחרחורות, בלבול ודיכוי נשימתי.
אנטיביוטיקה מקבוצת המקרולידים (כגון אריתרומיצין, אזיתרומיצין, קלריתרומיצין)
דומפרידון (תרופה לקיבה )
תרופות אחרות לטיפול בפרקינסון.
אונדנסטרון (לבחילות ולהקאות) שעלול לגרום לירידה חמורה בלחץ הדם ולאיבוד ההכרה.
השפעת שימוש ממושך
נטילה ממושכת של התרופה או מינונים גבוהים שלה עלולים להוביל לתלות.
נטילה בו זמנית עם לבודופה מחייבת ביצוע בדיקות דם.