שמות מסחריים
קלריתרומיצין עשוי לשמש גם לטיפול בזיהומים קלים עד מתונים של העור או הרקמות הרכות. בנוסף, קלריתרומיצין ניתן גם לטיפול בדלקת גרון הנגרמת על ידי החיידק סטרפטוקוקוס אצל אנשים הרגישים לאנטיביוטיקה ממשפחת פניצילין.
טיפול בזיהומי MAC בחולי איידס.
בנוסף, בשילוב עם מעכבי משאבות מימן (PPI), משמש קלריתרומיצין בטיפול להכחדת החיידק הליקובקטר פילורי, שגורם לכיבים (אולקוס) בתריסריון.
אין להשתמש בתרופה זו במקרים של רגישות לחומר הפעיל, או למרכיבי התרופה האחרים, עבר של הפרעות בקצב הלב, גם אצל בן משפחה, אי ספיקת כבד חמורה ובעיות בכליות בו זמנית, רמות נמוכות באופן חריג של אשלגן או מגנזיום בדם (היפוקלמיה או היפומגנזמיה), בנטילת כל אחת מהתרופות: טיקאגלור (למניעת קרישי דם), רנולזין (לטיפול בתעוקת חזה), איווברדין ( להתקף לב, כאבים בחזה או תעוקת חזה), ארגוטמין או דיהידרוארגוטמין (תרופות לטיפול במיגרנה), סיצאפריד ודומפרידון (להפרעות במערכת העיכול), פימוזיד (אנטי-פסיכוטי), טרפנדין או אסטמיזול (קדחת השחת, אנטי- אלרגי), לובאסטטין, סימבאסטטין (תרופות המשמשות להורדת רמות כולסטרול), קולכיצין (לטיפול בגאוט), תרופה המכילה לומיטפיד, תרופות אחרות, הידועות כגורמות להפרעות חמורות בקצב הלב.
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני בן 34. טופלתי שלוש פעמים בציפורן חולה בכף הרגל עם התקלפויות עור מסביב לציפורניים. הבעיה ישנה גם בכף היד עד כדי התפשטות "אכילת העור" כ-2 ס"מ מהציפורן. היו מקרים של עור חולה בין אצבעות הרגליים. הטיפול היה פעמיים בלמיזיל - פעם אחת למשך שלושה חודשים, ופעם שנייה למשך ארבעה חודשים. פעם שלישית טופלתי בספורנוקס למשך שלושה חודשים. בכל שלוש הפעמים עברתי בדיקות תפקודי כבד והן היו תקינות. למדתי מנסיוני ששלושה חודשים (ופעם אחת אף ארבעה חודשים) לא מספיקים כדי לחסל את פטריית הציפורן שבכף הרגל. אני מאמין שאילו היה מסכים הרופא להמשך טיפול נוסף, ללא ההפסקות של כשנה, הייתי נפטר מהצרה. הרופא לא הסכים. בסוף כל סדרת טיפול, ציפורן הרגל נותרה תמיד בצורה של כשני-שליש ממנה, "בריאה" אמנם, אך שליש ממנה עדיין היה נגוע, ולא מוגר קינון הפטרת לחלוטין. על כן, עם הזמן, המחלה פשוט "חזרה" להתפשט. בצורה זו עברתי שלוש סדרות (2 מהן, האחרונות, מיותרות ללא ספק) של למיזיל, ספורנוקס, והמחלה נשארה בציפורן. אני מאין שאם במקום הטיפולים האלה הייתי עובר טיפול אחד ארוך יותר (של חצי שנה נניח, עם בדיקות תפקודי כבד ככל שצריך, כמובן), המחלה היתה נעלמת. אני כבר לא מדבר על הטרטור, ההרגשה שלא נפטרים מהמחלה וההוצאה הכספית, שפשוט נזרקה לפח. אצלי 3 סדרות טיפול לא הניבו דבר! אודה לכם, על תגובתכם.
שאלה: כיצד לפי בדיקות דם ניתן לדעת אם האנמיה מקורה בחוסר ברזל או כתוצאה ממחלה ממארת?
שאלה: אני אמא לבן 6. לאחרונה הוא החל להתלונן על כאב באיזור הסטרנום, בעיקר לאחר מאמץ גופני או לאחר בכי או סטרס רגשי, ללא הופעת סימנים נוספים. על מה זה יכול להעיד וכיצד עלי להתיחס לזה?
שאלה: בני בן השנתיים מזיל רוק ללא הפסקה ובכמויות גדולות. יש לו "לשון קשורה". האם יכול להיות שזה בשל כך? לאיזה רופא עלי לפנות?