שאלה: אני בשבוע שביעי להריוני ומגדלת הרבה חתולים כבר מספר שנים. שנים ניקיתי אחריהם את החול, טיפלתי במחלותיהם, נשרטתי וננשכתי עלי ידם וכו'. ההתעסקות עימם היתה על בסיס קבוע במשך שש שנים האחרונות. השבוע הפחיד אותי רופא הנשים שלי ואמר שאסור לי בשום אופן לגעת בהם במהלך ההריון. מהם הסיכויים שבהתעסקות רבת שנים ואינטנסיבית כמו שהייתה לי נדבקתי בנגיף בעבר וכיום אני מחוסנת? האם במידה שיש לי נוגדנים, זה אומר שאני יכולה לפחות לחזור ללטף אותם? כרגע, עד שאעשה את בדיקת הדם ועד שאקבל תוצאות, אני לא נוגעת בהם. איזו תוצאה של הבדיקה כולה להרגיע אותי? מדובר בטפיל הטוקסופלסמה האוהב חתולים, ושחתולים אוהבים אותו, ואם אכן טיפלת בחתולים כפי שאת מתארת במשך כל השנים הללו, יש סיכוי סביר שכבר נדבקת. מה שאת אמורה לראות בבדיקת הדם זה נוגדנים מסוג IgG חיוביים לטפיל הטוקסופלסמה. אם את שלילית לנוגדנים לטפיל זה, את באמת אמורה להתרחק מהחתולים, ולפחות מהחול והצואה שלהם. הדבקה בטפיל הטוקסופלסמה בהריון עשויה לגרום למומים קשים בעובר, וזאת הסיבה לכל ה"בלגן" הזה. בכל מקרה, אם יש לך נוגדנים, את יכולה להמשיך ולהשתעשע עם חתולייך כאוות נפשך כיוון שאת ועוברך מוגנים. בברכה ד"ר איציק לוי
שאלה: ברצוני לקבל אינפורמציה על תרופה בשם Relert .
שאלה: לבני בן ה-7 החלו לצמוח בפתאומיות מעין יבלות על הגוף. רופא הילדים טען שזהו וירוס שהוא גם מחלת ילדים, שזה נעלם אחרי שנתיים, ושזה מדבק. כעת נדבק בני הקטן יותר, בן 5 וחצי, ועל פניו גדלות הרבה יבלות כאלו. האם תוכלו להפנות אותי למידע על יבלות אלו ולהסביר כיצד ניתן להעלימן?
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין