פלקאיניד היא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות קצב בלב (אריתמיה). היא מתאימה לטיפול בהפרעות קצב חדריות, וכן להיפוך או לשמירה על קצב לב תקין בחולים עם פרפור ורפרוף חדרים. היא משמשת גם למניעת צורות שונות של טכיקרדיה על-חדרית (PSVT), כולל תסמונת וולף-פארקינסון-וויט (WPW) – מחלת לב מולדת המאופיינת על-ידי אפיזודות של קצב לב מהיר או לא-סדיר (טאכיאריתמיה). בשל תופעות הלוואי שלה משתמשים בפלקאיניד רק כאשר תרופות אחרות אינן מועילות והחולה סובל מהפרעות מסוכנות בקצב הלב. כמו תרופות רבות אחרות המשמשות לטיפול בהפרעות קצב, פלקאיניד עלול להשרות הפרעות קצב מסוכנות או לגרום חסמים במערכת ההולכה בלב ודופק איטי מדי. מכיוון שפלקאיניד עלול לדכא את פעילות שריר הלב, אין לתת אותו לחולים הסובלים מאי ספיקת לב או כאלו שעברו אוטם של שריר הלב. ולא במקרי לחץ דם נמוך או קצב לב איטי, או בעת נטילת דיסופירמיד- הניתן לווסות פעימות הלב. ייתכן כי הרופא ירצה להתחיל את הטיפול בבית החולים כדי לבצע א.ק.ג ולנטר את רמות התרופה בדם. ייתכן שבדיקות אלה יידרשו גם בעת שינויי מינון או החלפת צורת המתן (כמו למשל מעבר מזריקות לטבליות).
צילום: shutterstock | Thitiporn taingpan
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, זריקות.
תדירות וזמן נטילה
טבליות: מבוגרים: פעמיים ביום. ילדים: 2-3 פעמים ביום.
טווח המינון
טבליות: מבוגרים: 100-400 מ"ג ביום. ילדים: 100-200 מ"ג/ מ"ר/ יום. זריקות: ניתנות בבית חולים תוך ניטור קפדני של השפעות התרופה על קצב הלב. בהזרקה תוך ורידית מהירה: 2 מ"ג/ק"ג למשך 10 דקות לפחות. בעירוי תוך ורידי איטי: 2 מ"ג/ק"ג למשך 30 דקות, ואח"כ- בשעה הראשונה: 1.5 מ"ג/ק"ג/שעה, מהשעה השנייה ואילך: 0.1-0.25 מ"ג/ק"ג/שעה.
תחילת ההשפעה
דרך הפה: תוך 1.5-3 שעות.
משך ההשפעה
דרך הפה: תוך 1.5-3 שעות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אין ליטול את המנה שנשכחה אם חלפו יותר מארבע שעות מהזמן שבו היה צריך ליטול אותה. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא. התסמינים עלולים לחזור. אין להפסיק באופן פתאומי.
מינון עודף
יש לפנות לחדר מיון מייד. התסמינים במקרה של מנה עודפת גדולה כוללים: בחילה והקאה, עוויתות, ירידה בלחץ הדם, עילפון, דופק איטי, אי-ספיקת לב, דום לב.
אזהרות
תזונה
מוצרי חלב כמו חלב, פורמולות לתינוקות ויוגורט הוכחו כמפחיתים את ספיגת הטבליות בקרב ילדים ותינוקות. לא ידוע האם ההשפעה על הספיגה זהה עבור מבוגרים.
אלכוהול
לא צפויות בעיות מיוחדות.
נהיגה
השימוש בתרופה זו עלול לפגום ביכולת לנהוג. יש להימנע מנהיגה במקרה של תחושת סחרחורת או נמנום או הפרעות בראייה.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא בעת הריון ובתכנונו טרם השימוש. אין להשתמש בהריון, אלא אם היתרונות לאם עולים על הסיכון לתינוק. במקרה של שימוש, בהנחיית הרופא, יש לבצע מעקב צמוד לאורך תקופת ההיריון.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. יש להיוועץ ברופא טרם השימוש. אין להשתמש בהנקה, אלא אם היתרונות לאם עולים על הסיכון לתינוק.
תינוקות וילדים
השימוש בילדים מתחת לגיל 12 אינו מומלץ, מאחר ואין מספיק מידע על שימוש בתרופה בקרב תינוקות וילדים.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
רמות לא תקינות של מלח בדם, כמו אשלגן
מחלת לב
אי ספיקת לב (heart failure)
הפרעת קצב לב
מחלת כבד
מחלת כליה
תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות כוללות בין ביתר: סחרחורת, טשטוש הראייה, כאב ראש ואיבוד התאבון. קוצר נשימה, קשיי נשימה, חום.
תופעות לוואי נדירות יותר הן: כאבים בחזה, קצב לב לא תקין, קוצר נשימה, בצקות ועוויתות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
דיגוקסין: גורם לעלייה ברמות פלקאיניד בדם.
חוסמי בטא: אפשרות להשפעה מדכאת מצטברת על פעילות שריר הלב.
סימטידין, אמיודארון: גורמים לעלייה ברמת הפלקאיניד בדם. יש צורך בהפחתת המינון של פלקאיניד.
אין להשתמש במעכבי פרוטאז: אפאבירנז, דלאבירדין, בשילוב עם פלקאיניד.
דיזופיראמיד, וראפאמיל, ניפדיפין, דילטיאזם: אין די ניסיון במתן משולב של תרופות אלו עם פלקאיניד, ולכן שילוב כזה אינו מומלץ.
כמו כן, יש להימנע ממתן של פלקאיניד עם תרופות הגורמות להארכת ה QT כגון: ציסאפריד, קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, האלופרידול, תרופות להרדמה מקומית, ריספרידון, קווינולונים, ועוד. יש להיוועץ ברופא לפני שימוש בתרופות אחרות.
תרופות אנטי-אריתמיות נוספות או תרופות לטיפול בבעיות לב אחרות, כמו דיגוקסין, קווינידין.
תרופות אנטי-דכאוניות כמו פלואוקסטין, פארוקסטין, רבוקסטין, נוגדי דכאון טריציקליים כמו אימיפרמין.
תרופות אנטי-אפילפטיות כמו פניטואין, פנוברביטל, קרבמזפין.
תרופות אנטי-פסיכוטיות כמו קלוזפין.
תרופות אנטי היסטמיניות לטיפול בתגובות אלרגיות כמו מיזולסטין, טרפנדין.
תרופה לטיפול במלריה – כינין.
תרופות אנטי ויראליות כמו ריטונביר, מוצרים משולבים המכילים ריטונביר.
תרופות משתנות כמו פורוזמיד.
קורטיקוסטרואידים- הניתנים במצבים דלקתיים כמו דלקת פרקים למשל פרדניזולון.
משלשלים לטיפול בעצירות.
תרופות לטיפול בפטריות כגון טרבינאפין.
השפעת שימוש ממושך
בשימוש ארוך טווח היו דיווחים ספורים על פגיעה בעצבים, תחושת נימול ואי-שליטה בשרירים.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"
"הגענו לפרופ' זליקובסקי בהמלצה מרופא אחר. מהמילים הראשונות שלו, ישנה הרגשה של ביטחון, שלווה ורוגע. הניסיון והמקצועיות מורגשים מאוד. הקשיב, הבין מיד דאגותינו, ענה על כל השאלות. נדירים לצערי רופאים כמוהו. תודה רבה לפרופ' זליקובסקי ולצוות המרפאה!"
שאלה: אני לוקחת את הגלולות מליאן כבר שנתיים בערך, ובנוסף אני לוקחת אלטרוקסין בגלל בעיה בבלוטת התריס. לפני 3 חודשים העלו לי את מינון האלטרוקסין מ-50 ל-100 מ"ג. בבדיקה האחרונה שעשיתי מצאו אצלי כולסטרול גבוה. אני מאוד רוצה לדעת עקב מה הכולסטרול עלה בגלל הגלולה או בגלל האלטרוקסין? עקב כך גם הפסקתי לקחת את הגלולות ביום הרביעי. האם זה בסדר, או שהייתי צריכה לחכות לסיום החפיסה?
תשובה: אסטרוגנים (חלק ממרכיבי הגלולה), עשויים לגרום לירידה ברמות התירוקסין החופשי, ולכן לעיתים יש צורך להעלות את מינון האלטרוקסין. לא ידוע על קשר בין רמת הכולסטרול ונטילה מבוקרת של אלטרוקסין. לעומת זאת, גלולות יכולות לגרום לעליה ברמת הכולסטרול. אם את זקוקה לאמצעי מניעה, פני לרופא המטפל, ובקשי גלולה חלופית, לפעמים לגלולות שונות יש השפעות שונות. תוכלי גם להיעזר במדריך אינפומד לאמצעי מניעה: http://www.infomed.co.il/preg/birthControl.asp
שאלה: אני סובלת מצריבות באיבר המין לאחר קיום יחסים. האם יש לזה קשר לנטילת גלולות למניעת הריון?
תשובה: אין קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין הצריבות. האם הצריבות קיימות תמיד? אם זו תופעה חדשה, ייתכן מאוד שיש לך פטרייה או דלקת מתפתחת בדרכי השתן. אם הצריבות הן דבר קבוע, הקפידי מאוד על היגיינה לאחר קיום יחסי מין, שטיפת האזור והטלת שתן מייד אחרי. אני ממליצה לך גם לגשת לגינקולוג לבדיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
טמבוקור Tambocor
דרונדרון 
