אוקסיקודון + פארצטמול (פרקוסט)

תזונה

אין השפעה משמעותית.

אלכוהול

נהיגה

הריון

בהריון או בתכנונו, יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתרופה. אופיאטים יכולים לעבור לעובר ועלולים לגרום לדיכוי נשימתי בעובר. כמו כן, אופיאטים עלולים לגרום לתלות בעובר. לאחר הלידה, היילוד עלול לסבול מתסמיני גמילה חמורים. אינו מומלץ לשימוש בסמיכות ללידה משום הסיכון לדיכוי נשימתי של היילוד.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• ליקוי בתפקוד מערכת הנשימה או הריאות.
• ליקוי בתפקוד כבד או כליות
• ליקוי בתפקוד מערכת השתן
• ליקוי בתפקוד בלוטת התריס
• ליקוי בתפקוד בלוטת הערמונית.
• פגיעת ראש כלשהי. גידולים במח
• צהבת
• בעיות חריפות בבטן
• בעיות נפשיות (כולל דיכאון)
• בעיית מנת יתר בעבר של אופיואידים
• שימוש לרעה בחומרים כימיים (כולל התמכרות לסמים)
• אלכוהוליזם.

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

התגובות הנפוצות ביותר הן: סחרחורת, נמנום או תחושת רגיעה, בחילה והקאות, תחושת אופוריה או דיספוריה, עצירות וגרד.

בנוסף: תחושת חולי, תשישות, עייפות, כאבים בחזה, חום, חום גוף נמוך, צמא, כאב ראש, הזעה מוגברת.

תגובות במערכת האנדוקרינית: מחסור בהורמון המין הגברי (אנדרוגן) המתבטא בירידה בחשק המיני, באין אונות, היעדר וסת או אי פוריות.

תגובות במערכת כלי הדם: ירידה בכמויות טסיות הדם (תרומבוציטופניה), ירידה בו זמנית במספר תאי הדם הלבנים, האדומים והטסיות בדם (פנציטופניה), ירידה במספר הנויטרופילים (סוג של תאי דם לבנים) ואנמיה המוליטית. מקרים נדירים של אגרנולוציטוזיס (מחסור חמור בתאי דם לבנים).

תגובות של רגישות יתר: תגובה אלרגית חריפה (אנפילקסיס), התנפחות מהירה (בצקת) של העור (אנגיואדמה), אסתמה, עווית הסימפונות (ברונכוספזם), בצקת בגרון, אורטיקריה.

תגובות קרדיו-וסקולריות: לחץ דם נמוך, לחץ דם גבוה, דופק מהיר (טכיקרדיה), תת לחץ דם תנוחתי, דופק איטי (ברדיקרדיה), דפיקות לב (פלפיטציות), הפרעות קצב (דיסריתמיה).

 תגובות במערכת העצבים: ערפול הכרה, רעד, תחושת עקצוץ, רגישות מופחתת למגע, רדמת (לתרגיה), פרכוסים, חרדה, ליקוי מנטלי, אי-שקט, בצקת מוחית, בלבול, סחרחורת.

תגובות הקשורות לנוזלים ואלקטרוליטים: התייבשות, יתר אשלגן בדם, חמצת מטבולית,  בססת נשימתית.

תגובות במערכת העיכול: קשיי עיכול, הפרעות בטעם, כאב בטן, התנפחות הבטן, הזעה מוגברת, שלשול, יובש בפה, נפיחנות (גזים), הפרעות במערכת העיכול, בחילה, הקאות, דלקת בלבלב, חסימת מעי.

תגובות בכבד: עלייה חולפת באנזימי הכבד, עלייה בבילירובין, דלקת בכבד, אי-ספיקת כבד, צהבת, רעילות כבדית, הפרעות בכבד.

תגובות הקשורות לשמיעה ושיווי משקל: אובדן שמיעה, צלצולים באוזניים.

תגובות מטבוליות: סוכר נמוך בדם, סוכר גבוה בדם, חמצת (אצידוזיס), בססת (אלקלוזיס).

תגובות בשלד ובשרירים: כאבי שרירים, הרס תאי שריר (רבדומיוליזיס).

תגובות בעיניים: התכווצות אישונים, הפרעות בראיה, אדמומיות בעין.

תגובות פסיכיאטריות: תלות בתרופה, שימוש לרעה בתרופה, נדודי שינה, בלבול, חרדה, אי-שקט, רמה מופחתת של הכרה, עצבנות, הזיות, ישנוניות, דיכאון, התאבדות. סבילות לתרופה.

תגובות במערכת הנשימה: עלייה בתדירות ועומק הנשימות, קוצר נשימה, נשימות מהירות, אספירציה -  שאיפה של חומרים זרים (מזון, רוק, חומצות) לדרכי הנשימה.

תגובות במערכת השתן והמין: דלקת של הרקמה האינטרסטיציאלית (הרקמה הבין-תאית), בכליה, נמק פפילרי, חלבון בשתן, אי-ספיקת כליות וכשל כלייתי, אצירת שתן. 

תגובות עוריות: אדמומיות, פריחה, הסמקה.

כל אחד מהמרכיבים של פרקוסט (אוקסיקודון ופרצטמול) עלולים להשפיע על תוצאות בדיקות לגילוי מוקדם של קוקאין או מריחואנה בשתן. יש להשתמש בבדיקות ספציפיות יותר על מנת לוודא הימצאותם של חומרים אלו בגוף.

במקרה של תופעות לוואי הבאות יש להפסיק נטילת התרופה, בנוסף יש לפנות מיידית לרופא או לשרותי רפואה דחופה.

• סימני אלרגיה (כמו התנפחות הפנים, הפה והגרון, פריחה, גרד, הקאות).

• תופעות עוריות (נדיר) בשל השימוש בפארצטמול- גם אם בעבר לא נצפו בשימוש בתכשיר מכיל פארצטמול.

• סינדרום סרוטונין (מצב הנובע מעלייה מסוכנת ברמות הסרוטונין בגוף). סימנים אפשריים: עלייה בחום גוף, כאבים, שינוי מצב מנטלי, הזיות, רעד, קשיון שרירים.

• הופעת שינויים במערכת הדם. (כמו דימומים, חבורות, דלקות).

• דיכוי נשימתי. הפסקות נשימה זמניות, דום נשימה.

• ירידה בלחץ הדם.

• דיכוי במערכת הלב וכלי הדם, או שוק.

• נמק בכליה או בכבד או תרדמת סוכרתית.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח בדבר נטילת תרופות אחרות, גם תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור התרופות הבאות:

• תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית (כגון: משככי כאבים אופיאטים אחרים, תרופות להרדמה כללית, פנותיאזינים, תרופות להרגעה, לשינה, לדיכאון, תרופות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות או נפשיות).

• תרופות נגד הקאות הפועלות באופן מרכזי, אלכוהול

• חוסמי בטא (פרופרנולול).

• משתנים.

• תרופות נגד שיעול והצטננות.

• נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.

• תרופות להפרעות פסיכיאטריות או נפשיות.

• תרופות המשפיעות על רמת הסרוטונין (כמו נוגדי דיכאון מסוימים, מירטזפין, טראזודון, טראמדול)

• פנטזוצין, נלבופין, נלטרקסון (נלורקס) ובוטורפנול.

• משככי כאבים נוספים.

• מרפי שרירים. (כמו ציקלובנזאפרין, מטקסלון).

• תרופות אנטי-כולינרגיות.

• גלולות למניעת היריון.

• פחם פעיל.

• לאמוטריג'ין.

• פרובנציד.

• זידובודין.

• תרופות נגד קרישת דם במיוחד וורפרין.

• תכשירים הממריצים יצור אנזימים בכבד (לדוגמא ריפמפיצין, ברביטורטים).

• תרופות לאפילפסיה: פניטואין, קרבמזפין.

• מטוכלופרמיד או דומפרידון (לטיפול בבחילה, הקאה ובעיות עיכול נוספות).

• כלורמפניקול (אנטיביוטיקה).

• כוליסטראמין (להפחתת יתר שומני הדם).

השפעת שימוש ממושך

פרצטמול עלול לגרום לתוצאות שגויות של בדיקות ביתיות לגלוקוז (סוכר) בדם.

התרופה עלולה לגרום לתלות. יש להפסיקה באופן הדרגתי.