ריבאסטיגמין

תשובה:

איבוד זיכרונות חשובים הוא אחת התוצאות ההרסניות ביותר של מחלת אלצהיימר. חלק מהתרופות שמשמשות לטיפול במחלת אלצהיימר, עשויות לסייע בהאטת התהליך של אובדן הזיכרון וקיימות טכניקות מסוימות שעשויות לחזק את הזיכרון שעוד נותר.

· ניתן להשתמש בפתקים, ברשימות, במזכרים וכו'.. על מנת להזכיר לאדם החולה במחלת האלצהיימר את משימותיו לאותו היום.

· כדאי להניח תמונות של בני משפחה וחברים במקומות בהם החולה יכול להבחין בהם. כדאי לציין שמות על התמונות, אם יש צורך בכך. מומלץ להעלות ביחד עם החולה זיכרונות על המשפחה, או על פעילויות שהחולה נהג ליהנות מהן בעבר.

· אפשר להשתמש ב"משחקי זיכרון", לדוגמא, לזכור דברים באמצעות שימוש בראשי תיבות.

· ניתן להדביק תוויות (עם מילים או תמונות), על מגירות או מדפים שיתארו את תכולתם.

· כדאי להגביל את צריכת האלכוהול של החולה ולנסות ולדאוג לכך שהוא ישן מספיק.

· כדאי להזכיר לחולה את התאריך, היום, השעה, המקום וכו'.. ולחזור מספר פעמים על שמות האנשים שהוא נמצא איתם בקשר.

· מומלץ לעודד את החולה להפעיל את המוח, על ידי קריאה, הרכבת פאזלים, כתיבה וכו'. כמו כן, כדאי לעודד את החולה לבצע פעילות גופנית שמתאימה למצבו. בכל מקרה, חשוב להימנע מלהציב בפני החולה אתגרים שיגרמו לו תסכול.

תשובה:

תזונה נכונה חשובה מאד עבור חולי אלצהיימר. למעשה, תזונה דלה עלולה להחמיר חלק מהתסמינים של השיטיון. על מנת לגרום לכך שהחולה יאכל, כדאי לנסות חלק מהצעדים הבאים:

קווים מנחים כלליים:

· התייעץ עם הרופא של החולה. לעתים חוסר תיאבון נובע מדיכאון או מבעיות אחרות שניתן לטפל בהן.

· אל תאכיל את החולה בכוח. נסה לעודד אותו לאכול ונסה לגלות מדוע הוא אינו רוצה לאכול.

· הימנע מהגשת משקאות בלתי מזינים, כמו קפה שחור ותה.

· נסה לגרום לכך שהחולה יאכל יותר חלבונים ושומנים ופחות סוכרים פשוטים (חד סוכרים).

· הצע לחולה ארוחות קטנות ותכופות וחטיפים.

· עודד את החולה ללכת, או לבצע פעילות גופנית קלה אחרת, שתעורר את התיאבון.

· נסה להציע לו מאכלים שניתן לאכול בקלות בעזרת הידיים, ללא צורך בכלים.

תשובה:

לעתים, חולי אלצהיימר נוטלים תרופות לטיפול בתסמיני המחלה ובבעיות רפואיות אחרות. אולם כאשר אדם נוטל תרופות רבות, גדל הסיכון להופעת תגובה נגדית, כולל בלבול, חוסר מנוחה, ישנוניות, או חוסר יכולת לישון, מצבי רוח משתנים, בעיות זיכרון, ו/או קלקולי קיבה. אמנם, לעתים יש צורך בנטילת תרופה לטיפול בתסמינים חמורים של מחלת האלצהיימר, כמו הזיות או התנהגות אלימה, אך חלק מהתרופות הללו עלולות לגרום להחמרה של תסמינים אחרים של המחלה. לפני שמגיעים להחלטה לגבי השימוש בתרופה מסוימת, חשוב לדון עם הרופא על היתרונות והחסרונות של אפשרויות הטיפול השונות. בנוסף, כדאי לשקול את תופעות הלוואי שעלולות להתלוות לשימוש בתרופות שאינן דורשות מרשם, כמו תרופות לטיפול בשיעול ובהצטננות ותרופות לבעיות שינה. תרופות אלו עלולות להגיב לתרופות אחרות הניתנות לחולי אלצהיימר. הדרך הטובה ביותר להימנע מתגובות נגדיות היא להתייעץ עם הרופא, לפני השימוש בכל תרופה שאינה דורשת מרשם רופא.

תשובה: פיזוסטיגמין הוא השם הגנרי של חומר ממשפחת הקרבמאטים, שעמו נמנים גם החומרים פירידוסטיגמין, נאוסטיגמין וריבאסטיגמין (האחרון משווק בשם המסחרי אקסלון, לטיפול בחולי אלצהיימר). משפחה זו פועלת במערכת העצבים בגוף על ידי עיכוב הפיך (כלומר זמני) של חלבון שתפקידו לפרק את החומר שנקרא אצטיל כולין, שהוא המתווך העצבי העיקרי בחלק ממערכת העצבים שלנו, שנקראת המערכת הכולינרגית או הפאראסימפתטית. המערכת הזאת פעילה באזורים רבים של הגוף, כולל מערכת העיכול, מערכת הדמעות, מערכת השתן, השרירים, ומערכת העצבים המרכזית. מכיוון שמשפחת הקרבמאטים מעכבת את החלבון המפרק אצטיל כולין, השימוש בחומרים ממשפחה זו גורם לעלייה בריכוז של אצטיל כולין באזורי הקשרים העצביים הרלבנטיים ולפעילות יתר של המערכת הכולינרגית. מבחינה טיפולית יש לכך תפקיד במצבים ובמחלות שבהן יש פגיעה במערכת זו, מחלות כמו אלצהיימר, מיאסתניה גרביס, ובהרעלות של גז עצבים או אורגנופוספאטים (מדבירי חרקים). תופעות הלוואי של התרופות הללו הינן הן תופעות שאופייניות להפעלת יתר של המערכת הכולינרגית: ריור, דמעת, הזעה, שלשול, השתנה, הקאה, התכווצות של האישון, התכווצות שרירים, ובמקרים קיצוניים יותר גם האטה של קצב הלב. נמצא שפיזוסטיגמין ותרופות נוספות מהמשפחה משפרות את התפקוד הקוגניטיבי בחולי אלצהיימר בחומרה קלה עד בינונית, ואולי אף מאיטות את התפתחות המחלה, אך לא בולמות אותה לגמרי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד