בדיקת צילום בטן (Abdominal x-ray)

הטיפול בתסמונת המעי הרגיז כולל שינויים בהרגלי התזונה, ובמקרים קשים יותר - טיפול תרופתי. השינויים שיש לעשות בתזונה כוללים שמירה על דיאטה שמצמצמים בה את כמות מוצרי החלב ואת כמות הלקטוז, הימנעות ממזונות יוצרי גז (כמו שעועית, כרוב, בצל, גזר, בננות, צימוקים, שזיפים ועוד), הימנעות מאלכוהול, שוקולד, קפאין, מזון מתובל, וממתיקים מלאכותיים. חשוב גם להקפיד על אכילת ארוחות קבועות ומסודרות. את הטיפול התרופתי יש לבחור בהתייעצות עם רופא גסטרואנטרולוג. האבחנה של תסמונת המעי הרגיז מתבצעת בדרך השלילה, כלומר לאחר שלא נמצא שום גורם אחר שאחראי לסימפטומים, מניחים שזו הבעיה. במקרה שלך, לא ברור מהו הגורם לתסמינים שאתה מתאר, ולא ניתן להסיק מן התיאור שלך כי אכן מדובר בתסמונת המעי הרגיז, ללא בדיקה של רופא, ולכן איני יכולה להמליץ לך על טיפול להקלה מיידית של הסימפטומים ושל נדודי השינה, מלבד הקפדה על תזונה נכונה. אנא פנה לרופא המשפחה, ואם צריך, התייעץ עם רופא גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

לא ניתן לדעת את שלב הסרטן וכן את תוחלת החיים על סמך גודל הגידול בלבד. יש לקחת בחשבון נתונים רבים נוספים, כגון מיקום הגוש, אפיונו על ידי ביופסיה, מעורבות של בלוטות לימפה, התפשטות לאיברים סמוכים, מצבה הבריאותי של החולה ועוד. יש מידע נוסף על המחלה בפורטל אינפומד, שאפשר לאתרו באמצעות מגנון החיפוש של האתר. שאלות ספציפיות יותר לגבי מצבה של דודתך כדאי להפנות לאונקולוג בה. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תינוקות רבים סובלים מעצירות, אך נדיר שהעצירות נמשכת זמן ארוך כל כך. תינוקות הניזונים רק מהנקה סובלים בדרך כלל פחות מעצירויות משתי סיבות עיקריות: חיידקים העוזרים לעיכול, והורמון הנקרא מוטילין הנמצא בחלב האם והמזרז את פעילות המעי. אם נכשלים נסיונות לגרות יציאה, כגון עיסוי של הבטן או אמבטיה, ניתן להשתמש בנרות גליצרין, אך חשוב מאוד שהתינוקת תיבדק קודם לכן על ידי רופא ילדים כדי לוודא שאין בעיה בבטן. אני ממליצה לגשת לבדיקת רופא בהקדם. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

נראה כי לקית בהרעלת מזון, שהתבטאה בכאבי בטן ובהקאות. ייצור מאסיבי של רוק עשוי להיות חלק מהרעלת המזון. כמובן שקיימות סיבות רבות לייצור מוגבר של רוק, ואם התופעה תימשך זמן רב - מומלץ לך להיבדק.

התוספתן הוא שלוחה עיוורת של המעי הגס שאורכה הממוצע כ 8-10 ס"מ. הרירית שלו מכילה תאים רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום ויראלי או חיידקי. דלקת התוספתן שכיחה מאוד, ומעל 50% מהמקרים קורים על רקע חסימת חלל התוספתן ע"י אבן צואה קטנה, או איים של התאים המתוארים לעיל המתנפחים וחוסמים את החלל. כאשר החלל חסום נוצרים תנאים מתאימים להתפתחות זיהום עד ליצירת מורסה שעשויה להתפרץ אל חלל הבטן אם הדלקת לא מנותחת בזמן. למיטב ידיעתנו אין קשר ללחץ נפשי.

מומחה לכירורגיה כללית

הקרינה אליה נחשפים בצילום בטן שווה ל-0.7 mSv. לשם השוואה, בבדיקת CT של הבטן נחשפים לרמה גבוהה פי 15, כ- 10 mSv. כדי שייגרם נזק לתאי הגוף צריכה להיות חשיפה חוזרת לקרינה, היוצרת נזק מצטבר. במקרה שאת מתארת, התועלת שבאבחון הבעיה עולה, ככל הנראה, על הנזק מהצילומים. אם בתך בריאה בדרך כלל, ולמעט המקרה הזה אינה נחשפת לקרינה, אין סיבה להיות מודאגת. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

דימום מפי הטבעת יכול להיות תוצאה מבעיה בפי הטבעת כגון טחורים, פיסורה ועוד, אך גם יכול להיות כתוצאה מבעיה במעיים עצמם. לא ניתן להבדיל בין שני המקרים ללא בדיקת רופא, ולכן אמליץ לכם לפנות בהקדם לכירורג. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

שאיבת מוח עצם היא תהליך שבו נלקחים תאי גזע מהעצם עצמה על ידי שאיבה. תהליך זה נעשה בשיטה כירורגית עם הרדמה מקומית. תופעות הלוואי האפשריות מעטות, והפרוצדורה מהירה יחסית, אך כיום שיטה זו כמעט אינה בשימוש. במקומה משתמשים בשיטת איסוף תאי אב מדם היקפי, כפי שעושים בתרומת דם. לא ברור משאלתך לאיזה משני התהליכים את מתכוונת. תוכלי לקרוא למידע על שני התהליכים כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_042905_5.htm

מומחה לכירורגיה כללית