דלג לתוכן

בדיקת אלדוסטרון בדם בשכיבה (ALDOSTERONE SUPINE)

ערוץ הסוכרת
2 דקות קריאה
אלדוסטרון הוא הורמון המיוצר בבלוטת יותרת הכליה ומווסת מעבר של נתרן דרך ממברנות התא, במיוחד בתאי הנפרון בכליות, שם הוא משוחלף באשלגן או במימן. תפקידו של האלדוסטרון חשוב בשמירה על לחץ דם ונפח דם תקין. בדיקת אלדוסטרון בדם עשויה להיות יעילה במצבים שונים כגון הפרעות אלקטרוליטים ולחץ דם[1].

אחות מבצעת במטופלת בדיקת אלדוסטרון בדם בשכיבה
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

מטרת הבדיקה היא למדוד את ריכוז ההורמון אלדוסטרון בדם. הבדיקה יעילה במצבים הבאים:
  • כאשר יש תמונה קלינית שיכולה להתאים ליתר אלדוסטרון בדם (היפראלדוסטרוניזם) כגון יתר לחץ דם (שאינו מגיב לטיפול), צמא, תסמונת מטבולית, ירידה ברמות אשלגן בדם (היפוקלמיה), חולשת שרירים, בססת מטבולית, פגיעה בתפקודי כליות ועוד[2].
  • כאשר יש תמונה קלינית שיכולה להתאים לחסר אלדוסטרון בדם (היפואלדוסטרוניזם) כגון לחץ דם נמוך, עלייה ברמות אשלגן בדם (היפרקלמיה), חמצת מטבולית, ורקע של סוכרת ומחלת כליות1.

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות 

מצבים שעשויים לגרום ליתר אלדוסטרון בדם[3]:
  • הגדלה אידיופתית של בלוטת יותרת הכליה.
  • גידול שפיר (אדנומה) של בלוטת יותרת הכליה.
  • יתר אלדוסטרון תורשתי.
  • היצרות של עורק הכליה.
  • אי-ספיקת לב כרונית.
  • שחמת הכבד.
  • הריון.
מצבים שעשויים לגרום לחסר אלדוסטרון בדם[4]:
  • אי-ספיקה ראשונית של בלוטת יותרת הכליה.
  • אי-ספיקה שניונית של בלוטת יותרת הכליה.
  • היפואלדוסטרוניזם מולד.
  • הפסקה פתאומית של טיפול סטרואידי ארוך טווח.
  • מחלת כליות סוכרתית.
  • תנגודת אלדוסטרון.

אוכלוסיות בסיכון

אוכלוסיות שלהן מומלץ לבצע את הבדיקה: בדיקת אלדוסטרון בדם תתבצע בהוראת הרופא.ה המטפל.ת ועל סמך תמונה קלינית שיכולה להתאים לאחד מהמצבים המוזכרים, הפרעות הנגרמות מהפרת האיזון האלקטרוליטי בדם, הפרעות לחץ דם ותסמינים נוספים המוזכרים לעיל[5].
לא קיימים איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך יש תמיד להיוועץ ברופא.ה.

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
כשבועיים לפני הבדיקה, יש לקבל הנחיות מפורטות מהרופא.ה. ייתכן שתידרש הפסקה של נטילת תרופות מסוימות כגון תרופות ללחץ דם וללב (חוסמי בטא, מעכבי ACE), משתנים, גלולות למניעת הריון ועוד. כמו כן, ייתכן שידרשו שינויים בצריכת הנתרן בתקופה זו, שכן רמות נתרן יכולות להשפיע על הפרשת אלדוסטרון בסמוך לבדיקה[6].

במהלך הבדיקה
הבדיקה תתבצע  בשכיבה, שכן שינויים במנח הגוף עלולים להשפיע גם הם על רמות אלדוסטרון בדם. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי מהיד ככל בדיקת דם סטנדרטית[6].

לאחר הבדיקה
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה.

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר. ככל בדיקת דם אחרת קיים הסיכון לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי, אך הוא מזערי[8].

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה[7]: 100-450 pmol/L (2.7-12.4 ng/dL).

תוצאה מעל הנורמה
מעלה חשד למצב פתולוגי בבלוטת יותרת הכליה, בכלי הדם, או באיברים נוספים כמוזכר לעיל. כדי להבחין בין מצבים אלו, יש לבצע בדיקות דם נוספות הכוללות אנדוקרינולוגיה וכימיה בדם[5].

תוצאה מתחת לנורמה
עלולה להעיד על אי-ספיקת בלוטת יותרת הכליה, מחלת כליות או מצב פתולוגי תורשתי. גם במצב זה מומלץ לבצע את שאר הבדיקות הנדרשות על מנת להבדיל בין המצבים האפשריים[5].

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' יצחק צילינסקי
פרופ' יצחק צילינסקי כירורגיה פלסטית
מומחה לכירורגיה פלסטית ולניתוחי מוז (Mohs)
ד"ר חורחה פפר
ד"ר חורחה פפר גסטרואנטרולוגיה
מומחה בגסטרואנטרולוגיה וברפואה פנימית
ד"ר רות באר (וייזל)
ד"ר רות באר (וייזל) יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
4.9
( 13 חוות דעת )
"הרופאה היתה נעימה ויסודית. הסבירה הכל לעומק. נתנה אפשרויות טיפול והסבירה בפרטים"
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו