בדיקת נוגדנים נגד גרעין (antinuclear antibody)

כמו ברוב המחלות, גם בלופוס יש ככל הנראה מרכיב גנטי אשר מעלה את הסיכון שאנשים מסויימים (בעיקר נשים) יחלו במחלה. לאנשים שיש במשפחתם חולים במחלות אוטואימוניות (שבהן המערכת החיסונית תוקפת איברים בגוף מכיוון שהיא מזהה אותם בטעות כזרים), יש סיכון רב יותר לפתח מחלות אוטואימוניות. עם זאת, יש הרבה מאד מרכיבים אחרים, רובם עדיין לא ברורים, המשפיעים על הופעה של לופוס. לא מדובר במחלה תורשתית, והסיכון אינו גבוה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

איננו יודעים מה גורם לזאבת. אין למחלה מרפא, אולם ברוב המקרים ניתן לשלוט בזאבת. נדמה לעתים שזאבת עוברת במשפחה, דבר המצביע על כך שהמחלה עשויה להיות תורשתית. אולם נשיאת הגן של המחלה אינו כל הסיפור. הסביבה, אור השמש, מתח ותרופות מסוימות עלולים כולם להצית תסמינים באנשים מסוימים. אנשים אחרים, החולקים את אותו מטען גנטי, עשויים שלא לפתח תסמינים כלשהם למחלה. החוקרים מנסים לגלות מדוע.

בין סוגי הזאבת השונים נמנים:

זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematosus) היא הסוג הנפוץ ביותר. המלה "מערכתית" פירושה שהמחלה עלולה לפגוע בחלקים רבים בגוף. תסמיני הזאבת האדמנתית המערכתית יכולים להיות קלים או קשים.

זאבת עורית (Discoid Lupus Erythematosus) פוגעת בעיקר בעור. פריחה אדומה עלולה להופיע, או שעור הפנים, הקרקפת או העור במקום אחר בגוף יחליף את עורו.

זאבת הנגרמת מתרופות מוצתת על ידי מספר תרופות. היא דומה לזאבת האדמנתית המערכתית, אולם התסמינים הם לרוב קלים יותר. ברוב המקרים, המחלה נעלמת כאשר נטילת התרופה נפסקת. יותר גברים מפתחים זאבת תרופתית משום שהתרופות הגורמות לא, הידראלאזין ופרוקאינאמיד, משמשות לטיפול במחלות לב הנפוצות יותר בקרב גברים.

• למדו לזהות שהתפרצות מתקרבת.
• שוחחו עם הרופא שלכם.
• נסו לקבוע יעדים וסדרי עדיפויות מציאותיים.
• הגבילו את משך שהייתכם בשמש.
• שמרו על דיאטה בריאה.
• פתחו כישורי התמודדות כדי למזער את המתח בחייכם.
• הקפידו על מנוחה מספקת ושקט.
• התעמלו באופן מתון במידת האפשר.

זאבת עלולה להיות קשה לאבחון. לעתים קרובות מתבלבלים בינה לבין מחלות אחרות. מסיבה זו מכונה הזאבת "החקיינית הגדולה". סימני הזאבת משתנים מאדם לאדם. יש אנשים שיש להם רק מעט סימני אזהרה. לאחרים יש יותר.

סימנים נפוצים לזאבת הם:

• פריחה אדומה או שינוי בצע עור הפנים, לרוב בצורת פרפר על פני האף והלחיים.
• פרקים נפוחים או כואבים.
• חום בלתי מוסבר.
• כאבי חזה בנשימה עמוקה.
• בלוטות נפוחות.
• תשישות קיצונית (תחושת עייפות בלתי פוסקת).
• אובדן שיער חריג (במיוחד בקרקפת).
• אצבעות או בהונות חיוורות או סגולות מקור או ממאמץ.
• רגישות לשמש.
• ספירת דם נמוכה.
• דיכאון, בעיות בחשיבה ו\או בעיות זיכרון.

מהי התפרצות בזאבת?

כשתסמיני זאבת מופיעים, הדבר נקרא "התפרצות". סימנים אלה יכולים להופיע ולהיעלם. ייתכן שיהיו לכם נפיחות ופריחות שבוע אחד, ובשבוע שלאחריו לא יהיו כל תסמינים. ייתכן שתגלו שתסמיניכם מתפרצים לאחר שהייתם בשמש כל היום או אחרי יום עבודה קשה.

אם תלמדו לזהות מתי מתקרב אליכם התפרצות, תוכלו לנקוט בצעדים להתמודד עמם. ראנשים רבים חשים עייפות קשה או חווים כאב, פריחה, חום, אי נוחות בבטן, כאב ראש או סחרחורת ממש לפני התפרצות. צעדים למניעת התפרצויות, כמו הגבלת זמן שהייתכם בשמש והקפדה על מנוחה מספקת ושקט, יכולים אף הם לעזור.

ייתכן ואין קשר בין קרישיות יתר לבין הדלקת בבלוטות הלימפה. ישנם תיאורי מקרה בודדים בספרות המתארים קשר בין מחלת שרטת החתול מפושטת ואירועים תרומבוטיים. מחלות גידוליות כגון לימפומה יכולות לגרום גם לתרומבוזות, אך לאור הזמן הרב שחלף מאז הופעת מחלתך וחוסר ממצא גידולי בניתוח, אבחנה שכזו איננה עומדת על הפרק. מחלה היכולה לגרום לקרישיות יתר ודלקת בבלוטות הלימפה היא מחלת הזאבת (לופוס). למידע נוסף על מחלת הזאבת ראי תשובה לשאלות קודמות בפורטל Infomed: http://www.infomed.co.il/questions/q_050201_2.htm

שקיעת הדם המוחשת מעידה על תהליך דלקתי, שאינו חריף משום שרמת ה- CRP, שהיא מדד רגיש יותר לתהליך זיהומי או דלקתי חריף, היא בגדר הנורמה. הנוגדנים ANA ו- RF בדמך אינם תקינים, אך גם אינם ספציפיים. תוכלי לקרוא אודות (Rheumatoid Factor) RF

אין בדיקת בודדת שתוכל להראות לכם אם יש לכם זאבת. הרופא שלכם עשוי להידרש למספר בדיקות וללמוד את ההיסטוריה הרפואית שלכם. ייתכן שייקח זמן לרופא לאבחן את קיומה של זאבת.

אם תספרו לרופא על תסמיניכם ובעיות אחרות מהן אתם סובלים, זה עשוי לעזור לו להבין את מצבכם. ההיסטוריה הרפואית שלכם עשויה לספק רמזים באשר למצבכם.

הרופא יחפש אחר פריחות וסימנים אחרים לכך שדבר-מה אינו כשורה.

ייתכן שיוזמנו בדיקות דם ושתן ודגימות אלה יראו אם המערכת החיסונים שלכם פעילה מדי.

ביופסיה, רקמה המוסרת לבדיקה בהליך ניתוחי פשוט, עשוי להיבדק מתחת למיקרוסקופ. רקמת עור או כליה הנבדקת בדרך זו יכולה להראות סימנים למחלה אוטו-אימונית.

זאבת היא מחלה אוטו-אימונית. תפקיד מערכת החיסון היא להילחם בגופים זרים החודרים לגופנו. אולם במחלות אוטו-אימוניות, מערכת החיסון יוצאת משליטה ותוקפת רקמות בריאות, במקום חידקים.

זאבת היא מחלה העלולה לתקוף חלקים רבים בגוף. לופוס עלולה לפגוע בפרקים, בעור, בכליות, בריאות, בלב ו\או במוח. אם יש לכם זאבת, היא עלולה לפגוע בשניים או שלושה חלקים מגופכם. בדרך כלל אין לאדם אחד את כל סוגי התסמינים האפשריים.

נוגדנים נגד DNA הם נוגדנים שמופיעים כמעט אך ורק במחלת לופוס, זאבת. אם יש לך תסמינים המתאימים לזאבת והבדיקה חיובית, האבחנה כמעט ודאית. אם ישנם תסמינים של זאבת והבדיקה שלילית, זה לא שולל זאבת. איני יכולה לומר מה משמעות התוצאה, עליך לברר זאת במעבדה בה בוצעה הבדיקה או אצל הרופא המטפל. תוכלי לקרוא על הבדיקה בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=182