מנגנון קרישת הדם מופעל במצבים של דימומים או פציעות, וכאשר ישנו צורך בתהליך הקרישה מגויסות למקום טסיות דם שתפקידן ליצור רשת שתהווה חסם ליציאת הדם. פגיעה במנגנון קרישת הדם נוצרת כשישנה פגיעה באחד מהפקטורים המגויסים לתהליך זה ונוצרת קרישיות יתר - מצב הנקרא טרומבופיליה, אשר יכול להיות מולד או נרכש במשך החיים, וכן יכול להיות לפרק זמן מסוים או באופן קבוע. במצב זה יכולים להיווצר קרישי דם שעלולים לחסום את הוורידים או העורקים ואף לנוע לעבר הריאות או המוח ולגרום לחסימת הוורידים שם, דבר אשר עלול להיות מסכן חיים[1].
במערכת הדם ישנם נוגדי קרישה טבעיים, חלבון S, חלבון C, אשר נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K ושל אנטיתרומבין 3. חומר זה מיוצר בכבד ובתאי אנדותל ונקשר לגורמי הקרישה 7,9,10,11. גורמים אלו משמשים כסרין פרוטאזות - מבקעים גורמי קרישה אחרים וגורמים להם לעבור למצב פעיל. יכול להיות מצב בו נוצר חסר באנטיתרומבין 3 מכמה סיבות: מוטציה נקודתית בה מתקבל חלבון פגום ולא יציב; עקב חלבון בכמות תקינה אך בעל פעילות פונקציונלית לא תקינה; חלבון בכמות ואיכות תקינים אך ללא קולטן להפארין אשר לו תפקיד חשוב למניעת קרישה[1].
צילום: shutterstock | Arif biswas
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נעשית יחד עם בדיקת מספר גורמי קרישה נוספים (חלבונים C ו-S, פקטור 5 ליידן ולופוס אנטיקואגולנט), במצבים של קרישיות יתר במטופלים עם פקקת בוורידים חוזרת, במצבי תסחיף ריאתי (PE) ובמצבי קרישה תוך כלית מפושטת (DIC), וזאת על מנת למצוא את הסיבה לבעיות הקרישה. במידה וישנו חסר בגורם קרישה זה, נוצר עיכוב גם בפעילות גורמי הקרישה המושפעים ממנו - 7,9,10,11. בירור זה נעשה גם כאשר מטופל עומד פני ניתוח וישנו סיפור אישי או משפחתי של קרישיות יתר[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנה. יש להמתין לפחות 10 ימים מאז אירוע הפקקת האחרון לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[9].
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
[10] ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl). ערך תקין הוא בין 22-39.
מעל הנורמה יכולה להעיד על צהבת חסימתית, הפאטיטיס חריפה, חסר בוויטמין K, נשים בתקופת מחזור, מושתלי כליות.
מתחת לנורמה יכולה להעיד על תסחיף ריאתי, כשל כבדי כרוני, צמקת כבד, תסמונת נפרוטית, קרישה תוך כלית מפושטת (DIC), מושתלי כבד.
שלום, יש לי היסטוריה של DVT (תוצאה של גלולות, ללא קרישיות יתר) בריאה ומתנהלת כרגיל לגמרי כיום. בטיסות מזריקה קלקסן, ונאמר לי כי גם בהיריון עתידי זה יצטרך להתבצע באופן יום יומי כדי למנוע היווצרות של קריש דם חדש. האם השימוש בקלקסן בזמן ההריון אכן מונע במאה אחוז הופעה של פקקת ורידית? האם יש סכנות נוספות או סיכון מסוים להכנס להריון לאור ההיסטוריה שלי? תודה
שלום שירה אין שום טיפול ברפואה שמונע תחלואה ב100% מהמקרים וזה הדין גם לגבי מניעת פקקת תחת שימוש בקלקסן אך אחוזי המניעה הם מאוד גבוהים. לגבי סכנות נוספות או סיכון מסוים להכנס להריון לאור ההיסטוריה- אלא שאלות שיש להפנות להמטולוג ולרופא הנשים שלך. בהצלחה
שלום רב, בת 62, לא מחלות רקע. סובלת מכולסטרול גבוה. במשך 40 שנה לקחתי לי ליפיטור/איזטרול או ליטורבה, עשיתי הפסקה כשנה בגלל התכווצויות ברגליים ובעיות זיכרון. כרגע שוב לוקחת. בבדיקת קרטיס התקבלו התוצאות הבאות: בוצעה סריקת עורקי תרדמה משותפים, פנימיים וחיצוניים, עורקים וורטברליים ( סגמנט )2דו"צ. מימין ומשמאל הודגמו רבדים מסויידים בביפורקציות ובבלבים ICAדו"צ הכי גסים משמאל. כיוון זרימת הדם בעורקים וורטברליים- קרניאלי. מהירויות זרימת הדם בגדר הנורמה למעט מהירות מוגברת ב ICAשמאלי - s/cm198ב PSVו s/cm41ב ,EDVהיצרות בינונית כ- 51 % 70,בהגברה מבדיקה קודמת. מבקשת לדעת מה המשמעות, ועד כמה חמור המצב.. בברכה אסנת
שלום דניאלה/אסנת ראשית אני מצטער על העיכוב במענה, יש לי כמה שאלות לפני שאני עונה את כותבת שאת ללא מחלות רקע ולאחר מכן כותבת גם שיש כולסטרול גבוה. האם יש עוד תרופות שאת לוקחת? האם את מעשנת? מדוע בכלל בוצעה הבדיקה?
אימי עברה צינתור ברגל שמאל בשנת 22 וצינתור. יש כרגע חשד לאישיאס. האם מותר לעשות בדיקת אם אר איי ברגל מצונתרת עם סטנד? אנחנו לא רוצים לעשות סי טי בגלל הקרינה שמשפיעה עליה לא טוב.
צד ימין במוצא עורק התרדמה הפנימי הוגדר רובד טרשתי הגורם להיצרות של 30-40% נרשמה מהירות זרימה בעורקי הרדמה הודגמה זרימה תקינה בחוליות צד שמאל ללא רבדים טרשתיים משמעותיים שמפריעים לזרימה
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
תשובת מומחה הפרעת שומנים 
