בדיקת אפוליפופרוטאין B (APOLIPOPROTEIN B)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות

האפוליפופרוטאינים הם משפחת חלבונים המהווה את המעטפת החיצונית של הליפופרוטאינים - קומפלקסים המכילים שומן (ליפו) בפנים וחלבון (פרוטאין) בחוץ. תפקידם הוא להסיע חלקיקי כולסטרול בין הכבד לרקמות הגוף השונות. ישנם 5 סוגי ליפופרוטאינים[1]:

HDL -"הכולסטרול הטוב", המסיע חלקיקי כולסטרול מהרקמות לפירוק בכבד.
LDL - "הכולסטרול הרע", המסיע חלקיקי כולסטרול מהכבד לרקמות הגוף.
VLDL - ממנו נוצר כולסטרול LDL.
IDL - מצב ביניים בין LDL ו-VLDL.
כילומיקרונים - מסיע טריגליצרידים (חומצות שומן) בגוף.

בדיקת אפוליפופרוטאין B מודדת את רמת המרכיב החלבוני של ליפופרוטאינים[2].

יד עם כפפה מחזיקה מבחנה עם כיתוב של בדיקת אפוליפופרוטאין B על רקע מבחנות נוספות

צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

בדיקה זו מודדת את הכמות של סוג מסוים של חלבון על פני השטח של כולסטרול הנקרא אפוליפופרוטאיןB-100 (ApoB) בדם. ApoB הוא החלבון העיקרי שנמצא בליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL). כולסטרול LDL נחשב ל"כולסטרול הרע" מכיוון שרמות גבוהות שלו עלולות לפגוע בלב ובעורקים[3]. הבדיקה נעשית על מנת להעריך את רמות הסיכון למחלות לב וכלי דם[4].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולם לזהות

הבדיקה יכולה לעזור בזיהוי אירוע כלי דם טרשתי אשר עלול לפגוע בתפקוד הלבבי ולגרום למחלת לב כלילית או לשבץ מוחי. כאשר רמת הסיכון גבוהה ניתן לטפל בהפחתת רמת הסיכון ע"י שיפור התזונה ואורח החיים, נטילת תרופות ממשפחת הסטטינים, המפחיתות את כמויות חלקיקי ה-LDL בדם ובכך מונעות היווצרות של פלאקים טרשתיים. כמו כן, הבדיקה יכולה לסייע באישוש חשד להימצאות מחלת היפרכולסטרולמיה משפחתית (FH-Familial hypercolestrolemia), במקרה בו ישנו סיפור משפחתי של היפרליפידמיה, או מחלות לב אחרות[4].

אוכלוסיות בסיכון

חולים במחלת כלי דם טרשתית מוכחת, אנשים אשר ידועה במשפחתם היפרכולסטרולמיה משפחתית (FH-Familial hypercolestrolemia); חולים בסוכרת, תסמונת מטבולית, אי ספיקת כליות כרונית ויתר לחץ דם; בעלי סיפור משפחתי של היפרכולסטרולמיה, מחלת לב טרשתית בגיל צעיר או שישנם גורמי סיכון נוספים לטרשת עורקים[4].

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה נעשית לאחר צום של 12 שעות. מדובר בבדיקת דם הנלקחת במבחנת ספירת דם מווריד פריפרי. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא מסורכזת ונבדקת עד לקבלת התוצאות[4].

פענוח תוצאות

ערכי נורמה [4]

הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl), כאשר הטווח התקין לאדם ללא רקע של מחלת לב או סיפור משפחתי הוא בין 40-130.
בחולי סוכרת נעורים הטווח הוא בין 40-100.
באדם עם רקע של סוכרת, מחלת כליות כרונית או היפרכולסטרולמיה משפחתית (עודף כולסטרול) הטווח התקין הוא בין 40-80.
באדם עם רקע של אירוע טרשתי הטווח התקין הוא 40-65.

מעל הנורמה

יכולה להעיד על מחלת לב כלילית, דיסליפידמיה (הפרעה בחילוף השומנים בדם), סוכרת, היפותירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס), מחלת היפרכולסטרולמיה משפחתית [4] [1].

מתחת לנורמה

יכולה להעיד על אבטאליפופרוטאינמיה (מחלה גנטית נדירה הגורמת לספיגה לקויה של שומנים וויטמינים)[2].

רמת סיכון:

אין נתונים

[1] Borén J, Williams KJ ,"The central role of arterial retention of cholesterol-rich apolipoprotein-B-containing lipoproteins in the pathogenesis of atherosclerosis: a triumph of simplicity", Curr Opin Lipidol. 2016 Oct;27(5):473-83.

[2] Spencer D Proctor, Donna F Vine, John C L Mamo, "Arterial retention of apolipoprotein B(48)- and B(100)-containing lipoproteins in atherogenesis", Affiliations expand, DOI: 10.1097.