בדיקות דם הם שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
האם את סובלת מכאבי בטן? שלשולים? ירידה במשקל? אצל אנשים שלא אוכלים בשר אכן רואים לעתים קרובות יותר רמות נמוכות של ברזל וויטמין B12, כי מקורם הוא בעיקר מן החי. ה-MCV הנמוך מעיד על חסר ברזל. מכיוון שאת מציינת שאת אוכלת בשר בכמות מספקת, ייתכן שאת סובלת מבעיית ספיגה, מה שגורם גם לרמות הנמוכות של הטריגליצרידים. עוד סיבה היכולה לגרום לרמות נמוכות של טריגליצרידים היא פעילות יתר של בלוטת התריס. אם הבעיה שלך אינה בעיית ספיגה, ניתן להעלות את רמת הברזל על ידי אכילת מאכלים עשירים בברזל, כמו בשר, כבד, מאכלי ים, פירות יבשים, ירקות בעלי עלים ירוקים. עישון, השמנת יתר והמעטה בפעילות גופנית יכולים לתרום לרמה הנמוכה של ה- HDL, "הכולסטרול הטוב". כדאי לפנות לרופא המשפחה ולגסטרואנטרולוג להמשך בירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לא ידוע לי על תופעות כמו שאת מתארת הקשורות להתקן תוך-רחמי. אבל בהחלט יש לפנות לרופא המטפל לבדיקה, גם לבדוק את ההתקן, אם הוא במקום, אם אין זיהום, וגם לעשות בדיקת דם, לראות שאת לא אנמית בשל הדימומים הארוכים שאת מתארת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
יכולה להיות תגובה בין- תרופתית בין כל הסוגים של גלולות למניעת הריון שמכילות נגזרות של אסטרוגן לבין נוגדי דיכאון טריצקליים. השימוש בגלולות מגביר את ההשפעה של הטריציקליים (על ידי זמינות גבוהה יותר או על ידי הפרעה לפירוק בכבד), ולכן הוא יכול לגרום לתופעות לוואי רבות יותר ולרעילות מוגברת. ניתן לקחת נוגדי דיכאון טריציקליים וגלולות במקביל, אך צריך לעשות זאת תוך מעקב מסודר מכיוון שייתכן שיהיה צורך לשנות את מינון הטיפול. יש גלולות למניעת הריון שאינן על בסיס אסטרוגן לנגזרותיו. יתכן שהן עדיפות עבורך בגלל השילוב עם אנפרניל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
לפי בדיקות הדם האלה לא ניתן לדעת האם את בהריון או לא. ניתן לאשר או לשלול הריון באחת הדרכים הבאות: בדיקת שתן ביתית הנעשית בערכה שאותה ניתן לרכוש בבתי המרקחת. בדיקת דם של רמת ההורמון HCG . בדיקת אולטרסאונד אצל רופא הנשים. בתוצאות הבדיקות שלך רמת הפרולקטין גבוהה. הסיבות האפשריות לכך רבות. רמת ההורמון הזה עולה, בין היתר, גם בזמן הריון, אך זה לא אומר שאת בהכרח בהריון. תוכלי למצוא מידע על הסיבות לרמת פרולקטין גבוהה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_102008_6.asp
אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיים וכרגע הוא ממוקד בעורף. אני מטופלת באתופאן ובזריקות וולטרן להרגעת הכאבים. אני מציינת כאן תוצאות בדיקות שנראות לי חשובות: ANTINUCLEAR Ab שלילי SMOOTH MUSCLE Ab שלילי U/ml 1.00 ANTI CARDIOLIPIN IgA U/ml 3.85 ANTI CARDIOLIPIN IgG U/ml 0.73 ANTI CARDIOLIPIN IgM U/ml 1.40 A.B2 GLYCOPROTEI IgG U/ml 2.95 A.B2 GLYCOPROTEI IgM URIC ACID 1.6 mg/dl IRON 46 mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.06 mg/dl COMPLEMENT C4 45 C REACTIVE PROTEIN 3.23 FERITIN 38 ESR 81 לאיזה כיוון עליי לפנות על מנת לקבל מרפא? נוגדנים נגד קרדיוליפין ואנטי בטא 2 גליקופרוטאין הם נוגדנים אוטואימוניים (התוקפים חלקים של הגוף עצמו) המתפתחים על ידי מערכת החיסון. מציאותם של נוגדנים מסוג זה מעלה את הסיכון לפתח Antiphospholipid Syndrome, תסמונת הידועה גם בשם APS, המתבטאת ביצירת קרישי דם עורקיים או ורידיים, ובחלק מהמקרים רמה נמוכה של טסיות דם והפלות חוזרות. נוגדן מסוג אנטי קרדיוליפין קשור במחלת הזאבת ונמצא ב כ-40% מהחולים במחלה. רמת ה- CRP ורמת ה- ESR הגבוהות מעידות על קיומו של תהליך דלקתי בגוף. רמת הברזל שלך נמוכה, וזה מתאים למחלה דלקתית כרונית. רמת הפריטין (המשקפת את מאגרי הברזל בגוף) תקינה, אך בחלק הנמוך של הנורמה. לשאר הבדיקות איני מתייחסת משום שאו שהן תקינות או שאיני מוצאת בהן חשיבות. את זקוקה להתייחסות שך רופא, ועלייך לפנות לראומטולוג (רופא שעוסק במחלות מפרקים). ד"ר שירי אורי - אינפומד [24/01/2010]
לא ברור מהן יחידות המניה של ערכי הורמוני בלוטת התריס: פיקומול לליטר או ננוגרם לדציליטר. ייתכן שאת סובלת מהפרעה בבלוטת התריס שיכולה להסביר ירידה במשקל ללא דיאטה. האם את סובלת מסימפטומים נוספים של יתר פעילות בלוטת התריס? ראי ערך "פעילות יתר של בלוטת התריס" בפורטל אינפומד ותשובה לשאלה קודמת http://www.infomed.co.il/questions/q_112105_5.htm
מבחינה אורתופדית אין בתוצאות בדיקות הדם שלך נתונים מדאיגים, והן לא יכולות להסביר את הכאבים או את מקור הכאב. ערכי הכולסטרול שלך מעט גבוהים, ועליך להמשיך לעקוב אחריהם (האם היית בצום בזמן לקיחת הדם?). אם הם לא ירדו, עליך לשקול דיאטה מתאימה, או אפילו טיפול תרופתי. כל זה תוכל לעשות בעזרת רופא המשפחה. לגבי הכאבים הנודדים ברגל, כאבים במפשעה ובברך יכולים לנבוע מכמה סיבות אורתופדיות. הכאב יכול להיות מוקרן מהגב, ממפרק הירך, ממפרק הברך, וגם יכול להיות שיש לך בעיה מבנית בכפות הרגליים שגורמת ליציבה לא נכונה. כתבת שלא נמצאה פריצת דיסק בבדיקות שהזכרת. בצילום רנטגן רגיל לא ניתן לאבחן פריצת דיסק. לצורך זה עליך לעבור בדיקת CT. בכל מקרה, לפני שתעבור עוד בדיקות, שחלקן עלולות להיות מיותרות, הייתי ממליץ לך לגשת לאורתופד ולעבור בדיקה גופנית יסודית. אם הבדיקה הגופנית שלך תעלה חשד לפריצת דיסק, תופנה ל-CT, אך ייתכן כי האורתופד יחליט לבצע בדיקות אחרות, כגון מיפוי עצמות או בדיקת EMG. כאמור, כל זה תלוי בבדיקה הגופנית. מקווה שהסרתי מעט דאגות מליבך בברכה ד"ר עמית גיל - אינפומד
מרבית התרופות נוגדות הדיכאון יעילות לטיפול גם בהפרעות חרדה. מכיוון שסימבלטה יחסית חדשה בשוק התרופות, יש לגביה פחות מחקרים בתחום החרדה. כדאי להתחיל טיפול עם תכשירים יותר מקובלים, אולם אם כבר ניסית טיפול או שניים ולא חשת בשיפור, בהחלט יש מקום לנסות טיפול בסימבלטה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
רמת ה- TSH מעט מעל גבול הנורמה (הגבול העליון הוא 5.5), וזה לא נראה לי משמעותי, אבל חסר לי מידע לגבי ההורמונים המיוצרים בבלוטת התריס, T4 ו- FT4, על מנת להעריך את תפקוד הבלוטה. לפי הנתונים בשאלתך, אירועי ההתעלפות יוחסו לרעב, התייבשות ולחץ, ולא נראה כי יש גורם אורגני אחר מכיוון שבדיקות הדם שלך תקינות. לא הייתי קוראת לרמת המוגלובין של 11.6 אנמיה. הגבול תחתון בנשים הוא 12, כך שהרמה אצלך היא רק מעט מתחת לרמה הנורמלית. אמליץ לך לשמור על תזונה נכונה, המכילה כמות מספקת של ברזל (קטניות, בשר, ירקות ירוקים וכדומה) ועל שתייה מספיקה כדי להימנע ממצבי התייבשות שיגרמו לעילפון. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד