בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
על פי הבדיקות שצירפת, יש לך הפרעה קלה בתפקודי הכבד, ועודף שומנים בדם. נתונים אלה מתאימים למתב שציינת, של כבד שומני. המשך את המעקב ואת הטיפול אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
תוצאות הבדיקות שלך הן גבוליות, בעיקר מבחינת פרופיל השומנים: טריגליצרידים גבוהים, וערכי "הכולסטרול הטוב" נמוכים מעט. מכיוון שהן גבוליות, הומלץ לך על שינוי תזונתי ואימוץ אורח חיים בריא יותר, על מנת שלא תיאלץ ליטול תרופות לאיזון המצב. כרגע אין סיבה להילחץ, מכיוון שלא מדובר בסיכון מיידי. אם אכן תאמץ את ההמלצות, והערכים ייתיצבו, לא תהיה עוד בסיכון. לגבי השינויים התזונתיים, אנסה להסביר, אך בכל אופן, אני ממליצה לך לפנות לתזונאי/ת לקבלת הסבר מפורט ואולי אף תפריט מתאים. אינני יודעת מהם משקלך, גובהך ונתונים אחרים, ועל כן לא אוכל לייעץ. דיאטה דלת סוכרים משמעה תזונה המתבססת יותר על חלבונים (עוף, דגים, גבינות, או שילוב של דגנים וקטניות), ירקות ופירות, ופחות על פחמימות (בעיקר סוכרים פשוטים כמו שוקולד, עוגות, מאפים, לחם מקמח לבן וכדומה. כמו כן, כדאי להימנע ממאכלים מטוגנים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
ישנם כמה סוגים עיקריים של תרומבוציטופניה (מחסור בטסיות): Gestational thrombocytopenia - ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון בלבד. לסוג זה אין כל משמעות, פרט לעובדה שיש מגבלות (כמו מתן אפידורל). תרומבוציטופניה אימונית - ייצור של נוגדנים נגד תרומבוציטים. סוג זה עשוי להשפיע על העובר ואף לגרום לדימומים בזמן הלידה, גם אצל העובר. תרומבוציטופניה עקב מחסור בחומרים חיוניים, כמו חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד. גם בסוג זה יש סכנה לעובר, וכדאי מאוד להשלים את החוסרים. תרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופות (למשל קלקסאן), או כתוצאה מרעלת הריון. גם כאן נחוץ טיפול מיידי ושיפור המצב. על פי הנתונים שמסרת, נראה שאצלך מדובר בתרומבוציטופניה מהסוג הראשון, כלומר ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון, ולכן לא נראה שנשקפת סכנה כלשהי לך או לעובר. אני ממליצה לך להמשיך במעקב. אם כל שאר הפרמטרים נורמליים, נראה שזו האבחנה הנכונה. בכל מקרה, אם את רוצה להסיר כל ספק, אני ממליצה לך לפנות להמטולוג. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
בדיקת ESR (או Erythrocyte Sedimentation Rate), המוכר גם בשם בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה המודדת את קצב שקיעת הדם במבחנה. מידע נוסף על הבדיקה ומשמעותה תוכלו לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=36
אין סכנה בכך שהיא קיבלה את המנה הראשונה של החיסון. יש בכל מקרה המלצה לבדוק את רמת הנוגדנים לאחר 10 שנים מקבלת החיסון, ואם יש צורך לעשות זריקת "בוסטר" (קבלה של מנה אחת שתעלה את רמת הנוגדנים בדם). אולם סביר בהחלט שהיא לא זקוקה למנות הנוספות. כדאי לעשות עכשיו בבדיקה של רמת הנוגדנים לנגיף הפטיטיס B בדם (לבדוק את ה- HBsAb ) ואם כייל הנוגדנים מספיק גבוה משמע שהיא מחוסנת.
נשירת שיער אכן מוכרת כתופעת לוואי לטיפול בקומדין. שכיחותה של התופעה, לפי מחקרים שונים, נעה בין 5% ועד ל-78%! התגובה מיוחסת למינון הקומדין הגבוה ביותר, ולא למשך הטיפול. בדרך כלל נשירת השיער אינה קיצונית, והשיער שב וצומח לאחר הפסקת השימוש בקומדין, אבל יש בספרות הרפואית דיווחים על הפסקת הנשירה למרות המשך הטיפול בקומדין. לפי הספרות הרפואית, חומר בשם ubidecarenone במינון של 30 מ"ג ליום יכול לטפל בנשירת שיער הנגרמת על ידי קומדין גם אם ממשיכים להשתמש בתרופה. הוא נמצא בתוך Coenzyme Q10, שעליו תוכלי להרחיב את הקריאה כאן: http://www.medicinenet.com/coenzyme_q10_.../article.htm
הערך התקין של טרנספרין הוא 390-230 מ"ג/ד"ל. הערך התקין של ברזל הוא 160-30 מיקרוגם/ד"ל. טרנספרין הוא חלבון אשר קושר ברזל ומשמש כנשא של הברזל בדם. כאשר רמת הברזל נמוכה, רמת הטרנספרין עולה כדי לקשור יותר ברזל, אבל רמת הטרנספרין מושפעת מגורמים רבים נוספים. אצלך הערכים בטווח הנורמה, אם כי בגבול התחתון, כלומר רמת הברזל בגבול התחתון של הנורמה, וייתכן והעלייה ברמת הטרנספרין קשורה בכך. עם זאת, קרוב לוודאי כי אינך סובלת מאנמיה היות שאין עדיין חסר משמעותי. מהי רמת ההמוגלובין שלך? דיסמנוריאה היא כאבים או אי-נוחות לפני או בזמן המחזור החודשי, ואין לכך קשר לרמת ההמוגלובין, לרמת הברזל או לרמת הטרנספרין. אולי התכוונת למנוראגיה, דימום מסיבי בזמן המחזור, שיכול לגרום לאנמיה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
כן, יש מידע רב על טיפול בריטלין למבוגרים. קשיי ריכוז הם בעיה נפוצה, אך חשוב לזכור שקושי בריכוז יכול להיות סימפטום של בעיות ושל הפרעות רבות ושונות, ורק חלק מן הסובלים מקשיי ריכוז אכן לוקים בהפרעת קשב וריכוז. טיפול בריטלין לאדם שאינו סובל מהפרעת קשב וריכוז יכול להיות בלתי יעיל ואפילו למסוכן, בהתאם לסיבה הגורמת את קשיי הריכוז אצלו. לדוגמה, אם קשיי הריכוז נגרמים מבעיה נוירולוגית כגון אפילפסיה, או מחלה אחרת, הטיפול בריטלין עלול להחמיר את הבעיה הרפואית. גם בבעיות פסיכיאטריות מסוימות שגורמות הפרעה בריכוז כגון דיכאון, חרדה או סכיזופרניה, השימוש בריטלין בהחלט עלול להחמיר את הבעיה וממש לא לעזור. אי לכך, אף רופא לא יוכל לתת לך ריטלין ללא שעברת אבחון אצל פסיכיאטר או אצל נוירולוג. רק לרופאים משני תחומי המומחיות האלו יש סמכות להמליץ על טיפול בריטלין. רופא משפחה לא יוכל לתת לך מרשם לתרופה זו ללא המלצה מפסיכיאטר או מנוירולוג. נכון שאין חובה לקחת ריטלין באופן יומיומי ורציף כמו תרופות אחרות. אפשר ליטול את הטיפול רק בעת הצורך, כאשר נדרש ריכוז. הפרעות ראייה כתוצאה משימוש בריטלין הן נדירות. אין בעיה עבור מי שנקבעה אצלם אבחנה של הפרעת קשב בלבד ליטול ריטלין בנהיגה. המינון ההתחלתי ייקבע על ידי הרופא המטפל לפי נתוניך האישיים. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
אולי זה לא מעודד, אבל דעי לך שאמנם לא כולן מדברות על זה, אך נשים רבות חשות ומתנהגות כמוך. לאחר לידות משתנה מערך ההורמונים בגוף, ומעבר לכך, משתנים החיים בכל הרבדים: בצד האושר הגדול, גדלה גם האחריות, המשימות, הלילה טומן בחובו התעוררויות לא מעטות ועוד. כל אלה, בשילוב עם השינויים ההורמונליים, משפיעים על הדחף המיני. נשים רבות מדווחות על ירידה בחשק בשלב זה של חייהן, וחלקן אף מציינות שהן פשוט מעדיפות לישון. מעניין שרבות מבין נשים אלו מציינות גם שבמהלך האקט המיני חוזר אליהן החשק, ובסופו של דבר הן נהנות. המצב אכן מתסכל, וניתן לטפל בו בכמה מישורים. קודם כל, אפשר אפילו באופן מלאכותי (לפחות לתקופה מסויימת), לנסות ליצור אווירה רומנטית, עם מוזיקה שקטה, אור מעומעם, כוס משקה או כל מה שעשוי "לעשות לך את זה", לפני האקט עצמו. חשוב גם שתשתפי את בעלך בתחושותייך, וכך ירדו המתח ואי-הנוחות. ניתן גם לטפל בתופעה באמצעות תוספות הורמונליות שונות, בהתייעצות עם רופא/ת הנשים שלך. מעבר לכך, חשוב מאוד לנסות למצוא בתוך מירוץ החיים קצת זמן לעצמכם כזוג ולא רק כ"הורים". נסו לצאת לפעילות משותפת בלי הילדים, אפילו לכמה שעות, על מנת ש"תזכירו" לעצמכם את הזוגיות, האהבה והתשוקה ההדדית. אגב, גלולות למניעת הריון דווקא עשויות לדכא את החשק המיני, ועל כן לנטילת הגלולות בעבר לא היה קשר לכך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד