בדיקת MRI שד (Breast MRI)

2 דקות קריאה

כללי
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות

בדיקת תהודה מגנטית של השד או MRI שד, היא בדיקת הדמיה המשמשת לאבחון של סרטן השד, כמו גם של ממצאים נוספים בשדיים.
הבדיקה תבוצע בהנחיה של כירורג שד, בהתוויות מסוימת אולם לרוב מבוצעת בהנחיה של אונקולוג/ית המתמחה בסרטן השד לאחר קבלת תוצאה חיובית לסרטן בביופסיה של השד, כדי לבחון את מידת ההתפשטות של המחלה.
לצד זאת, MRI שד יכול לשמש גם ככלי הדמיה לצד בדיקת הממוגרפיה באוכלוסיות מסוימות, לרבות נשים המצויות בסיכון גבוה להתפתחות של סרטן השד, אלו בעלות היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן השד או נשים הנשאיות של מוטציות גנטיות מסוימות המעלות את הסיכון להתפתחות של המחלה הממאירה. [1]

bibiphoto | Shutterstock

מתי עושים את הבדיקה?

כאמור, לרוב בדיקת ממוגרפיה היא זו המשמשת כבדיקת סקר לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד. עם זאת, ישנם מספר מצבים שבהם תתבצע בדיקת MRI
- בקרב נשים נשאיות של מוטציה בגנים BRCA 1, BRCA2 או נשים הנשאיות של מוטציות בגנים נוספים הקשורים בסיכון מוגבר להתפתחות של סרטן השד.
- נשים שבמשפחתן ישנו/ה קרוב משפחה בדרגה ראשונה או שניה בעל מוטציה בגנים מסוימים והן עדין לא נבדקו לקיום המוטציה.
- נשים שעברו טיפול בקרינה לבית החזה בילדות.[2]

מה ההבדל בין MRI שד לממוגרפיה?

במהלך בדיקת ממוגרפיה, נעשה שימוש בקרינת רנטגן אשר חודרת אל רקמת השד ועל ידי כך מתעדת הבדלים בצפיפות הרקמה.
לרוב, גידולים מוצקים יהיו בעלי צפיפות גבוהה יותר מרקמה רגילה. כדי לקבל את התמונה הטובה ביותר, השד נדחס כך שהקרינה תוכל לחדור לשכבות דקות יותר של רקמה.[3]
בדיקת MRI אינה מצריכה דחיסה של השד. כדי ליצור הבדל בין הרקמות ולאפשר זיהוי של גושים חשודים מוזרק טרם הבדיקה חומר ניגוד מסוג גדוליניום . [4]
במקרים מסוימים, בדיקת MRI שד רגישה יותר מאשר בדיקת ממוגרפיה. הרגישות הממוצעת של בדיקת זו עומדת על 81-100%, זאת בהשוואה ל- 64-87% רגישות בבדיקת ממוגרפיה (כתלות במידת הצפיפות של רקמת השד)
גם מידת הספציפיות (המתייחסת לסיכוי לקבלת תוצאה חיובית כוזבת – כלומר זיהוי של רקמה בריאה בבדיקה כרקמה ממאירה) של בדיקת MRI גבוהה יותר ועומדת על כ-97% בהשוואה ל-89% בבדיקת ממוגרפיה. [5]

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה מתבצעת במסגרת בית החולים. בשלב הראשון, יוחדר עירוי כדי לאפשר את הזרקת חומר הניגוד במהלך הבדיקה ולהקל על זיהוי הרקמות וכלי הדם. במהלך הבדיקה תשכבי עם הפנים מטה בתוך מכשיר ה-MRI אשר נראה כמו תעלה גדולה.
הבדיקה אינה גורמת לכאב או לאי נוחות, אולם חשוב שלא לזוז בתוך מכשיר ה-MRI במהלך כל הבדיקה. בדיקת MRI אורכת לרוב כ-30-45 דקות. [1]

אחרי הבדיקה

אחרי שהבדיקה הושלמה, עליך לחכות עד שהטכנאי/ת יאשר כי כל ההדמיות ברורות וקריאות. במידת הצורך, ייתכן ויילקחו מספר הדמיות נוספות. בחלק מהמקרים תתבקשי להישאר מספר דקות לאחר ביצוע הבדיקה כדי לוודא שלא התפתחה תגובה אלרגית חמורה המכונה שוק אנפילקטי. זהו מצב נדיר מאוד, אל מאחר שעלול להוות סכנת חיים אם לא מטופל באופן מידי, בחלק מהמקרים תישארי להשגחה6]. אם הוזרק גדוליניום לצורך ביצוע הבדיקה ואת את מניקה, ייתכן שתידרשי לחכות כ-24 שעות עד להנקה נוספת או שאיבה של החלב.[7]

פענוח תוצאות

תוצאות הבדיקה מועברות לרופא/ה מומחה/ית ברדיולוגיה לפענוח. לאחר מכן, עותק של הסריקות והדו"ח הרדיולוגי יועברו לרופא/ה המטפל/ת.
הדוח הרדיולוגי כולל לרוב רשימה מפורטת של הסריקות שבוצעו וסיווג של הממצאים – בין אם נורמליים או חריגים. לצד זאת, הדוח כולל פענוח של הממצאים ואבחנות אפשריות. בהתאם לממצאי הדו"ח יוחלט על המשך הבירור.