בדיקת חלבון CRP (C-Reactive Protein)

נפיחות ורגישות בקשריות לימפה באזור הצוואר הן מצב נפוץ. ישנם כמה גורמים אפשריים. לרוב מדובר בזיהומים שנגרמים על ידי מחולל ויראלי, ואינם מצריכים אלא טיפול תומך נגד כאבים וחום. אם הכאבים מלווים בחום גבוה, בשיעול או בליחה, יכול להיות שהמחולל הוא חיידק, ואז נחוצה אנטיביוטיקה. חזרת היא מחלת ילדים. ישנו חיסון נגד המחלה והוא נכלל בפנל החיסונים הסטנדרטי שניתן לכל ילד בישראל. אם קיבלת את כל החיסונים, הסיכוי שלך לחלות בחזרת הוא נמוך. הסבר מפורט על מחלת החזרת נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp35.asp

כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

מכיוון שמחלת וגנר גורמת לנטייה (פרה-דיספוזיציה) לפתח פגיעה בכליות, מחלת החום בהחלט יכולה לגרום לירידה בתפקודי הכליות ולעלייה במדדי תפקודי הכליה. לא ניתן לחזות כמה זמן יקח למדדים לחזור לערכי הבסיס שלך, שהיו לפני מחלת החום. הפגיעה בכליות כתוצאה ממחלת וגנר היא הגורם לחלבון בשתן, ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא להשיג שליטה במחלה, שכוללת טיפול בסטרואידים במינון גבוה בתוספת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כגון ציקלופוספאמיד. שליטה טובה יותר בווגנר תוביל לשיפור בתפקודי הכליה, לירידה בכמות החלבון בשתן ולמניעת הצורך בהשתלת כליה. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

אבחון מחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס) הוא מורכב. תהליך האבחון כולל אנמנזה מפורטת, בדיקה גופנית, בדיקות דם, קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה וכן בדיקות הדמייה נוספות כמו בדיקה באמצעות קפסולה מצלמת. מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית לא ספציפית, החודרת את דופן המעי. קוליטיס היא מחלה כרונית דלקתית וכיבית של המעי הגס. לכל אחת ממחלות אלו אזורים יותר ספציפיים במעי, אך לא ציינת מהיכן נלקחו הביופסיות, מה גם שהשינויים שנצפו הם יחסית שטחיים וקלים, ולכן אני נוטה להאמין כי לא מדובר בקרוהן, אך שוב חסרים פרטים, ולכן הדבר הנכון הוא לפנות עם התוצאות לרופא גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

C4 הוא אחד ממרכיבי המשלים. מערכת המשלים היא מערכת של חלבונים שעוזרת למערכת החיסון להילחם בנגיפים שונים. הערכים נבדקים על מנת לגלות נטיה למחלות זיהומיות שונות. ערכי הנורמה עשויים להשתנות ממעבדה למעבדה, אך לרוב, הערכים התקינים נעים בין 16 ל-47 מ"ג/ד"צ, כך שסביר להניח שהתוצאות אצלך תקינות. מידע נוסף על הבדיקה תוכלי למצוא בפורטל אינפומד, כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=161

תפקודי הכבד שלך תקינים למעט רמת ה- GGT, שהיא מעט גבוהה. גאמא גלוטמיל טרנספראז הוא אנזים הנמצא בנסיוב של אנשים בריאים, והרמה התקינה שלו היא בין 0 ל-30 IU/L. רמתו של אנזים זה בדם עולה במחלות כבד, דרכי המרה והלבלב. הוא עולה גם אם לוקחים תרופות מסוימות ( פניטואין, ברביטוראטים) ואלכוהול גם כאשר מדדי תפקודי הכבד האחרים תקינים. נשלחת לעשות אולטרסאונד בטן כדי לשלול הרחבה של דרכי המרה, אבנים בכיס המרה ודלקת כיס המרה. סונר בטן יכול גם לגלות ולאפיין גידולים, מורסות וציסטות בכבד. תוכלי לקרוא על בדיקות תפקודי הכבד כאן: http://www.infomed.co.il/doSearchTest.asp?group=24

קנדידה היא תופעה שכיחה בהיריון, כפי הנראה היא נגרמת כתוצאה מהרמות הגבוהות של האסטרוגן בזמן ההיריון. למרות שזיהום זה אינו מסכן את ההיריון, הוא עלול לגרום לתסמינים בלתי נסבלים. אם את בהיריון וסובלת מתסמינים של זיהום פטרייתי בנרתיק, אל תסיקי שהתסמינים הם תוצאה של זיהום פטרייתי בלתי מזיק. פני לרופא על מנת לוודא שאינך סובלת ממחלה אחרת, שעלולה לסכן את ההיריון. אם את סובלת מזיהום חיידקי, או ממחלת מין כגון זיבה או קלמידיה, תצטרכי לקבל טיפול שימנע סיבוכים בהיריון.

רמה גבוהה מהמקובל של תאי שמר בנרתיק, אינה גורמת בהכרח לתסמינים, או להתפתחות של זיהום פטרייתי. אצל נשים רבות כמות תאי שמר בנרתיק גבוהה מהמקובל, אך הדבר אינו מהווה בעיה עבורן.

נשים מסוימות נוטות יותר מאחרות ללקות בזיהום פטרייתי בנרתיק, כתוצאה מבעיות במערכת החיסונית, או ממחלות אחרות שפוגעות באיזון הטבעי בגוף בין תאי השמר (פטריות) לחיידקים.

דלקת במפרק ה- sacro-iliac עלולה לגרום כאבים והגבלה בפעילות במגוון רחב של מצבים, חלקם ראומטיים וקשורים לכאבים או דלקות באיברים אחרים בגוף, ומיעוטם זיהומיים. כאבים במפרק, המתבטאים לרוב בכאבי גב תחתון, קשורים ככל הנראה לשינויים שעובר המפרק בהשפעת הורמון הקרוי רלקסין (relaxin). לכן חשוב לעקוב אחר התפתחות סימנים אחרים, כגון חום או עלייה במדדי דלקת בבדיקות מעבדה. תוצאות המיפוי אינן קובעות מהי סיבת הקליטה אלא מציינות כמה אפשרויות. באחריות הרופא המטפל שלך לשלול את המצבים המסוכנים יותר, כגון דלקת זיהומית, ובכל מקרה להציע טיפול, גם אם ניסיוני, העשוי להקל על כאבייך. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

ישנן סיבות אפשריות רבות לנפיחות בצוואר. בלוטת תריס מוגדלת, או Goiter בשפה הרפואית, יכולה לנבוע מסיבות רבות, גם כאלו שלא גורמות להפרעות בתפקוד הבלוטה, ואז תוצאות תפקודי הבלוטה תקינות. אולם חשוב לזכור שבלוטת התריס נמצאת באזור אנטומי הנקרא "המדיאסטינום הקדמי", ושישנם עוד מצבים היכולים להתבטא בהגדלת אזור זה חוץ מהגדלה של בלוטת התריס. אם אכן ישנה נפיחות באזור זה, חשוב שתתייעצי עם הרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהחליט על המשך הבירור לנפיחות. בברכה, ד"ר יעקב אולך - אינפומד

שינויים בתפקוד בלוטת התריס עלולים להיות מלווים בתופעת התקרחות, בין אם בתת-פעילות או בפעילות יתר של בלוטת התריס. אם את מאוזנת ומטופלת באלטרוקסין ותופעות ההתקרחות היתה קשורה לתת-הפעילות, אמור היה להיות שיפור בהתקרחות. מחקרים רבים מעידים דווקא על שיפור בהתקרחות בעת שימוש ברואקוטן. באופן כללי, שימוש בגלולות למניעת הריון עשוי לגרום להתקרחות, אולם במקרה שלך, נראה כי התופעה היתה קיימת עוד לפני השימוש. במקרים מסויימים, שבהם לא ברורה סיבת ההתקרחות, יש לבצע ביופסיה של הקרקפת. טיפול במינוקסי הוא טיפול חיצוני, אך במקרה שלך לא בטוח שהוא יועיל. יש לשלול גם זיהום פטרייתי כגורם לבעיה שלך. לכן אמליץ לפנות גם לרופא עור. ד"ר עופר לימונד - אינפומד