בדיקת חלבון CRP (C-Reactive Protein)

חשוב להבין את סוג דלקת המפרקים כדי להבין את מידת הפגיעה ואת הסיכוי לפגיעה נוספת או המשכית. הסחוס בדרך כלל לא חוזר לחלוטין לשלמותו, אך יכול להיות שיפור מבחינת התסמינים של הכאב עם טיפול מתאים. אני ממליצה להיבדק על ידי ראומטולוג. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

דלקת גרון בילדים היא מחלה שכיחה מאד. הגורם המרכזי לה הוא חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה A. במקרה של בתך לא צמח במשטח גרון החידק הזה, אלא סטרפטוקוק מקבוצה אחרת, אשר לרוב אינו גורם לדלקת גרון בילדים. למרות הטיפול האנטיביוטי שניתן, הילדה ממשיכה לסבול מדלקת והחיידק נותר בגרון. מצב זה עשוי להיגרם כאשר החיידק עמיד לאנטיביוטיקה שניתנה, או כאשר ישנם חיידקים אחרים, אשר אינם גורמים למחלה אולם מפרקים את האנטיביוטיקה ומונעים ממנה לפעול, וזה המקרה השכיח יותר. במקרה כזה נכון לתת טיפול באוגמנטין, כפי שאכן ניתן לבתך. לשאלתך, בהחלט יש לטפל באנטיביוטיקה כדי למנוע סיבוכים של המחלה. ניתן להבריא מהמחלה גם ללא טיפול אנטיביוטי, אולם הטיפול האנטיביוטי חשוב על מנת למנוע סיבוכים בעתיד. קרוב לוודאי שבתך תבריא לאחר קבלת האנטיביוטיקה. היא אינה צפויה לסבול מדלקת גרון כרונית. ייתכן שתהיה הישנות של החיידק בעתיד, אולם גם אז ניתן יהיה לטפל בו באנטיביוטיקה. דלקות הגרון נעשות פחות שכיחות עם הגיל, ואין סיבה לחשוש ממחלה זו אם מטפלים בה כראוי. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

postpartum thyroiditis היא דלקת של בלוטת התריס המופיעה ב- 5%-10% מהנשים לאחר ההריון. לפעמים המחלה מתבטאת בהתחלה בהיפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס) שבהמשך הופך להיות היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס), וזה מה שנראה שיש לך לפי בדיקות ה- TSH. אצל רובן הגדול של הנשים המצב הוא הפיך, ותפקוד בלוטת התריס חוזר להיות נורמלי ללא טיפול. כמו כן אין צורך להפסיק את ההנקה. אבל בכל מקרה אני ממליץ לך להיות במעקב של רופא. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף הווריצלה. מדובר באותו הנגיף הגורם אבעבועות רוח בילדים. באנשים שחלו באבעבועות רוח, לאחר ההחלמה נותר הנגיף רדום בתאי העצב באתרים שונים במערכת העצבים המרכזית. מסיבות שונות, הנגיף עשוי לשוב ולהתפרץ שנים מאוחר יותר, אלא שכעת, הודות לזיכרון החיסוני, הוא אינו מתפשט בכל הגוף, אלא מוגבל לעצב יחיד. לאורך העצב מופיעה פריחה שעשויה להיות מגרדת או כואבת. בשלב זה המחלה מידבקת במגע עם הנגעים שעל העור, אולם יכול להידבק רק מי שלא חלה מעולם באבעבועות רוח ולא חוסן נגד המחלה. זה אומר שלמעשה, כמעט רק תינוקות עשויים להידבק. בעלך ובתך אינם בסכנת הידבקות. הטיפול במחלה נועד להגביל את משכה ולהקטין את הסיכוי שיתפתחו סיבוכים. המרכזי בהם הוא כאב עצבי שלעיתים רחוקות עלול להימשך זמן רב. אכן ישנו חיסון נגד וירוס אבעבועות הרוח, הניתן לכל התינוקות במדינת ישראל. החיסון לא נועד למנוע התפרצות של שלבקת חוגרת אלא את מחלת אבעבועות הרוח. אין טעם לחסן אנשים בוגרים, שכן רובם ככולם כבר חלו במחלה, וממילא הם מחוסנים נגדה. הטיפול שקיבלת הוא המומלץ במקרים אלה. כעת לא נותר אלא להתאזר בסבלנות, שכן המחלה חולפת מאליה במוקדם או במאוחר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

הסיכוי שיש לך בגוף מחלה דלקתית משמעותית עם שקיעת דם ורמת CRP תקינות נמוכה. בדיקה אחת שהייתי עושה, אם לא נעשתה עדיין, היא בדיקת CPK. זהו חלבון שמשתחרר משריר בזמן פירוק שלו ויכול לסייע לראות אם כאבי השרירים נובעים מפגיעה בשרירים. אם רמת ה- CPK גבוהה מאוד, יש מקום לבדיקות נוספות כמו ביופסיה של השריר. לא סביר שמחלה כמו טרשת נפוצה או מחלה נוירולוגית אחרת תתבטא בבעיות כלל גופניות כמו שאת מתארת, כך שבקשר לכך את יכולה להיות רגועה, וגם לגבי הסכנה לעובר. אני חוששת שאין לי רעיונות נוספים. נראה שהרופא המטפל שלך חשב על רוב הדברים שגם אני חשבתי עליהם. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

קנדידה היא תופעה שכיחה בהיריון, כפי הנראה היא נגרמת כתוצאה מהרמות הגבוהות של האסטרוגן בזמן ההיריון. למרות שזיהום זה אינו מסכן את ההיריון, הוא עלול לגרום לתסמינים בלתי נסבלים. אם את בהיריון וסובלת מתסמינים של זיהום פטרייתי בנרתיק, אל תסיקי שהתסמינים הם תוצאה של זיהום פטרייתי בלתי מזיק. פני לרופא על מנת לוודא שאינך סובלת ממחלה אחרת, שעלולה לסכן את ההיריון. אם את סובלת מזיהום חיידקי, או ממחלת מין כגון זיבה או קלמידיה, תצטרכי לקבל טיפול שימנע סיבוכים בהיריון.

רמה גבוהה מהמקובל של תאי שמר בנרתיק, אינה גורמת בהכרח לתסמינים, או להתפתחות של זיהום פטרייתי. אצל נשים רבות כמות תאי שמר בנרתיק גבוהה מהמקובל, אך הדבר אינו מהווה בעיה עבורן.

נשים מסוימות נוטות יותר מאחרות ללקות בזיהום פטרייתי בנרתיק, כתוצאה מבעיות במערכת החיסונית, או ממחלות אחרות שפוגעות באיזון הטבעי בגוף בין תאי השמר (פטריות) לחיידקים.

לא ברור מתשובתך אם בסופו של דבר הוחלט על מתן התרופה או לא. 1.2 הוא ערך הקראטינין התקין העליון. לפי הספרות הרפואית, לא ידוע על פגיעה אפשרית של התרופה בכליות, אולם אם יש חשש, בשל מצבך המיוחד, הייתי ממליצה על מעקב תכוף יותר אחר תפקודי הכליה בזמן נטילת התרופה. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

נפיחות ורגישות בקשריות לימפה באזור הצוואר הן מצב נפוץ. ישנם כמה גורמים אפשריים. לרוב מדובר בזיהומים שנגרמים על ידי מחולל ויראלי, ואינם מצריכים אלא טיפול תומך נגד כאבים וחום. אם הכאבים מלווים בחום גבוה, בשיעול או בליחה, יכול להיות שהמחולל הוא חיידק, ואז נחוצה אנטיביוטיקה. חזרת היא מחלת ילדים. ישנו חיסון נגד המחלה והוא נכלל בפנל החיסונים הסטנדרטי שניתן לכל ילד בישראל. אם קיבלת את כל החיסונים, הסיכוי שלך לחלות בחזרת הוא נמוך. הסבר מפורט על מחלת החזרת נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp35.asp

תופעת הלוואי של קסטרל (Alfuzosin) במערכת הנשימה היא זיהומים. תופעות הלוואי במערכת הנשימה של אומניק (Tamsulosin) הן שיעול, דלקת גרון, דלקת סינוסים ונזלת. שחמת הכבד באמת מגבירה את רמת הרעלים בגוף. אם יש אי-ספיקת כליות, אזי גם מצב זה זו תורם לעלייה ברמת הרעלים בגוף. הגדלה של הפרוסטטה, כשלעצמה, אינה משפיעה על רמת הרעלים בגוף. הדבר שמתרחש במצב כזה הוא ששתן לא יכול לעבור דרך שלפוחית השתן החוצה, ולכן הוא מצטבר בשלפוחית, ואם יש אצירת שתן (ב-'א', כלומר אגירת שתן), זה מאוד מאוד כואב, ומובן שיש לטפל בכך. קשיי הנשימה, לדעתי, אינם קושרים לכדורים לטיפול בפרוסטטה אלא לשחמת הכבד. במצב זה יש מיימת, מים בחלל הבטן, שמקשים מאוד על הנשימה, ולדעתי זו הסיבה לבעיות שחווה אביך. התרופות שציינת עלולות לגרום נזלת, דלקת גרון, בעיות סינוסים וכדומה, אך בפני עצמן, אינן גורמות לקוצר נשימה. היוועצו ברופא/ה המטפל/ת. ד"ר שירי אורי - אינפומד