בדיקת חלבון CRP (C-Reactive Protein)

יכולות להיות כמה סיבות לבהיות כאלו. בראש ובראשונה, עליך להיבדק על ידי אורתופד כדי לשלול קרע בגיד השריר הארבע-ראשי. סיבות אפשריות אחרות קשורות להפרעה תפקודית אחרת, עצבית או שרירית. הייתי ממליץ שבשלב הראשון תפנה לאורתופד לצורך בירור מסודר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

דלקת גרון בילדים היא מחלה שכיחה מאד. הגורם המרכזי לה הוא חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה A. במקרה של בתך לא צמח במשטח גרון החידק הזה, אלא סטרפטוקוק מקבוצה אחרת, אשר לרוב אינו גורם לדלקת גרון בילדים. למרות הטיפול האנטיביוטי שניתן, הילדה ממשיכה לסבול מדלקת והחיידק נותר בגרון. מצב זה עשוי להיגרם כאשר החיידק עמיד לאנטיביוטיקה שניתנה, או כאשר ישנם חיידקים אחרים, אשר אינם גורמים למחלה אולם מפרקים את האנטיביוטיקה ומונעים ממנה לפעול, וזה המקרה השכיח יותר. במקרה כזה נכון לתת טיפול באוגמנטין, כפי שאכן ניתן לבתך. לשאלתך, בהחלט יש לטפל באנטיביוטיקה כדי למנוע סיבוכים של המחלה. ניתן להבריא מהמחלה גם ללא טיפול אנטיביוטי, אולם הטיפול האנטיביוטי חשוב על מנת למנוע סיבוכים בעתיד. קרוב לוודאי שבתך תבריא לאחר קבלת האנטיביוטיקה. היא אינה צפויה לסבול מדלקת גרון כרונית. ייתכן שתהיה הישנות של החיידק בעתיד, אולם גם אז ניתן יהיה לטפל בו באנטיביוטיקה. דלקות הגרון נעשות פחות שכיחות עם הגיל, ואין סיבה לחשוש ממחלה זו אם מטפלים בה כראוי. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ישנן סיבות אפשריות רבות לנפיחות בצוואר. בלוטת תריס מוגדלת, או Goiter בשפה הרפואית, יכולה לנבוע מסיבות רבות, גם כאלו שלא גורמות להפרעות בתפקוד הבלוטה, ואז תוצאות תפקודי הבלוטה תקינות. אולם חשוב לזכור שבלוטת התריס נמצאת באזור אנטומי הנקרא "המדיאסטינום הקדמי", ושישנם עוד מצבים היכולים להתבטא בהגדלת אזור זה חוץ מהגדלה של בלוטת התריס. אם אכן ישנה נפיחות באזור זה, חשוב שתתייעצי עם הרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהחליט על המשך הבירור לנפיחות. בברכה, ד"ר יעקב אולך - אינפומד

שינויים בתפקוד בלוטת התריס עלולים להיות מלווים בתופעת התקרחות, בין אם בתת-פעילות או בפעילות יתר של בלוטת התריס. אם את מאוזנת ומטופלת באלטרוקסין ותופעות ההתקרחות היתה קשורה לתת-הפעילות, אמור היה להיות שיפור בהתקרחות. מחקרים רבים מעידים דווקא על שיפור בהתקרחות בעת שימוש ברואקוטן. באופן כללי, שימוש בגלולות למניעת הריון עשוי לגרום להתקרחות, אולם במקרה שלך, נראה כי התופעה היתה קיימת עוד לפני השימוש. במקרים מסויימים, שבהם לא ברורה סיבת ההתקרחות, יש לבצע ביופסיה של הקרקפת. טיפול במינוקסי הוא טיפול חיצוני, אך במקרה שלך לא בטוח שהוא יועיל. יש לשלול גם זיהום פטרייתי כגורם לבעיה שלך. לכן אמליץ לפנות גם לרופא עור. ד"ר עופר לימונד - אינפומד

דלקת במפרק ה- sacro-iliac עלולה לגרום כאבים והגבלה בפעילות במגוון רחב של מצבים, חלקם ראומטיים וקשורים לכאבים או דלקות באיברים אחרים בגוף, ומיעוטם זיהומיים. כאבים במפרק, המתבטאים לרוב בכאבי גב תחתון, קשורים ככל הנראה לשינויים שעובר המפרק בהשפעת הורמון הקרוי רלקסין (relaxin). לכן חשוב לעקוב אחר התפתחות סימנים אחרים, כגון חום או עלייה במדדי דלקת בבדיקות מעבדה. תוצאות המיפוי אינן קובעות מהי סיבת הקליטה אלא מציינות כמה אפשרויות. באחריות הרופא המטפל שלך לשלול את המצבים המסוכנים יותר, כגון דלקת זיהומית, ובכל מקרה להציע טיפול, גם אם ניסיוני, העשוי להקל על כאבייך. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

לפי תוצאות הבדיקות נראה שאכן חלית לאחרונה בזיהום שנגרם על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס. אם שאר הבדיקות תקינות, נראה שמה שיש לעשות הוא לעקוב אחר רמת ASLO ואחר רמת CRP על מנת לבדוק שאכן הכל חוזר לקדמותו. תוכלי לקרוא על הבדיקות כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=145

postpartum thyroiditis היא דלקת של בלוטת התריס המופיעה ב- 5%-10% מהנשים לאחר ההריון. לפעמים המחלה מתבטאת בהתחלה בהיפרתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטת התריס) שבהמשך הופך להיות היפותירואידיזם (תת-פעילות בלוטת התריס), וזה מה שנראה שיש לך לפי בדיקות ה- TSH. אצל רובן הגדול של הנשים המצב הוא הפיך, ותפקוד בלוטת התריס חוזר להיות נורמלי ללא טיפול. כמו כן אין צורך להפסיק את ההנקה. אבל בכל מקרה אני ממליץ לך להיות במעקב של רופא. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

מכיוון שמחלת וגנר גורמת לנטייה (פרה-דיספוזיציה) לפתח פגיעה בכליות, מחלת החום בהחלט יכולה לגרום לירידה בתפקודי הכליות ולעלייה במדדי תפקודי הכליה. לא ניתן לחזות כמה זמן יקח למדדים לחזור לערכי הבסיס שלך, שהיו לפני מחלת החום. הפגיעה בכליות כתוצאה ממחלת וגנר היא הגורם לחלבון בשתן, ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא להשיג שליטה במחלה, שכוללת טיפול בסטרואידים במינון גבוה בתוספת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כגון ציקלופוספאמיד. שליטה טובה יותר בווגנר תוביל לשיפור בתפקודי הכליה, לירידה בכמות החלבון בשתן ולמניעת הצורך בהשתלת כליה. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

מרבית בני האדם מאובחנים כחולים בקוליטיס כיבית עוד בטרם הגיעם לגיל 30, אולם המחלה יכולה להתפרץ בכל קבוצת גיל. אצל כ- % 10 עד % 20 מכלל החולים בקוליטיס כיבית יש לפחות בן משפחה אחד מקרבה ראשונה אשר חולה גם הוא במחלה. דבר זה מצביע על כך שייתכן ולמרכיב התורשתי יש בכל זאת תפקיד מרכזי בגרימת מחלת הקוליטיס הכיבית.

אבחון מחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס) הוא מורכב. תהליך האבחון כולל אנמנזה מפורטת, בדיקה גופנית, בדיקות דם, קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה וכן בדיקות הדמייה נוספות כמו בדיקה באמצעות קפסולה מצלמת. מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית לא ספציפית, החודרת את דופן המעי. קוליטיס היא מחלה כרונית דלקתית וכיבית של המעי הגס. לכל אחת ממחלות אלו אזורים יותר ספציפיים במעי, אך לא ציינת מהיכן נלקחו הביופסיות, מה גם שהשינויים שנצפו הם יחסית שטחיים וקלים, ולכן אני נוטה להאמין כי לא מדובר בקרוהן, אך שוב חסרים פרטים, ולכן הדבר הנכון הוא לפנות עם התוצאות לרופא גסטרואנטרולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד