צוואר הרחם הוא חלק במערכת הרבייה הנשית המהווה את החיבור בין חלל הרחם וחלל הנרתיק. דרך צוואר הרחם עוברת התעלה הצווארית שאורכה כ-2.5 עד 3.5 ס"מ, המאפשרת מעבר של דם במהלך המחזור החודשי ומעבר של העובר במהלך לידה. במהלך קיום יחסי מין, הזרע מתקדם במעלה התעלה בדרכו לאזור הרחם והחצוצרות על מנת להפרות את הביצית. במקרים מסוימים, לרוב בעקבות קיום יחסי מין לא מוגנים, נחשף האזור לגורמים מחוללים שונים העלולים לגרום לדלקת בצוואר הרחם (Cervicitis). באמצעות תרבית של צוואר הרחם ניתן לקבוע גורם זיהומי לדלקת ולזהות את המחוללים שונים[1].
צילום: shutterstock | Image Point Fr
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנה של דלקת צוואר הרחם מגורם זיהומי, ולזיהוי הגורם. לאחר זיהוי חיידק, ייתכן ותבוצע בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה על מנת לסייע בקביעת הטיפול התרופתי הנדרש[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת של צוואר הרחם מגורם זיהומי – קיימים מספר גורמים עיקריים, ביניהם[2]:
C. trachomatis – פרוטוזואה (סוג של פרזיט).
N. gonorrhea.
C. trachomatis.
T. vaginalis.
M. genitalium.
Herpes simplex virus.
גורמי הסיכון העיקריים לדלקת צוואר הרחם הם קיום יחסי מין לא מוגנים, ריבוי פרטנרים.יות, יחסי מין בגיל צעיר ועבר של מחלת מין[3].
דימום מהנרתיק לאחר יחסי מין ודימום בין וסתי במהלך המחזור החודשי.
הפרשות לא רגילות לאורך זמן העשויות להיות בצבע אפור, לבן או צהוב.
כאב בקיום יחסי מין.
תחושת לחץ או כבדות באגן.
כאב במתן שתן.
גרד.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה (לרוב גניקולוג או גניקולוגית) אחר ובהופעת תסמינים המחשידים לדלקת צוואר הרחם כמתואר לעיל. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].
אופן ביצוע הבדיקה
[4] הכנות לבדיקה בימים שלפני הבדיקה יש להימנע ממריחת קרמים ושימוש בתרופות בנרתיק. מומלץ להתפנות לפני הבדיקה.
מהלך הבדיקה הבדיקה כוללת פתיחה של הנרתיק באמצעות כלי ייעודי (ספקולום), דגימה של הפרשות מרירית צוואר הרחם באמצעות מטושוהשמתו בנוזל סטרילי. נוזל זה ישמש כמדיום ליצירת תרבית ולזיהוי הגורם המחולל.
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי. דימום קל והכתמה לאחר הבדיקה הם נורמליים[4].
פענוח תוצאות
[4] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי גורם זיהומי לדלקת. משמעות תוצאה שלילית היא שהגורם למחלה אינו זיהומי, או שלא ניתן לזהותו עקב מגבלות הבדיקה.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על גורם זיהומי לדלקת. באמצעות בחינה מיקרוסקופית, צביעה, ובדיקות נוספות ניתן לזהות באופן מדויק את הגורם.
באמצעות קביעת הגורם ניתן להתאים טיפול ספציפי ויעיל למחלה[1].
"אני מטופלת של ד״ר גיל ירושלמי כבר תקופה. הוא חד מאוד לפרטים, מסתנכרן במהירות עם תוצאות הבדיקות ומעדכן באופן ברור ומהיר לגבי המשך הדרך. ד״ר ירושלמי מצליח לשלב מקצועיות גבוהה עם רגישות אמיתית. הוא מסביר כל שלב בצורה ברורה, מה אנחנו עושים ולמה, ונותן תחושת ביטחון והבנה."
היי ד"ר
ב23.2 גרידה בשבוע 11 , הכתמות חומות/וורודות בהירות רק בניגוב מאז ועד היום. ביוץ שבועיים לאחר הגרידה,
3 שבועות לאחר הגרידה- רחם ריק ללא שאריות הריון עם רירית 3 ממ.
אתמול בדיקה us נוספת לגבי עובי רירית, עדיין 3 ממ. נאמר שגם היה ביוץ.
ככל הנראה התחילה ווסת היום אבל מאוד עדינה ורק בניגוב , הכתמות קצת יותר חזקות באדום אך לא מגיעות ממש לפד.
שאלתי- האם יכול להיות שהרירית נהרסה עפ הנל?
כאשר במשך 4 שבועות היא עומדת על 3 מ"מ.
האם ידועים לך מקרים בהם רירית הייתה דקה מאוד לאחר גרידה לאורך תקופה ואז השתקמה?
מאוד בלחץ ומפחדת שהרירית לא תשתקם
שלום רב,
התשובה הקצרה היא שהסיכון בפעולה נמוך מאד. התשובה המעט יותר ארוכה היא שלעיתים נדירות יתכן, דימום, זיהום, חומר שנשאר ברחם או פגיעה ברחם בעת הפעולה. גם אם מתרחש סיבוך, לעיתים עוד יותר נדירות יש לו משמעות לטווח ארוך מבחינת בריאות או פוריות.
שלום רב, בניגוד לפעולה שיש לה זמן מוגדר וקצר, הפסקת הריון תרופתית נמשכת ימים ואף יותר וניתן להגדיר ש״הסתיימה״ רק כשעושים אולטרסאונד ביקורת שבו רואים שהרחם ריק. בשלב זה כבר הכל ״רגיל״…
היתרון היחידי הוא הימנעות מפעולה והרדמה. מנגד קיימים חסרונות רבים: הטיפול מסורבל (צריך לבוא פעמיים כי יש שתי תרופות בהפרש יומיים), כרוך בכאבים, דימום ואי נוחות, תהליך ההפלה מתרחש שלא תחת השגחה רפואית ונמשך כמה ימים (לפחות), צריך להמתין שבועיים לבדיקת אולטראסאונד שתאשר ש״הכל יצא״ וההצלחה היא רק ב 90-95% מהמקרים. לא ניתן להתחיל באמצעי מניעה בחודש שאחרי הטיפול.
תודה על השאלה. כאן טמון הבדל משמעותי בין פעולה לבין טיפול תרופתי. אחרי פעולה ניתן להתחיל מידית באמצעי מניעה (כגון גלולות) ולהיות מוגנת מידית. לחילופין, ניתן ומומלץ להתקין התקן תוך רחמי בעת הפעולה. מנגד, בטיפול תרופתי יש להמתין מספר שבועות לסיום התרוקנות הרחם ורק אז ניתן להתחיל באמצעי מניעה.