בדיקת צילום חזה (chest x-ray)

לא סביר ששינוי בצלע אחת משפיע. האם עשית בדיקת תפקודי ריאות מקיפה? יש בבדיקה מקיפה בדיקה לפני ואחרי מרחיבי סימפונות. שינוי מעל אחוז מסוים מתאים לבעיה אסתמטית. אם זה לא נעשה, כדאי לחזור על תפקודי ריאות, וכן כדאי לפנות עם התוצאות לרופא ריאות ו/או פנימאי על מנת להתקדם באבחון ולראות אם יש בעיה אמיתית.

לפי הידע ישנו בידינו, חצי שנה מעת ההדבקה בנגיף ה- CMV הוא די והותר על מנת להיכנס להריון ללא חשש לפגיעה בילד. רמה שיירית של IgM יכולה להישאר זמן רב לאחר ההדבקה. תוכלי לבצע בדיקת להיטות (avidity) על מנת להיווכח שאכן מדובר בזיהום ישן. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

כפי שאת ודאי יודעת, מדובר בתסמונת נדירה יחסית, המתבטאת בכאבים המאפיינים אוטם בשריר הלב, אף על פי שאין בפתולוגיה מסוג זה. התופעה תוארה על ידי היפנים וזכתה לכינוי Tako Tsubo, או באנגלית Apical Balloning: הרחבת חוד הלב. תוכלי לקרוא על התסמונת כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_060609_4.asp

קוצר נשימה הוא סימפטום חשוב אך מאד לא ספציפי, דהיינו, גורמים רבים יכולים להוביל לקוצר נשימה. חלקם לגמרי שפירים וללא משמעות קלינית, וחלקם מסוכנים למדי, ויש חשיבות לאבחנם. סיבות לדוגמה הינן מחלות לב, מחלות ריאה חסימתיות או מגבלתיות, הפרעת חרדה, מחלות זיהומיות המערבות את דרכי האוויר או הריאות, מחלות כלי דם ועוד סיבות רבות. בשאלתך אינך מתאר האם למעט קוצר הנשימה אתה סובל מסימפטומים נוספים, כגון כאבים בחזה או דפיקות לב. האם במאמצים קשים קוצר הנשימה מוחמר? האם יש קשר ללחץ נפשי? כמו כן לא תיארת האם אינך סובל מיתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת. אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה אם הסימפטום הנ"ל חוזר על עצמו ומפריע לתפקוד. באם תדירותו מאד נמוכה, אתה אדם בריא בדרך כלל, וקוצר הנשימה מופיע לשניות בודדות רק כשאתה מנסה להכניס אוויר וחולף מייד, סביר כי לא קיימת בעיה קשה או ממשית.

הסתיידות היא שקיעת מלחי סידן ברקמה. בלוטות מוגדלות הן תגובה לתהליך דלקתי או זיהומי כלשהו. האם את סובלת מתופעות לוואי כלשהן שבגללן עברת את הצילום? לא ברור מה המקור לממצאים בצילום. יתכן שההסתיידויות הן חסרות משמעות, ונוצרו כתוצאה מזיהום או דלקת בריאות שעברה קלציפיקציה עם הזמן. אני ממליצה לך לפנות עם הצילום לרופא ששלח אותך. בהתאם לבעיות שבגללן נשלחת לצילום ולממצאים בצילום הוא יוכל לעזור באבחנה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

חזה יונה הוא מום במבנה בית החזה הנקרא Pectus Carinatum. זהו מום המתפתח לעיתים בגיל ההתבגרות, והולך ומחמיר עד שהגדילה נעצרת. ההשלכות לעתיד הן בעיקר פסיכולוגיות וקוסמטיות, ובמקרים נדירים המום יכול לגרום לעקמת או לבעיות בריאות. הטיפול היחיד הוא ניתוחי, ומומלץ לבצע אותו לקראת סוף תהליך ההתבגרות והגדילה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אקטיזיה היא הרחבה. ברונכיאקטיזיה היא הרחבה של הברונכיולים - דרכי האוויר הקטנות, הסעיפים של קנה הנשימה. אמפיזמה היא נפחת. זהו תהליך כרוני בו יש איבוד נפח של הריאה. הריאה בנויה מבועיות אוויר (אלבאולי). בנפחת הריאה האלבאולי נהרסים, ונוצרים חללים גדולים במקומם, דבר שפוגע בתהליך שחלוף הגזים. אמפיזמה נגרמת בין היתר מעישון כרוני. איני יודעת מהם פלאקים פלאורליים. ייתכן שהכוונה היא להסתיידויות או לשקיעה של חומר מסוים על גבי הפלאורה, מעטפת הריאה. נודולים הם לקשריות. היות שמדובר בתהליך דו-צדדי עד גודל של 0.3 מ"מ, אין לכך חשיבות, לפי הבנתי. תסנינים הם תהליכים דלקתיים. תסנין יכול להיות במיקום כזה שגורם לתמט של הריאה ממנו והלאה, וזוהי, לפי הבנתי, הכווונה באיבוד נפח סוב-סגמנטרי. יתכן שאיבוד הנפח מתייחס לאמפיזמה. תפליט פלאורלי הוא נוזל שמצטבר במרווח שבין הפלאורה (מעטפת הריאה) לבין הריאה עצמה, ותפליט פריקרדיאלי הוא נוזל המצטבר בין הפריקרד (מעטפת שריר הלב) לבין הלב עצמו. במקרה שלך אין כאלה. תהליך היפודנסי הוא מושג מתחום ההדמיה שמציין תהליך בעל הדיות מופחתת. ממצא זה מתאים לציסטה המלאה בדרך כלל בנוזל. זהו ממצא שפיר ברוב במקרים. אני מצרפת קישור מתוך האתר שיעזור לך להבין את משמעות המילה היפודנסי: http://www.infomed.co.il/questions/q_081605_6.htm

היחס בין הצילומים השונים : צילום פנורמי שווה לכ- 20 צילומים בודדים (סטטוס מלא) צילום CT שווה לכ- 5 צילומים פנורמים. לשם השוואה, בצילום חזה כמות הקרינה הנה פי 1000 מצילום שיניים בודד. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

שיעול שנמשך מעבר לשלושה שבועות נכנס להגדרה של שיעול כרוני. הסיבות האפשריות לשיעול זה הן רבות, ולעיתים גורמות לכך מספר סיבות יחד. במעל ל 90% מהסובלים משיעול הגורם הוא אחד מארבעה - דלקת כרונית של הסימפונות, אסתמה, זליגת הפרשות מהאף ומהסינוסים לגרון בשכיבה פרקדן (תופעה הקרויה post nasal drip) וריפלוקס ושטי, שהוא מצב בו שוער הקיבה אינו סגור דיו ותוכן קיבה עובר מהקיבה לושט וכלפי מעלה ויוצר גירוי המפעיל את מנגנון השיעול. סיבות נוספות עשויות להיות מצב לאחר זיהום ו/או בדרכי הנשימה דלקת ריאות בו באנשים מסוימים יש תגובתיות יתר של הסימפונות למשך מספר חודשים הנזקקת לטיפול במשאפים בדומה לאסתמה, רגישות למזהמים סביבתיים שונים, מחלות ריאה מסוימות ועוד. אם אין ממצא מכוון בבדיקה למקור השיעול, הרופא המטפל מבצע ברור מקיף האמור לכלול - 1. ניסיון טיפול במשאפי אף ותרופות אנטיהיסטמיניות, במחשבה על דלקת כרונית בסינוסים. במידת הצורך ביצוע צילום ו/או CT למערות הפנים וטיפול אנטיביוטי. 2. ביצוע בדיקת ספירומטריה, בדיקה המודדת את אורך הנשיפה שעוזרת לאבחן אסתמה, או בדיקת תפקודי ריאות שלמה, עם ניסיון בטיפול במשאפים ובכדורי סטרואידים במקרה הצורך. 3. בירור ריאתי הכולל בדיקה, צילום או CT, במידת הצורך - ברונכוסקופיה. 4. מתן כדורים סותרי חומצה במחשבה על ריפלוקס. רופא הגסטרו יוכל לעזור לך באבחנה האם יש גורם קיבתי לשיעול, ובוודאי יתן לך לנסות תרופות סותרות חומצה לתקופת ניסיון באם יחשוד בבעיה. הבירור והטיפול בשיעול כרוני עשוי להיות מתסכל, אך אל ייאוש.

אכן בתרופה טאמס יש סידן, והכדור ניתן לאנשים שיש להם מחסור בסידן. טאמס משמש גם לטיפול בצרבת עקב ריפלוקס, אך ישנן תרופות נוספות לריפלוקס שאינן מכילות סידן. אם נטלת טאמס באופן חד-פעמי, לא תהיה לכך השפעה רבה על רמת הסידן בגופך, אך מכיוון שאתה חולה בסרקואידוזיס רצוי שתימנע משימוש קבוע בטאמס. יתר סידן בדם כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס מטופל בסטרואידים, ובנוסף, על החולה להימנע מחשיפה לשמש, ולהגביל צריכה של ויטמין D וסידן. ד"ר גיא פישמן - אינפומד