מיפוי קרנית, הקרוי גם טופוגרפיה של הקרנית, הוא בדיקה בעלת טכניקת צילום מיוחדת הממפה את פני הקרנית - החלק הצלול והקדמי של העין[1]. ההתקדמות בצילום הדיגיטלי והעיבוד הממוחשב שיפרו את יכולת הבדיקה. אם בעבר היא שימשה לצורך אפיון של המשטח הקדמי של הקרנית, כיום המכשירים מסוגלים לאפיין גם את המשטח האחורי וליצור מפה תלת ממדית[2]. בדומה למפה תלת ממדית, שבאמצעותה ניתן לזהות הרים ועמקים, עובדת בדיקת מיפוי קרנית - רופאה או רופא עיניים יכול לבדוק אם קיימים עיוותים בעקמומיות של הקרנית, שאמורה להיות חלקה. כמו כן, בדיקה זו מאפשרת מעקב אחר מחלות עיניים ותכנון ניתוח[1].
צילום: shutterstock | Mohammed_Al_Ali
מטרת הבדיקה
המטרה של מיפוי קרנית היא לבדוק אם הצורה של הקרנית תקינה - לאתר או לשלול חשדות של הפרעות, מצבים רפואיים ומחלות הגורמים לשינוי במבנה הקרנית, כמו גם לעקוב אחר בעיות אלו. לאחר ניתוח מטרת הבדיקה היא לעזור להעריך את השינוי שחל בקרנית, למשל לאחר השתלת קרנית, ולשלול שינויים אחרים. במקרה של הכנה לניתוח, בדיקה זו יכולה לעזור בתכנון הכירורגי כגון הנחייה במיקום החתך, התאמה להסרת משקפיים, והתאמת העדשה בניתוח קטרקט[3].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
בדיקת מיפוי קרנית יכולה למדוד גם את העיוות וגם את השפעתו על הראייה. להלן כמה מהמצבים שהבדיקה יכולה לזהות[1]:
הצטלקות - טראומה או זיהומים יכולים לגרום להצטלקות בקרנית, מה שגורם לשינוי צורתה.
גידולים - ניתן לעקוב אחר גודל הפטריגיום (קרום לבן) או גידולים אחרים.
אסטיגמציה וקרטוקונוס - ניתן לאתר מצבים בריאותיים אלו בעין, ולעקוב אחר התקדמותם.
התאמת עדשות מגע – בדיקה זו עוזרת למצוא איזה סוג של עדשות מגע מתאימות לצורך שיפור הראייה, והתאמת עדשות מגע קשות.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה במידה ונעשה שימוש בעדשות מגע, יש להסירן לפחות 48 שעות לפני הבדיקה. פרט לכך, אין הכנות מיוחדות לבדיקה.
מהלך הבדיקה במהלך הבדיקה, הנבדק או הנבדקת יושבים מול מכשיר המקרין אור על גבי הקרניות. משענות הסנטר והמצח שומרות שהראש לא יזוז כדי לקבל את התמונות הברורות ביותר מהקרנית.יש לבהות בנקודה קבועה בזמן צילום התמונות.הסריקה אורכת שניות בודדות, אך ייתכן שיהיה צורך לחזור עליה מספר פעמים[1].
המידע המתקבל מעובד על-ידי מחשב, ומתקבלים דוחות/מפות טופוגרפיות לפיענוח של הרופא/ה. משך הבדיקה עצמה הוא כ-10-15 דקות. ישנן כמה שיטות למיפוי קרנית:
דיסק פסידו – שיטה שבה דיסק מקרין טבעות אור על הקרנית ומאפשר קבלת מידע איכותי וכמותי על המבנה שלה: האם קיימים עיוותים על הטבעות המצביעים על אי-סדירות של פני השטח של הקרנית, כמו גם האם המרווח בין טבעות האור גדול או קטן מדי. בשיטה זו ניתן לבדוק את פני השטח הקדמיים בלבד[2].
פנטאקאם – אמצעי זה נחשב יחסית לחדש, ובעזרת עשרות צילומים חדים ומדויקים, הוא מייצר מודל תלת ממדי של הקרנית ומאפשר מדידה ישירה של פני השטח הקדמי והאחורי יחדיו, כמו גם של עובי הקרנית[4].
סריקת סליט – באמצעות חריצי אור המוקרנים בזווית של 45 מעלות, הן מצד שמאל והן מצד ימין של הקרנית, ניתן לקבל מידע על עובי, עקמומיות וגובה הקרנית, בו זמנית[5].
לאחר הבדיקה הבדיקה אינה פולשנית, היא אינה דורשת מגע כלשהו עם העין ולא נעשה שימוש בחומר לטשטוש ראייה לצורך הרחבת אישונים.
אזהרות
סיכון: לא ידוע על סיכונים כלשהם
פענוח תוצאות
פענוח תוצאות בדיקת מיפוי קרנית נעשה באמצעות מפות טופוגרפיות – מפות עם צבעים. הדוחות מכילים מידע רב, והם מספקים תמונת חתך המציגה את הקרנית, המקטע הקדמי, הקשתית והעדשה; מידע על העקמומיות של משטח הקרנית הקדמית; מידע תלת ממדי של צורת הקרנית הספציפית של המטופל/ת; נתונים על עובי הקרנית ומידת צפיפות הרקמות שלה - מדידה של פיזור האור; הצגת מפות גובה המציגות את צורת הקרנית בהשוואה לכדור תקין שנוצר על ידי מחשב, אשר צורתו היא הדומה ביותר לקרנית ממוצעת[2].
בעיות של עיוורון צבעים יכולות להקשות על תהליך רכישת מיומנויות הכתיבה והקריאה בקרב ילדים, דבר אשר תוצאתו עלולה להיות ציונים נמוכים וחוסר בטחון עצמי.
תוכל לסייע לילד שלך על ידי:
·תוודא כי במהלך ביצוע בדיקת עיניים שגרתית הילד שלך ייבדק גם אם יש לו עיוורון צבעים. כך תוכלו להקדים ולדעת אם אכן ישנה בעיה, ותוכלו להקדים את הטיפול והעזרה לילד.
·תשוחח עם המורה של הילד, ועם הצוות המורחב של בית הספר, לגבי הבעיה. ניתן לבקש להושיב את הילד במקום שבו אין סנוור כמו גם לבקש מן המורה כי בזמן הכתיבה על גבי הלוח ישתמש בצבע שהילד יכול לראות אותו.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
קטרקט 
ראיה 
מאת: ד"ר עורואה נאסר 06/04/2021
מאת: דנה גוטהילף-נזרי אופטומטריסטית MSc 15/08/2013
תשובת מומחה כן. הדבר אפשרי במרבית המקרים 
