בדיקת שקיעת דם (ESR, Erythrocyte Sedimentation Rate)

מומחה לכירורגיה כללית

ESR, ובעברית שקיעת דם, זהו מדד של מרחק נדידת התאים במבחנה במשך שעה. המדד הנורמלי נע סביב 30 לשעה. שקיעת דם מוחשת יכולה לרמז על מחלות זיהומיות, הנגרמות על ידי חיידקים או נגיפים. מידע נוסף אודות הבדיקה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36

סוכרת ממושכת ולא מאוזנת גורמת לסיבוכים רבים במערכות שונות בגוף בשל פגיעות בכלי דם קטנים ובמערכת העצבים. פגיעה בתפקוד המיני בגברים עם סוכרת היא שכיחה מאד, במיוחד לאחר שנים של מחלה, וכאשר ישנן גם מחלות אחרות, כמו יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה. התרופה וויאגרה פועלת על ידי הרחבה של כלי דם. היא משמשת לטיפול בגברים עם קושי בהגעה לזקפה אך גם במחלות אחרות שבהן יש פגיעה לכלי דם, כמו יתר לחץ דם ריאתי. אין מניעה לחולי סוכרת להשתמש בויאגרה, כל עוד השימוש אינו מוגזם, כמו כל דבר אחר בחיים. המשתמש בתרופה צריך להיות רגיש לעצמו ולתגובות של גופו לתרופה, מכיוון שהפעולה של הרחבת כלי דם יכולה, בתנאים מסויימים, לגרום גם לירידה של לחץ הדם, במיוחד בחולי סוכרת עם פגיעה באיזון העצבי הנורמלי של לחץ הדם בגלל פגיעה במערכת העצבים האוטונומית (מערכת העצבים אשר שולטת בין היתר על נושא לחץ הדם והדופק). מחקר שבדק השפעה של נטילת ויאגרה על חולי סוכרת מסוג 2 הראה נטייה קלה, לירידה בלחץ הדם בנטילת מינון גבוה של ויאגרה. יש משפחה אחת של תרופות, שלאנשים הנוטלים אותן אסור לקחת ויאגרה בשל הסכנה של תת-לחץ דם, והיא משפחת הניטראטים ( מונוניט, איזוקט, קורדיל, ניטרוגליצרין וכו'), אך ברשימה שפירטת לא מופיעה תרופה ממשפחה זו. לא ידוע לי על בעיה בנטילת ויאגרה בחולים עם וסקוליטיס, אך הדבר מעולם לא נבדק באופן מחקרי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

פלואוקסטין, תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI), משמשת לטיפול במגוון מצבים דכאוניים. דיכוי התיאבון, כאבי ראש והפרעות בשינה הן תופעות הלוואי הנפוצות. בדרך כלל, תופעות אלה קלות וחולפות עם הזמן. לא ידוע לי על כך שהתרופה גורמת לעלייה בשקיעת הדם. לא ציינת למה נלקחה שקיעת הדם - האם סבלת מתסמינים כלשהם? חום? הקאות? כאבי בטן? נראה שהסיבה לעלייה ב-ESR לא קשורה לטיפול בפלוטין אלא יותר לדלקת או זיהום כלשהו בגוף. מחלות זיהומיות ודלקתיות גורמות ליצירת חלבונים כמו גלובולינים, ואלה מאיצים את קצב שקיעת הדם. מחלות אחדות, כמו דלקות קשות או גידולים מסוימים, גורמים לשקיעת דם מואצת במיוחד. הקצב התקין הוא עד 20 מילימטר בשעה. שקיעת דם במידה בינונית (עד 50 מילימטר לשעה) יכולה להיות קשורה לאנמיה, הריון, זיהומים נגיפיים או חיידקיים או דלקות. שקיעת דם "מקסימלית" (מעל 100 מ"מ לשעה) מצביעה על-פי רוב על מחלה, ובמקרה כזה, יש להמשיך בפעולות אבחנתיות אחרות. אם ישנם תסמינים כלשהם, כדאי לפנות לרופא המשפחה לבדיקה. אם לא, פשוט עקוב אחר ה- ESR בבדיקה חוזרת בעוד כחודש. עוד מידע על תופעות הלוואי של התרופות תמצא באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=210

כאבים באזור זה תמיד מציקים מאוד, אם כי לפי הסימפטומים שאת מתארת, סביר להניח שהבעיה קשורה לגירוי, דרמטיטיס או אלרגיה באזור. זה יכול להיגרם כתוצאה מדברים שונים, החל מהבגדים שאת לובשת ועד לתוסף חדש לאמבט. טיפול מקומי בקרם 1% של הידרוקורטיזון לרוב יעיל בהפחתת הכאב והנפיחות, אבל אני ממליץ לך להיפגש עם גינקולוג על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהתרשם לפני תחילת הטיפול. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

אכן ערכי שקיעת הדם בהריון עולים, והתוצאה שציינת אינה חריגה. אולם היות ומחלת הרקע שלך מורכבת, עדיף שתתייעצי עם הראומטולוג והגינקולוג שלך לגבי משמעות ממצא זה.

שקיעת הדם היא מדד בלתי ספציפי לתהליך דלקתי או זיהומי בגוף. שקיעת הדם אינה עוזרת לדעת מהו התהליך והיכן הוא ממוקם, אלא רק מתריעה על התרחשותו. ד"ר שירי אורי - אינפומד

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הנגיף הגורם אבעבועות רוח ומופיעה באנשים שסבלו בעבר מן המחלה, לרוב בילדות. לאחר ההחלמה מאבעבועות הרוח הנגיף נותר רדום בתאי העצב, ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת. הפצעים המופיעים על פני העור מכילים כמות גדולה של הווירוס ולכן הם מדבקים מאוד, אולם מאחר שרוב האנשים חלו בעבר באבעבועות רוח או חוסנו נגד המחלה אין סכנה שיידבקו. עם זאת, יש לנקוט זהירות רבה עם תינוקות שטרם חוסנו או חלו, ובחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון (למשל חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה). אם חברתך חלתה בעבר באבעבועות רוח - אין חשש שהיא תידבק. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

היחידה למחלות זיהומיות ביה"ח שיבא - תל השומר

יכולות להיות כמה סיבות לבהיות כאלו. בראש ובראשונה, עליך להיבדק על ידי אורתופד כדי לשלול קרע בגיד השריר הארבע-ראשי. סיבות אפשריות אחרות קשורות להפרעה תפקודית אחרת, עצבית או שרירית. הייתי ממליץ שבשלב הראשון תפנה לאורתופד לצורך בירור מסודר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד