בדיקת שקיעת דם (ESR, Erythrocyte Sedimentation Rate)

חיידק הסטפילוקוקוס נמצא על העור אצל כולנו. לפעמים הוא גורם לזיהום של העור ואפילו לאבצס. בדרך כללל לא לוקחים תרבית, אלא משתמשים באנטיביוטיקה. במקרה של אבצס יש לעשות ניקוז. הפריחה שאת מתארת יכולה להיות גם בגלל החיידק, וניתן לטפל בה על ידי משחה אנטיביוטית. בגלל שבמקרה שלך האבצס חוזר והפריחה ישנה זמן רב, כדאי לשלוח דגימה לתרבית ולטפל באנטיביוטיקה המתאימה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תוכלי לקבל מידע רב על בדיקת ה-amylase, על הערכים התקינים ועל הסיבות לעלייה בערכי העמילאז כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=26

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הנגיף הגורם אבעבועות רוח ומופיעה באנשים שסבלו בעבר מן המחלה, לרוב בילדות. לאחר ההחלמה מאבעבועות הרוח הנגיף נותר רדום בתאי העצב, ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת. הפצעים המופיעים על פני העור מכילים כמות גדולה של הווירוס ולכן הם מדבקים מאוד, אולם מאחר שרוב האנשים חלו בעבר באבעבועות רוח או חוסנו נגד המחלה אין סכנה שיידבקו. עם זאת, יש לנקוט זהירות רבה עם תינוקות שטרם חוסנו או חלו, ובחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון (למשל חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה). אם חברתך חלתה בעבר באבעבועות רוח - אין חשש שהיא תידבק. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

כאבים סביב משתל מלאכותי הם מצב מורכב העלול לנבוע מכמה סיבות, ביניהן התרופפות, זיהום, ושבר סביב המשתל. חיוני לשלול דלקת זיהומית סביב המשתל בברך, שכן זהו אחד המצבים מבין אלה שפורטו העלול לסכן חיים. אחת הדרכים לאישור האבחנה היא בדיקת מיפוי עצמות, אך חשוב גם להיעזר בבדיקות דם, כולל מדדי דלקת, בראשם רמת ה- CRP, ולהשוותם לערכים קודמים. במקרים רבים יש לנקר את הברך ולבדוק את הנוזל התוך-מפרקי כאשר יש חשד לזיהום. אפשרויות הטיפול נחלקות, באופן כללי, לכאלו המשמרות את המשתל ולכאלה הכוללות את הוצאתו. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תוצאות בדיקת שקיעת דם ורמת CRP גבוהות הם שני מדדים המעידים על כך שתהליך דלקתי כלשהו מתחולל בגוף. חסרונן של בדיקות אלו הוא שאינן אומרות מהו התהליך הדלקתי. כדי לזהות את הדלקת ואת הסיבה לה נדרשות אנמנזה מעמיקה ובדיקה גופנית מדוקדקת, ובהתאם לכך יש להמשיך את הבירור על ידי בדיקות דם והדמיה לפי החשדות שעולים. לעיתים לא מגלים את הסיבה לעלייה במדדי דלקת. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

זיהומים של חללי הלב והמסתמים הינם סיבוך נדיר יחסית של טיפולי שיניים וניתוחי פה בכלל, ובעיקרם שתלים דנטלים. הסיבה לכך היא חדירת חיידקים מזהמים אל זרם הדם, עקב ריבויים בחלל הפה, בעיקר בזמן טיפולים והסרת הפלאק החיידקי במהלך הניתוח. אצל אנשים בריאים אין סכנה משמעותית לפתח זיהום מסוג זה, אולם אנשים המצויים בקבוצות הסיכון: כגון בעלי מסתם לבבי מלאכותי, מומי לב מולדים, מושתלי לב או מדוכאי חיסון, החיידקים הנשטפים בזרם הדם מתיישבים על המסתם וגורמים ליצירת רובד חיידקי חדש, הגורם לזיהום- אנדוקרדיטיס. בשל כך ישנה חשיבות עליונה למתן כל האינפורמציה הרפואית לרופא השיניים לפני תחילת הטיפול. אצל מטופלים אלו ננקטות פעולות מניעה לפני טיפולי שיניים וניתוחים בפרט, הכוללות טיפול אנטיביוטי חד פעמי דרך הפה.

ESR, ובעברית שקיעת דם, זהו מדד של מרחק נדידת התאים במבחנה במשך שעה. המדד הנורמלי נע סביב 30 לשעה. שקיעת דם מוחשת יכולה לרמז על מחלות זיהומיות, הנגרמות על ידי חיידקים או נגיפים. מידע נוסף אודות הבדיקה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36

אכן ערכי שקיעת הדם בהריון עולים, והתוצאה שציינת אינה חריגה. אולם היות ומחלת הרקע שלך מורכבת, עדיף שתתייעצי עם הראומטולוג והגינקולוג שלך לגבי משמעות ממצא זה.

לא ציינת בשאלתך כמה זמן עבר מאז הצנתור, וכן אם הוכנס סטנט. בנוסף, לא ציינת אם הכאבים הם במנוחה או במאמץ. יכולים להיות מספר גורמים שעדיין יגרמו לתעוקת חזה לאחר צנתור, ואחד מהם הוא היצרות חוזרת שמתרחשת בדרך כלל בין חודש לשישה חודשים לאחר הצנתור. היצרות חוזרת הוא תהליך הנגרם משגשוג תאים בדופן העורק הנודדים לכיוון חלל העורק וגורמים לחסימה מחודשת. התהליך הוא בעצם תהליך "ריפוי" של ה"פצע" הנגרם על ידי השתלת סטנט. תהליך "ריפוי" זה, כמובן, אינו רצוי בתוך עורקים כליליים שכל קוטרם נע בין 2 ל-4.5 מ"מ. תהליך של היצרות חוזרת מופיע בדרך כלל כחודש עד ששה חודשים לאחר השתלת התומך. היצרות חוזרת של למעלה מ-50% מחלל העורק מופיעה בממוצע ב-20% מהחולים. הטיפול שאתה לוקח, מרחיבי כלי דם, מתאים הן לבעיות שלך בלב והן לתסמונת ריינו. תוצאת שקיעת הדם תקינה. אמליץ על התייעצות קרדיולוג ומעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

מחקרים מצאו שיש לצריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 השפעה מיטיבה רמת הטריגליצרידים בדם, ולכן מומלץ לך לשלב חומצות שומן אלו בתפריט. מקורות תזונתיים לאומגה 3 הם דגים מהים הצפוני (כמו מקרל, טונה, סלמון, הליבוט), אגוזי מלך, זרעי פשתה ושמן קנולה. בנוגע למינון ולזמנים תוכלי למצוא פירוט בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_111208_12.asp