תהליך קרישת הדם הוא תהליך המורכב משלבים וגורמים רבים, כאשר תפקידו הוא מניעת איבוד דם דרך כלי דם שנפגעו. ישנם שני מסלולים ליצירת הקרישה - המסלול האינטרינזי, בו גורמי הקרישה שמניעים את התהליך הם 8, (VIII) 9 (IX), 11 (XI)ו-12 (XII), והמסלול האקסטרינזי, בו טסיות הדם שעוברות שפעול מפעילות את פקטור קרישה 7 (VII)[1].
גורם קרישה מספר 10 (X) הוא הגורם הראשון אשר נמצא בצומת התחברות שני המסלולים. הוא מפעיל את גורם קרישה 2 (II) ע"י הפיכתו מפרוטרומבין לטרומבין, וזאת בעזרת גורם קרישה מספר 5 (V), יוני סידן ופוספוליפידים. גורם קרישה מספר 2 מפעיל את גורם קרישה 1 (I) והופך אותו מפיברינוגן לפיברין, חומר שמוביל לאטימת הפגיעה שנוצרה בכלי הדם[1].
צילום: shutterstock | Sebastian Tomus
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נעשית יחד עם בדיקת מספר פקטורי קרישה נוספים: טרומבין, פיברינוגן, 5, 7, 8, 9, 11, 12, וזאת במצבים בהם קיים חשד כי קיימת לקות במערכת הקרישה, דבר אשר עלול לגרום למצבים של קרישיות יתר. היווצרות יתר של פקטור קרישה זה עלולה להוביל ליצירה מוגברת של טרומבין ופיברין, מה שיגרום להיווצרות קרישי דם שעלולים להישלח בזרם הדם למקומות שונים בגוף ולסכן את חיי המטופל/ת[2].
מדובר בבדיקת דם אשר נבדקת במעבדה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[6].
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
הבדיקה נמדדת בערכים יחידות בינלאומיות למיליליטר (IU/ml). ערך תקין הוא 0.5-1.5. ניתן למדוד גם בערכים של יחידות פונקציונליות. ערך תקין הוא 50-150% מהממוצע[7].
בעיה בגורם קרישה 10 יכולה להיות כאשר התוצאות המתקבלות במדידת PT- זמן פרוטרומבין (המסלול האקסטרינזי) ו-PTT (המסלול האינטרינזי) - ארוכים מהרגיל.
מעל הנורמה יכולה לגרום לפקקת ורידים תסחיפית (VTE), תסחיף ריאתי (PE), קרישה תוך כלית מפושטת (DIC), מחלות כליה, מחלות כבד, הפלות חוזרות.
מתחת לנורמה עמילואידוזיס, חסר בויטמין K, טיפול בקומדין (נוגד קרישה), מחלת כבד חמורה, זאבת (לופוס), מחלות ממאירות (מיאלומה,לוקמיה), הריון.
שלום, יש לי היסטוריה של DVT (תוצאה של גלולות, ללא קרישיות יתר) בריאה ומתנהלת כרגיל לגמרי כיום. בטיסות מזריקה קלקסן, ונאמר לי כי גם בהיריון עתידי זה יצטרך להתבצע באופן יום יומי כדי למנוע היווצרות של קריש דם חדש. האם השימוש בקלקסן בזמן ההריון אכן מונע במאה אחוז הופעה של פקקת ורידית? האם יש סכנות נוספות או סיכון מסוים להכנס להריון לאור ההיסטוריה שלי? תודה
שלום שירה אין שום טיפול ברפואה שמונע תחלואה ב100% מהמקרים וזה הדין גם לגבי מניעת פקקת תחת שימוש בקלקסן אך אחוזי המניעה הם מאוד גבוהים. לגבי סכנות נוספות או סיכון מסוים להכנס להריון לאור ההיסטוריה- אלא שאלות שיש להפנות להמטולוג ולרופא הנשים שלך. בהצלחה
שלום רב, בת 62, לא מחלות רקע. סובלת מכולסטרול גבוה. במשך 40 שנה לקחתי לי ליפיטור/איזטרול או ליטורבה, עשיתי הפסקה כשנה בגלל התכווצויות ברגליים ובעיות זיכרון. כרגע שוב לוקחת. בבדיקת קרטיס התקבלו התוצאות הבאות: בוצעה סריקת עורקי תרדמה משותפים, פנימיים וחיצוניים, עורקים וורטברליים ( סגמנט )2דו"צ. מימין ומשמאל הודגמו רבדים מסויידים בביפורקציות ובבלבים ICAדו"צ הכי גסים משמאל. כיוון זרימת הדם בעורקים וורטברליים- קרניאלי. מהירויות זרימת הדם בגדר הנורמה למעט מהירות מוגברת ב ICAשמאלי - s/cm198ב PSVו s/cm41ב ,EDVהיצרות בינונית כ- 51 % 70,בהגברה מבדיקה קודמת. מבקשת לדעת מה המשמעות, ועד כמה חמור המצב.. בברכה אסנת
שלום דניאלה/אסנת ראשית אני מצטער על העיכוב במענה, יש לי כמה שאלות לפני שאני עונה את כותבת שאת ללא מחלות רקע ולאחר מכן כותבת גם שיש כולסטרול גבוה. האם יש עוד תרופות שאת לוקחת? האם את מעשנת? מדוע בכלל בוצעה הבדיקה?
אימי עברה צינתור ברגל שמאל בשנת 22 וצינתור. יש כרגע חשד לאישיאס. האם מותר לעשות בדיקת אם אר איי ברגל מצונתרת עם סטנד? אנחנו לא רוצים לעשות סי טי בגלל הקרינה שמשפיעה עליה לא טוב.
צד ימין במוצא עורק התרדמה הפנימי הוגדר רובד טרשתי הגורם להיצרות של 30-40% נרשמה מהירות זרימה בעורקי הרדמה הודגמה זרימה תקינה בחוליות צד שמאל ללא רבדים טרשתיים משמעותיים שמפריעים לזרימה
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
עמילואידוזיס 
נוגדני אדמת 
תשובת מומחה הפרעת שומנים 
