פיברוסקאן הינו מכשיר אולטרסאונד מתקדם שבאמצעותו, ניתן להעריך באופן לא פולשני שני מדדים חיוניים של רקמת הכבד- רמת ההצטלקות או הפיברוזיס של הרקמה וכן גם את רמת הסטאטוזיס, או אחוז ההסננה השומנית בכבד.
מכשיר הפיברוסקאן משתמש במדידה של שני ערכים: אלסטוגרפיה של הכבד, LSM (Liver Stiffness Measurement)לשם הערכת הפיברוזיס. ומדד CAP (Controlled Attenuation Parameter) המשמש להערכת אחוז ההסננה השומנית של הכבד.
בטיחותה ויעילותה של הבדיקה נבחנו במחקרים קליניים רבים והיא אף מומלצת על ידי ארגונים שונים ברחבי העולם, בהם איגודי רפואת הכבד והסכרת בארצות הברית ואירופה.במקרים מסוימים הבדיקה עשויה להחליף את הצורך בביופסיית כבד - פעולה פולשנית המצריכה דיקור של רקמת הכבד.
אוכלוסיות בסיכון
הצטלקות הכבד עלולה להתפתח עקב מגוון רחב של מצבים בריאותיים וללא טיפול מתאים אף להוביל להתפתחות של שחמת הכבד. מצב זה שכיח במטופלים הסובלים ממחלת כבד כרונית כגון: - כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) - דלקת נגיפית של הכבד הפטיטיס C, הפטיטיס B - כבד שומני אלכוהולי (ALD) - דלקת כבד אוטואימונית - שחמת ראשונית של המרה (PBC) - דלקת צלקתית ראשונית של דרכי המרה (PSC) - הפרעה בתפקודי כבד ועוד. אוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה במיוחד להתפתחות של שחמת כבד כוללות חולים בסוכרת סוג 2 ואלה שאובחנו כסובלים מהתסמונת המטבולית וכבד שומני. מאחר שמדובר בבדיקה שאינה פולשנית ואינה מערבת סיכון לקרינה, אין הגבלה לביצועה. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות אלא מבוצעת ברוב המקרים באופן פרטי בלבד.
אופן ביצוע הבדיקה
לפני הבדיקה
יש להימצא בצום למשך ארבע שעות לפני ביצוע הבדיקה. כמו כן, טרם ביצועה הטכנאי/ת ישאל מספר שאלות על אודות המצב הרפואי.
במהלך הבדיקה
בדיקת פיברוסקאן אורכת מספר דקות ואינה מובילה לרוב לאי נוחות עבור המטופל/ת. הטכנאי/ת יבקש ממך לשכב על הגב וישתמש בג'ל ובמתמר לשם ביצוע הבדיקה.
אחרי הבדיקה
לאחר הבדיקה ניתן להמשיך מיד בשגרת היום. תוצאות יתקבלו לרוב לאחר מספר ימים והפענוח יתבצע על ידי גסטרואנטרולוג.
אזהרות
סיכון: רמת הסיכון בבדיקה נמוכה יחסית
פענוח תוצאות
כאמור, בדיקת פיברוסקאן נועדה כדי לבחון את רמת הפיברוזיס והסטאטוזיס של הכבד. פענוח התוצאות יתבצע על ידי הרופא המומחה תוך התייחסות להיסטוריה הרפואית ומחלות הרקע קיימות.
אליסטוגרפיה משמשת כאמור כדי להעריך את מידת ההצטלקות של הכבד. הערכים מחושבים בקילו פאסקל kPa . ערכי הנורמה נעים בטווח של 2-7 kPa והתוצאות מתבטאות בטווח של F0-F4. תוצאה הגבוהה מ-7.5 kPa יכולה להעיד על פיברוזיס מתקדם של רקמת הכבד.
הערכת הסטאטוזיס מתבצעת על-ידי מדד CAP הנמדד בערכי דציבלים למטר dB/m. רמת ההסננה השומנית של הכבד מחולקת גם היא לדרגות חומרה – s0-s3. דרגה גבוהה מעידה על חריגה מערכי הנורמה ומחייבת המשך בירור וטיפול. חשוב לציין כי ערכי הבדיקה משתנים בהתאם לגורם להצטלקות הכבד ועל כן פענוח התוצאה על ידי הרופא המומחה חשוב במיוחד.
לא ניתן לדעת מה מקור הדם בבדיקת דם סמוי. יש לבצע קולונוסקופיה . במידה ויימצא פוליפ או גידול הביופסיות הן אלו שיוכיחו האם מקור הגידול במעי הגס או דווקא בפי הטבעת שם הרירית היא אחרת (קשקשית)
היי בן 21 סובל מבחילות לאחר האוכל לפעמים נלווה בהקאות ושלשולים/עצרות לסירוגין ובכאבים באיזור הבטן התחתונה מתחת לפופיק נוטה לצד שמאל כל העניין התחיל לפני בערך 8 חודשים עשיתי בדיקה להליקובקטור הבדיקה יצאה חיובית לאחר עוד טיפול ועוד בדיקה היא עדיין יצאה חיובית ואז אחרי עוד טיפול היא יצאה שלילית מאז הייתה לי הפוגה של בערך חודשים שלאחרם חזרו לי הכאבים בבטן אבל לאחר בדיקה להליקובקטור היא יצאה שלילית עשיתי בדיקה לצליאק שיצאה שלילית בדיקה של קולו וגסטרו שבהן ראו דלקת קלה בוושט ובשאר הרופא לא הצליח לעבור עם המצלמה במעי הדק (בגלל סיגמה מסובבת אם אני לא טועה ) משם הרופא שלח אותי לעשות ct בטן שיצא תקין מבחינת בדיקות דם יצא לי קראטנין גבוה קצת 1.29 כנראה בגלל הגודל (מטר 90 , 100קילו ) ולימפיו 46 אני בצבא אז קשה לי לעשות מעקבים סביב האוכל או לבנות תפריט קבוע ואני לא כל כך יודע מה אני אמור לעשות מבחינת אוכל, טיפול, בדיקות
נראה שעברת בירור מקיף ומלא. מאחר ולא נמצאה הסיבה עד כה ניתן לבדוק אבחנות חלופיות כמו אי סבילות לחלב, צמיחת יתר של חיידקים במעיים, אי ספיקת לבלב התחלתית - הסבירות לאבחנות אלו נמוכה מאוד. עם זאת סבירות גבוהה קיימת להמצאות מעי רגיש שזהו מצב של רגישות יתר לפעילות התקינה של מערכת העיכול . אין בדיקה שמאבחנת זאת באופן חד משמעי אלא לאחר שלילת אבחנות אחרות ניתן להגיע למסקנה שזו האבחנה. דרכי הטיפול הן מגוונות ומציע לך לקרוא על האבחנה בדיונים בפורום זה ובפורומים אחרים ולהחליט מהו הטיפול שמתאים לך לנסות
שלום, גבר בריא באמצע גיל ה 30 , בשנה האחרונה מספר אירועים (5-6) שמיד לאחר סיום ארוחת ערב (שניות בודדות מהביס האחרון) עולה תחושה רעה של חולשה ובחילה כאבי בטן וצורך ליציאה ורצון להקיא לרוב מקיא פעם-פעמיים ומשלשל מספר פעמים (לעיתים במקביל) בנוסף חווה רעידות לא רצוניות ותחושה כללית רעה. לא ידוע על רגישות כלשהי למזון , אין מחלות רקע ולא היו שינויי תזונה קיצוניים אשמח לדעת מה ניתן לעשות במקביל עושה בירורים במרפאה (עד כה רופא המשפחה טען שככל הנראה מדובר בוירוס), בשבועות האחרונים התדירות עלתה וקרה לי פעמיים בהפרש של שבוע אודה לסיוע שלך
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה כאבי בטן שלשולים הקאות וחולשה לאחר סיום ארוחת ערב
שלום כמובן שעולה השאלה האם ישנו פריט מזון כלשהו שמהווה טריגר קבוע לתחושה זו. בנוסף או לחילופין תרופות כלשהן, שתית אלכוהול או עישון (טבק או קנאביס). ממליץ במקביל לבדוק אי סבילות ללקטוז, בדיקת הליקובקטר ולהשלים גסטרוסקופיה . כמו כן לבצע בירור הורמונלי ואנדוקריני לשלילת סיבות כמו post prandial hypoglycemia
כבר קרוב לחודשיים שיש לי בחילות מייד לאחר שאני מתעורר, שבאות והולכות כל פעם לתקופה של שבוע בערך. בזמן הבחילות יש לי גם גרפסים שקצת מקלים על הבחילה. ללא צרבות. ללא כאבים. ללא הקאות. עשיתי בדיקת דם ובדיקות אולטראסאונד שיצאו תקינות. הליקובקטר פילורי שלילי. האם יתכן שלחץ יכול לגרום לדברים האלה? או שיש כיוונים אחרים שאני צריך לבדוק
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
גרעפסים
שרית.26/03/2025 | 23:05
אני סובלת מגרעפסים למעלה משבועיים אני בטיפול בנקסיום . ממה זה יכול להיות.??
הוסף תגובה
בחילות
טליה12/02/2025 | 22:05
היי, יודעת שזה באיחור אבל אני גם מרגישה בדיוק אותו דבר אז אני מנסה את מזלי. בחילות בלתי פוסקות וגרעפסים שמקלים עליהם במעט. שואלת אם בסוף ממאת את הבעיה שלך. עשיתי גסטרוסקופיה ואין לי חיידק, כיב או רגישות לצליאק. ואני כבר אובדת עצות
הוסף תגובה
תשובת מומחה בחילות וגרפסים
ד"ר אייל הירש06/11/2021 | 23:09
שלום נדב, ישנן סיבות מרובות לבחילות וביניהן: טיפול תרופתי או צריכת קנביס כרונית, בעיות א.א.ג (למשל ורטיגו), איטיות של התרוקנות קיבה, ריפלוקס (החזר קיבתי ושטי), חסימת מוצא הקיבה, בחילות ואפילו הקאות תפקודיות (קשורות בלחץ ובמע' העצבים של המעי). מבחינת גיהוקים (גרעפסים), הסיבות הן בעיקר תפקודיות וקשורות בלחץ ובהתנהגות ופחות לבעיות בריאות שניתן לתקן תרופתית או ניתוחית. על מנת להשלים את הבירור צריך לעבור על רשימת התרופות או התוספים שאתה צורך ולראות שאין שם סיבה לבחילות, לבצע מיפוי התרוקנות קיבה וגסטרוסקופיה (עם ביופסיות לצליאק) על מנת לבדוק אם יש סיבות אחרות לבחילות. במידה ואין, יתכן ומדובר בבעיה תפקודית, שחלק ממנה הוא בהחלט עקה נפשית. הגיהוקים בהחלט מעידים על גורם של מתח. במידה וזו אכן הבעיה כדאי לגשת בקופת החולים לפסיכולוג רפואי ולעבור טיפול CBT (סדרת טיפולים קצרה וממוקדת) שיכולה לפתור את הבעיה. בריאות שלמה, אייל הירש
שלופ, אני חווהתסמינים כגון - שלשולים, צואה דביקה, לעיתים שומנית. כלל הבדיקות תקינות למעט בדיקת צואה (גם PCR וגם MICRO) על D.Fragilis. כמו שרשמת בשרשור אחר, יש מחקרים ועבודות לכאן ולכאן אולם בהיעדר ממצאים אחרים, יתכן שהפרזיט הוא הגורם? (אגב רוב מומחי הגאסטרו טוענים שIBS זאת הסיבה). לאחר שיחה עם רופא הגאסטרו סוכם ניסיון בפלגיל, שהינה יותר אנטיביוטיקה סיסטמית ופחות יעילה מפרומומיצין לטיפול בטפיל במעי הגס בשל הספיגה הגבוהה שלה. בנוסף יש טיפול נוסף secnidazole שקראתי שגם הוא בעל יעילות גבוהה. השאלה האם אתה תומך בכך שפרומומיצין בעל יעילות גבוהה יותר ופרופיל בטיחות גבוה יותר בשל הספיגה הנמוכה? ואם כן היכן ניתן להשיגם?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
אנטיפרזיטרי
מקס19/03/2025 | 13:58
למה פשוט לא לבדוק על תרופות אנטיפרזיטריות ולהביא מחול דרך רופא פרטי? כי פה הרפואה לא משהו למען האמת..ואם זה טוב, אז זה ייקר. רק לבעלי פריווילגיה
הוסף תגובה
טעות.
קסני 19/03/2025 | 13:55
דוקטור נכבד. כתבת שאם עדיין יש תסמינים לאחר נטילת אנטיביוטיקה = שהתסמינים לא היו בגלל הימצאות פלורה פטוגנית. זהו נונסנס טוטאלי: הרי אנטיביוטיקה מחלישה את כל החיידקים, כולל את החיידקים הסימביוטיים שמהווים ההגנה הטבעית של המעיים מפני פטוגניים, וברוב המקרים, לאחר טיפול אנטיביוטי הסימפטומים חוזרים (לאחר תקופה) ואף בביטוח חמור יותר. בהיעדר אכלוס נכון בכמות מספקת של בקטריות פרוביוטיות ותחזוק סיסטמטי על ידי אכילת אוכל פרוביוטי אין טעם לטפל באינטיביוטיקה. אבל לומר שזהו סממן המעיד שהסימפטומים הלא נעימים במערכת העיקול לא נגרמו כתוצאה מטפיל שמצאו - זה אבסורד. בלשון המעטה. אני מתנצלת. אבל המידע שלי הוא מספרות רפואית ומפרופסור מומחה. לצערי אתה נותן מידע שגוי על סמך פרוטוקולים כלשהם ללא שיקול מדעי
הוסף תגובה
טיפול
Xenia19/03/2025 | 13:45
אין שום טעם ויעילות בטיפול באנטיביוטיקה כיוון שהאנטיביוטיקה הורסת גם את החיידקים הסימביוטיות במיקרוביום שלנו, ואז, כתוצאה מהיעדר הגנה של אותם החיידקים הסימביוטיים הטובים וללא שום שינוי אכילה (בשר, דגים מים מזוהמים) או מגע עם שאר בני המשפחה הנשאים של הטפילים (ולכולנו לא חסר!) הבקטריות שגרמו לך לסימפטומים (או לא) מתפתחות שוב. אינני רופאה , אך מובן לי וידוע לי שיש לשים דגש בטיפולים כאלה למאכלים פרוביוטיים (לקחת פרוביוטיקה טובה חודש, מאכלס את המיקרוביום שלך וזה כן עוזר לדחות את הפטוגן) שעברו פרמנטציה (בישול איתי ממושך על טמפרטורה מסוימת ויציבה שמכינים מאבקות סטרטרים פרוביוטיים (וללא שום שמרים!!!) , או ניתן גם לבצע את שיטות הבישול האלה על בסיס פרוביוטיקה מחנות כדי להרבותם. פרוביוטיקה אין מספיק חיידקים כדי שיהיה אפקט כזה עצמתי שאנחנו רוצים
הוסף תגובה
Dientamoeba fragilis
בלית 15/10/2022 | 05:12
קיבלתי ממכבי פרמומיצין ישן מסריח אחרי שנים שלא זיהו את הטפיל. עד שגיליתי בעצמי עם בדיקה פרטית. נדבקתי בתאילנד לאחר ביקור. איך הם מתמודדים שם עם הבעיה?? יש קושי להיפטר מהטפיל הזה לרפואה אין פתרון טוב עדיין לצערינו.
הוסף תגובה
טרם ניסיתי אותה, עכשיו בדיוק באותו שלב ,של להחליט אם לקחת
אלכס09/08/2022 | 17:08
ניסיתי את פלגיל ולא עזר, ואז הרופאים טענו שכנראה זה לא הסיבה לשלשולים על אף שבהמשך ביצעתי בדיקות צואה נוספת וראיתי שהוא עדיין שם אבל, אז חקר הסיבות הלך למקומות אחרים בהמלצתץ הגאסטרואנטרולוגים כעת אחרי שפחות או יותר כל האופציות מוצו, והטענה היא מעי רגיז, חושב לנסות אולי שוב לטפל, הפעם עם אנטיביוטיקה שנחשבת יותר יעילה אמנם יש לה תופעות לוואי פוטנציאוליות שיכולות קצת להדאיג כמו נפרוטוקסיה
הוסף תגובה
הי אלכס, הפרמומיצין עזר במקרה?
עמית09/08/2022 | 16:50
הי רציתי לשאול אם פרמומיצין עזר לקראת נטילה בעצמי
הוסף תגובה
בדיקת צואה
ניסים 24/07/2022 | 17:14
שלום רב , נשלחתי לבדיקת צואה ולהלן התשובות . מה אומרות תןצאות אלה ואיך להגיב להם בברכת תודה שם הבדיקה תוצאה תוצאה לעומת טווח הנורמה מידע נוסף Cryptosporidium PCR NOT DETECTED Cyclospora cayet PCR NOT DETECTED Dientamoeba fragyPCR POSITIVE Gia. lamblia PCR NOT DETECTED Blastocystis spp PCR NOT DETECTED Ent. histolytica PCR NOT DETECTED
הוסף תגובה
דאנטואמבה פרגיליס
אנונימי 02/02/2022 | 08:52
היי אייל, בהמשך לשאלתו של אלכס. אכן גם אצלי נשלל הכל חוץ מחיובי לדאנטואמבה פרגיליס. סובלת מגזים, נפיחויות, לפעמים יציאה קשה ואף כאבי גב תחתון - חוסר נוחות תמידית. בדיקות דם תקינות. הכאבים הם לערך חצי שנה, ורק לאחרונה בדקתי לעומק את הנושא. האם יכול להיות שבמשך כל הזמן הזה היה טפיל? יש משהו בתזונה שניתן לשנות כדי להקל על התסמינים?
הוסף תגובה
דאנטואמבה פרגיליס
אלכס12/01/2021 | 23:13
תודה על התשובה הקודמת. האם יש דרך יותר פשוטה לשלול האם מדובר בטפיל שהוא מקור הבעיה או מעי רגיז/ functional diarrhea . כלומר, אם אפשר לשלול את הטפיל כגורם טרם נקיטת האנטיביוטיקה, באמצעות בדיקות/תרופות יותר קלות יהיה כמובן כדאי.
הוסף תגובה
תשובת מומחה Dientamoeba fragilis
ד"ר אייל הירש12/01/2021 | 22:52
שלום אלכס, באנשים בהם הבדיקה חיובית לDientamoeba fragilis ללא תסמינים, אין צורך לטפל. במידה ויש תסמינים, ללא הסבר אחר, יתכן ומדובר בזיהום בDientamoeba fragilis כסיבה ומתוארים מקרים שבהם טיפול באנטיביוטיקה שיפר את התסמינים. יתכן כמובן שהתסמינים ימשיכו גם לאחר טיפול אנטיביוטי, ואז המסקנה תהיה שהם לא היו קשורים לDientamoeba fragilis, אלא , למשל לתסמונת מעי רגיז שגם לה תסמינים דומים למה שאתה מתאר. בעבודות על טיפול בDientamoeba fragilis (מעטות יש לציין) אין הבדל ביעילות ובבטיחות בין paromomycin לmetronidazole ובטיפול קצר טווח למשך 10 ימים לא צפויות להיות גם תופעות לוואי. פרומומיצין היא תרופה שגם אינה בהתוויה לטיפול ולכן לא תאושר ללא טופס 29ג. בריאות שלמה, אייל הירש