בדיקת אבחון דלקת כבד, הפטיטיס (Hepatitis Test)

צהבת C היא מחלה כרונית שאין לה מרפא ואין נגדה חיסון. צהבת זו עוברת דרך מגע דם או בקיום יחסי מין, ולכן אני ממליצה בהחלט להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין. בנוסף, ידוע כי 5% מהעוברים נדבקים מאם הנושאת את הנגיף במהלך הלידה. לכן חשוב להיות במעקב צמוד של רופא הנשים לבדיקת העובר. המחלה אינה מעלה את הסיכון לבעיות מולדות, למעט הידבקות במחלה עצמה, שיכולה כמובן להתפתח בכל עת. להלן קישורים למידע נוסף: http://www.infomed.co.il/questions/q_082307_24.asp

לגבי הסיכון לפתח גידול ממאיר בחולי שחמת כבד: חולים בשחמת כבד הם אכן בסיכון גבוה יותר לפתח גידול ממאיר (קרצינומה) בכבד. סטטיסטית, הסיכון הוא כ- 3% לשנה. חולים במרבית הסוגים של הפטיטיס כרונית הם לא בסיכון יתר לפתח גידול ממאיר עד שמתפתחת השחמת. יוצאי דופן הם חולים בהפטיטיס ויראלית מסוג B , שיכולים לפתח קרצינומה בכבד גם בהיעדר שחמת. החולים בסיכון הגבוה ביותר לפתח גידול ממאיר בכבד, הם חולי שחמת שהמחלה הראשונית שלהם היא הפטיטיס B , הפטיטיס C והמוכרומטוזיס (פגיעה באיברים בגוף וביניהם הכבד בשל אגירת ברזל). בגלל ה- "רזרבה" הגדולה שיש לכבד מבחינה תפקודית, חולים עם קרצינומה של הכבד הם לעיתים קרובות אסימפטומטיים בשלבים הראשונים ולכן האבחנה נעשית מאוחר. החשד צריך לעלות בחולה שחמת שהיה עד כה מאוזן ולפתע יצא מאיזון. סימנים נוספים הם: כאבים, ירידה בתאבון, צהבת חסימתית, גוש שניתן למישוש ועוד. דרכי הטיפול הן ניתוחיות או לא ניתוחיות (לדוגמא, כמותרפיה והקרנות). לגבי השתלת כבד כטיפול בשחמת כבד: השתלת כבד היא הטיפול היחיד שיכול למעשה לרפא חולה בשחמת כבד. ההחלטה האם לבצע השתלה תלויה בחומרת המחלה, איכות החיים והיעדר גורמים שלא יאפשרו את ההשתלה. החולה צריך להיות מופנה למרכז רפואי שעוסק בהשתלות כבד, שם תבוצע הערכה האם הוא אכן מועמד מתאים להשתלה.

מומחה במחלות זיהומיות

מומחה במחלות זיהומיות

צהבת נגיפית A מתפשטת מאדם לאדם כשהנדבק שם בפיו דבר-מה שזוהם בצואתו של אדם הנושא את נגיף הצהבת A. צורה זו של הדבקה נקראת צואתית-אוראלית.

צהבת נגיפית B תפשטת כשדם של אדם הנושא את הנגיף נכנס לגופו של אדם שאינו נושא אותו. לדוגמה, צהבת נגיפית B מתפשטת ביחסי מין עם אדם נגוע ללא קונדום, על ידי חלוקת סמים, מזרקים או ציוד הזרקה בעת שימוש בסמים דרך הווריד, דרך דקירות מחטים וחפצים חדים במקום העבודה, או מאם נגועה לילדה במהלך הלידה.

צהבת נגיפית C מופצת כאשר דם מאדם נגוע נכנס לגופו של אדם שאיננו נגוע. זה יכול לקרות על ידי חלוקת סמים, מזרקים או ציוד הזרקה בעת שימוש בסמים דרך הווריד, דרך דקירות מחטים וחפצים חדים במקום העבודה, או מאם נגועה לילדה במהלך הלידה.

היחידה למחלות זיהומיות ביה"ח שיבא - תל השומר

על פי הוראות משרד הבריאות, בגיל שנה יש לחסן את הפעוטות בתרכיב נגד שיתוק ילדים, תרכיב משולש נגד אסכרה-צפדת-שעלת (DTP) , תרכיב משולש נגד חצבת- חזרת-אדמת (MMR) ותרכיב נוסף נגד חיידק בשם המופילוס אינפלואנזה (Hib). בגיל שנה וחצי- ושנתיים יש לחסן כנגד דלקת כבד נגיפית (Hepatitis A) . למידע נוסף ולטבלאת החיסונים המלאה: www.infomed.co.il/immun.asp

הפרעה בתפקודי כבד לרוב מעלה חשד להימצאות של וירוסים הגורמים להפטיטיס. וירוס מסוג הפטיטיס A מדבק כשהוא עובר מצואה של אדם נגוע לפיו של בריא (למשל, אם לא שוטפים ידיים לאחר שהיה בשירותים ולאחר מכן אוכלים עם הידיים). במקרה כזה, אי-הקפדה על היגיינה קפדנית ביותר עלולה להוביל להדבקה של התינוקת, אשר עבורה מחלה זו עלולה להיות מסוכנת, ועל כן רצוי לצמצם את המגע ככל האפשר. וירוסים הפטיטיס B ו-C מדבקים רק במגע עם דם של חולה, ואם החשד הוא שאמך נדבקה באחד מאלה, הסיכון להדבקת התינוקת קטן. בכל מקרה, אבחנה של הפטיטיס נעשית בתוך שעות ספורות בבדיקת דם. אתה מציין שיש נוכחות של חיידק ושנלקחו תרביות. מבלי לדעת באיזה חיידק מדובר לא אוכל לתת מידע נוסף, ואמליץ להימנע ממגע לגמרי עד קבלת תוצאות התרבית, שמגיעות תוך כ-3 ימים בדרך כלל. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

אני נוסע להודו, גם לדרום וגם לצפון, למשך חודשיים. קיבלתי את כל החיסונים מלבד שניים שעליהם אני רוצה לקבל מידע: נגד צהבת ונגד טטנוס. עשיתי בדיקת נוגדני צהבת בדם והנה התוצאות. אודה מאוד אם תוכלו להגיד לי על פי התוצאות אם אני צריך לקבל חיסון נגד צהבת מסוג כלשהו, או שלפי תוצאות בדיקת הנוגדנים אין צורך בזה. בילדותי חליתי בצהבת, אבל אני לא יודע מאיזה סוג. עליתי ל ארץ בשנת 1991. אלה תוצאות בדיקות הצהבת: HB Surface Ag 0.000 HB Surface Ab 26.46 HB Core Ab IgG&Ig Nonreactive Hepatitis C Ab Nonreactive CMV AB IgG 0.7 AU/ml CMV Ab IgM 0.05 Nonreactive EBV EBNA Ab IgG < 600 (Pos: < 20) U/mL בשנת 1999, בצבא, קיבלתי זריקת אנטי טטנוס. האם אני צריך לקבל חיסון מחדש, או לקבל זריקת דחף, או שהזריקה שקיבלתי בשנת 1999 מספיק טובה גם כעת? לא נבדקו אצלך נוגדנים ל- Hepatitis A ולכן מומלץ לבצע את החיסון לפני הנסיעה. לגבי טטנוס - מומלץ להתחסן, כיוון שהחיסון תקף ל-10 שנים, כך שכעת מגיע תוקפו של החיסון שלך לסיומו. ד"ר אייל לשםהיחידה למחלות זיהומיותביה"ח שיבא - תל השומר [20/04/2009]

מומחה במחלות זיהומיות