בדיקת הולטר לב (Holter ECG)
בדיקת הולטר לב כוללת בתוכה את המונח "הולטר" - שם כולל לבדיקות המבוצעות ע"י מכשיר קטן נייד המוצמד אל החולה, ובודק אותו בזמן אמת בזמן פעילות יומיומית.
קיימים שני סוגים עיקריים של בדיקות הולטר:
הולטר לב , הוא למעשה מכשיר אק"ג נייד, הרושם את הפעילות החשמלית של הלב במשך יממה שלמה.
הולטר לחץ דם הוא מכשיר לחץ דם נייד המודד מדי מספר דקות את לחץ הדם של החולה.
בדיקת הולטר לב היא בדיקה נפוצה לגילוי הפרעות קצב או הפסקות בפעולה החשמלית של הלב.
אוכלוסיות בסיכון
בדיקת הולטר לב אינה מסוכנת. הבדיקה כרוכה בלבישת מכשיר קטן המוצמד לחגורה, ובהצמדת מספר אלקטרודות לבית החזה והבטן. הבדיקה אורכת 24 שעות.
מחלות קשורות
הפרעות קצב מהירות: פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה חדרית ועוד. הפרעות קצב איטיות: חסם הולכה, תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome).
מתי עושים את הבדיקה?
- כאשר החולה מתלונן על תחושה של "דפיקות לב", אולם אין ממצא באק"ג רגיל
- לאחר התעלפויות או כמעט התעלפויות
איך להתכונן לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת.
אופן ביצוע הבדיקה
בזמן בדיקת הולטר לב יחברו לך אלקטרודות לבית החזה ויצמידו לך מכשיר קטן המולבש על חגורה. האלקטרודות הן למעשה מדבקות והצמדתן אינה כרוכה בכאב.
עליך להסתובב עם המכשיר 24 שעות ולעשות את הפעילות הרגילה שלך, כאילו המכשיר אינו מוצמד.
אחרי הבדיקה
טכנאי יסיר את המכשיר ואת האלקטרודות. יתכן שתרגיש כאב קל אם יש לך שיער על בית החזה.
הטכנאי יוציא את הקלטת מן המכשיר וישלח לרופא את תרשים האק"ג שנרשם במהלך היממה.
פענוח תוצאות
בדיקת הולטר לב היא ספציפית אך לא כל כך רגישה.
המשמעות של הדבר היא, שאם בדיקת הולטר לב תקינה הדבר אינו שולל שאינכם סובלים מהפרעות קצב, אלא רק שלא סבלתם מהפרעות קצב בזמן החיבור למכשיר.
פענוח תקין של האק"ג כולל את המרכיבים הבאים:
1. קצב הלב היה בסינוס, והיה סדיר
2. ללא APCs/APBs.
3. ללא VPCs/VPBs
4. ללא חסמי הולכה
5. ללא סימנים לאיסכמיה
אם הפענוח תקין, אולם התלונות ממשיכות, יתכן שיש צורך לחזור על הבדיקה שוב. זאת מכיוון שלפעמים הפרעות הקצב אינן מופיעות ביום שבו מבצעים את בדיקת הולטר לב. במקרים בהם הפרעת הקצב היא נדירה במיוחד, יתכן שהרופא יבקש בדיקה בנקראת Loop Recorder.
מדובר במכשיר איתו יש ללכת למשך תקופה ארוכה יחסית (חודשים) כשהוא צמוד לגוף, וכאשר מרגישים בדפיקות לב או שעומדים להתעלף, לוחצים על כפתור והמכשיר רושם את הפעילות בזמן האירוע.
פענוחים לא תקינים נבחרים ומשמעותם:
1. קיום APBs או APCs: (Atrial Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור עלייתי. זוהי הפרעת הקצב הנפוצה ביותר ומופיעה לעיתים קרובות בפענוחים.
המצב אינו מצריך טיפול כלשהו מכיוון שהוא חסר משמעות רפואית, למעט מקרים בהם קיימות פעימות מוקדמות רבות ואדם מתלונן על דפיקות לב שמפריעות לו בתפקוד היומי. אז ניתן לטפל תרופתית.
2. קיום VPBs או VPCs: (Ventricular Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור חדרי. לעיתים הן מופיעות בזוגות (couplets) או בשלישיות (triplets). ככל הידוע כיום, באנשים ללא מחלת לב (למשל, לב שעבר אוטם) אין משמעות ל-VPBs.
בחולים עם מחלת לב ידוע ש-VPBs עשויים להגביר את הסיכון לתמותה, אולם מחקרים שבהם השתמשו בטיפול תרופתי על מנת להעלים את ה-VPBs בחולים עם מחלת לב, לא הצליחו להראות ירידה בתמותה. הטיפול ב-VPBs כיום מתבצע רק אם לאדם יש תלונות משמעותיות, כגון דפיקות לב שמפריעות לתפקוד.
3. פרפור עליות התקפי (Paroxysmal Atrial Fibrillation או PAF): הפרעת קצב נפוצה יחסית בה, מסיבה של בעיה מבנית כלשהי בעלייה, נוצר מקור חשמלי שיורה בקצב מהיר. כתוצאה מכך, העלייה אינה מתכווצת באופן יעיל, והחדר עשוי להתכווץ בקצב הגבוה מהקצב הרצוי.
לפרפור עליות עשויות להיות השלכות משמעותיות על הבריאות, במיוחד בחולים שסובלים מאי ספיקת לב. הטיפול בהפרעה הוא לרוב תרופתי, אולם קיימים גם טיפולים ניתוחיים או טיפולים שניתן לבצע באמצעות צינתור.
4. טכיקרדיה חדרית ( Ventricular Tachycardia או VT): הפרעת קצב הנובעת מהחדר. הפרעה זו היא בעלת פוטנציאל מסוכן, במיוחד בחולי לב, ופעמים רבות היא מצריכה השתלת דפיברילטור (ICD). בחולים ללא מחלת לב טיפול אבלציה צינתורי (טיפול בו חותכים מסילות חשמליות לא תקינות בלב באמצעות צנתר) הוכח כיעיל במרבית המקרים.
5. חסם הולכה או תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome – SSS). במצבים אלה החשמל אינו נוצר או אינו עובר בלב כמו שצריך. במצב זה, קצב הלב יהיה איטי מדי ולא יענה על דרישות הגוף.
הטיפול במצבים אלה הינו השתלת קוצב.
המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בת 26. לאחר תחושות של סחרחורות קשות, עייפות, דופק מהיר (שהתגלה בבדיקת הולטר לב), ירידה במשקל ותחושת רעב, הופניתי לבדיקת העמסת סוכר. אלה הערכים שהתקבלו בבדיקה: לפני ההעמסה: 81 כעבור שעה: 63 כעבור שעתיים: 54 כעבור שלוש שעות: 61 אם אני אוכל
- אני בן 20, יש לי לחץ דם תקין (110/70), אני בריא בדרך כלל, ולא ידוע על היסטוריה משפחתית של בעיות לב וכלי דם. זה כארבעה חודשים אני חווה יום יום כאבים או מעין צביטות בעיקר בצד שמאל של החזה. הכאבים מופיעים תמיד בבוקר כשאני מתעורר ונמשכים רוב היום. לפני כ
- אשתי בת 31, בהריון בשבוע ה-33. היא נושאת את פקטור 2 הגורם לקרישיות יתר. היא מזריקה במהלך כל ההריון קלקסאן 60 מ"ג. קיבלנו בדיקות דם ואלה התוצאות: PT INR 0.92 PT SEC 10.0 PT% 100 APTT SEC 24.1 FIBRINOGEN 592 האם הבדיקה תקינה או שיש בעיה ב
- אני בן 63 וחצי, כל החיים הייתי בריא להפליא, עד גיל 61. לפתע, לפני קצת יותר משנתיים, החלו הפרעות קצב ותשישות שבאה והולכת. בדיקות חוזרות העלו אי-ספיקת לב בשיעור של 35% עד 40% לערך, והרחבה קלה של הלב. רק לפני שנה, אחרי שעברתי את כל הבדיקות, כולל צנתור
- אני בן 63. מתי עדיף לקחת כדור להורדת לחץ דם Cilaril - לפני פעילות גופנית (שחייה, הליכה) או אחרי פעילות גופנית? אחרי פעילות גופנית מתונה, הדופק שלי עולה מ-60 (הדופק הרגיל שלי) ל-90 שמשך כשלוש שעות. מדוע זה קורה? האם זה מעיד על בעיה רפואית?
- אני בן 20, נוטל מטופרולול לתקופה של כחודש עקב בעיות מהירות בדופק. עברתי שתי אבלציות עקב SVT. רצתי לדעת אם מותר לעשן חשיש עם נטילת התרופה, או שיש סיכונים מיוחדים או תופעות מיוחדות בשילוב השניים. כשאני אומר עישון, אני מדבר על כמה "שאכטות" בו
- אני בן 42. לחץ הדם שלי בסביבות 150. משקלי 100 ק"ג. גובהי 174 ס"מ. אני סובל מדום נשימה קשה בשינה. תוצאת בדיקת CK בדם היא 700. אני ממתין לתוצאת בדיקת זיהוי האנזים הספציפי. האם תיתכן פגיעה בשרירים בעקבות אי אספקת חמצן סדירה בשינה? האם רקע זה
- כיצד אוכל לדעת אם לקיתי בהתקף לב?
- בני מקבל טיפול אנטיביוטי יומיומי במשך שנים למניעת התקף של ראומטיק פיבר (RF) כתוצאה מדלף במסתם הלב (AR). במסגרת שירותו הצבאי הוא נאלץ לעמוד שעות ארוכות חשוף לשמש, 4 או 5 שעות ברציפות.האם יכול להיגרם לו נזק בעור או נזק אחר כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש בזמ
- תוך כמה זמן ניתן לשוב לפעילות גופנית לאחר ניתוח להשתלת קוצב?
מאמרים בנושא הולטר לב
קבלו את המאכלים שגם יעזרו לכם להתרכז, לחשוב, ללמוד ולזכור יותר בקלות, וגם בריאים עבורכם משלל סיבות אחרות וחשובות. לכתבה המלאה
הכירו את ה- Airmule, האמבולנס הישראלי המעופף הראשון. לאחר פיתוח שארך כשבע שנים החברה הישראלית אורבן אירונאוטיקס הצי... לכתבה המלאה