בדיקת גורם גדילה דמוי-אינסולין 1 (IGF-1)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

גורם גדילה דמוי-אינסולין 1 (Insulin-like Growth Factor 1) הוא הורמון המיוצר בעיקר בכבד ומשחק תפקיד חשוב בגדילה של עצמות ורקמות שונות. מקור שם ההורמון בדמיון הכימי לאינסולין. שחרור IGF-1 מווסת על ידי הפרשת הורמון גדילה (Growth Hormone – GH) מבלוטת יותרת המוח. במחלות ובמצבים מסוימים מופרעת הפרשת ההורמון, מה שעלול לגרום לגדילה עודפת או לחוסר בגדילה בילדים ובמבוגרים. מכיוון שהפרשת הורמון הגדילה משתנה בהתאם לזמן ביום וריכוזו בדם אינו קבוע, בדיקה לריכוז IGF-1 – שריכוזו כן קבוע, משמשת לזיהוי מצבים פתולוגיים שונים המשפיעים מערכת הגדילה[1].

יד אוחזת במבחנה עם דם של בדיקת גורם גדילה דמוי-אינסולין 1, IGF-1

צילום: shutterstock | Saiful52

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחון הפרעות גדילה בילדים ובמבוגרים, כתוצאה מהפרשה מופחתת או מוגברת של הורמון הגדילה. הבדיקה משמשת גם לניטור חולים המאובחנים בהפרעות גדילה ולהערכת יעילות הטיפול שניתן להם[1].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לגלות

[2]
הפרעות המתאפיינות בחוסר גדילה:

מחסור בהורמון גדילה – מחלה הבולטת בעיקר בילדים, בה הפרשה פחותה של ההורמון מבלוטת יותרת הכליה גורמת לעיכוב בגדילה. התסמינים המופיעים עקב חוסר בהורמון כוללים:
- גובה ומשקל נמוכים מהרגיל.
- איבר מין קטן מהרגיל.
- שיער דליל.
- גדילת ציפורניים פחותה.
אי-רגישות להורמון גדילה (תסמונת לארון) – תסמונת גנטית נדירה בה הפרשת ההורמון תקינה, אך תגובת הרקמות להורמון פגומה ולכן מתאפיינת בחוסר גדילה. התסמינים המופיעים דומים לרוב לחוסר בהורמון גדילה.

הפרעות המתאפיינות בגדילה עודפת:

ענקות (גיגנטיזם) – הפרשה עודפת של הורמון גדילה בילדים. התסמינים המקושרים למחלה כוללים:
- גובה ומשקל גבוהים מהרגיל.
- ראש גדול מהרגיל.
- כפות ידיים ורגליים גדולות מהרגיל.
- השמנה ברמות שונות.
גידלון (אקרומגליה) – הפרשה עודפת של הורמון גדילה במבוגרים. התסמינים המקושרים למחלה כוללים:
- מאפייני פנים גדולים מהרגיל כגון שפתיים אף ולשון.
- הזעת יתר וריח גוף.
- קול עבה ועמוק.
- עיבוי עצמות.
- עור שמנוני.
- אי-סדירות במחזור החודשי בנשים.
- אין-אונות בגברים.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תמונה קלינית המתאימה להפרעות המצוינות. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה, ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[5]

פענוח תוצאות

[1]
ערכי נורמה
ערכי הנורמה משתנים בהתאם לגיל הנבדק.ת:

עד גיל שנה: 14-192 ng/mL
גיל שנתיים עד 9: 16-408 ng/mL
גיל 10-17: 73-615 ng/mL
גיל 18-30: 85-329 ng/mL
גיל 31-40: 54-292 ng/mL
גיל 41-50: 44-295 ng/ml
גיל 51-60: 40-232 ng/mL
גיל 61-70: 33-209 ng/mL
גיל 71-80: 32-191 ng/mL
גיל >81: 33-179 ng/mL

ריכוז ההורמון עשוי להשתנות מעט בין גברים לנשים.

מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מטווחי הנורמה עשויות להעיד על ענקות בילדים או אקרומגליה במבוגרים. בדיקה זו אינה אבחנתית למחלות האלו ולכן נדרשות בדיקות המשך (בדיקת דיכוי GH למשל) על מנת לאשר את האבחנה.

מתחת לנורמה
תוצאות הנמוכות מטווחי הנורמה מעידות על חוסר או אי-רגישות להורמון הגדילה. בדיקה זו אינה אבחנתית למחלות האלו ולכן נדרשות בדיקות המשך (בדיקת גירוי GH למשל) על מנת לאשר את האבחנה.