בדיקת ביופסיה כבד (Liver Biopsy)

5 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

ביופסיית כבד היא בדיקה פולשנית הנעשית על-ידי רופאת או רופא גסטרו, שבה לוקחים דגימה מרקמת הכבד בגוף, על מנת לבחון אותה בצורה קרובה תחת מיקרוסקופ[1].

לרוב מציעים לערוך ביופסיית כבד כאשר בדיקות קודמות העלו חשש כי קיימת בעיה כבדית, ולא ניתן להגיע לאבחנה מדויקת בדרכים לא פולשניות, כגון בדיקות דימות ובדיקות דם[1].

ישנן מספר דרכים לבצע ביופסיית כבד, אך הסוג הנפוץ ביותר נקרא ביופסיית כבד מלעורית – זוהי ביופסיה הכרוכה בהחדרת מחט דקה וייחודית דרך העור והוצאת פיסת רקמה קטנה. לעיתים לוקחים ביופסיות מהכבד תוך כדי ניתוח[1].

רופא מבצע אולטרסאונד בבטן במטופל מבוגר שעומד לעבור ביופסיית כבד
צילום: shutterstock | bibiphoto

תפקיד הכבד

הכבד ממוקם בצד הימני העליון של הבטן, מאחורי החלק התחתון של כלוב הצלעות. הכבד הוא האיבר המוצק הגדול ביותר בגוף האדם, והוא מבצע מגוון תפקידים, כגון[2]:

ייצור חלבונים שעוזרים בקרישת דם, בנשיאת חמצן ובתמיכה במערכת החיסון.
ניקוי רעלים מהגוף של חומרים מזיקים, כולל סמים ואלכוהול.
פירוק שומן רווי וייצור כולסטרול.
אחסון חומרים מזינים והחזרתם לזרם הדם.
ייצור מרה - חומר שעוזר לעיכול.
אגירה של סוכר (גלוקוז) בצורה של גליקוגן – חומר המאפשר לבצע פעילות גופנית.

מטרת הבדיקה

ביופסיית כבד נעשית לרוב על מנת לאבחן בעיה כבדית או בעיה בדרכי המרה התוך כבדיים, על רקע של צהבת בלתי מוסברת של העור, בדיקת דם המראה הפרעה בתפקודי כבד (לאורך זמן ושאינה מוסברת), חשד לבעיה הנראית בבדיקות הדמיה (אולטרסאונד, CT או בדיקה גרעינית/איזוטופים), מצבי כבד שלא ניתן לאבחן על ידי תסמינים או בדיקות מעבדה או הגדלה פתאומית בלתי מוסברת של הכבד[3].

באמצעות ביופסיית כבד ניתן לאבחן מחלות כבד שונות על רקע אוטואימוני (חיסון עצמי), זיהומי, דלקתי, או גידולי. ביופסיות כבד במהלך ניתוח לרוב מבוצעות על מנת לאבחן התפשטות גידול לכבד.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

ביופסיית כבד יכולה לעזור בזיהוי מגוון מצבים כגון[3]:

דלקת כבד (הפטיטיס) – דלקת, כגון הפטיטיס B והפטיטיס C, המתבטאת באדמומיות ובנפיחות של הכבד ועלולה לגרום לנזק ממושך. הדלקת נגרמת על ידי וירוסים, סמים, אלכוהול, טפילים או מצבים אחרים.
מחלת כבד אלכוהולית - נזק בכבד כתוצאה מצריכה מוגברת של אלכוהול.
גידול בכבד - גוש או מסה לא תקינים של רקמה. הגידולים יכולים להיות לא סרטניים (שפירים) או סרטניים (ממאירים).
כבד שומני - הצטברות שומן בתאי הכבד.
מחלה מטבולית או אוטואימונית, כגון שחמת של דרכי המרה.
פיברוזיס (הצטלקות) בכבד – צמיחה של רקמת צלקת עקב זיהום, דלקת, פציעה או ריפוי.

גסטרואנטרולוג/ית יכול/ה להמליץ על ביופסיית כבד גם מסיבות אחרות שלא צוינו לעיל.

אוכלוסיות בסיכון

על חולי לב וריאות ליידע על כך את הרופא/ה לפני הבדיקה. בנוסף, יש ליידע על נטילת תרופות מסוג מדללי דם (ייתכן כי הנבדק או הנבדקת יתבקשו להחליף תרופה בימים הקודמים לבדיקה).
ביופסיית כבד אינה מומלצת כלל לסובלים מהפרעות קרישה ודימומים.
לצורך ביצוע בדיקת ביופסיה כבד יש לקבל את הסכמת המטופל/ת, באמצעות חתימה על טופס הסכמה. במידה ומדובר בקטינים יש צורך בהסכמת ההורים.

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
[3]

הרופא/ה ישאל שאלות לגבי מצב בריאות המטופל/ת. הוא או היא יכולים לעשות בדיקה גופנית מקדימה, זאת על מנת לוודא שהמטופל/ת בריא/ה לפני ההליך. ייתכן שיהיה צורך גם בבדיקות דם ובבדיקות אבחון אחרות.
יש לעדכן את הרופא/ה ברגישות או באלרגיות לחומרים ולתרופות.
יש לעדכן את הרופא/ה בכל התרופות שניטלות, כולל תרופות ללא מרשם כגון ויטמינים ותוספי מזון אחרים.
יש לעדכן את הרופא/ה אם יש היסטוריה של הפרעות דימום או אם נעשה שימוש בתרופות מדללות דם (נוגדות קרישה), אספירין, איבופרופן או תרופות אחרות המשפיעות על קרישת הדם. ייתכן שיהיה צורך להפסיק לקחת תרופות אלו לפני ביופסיית כבד.
יש לעדכן את הרופא/ה אם את בהריון או חושבת שאת יכולה להיות בהריון.
ייתכן שיהיה צורך בצום לפני הביופסיה.
ייתכן ותינתן תרופת הרגעה לפני ההליך.

חשוב לדעת שההכנות לבדיקה תלויות בסוג הביופסיה המבוצעת. כך למשל, לביופסיית מחט יוזרק חומר הרדמה מקומי, לצורך טשטוש המקום, בעוד שלביופסיה פתוחה (בניתוח) יש לרוב צורך בהרדמה מלאה, ושמירה על צום מלא של 8-12 שעות לפני.

מהלך הבדיקה
ביופסיית כבד מלעורית – לאחר מציאת המקום הטוב ביותר להחדרת מחט הביופסיה על ידי בדיקה גופנית של הבטן או על ידי שימוש באולטרסאונד או בדיקת CT, תתבצע הרדמה מקומית באזור שבו תוחדר מחט הביופסיה. במידת הצורך, ייתכן שיינתנו תרופות הרגעה ומשככי כאבים. במקרים מסוימים השימוש באולטרסאונד או ב-CT יימשך כדי להנחות את מחט הביופסיה במהלך ההליך. בזמן ההליך יש לשכב על הגב ולהניח את יד ימין מעל הראש. לאחר מכן יבוצע חתך קטן בצד ימין של הבטן ותוחדר מחט עם קצה מיוחד, בעובי של כ-3-4 מ"מ, ותתבצע משיכה החוצה של פיסת רקמה. ייתכן שהמטופל/ת יתבקשו לנשוף ולעצור את הנשימה בזמן לקיחת דגימת רקמת הכבד. לאחר הביופסיה תונח תחבושת על החתך בבטן. במקרים מסוימים יש צורך להישאר בשכיבה על צד ימין לאחר הביופסיה למשך זמן[4]. בדיקה זו לוקחת לרוב כ-5-10 דק'.

ביופסיית כבד טראנסג'וג'ולר – בביופסיה זו נעשה שימוש באולטרסאונד כדי למצוא את המקום הטוב ביותר בווריד הצוואר. לאחר מכן ייעשה שימוש גם בפלואורוסקופיה, סוג של הדמיית רנטגן, כדי לראות את הוורידים בין הצוואר והכבד. הליך זה כרוך בהרדמה מקומית של אזור הצוואר שבו תוחדר מחט הביופסיה. יתכן ויינתנו גם תרופות הרגעה ומשככי כאבים. בהליך זה יש לשכב על הגב ולסובב את הראש הצידה. ייעשה חתך קטן בצוואר וכן ייעשה חור קטן בווריד הצוואר באמצעות מחט. לאחר מכן יוחדר צינור דק וגמיש, הנקרא קטטר (צנתר), דרך הוורידים לכבד. דרך הצנתר תושחל מחט ביופסיה עד הכבד, כדי לקחת דגימת רקמה. לאחר הביופסיה, תונח תחבושת ויהיה צורך להישאר בשכיבה. מדי כמה שעות תבוצע בדיקה של הסימנים החיוניים של המטופל/ת באופן קבוע[4].

ביופסיית כבד לפרוסקופית – לביצוע ביופסיה זו בדרך כלל יש צורך בהרדמה כללית. לאחר שכיבה על הגב ייעשה חתך קטן אחד או יותר בבטן. כלים מיוחדים יוחדרו דרך החתכים, בהם גם מצלמת וידאו זעירה המקרינה תמונות על מוניטור בחדר הניתוח. הווידאו יעזור בהנחיית הכלים אל הכבד עד לקיחת דגימה של רקמה. לאחר הוצאת הכלים, סוגרים את החתכים בתפרים[1].

אחרי הבדיקה

לרוב לא צפויות בעיות מיוחדות אחרי ביופסיה כבד. לעיתים יש להישאר מס' שעות תחת השגחה.
יש להשאיר את החבישה על האזור כ-24 שעות, ואין להרטיבו.
אין לבצע פעילות מאומצת כ-24 שעות לאחר הבדיקה.
לעיתים יתכן דימום קל, ויש לעצור אותו באמצעות חבישה נוספת. אין להסיר את החבישה הקיימת מחשש לכניסת מזהמים אל תוך האזור.
יש לדווח לרופא/ה על כל שינוי שחל לאחר הבדיקה למשל דימום, סחרחורת, כאבים חמורים באזור וכד'. בנוסף, באם האזור נראה אדום, נפוח או מפריש מוגלה, יש לדווח מידית לרופא/ה. במידת הצורך ניתן להיעזר במשככי כאבים.

לאחר ביופסיית כבד, מומלץ להיעזר בבן או בת לוויה כדי להגיע הביתה. חשוב לדעת שההנחיות לטיפול לאחר ההליך צפויות להשתנות בהתאם לסוג ביופסיית הכבד שנעשתה ולמצב המטופל/ת. חשוב להקפיד לבצע את כל ההנחיות. יש לשאול את הרופא/ה מתי ניתן לחזור לפעילות רגילה. לעיתים קרובות מומלץ להימנע מפעילות אינטנסיבית והרמה של משאות כבדים במשך כשבוע[4].

אזהרות

סיכון: ברוב המקרים, אין סיבוכים בביופסיית כבד. עם זאת, לעיתים רחוקות, עלול להתרחש דימום פנימי, כמו גם דליפת מרה מהכבד או מכיס המרה. קיים סיכון קל לפנאומוטורקס (חזה אוויר) - מקרה בו מחט הביופסיה עושה חור בדופן החזה וגורמת לאוויר להיכנס[5].

פענוח תוצאות

תוצאות בדיקת ביופסיה כבד מגיעות לאחר כשבוע-שבועיים, בצורה של דו"ח פתולוגי - הרופאים שבודקים את הרקמה תחת מיקרוסקופ הם רופאים/ות פתולוגים/ות. בבדיקה הפתולוגית בוחנים את צורת רקמת הכבד הכללית, ואת התאים - מספרם, צורתם, גודלם והאם קיימים בהם מאפיינים אחרים לא תקינים[1].

לרוב קיים תיאור של אזורי הרקמה התקינים עם תיאור הממצאים הלא תקינים אשר נמצאו, למשל אם נצפו תאים סרטניים ברקמה. מהתוצאות יכולים לעלות ממצאים זיהומיים של הכבד המעידים על דלקת פעילה; גורם זיהומי או מחלות אוטואימוניות; הופעות של גרנולומות - מבנים המכילים תאים מיוחדים ונראים במגוון מחלות כגון שחפת; פיברוזיס וצירוזיס (שחמת) של הכבד, הנובעים מהרס רקמת הכבד התקינה, לרוב על רקע זיהומי (הפטיטיס) או על רקע שתיית אלכוהול מוגברת כרוני; תאי גידול בכבד – שפירים, ממאירים או גרורות.

הסבר התוצאות ילוו ברופא/ה: האם זוהה מצב בריאותי בכבד או מחלת כבד כלשהי, או מה מצב מחלת כבד שכבר מאובחנת (קלה, בינונית או חמורה). בהתאם לתוצאות יוחלט באיזה טיפול, אם בכלל, יש צורך[1].

רמת סיכון:

נמוך

[1] https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/liver-biopsy/about/pac-20394576

[2] https://my.clevelandclinic.org/health/diagnostics/9503-liver-biopsy

[3] https://www.hopkinsmedicine.org/health/treatment-tests-and-therapies/liver-biopsy

[4] https://www.niddk.nih.gov/health-information/diagnostic-tests/liver-biopsy

[5] https://www.webmd.com/digestive-disorders/digestive-diseases-liver-biopsy

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר אופיר פז קרדיולוגיה

מומחה לקרדיולוגיה ולרפואה פנימית, מנהל יחידת לב ביניים במרכז הרפואי קפלן

קראו עליי

ד"ר ריבה פיינמן המטולוגיה

מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה

קראו עליי

פרופ' נתן גלוק גסטרואנטרולוגיה

4.9

( 44 חוות דעת )

"מקצועי אדיב, הסביר את הכל עד הפרט האחרון."

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני רוצה לקבל דיוור ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

כיצד אוכל לדעת האם חליתי בשחמת כבד?
שאל את הרופא המטפל בך במידה והבחנת באחד מן תסמינים הבאים:
איבוד התיאבון ירידה לא רצויה במשקל הגוף
חולשה ותשישות
בחילות
צהבת (הופעת גוון צהוב בעור ובעיניים)
שתן בעל גוון חום כהה
הופעת אודם בכפות הידיים
הקאות מלוות בדם
בעיות במחזור החודשי (אצל נשים)
בלבול (כגון בעיות ביכולת הריכוז ושכחה)
הופעת גרד בעור
הופעת נפיחות באזור הבטן (בעקבות הצטברות של נוזלים בחלל הבטן)
הרופא המטפל בך יבצע בדיקה גופנית וייתכן כי הוא ישלח אותך לבצע מספר בדיקות על מנת לבחון את תפקודי הכבד שלך. יתר על כן, ייתכן והרופא יבקש לבצע בדיקת ביופסיה של הכבד שלך. בדיקת ביופסיה היא החדרת מחט דקה ביותר את תוך הכבד שלך, על מנת להוציא חתיכה קטנה של רקמת כבד לבדיקה במעבדה. ייתכן גם והרופא המטפל בך ישלח אותך לבצע בדיקת אולטרא-סאונד (בדיקה באמצעות גלי קול המומרות לתמונה) בכדי לבחון את הכבד שלך.
פתח בחלון חדש
אני בן 29, בריא בדרך כלל עם נטיה לעצירות. בבדיקת כולסטרול שגרתית שעשיתי, נמצאו אנזימי כבד גבוהים. בבדיקות דם רבות נוספות שעשיתי, הכל תקין. בדיקת אולטרסאונד העלתה הסננה שומנית בכבד, חוץ מזה הכל תקין. הערכים החריגים: נוגדנים לשרירי חלק +1 ALT 107 G