[1] צילום שיניים פנורמי הוא צילום רנטגן שמראה את כל המבנים בפה בתמונה אחת, כולל השיניים העליונות והתחתונות, מפרקי הלסת, העצבים, הסינוסים והעצם התומכת. בצילום רנטגן נעשה שימוש בקרינה אלקטרומגנטית כדי לצלם את החלקים הפנימיים של הפה. קרן הקרינה עוברת דרך הרקמות הרכות של הפה ויוצרת תמונות של השיניים והעצמות. רופאי שיניים משתמשים בצילומי רנטגן כדי לבחון מבנים שהם לא יכולים לראות במהלך בדיקה שגרתית, כמו עצם הלסת, העצבים, הסינוסים ושורשי השיניים. בשונה מצילום רנטגן מסורתי (באמצעות סרט צילום) צילום שיניים פנורמי הוא לרוב דיגיטלי (באמצעות חיישנים דיגיטליים ומחשב) ונעשה שימוש ב-80% עד 90% פחות קרינה בהשוואה למכונות רנטגן מסורתיות.
צילום: shutterstock | ERIK Miheyeu
מטרה
צילום רנטגן פנורמי מאפשר לרופא השיניים לקבל סקירה כללית של כל חלקי הפה בצורה חדה וברורה, ובכך לאתר בעיות בריאותיות הקיימות בפה. בעזרת צילום פנורמי ניתן לתכנן את תכנית הטיפולים עבור שיניים תותבות, יישור שיניים, עקירות ושתלים[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
צילומים פנורמיים עוזרים לרופא/ת השיניים לאבחן מגוון רחב של בעיות בריאות הפה כגון[1]:
צורך בטיפולים כמו השתלות שיניים, פלטה או שיניים תותבות.
מצב ההחלמה גם לאחר הליכים מסוימים, כגון השתלות עצם דנטליות וטיפול שורש.
אוכלוסיות בסיכון
נשים בהיריון – יש ליידע את הרופא/ה.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה
צילום פנורמי דורש מעט מאוד הכנה. יש לעדכן את הרופא/ה אם יש או שקיים חשד להריון. יש להסיר כל תכשיט, משקפי ראייה או חפצי מתכת שעלולים להפריע לתמונות הרנטגן. יש ללבוש סינר עופרת כדי להגן על שאר הגוף מכל חשיפה לקרינה[2].
מהלך הבדיקה
[3] לאחר ההכנות לבדיקה המטופל/ת ימוקמו ליד המכונה הפנורמית. יש לעמוד גבוה וייתכן שיהיה צורך לנשוך במקל פלסטיק עם השיניים הקדמיות בזמן שהסנטר מונחת על סטנד. טכנאי או טכנאית הרנטגן יבצעו את כל ההתאמות הנדרשות עם המכשיר. במקרה של מחסור בשיניים של המטופל/ת, ייתכן שיהיה צורך בעזרים נוספים כגון גלילי צמר גפן.
בזמן הצילום יש לאחוז בידיות המכונה כדי לשמור על יציבות ומיקום נכונים. לתוצאה טובה, עמוד השדרה חייב להיות ישר ככל האפשר וייתכן שיהיה צורך להטות את הראש או לחייך תוך שמירה על המיקום. בנוסף, תומכים יונחו בעדינות בצדי הראש כדי לעזור לשמור אותו יציב, ויש להניח את הלשון על גג הפה ולסגור את השפתיים סביב מקל הנשיכה למשך ההליך.
לבסוף מגיע שלב צילום הרנטגן. הטכנאי/ת ייצא מן החדר או יעמוד מאחורי מחסום כדי לצלם צילום פנורמי. החשיפה אורכת כ-15 שניות וחשוב לא לזוז בזמן זה. בתום הצילום תיערך סקירה ראשונית כדי לוודא שהצילום הפנורמי מספק ושכל המבנים נראים בבירור. במקרים מסוימים ייתכן שיהיה צורך לצלם מחדש עם התאמות חדשות. בדיקה מלאה של הרנטגן נעשית במועד מאוחר יותר.
אזהרות
סיכון: מינון החשיפה של המטופל/ת לקרינה נשמר נמוך ככל האפשר על מנת למזער סיכונים אך מספיק למקסם את הערך האבחוני. מינוני קרינה של צילום פנורמי נחשבים לנמוכים מאוד, בדומה לרמות הקרינה אליהן אנו נחשפים מדי יום ממקורות טבעיים[3].
הריון: יש ליידע את הרופא/ה.
פענוח תוצאות
צילומים פנורמיים מספקים לרופא השיניים מידע חיוני באבחון ובתכנון הטיפול עבור המטופלים/ות. באופן כללי, ניתן לראות את המבנים של מפרק הלסת בצורה טובה יחסית. צילום פנורמי משמש בדרך כלל כבדיקת סקר ראשונית הזולה בהרבה מ-CT או MRI. למרות שלא ניתן לראות שינויים עדינים בבירור בצילומים פנורמיים, ניתן לזהות חריגות של משטחים או מפרקים, כגון שחיקות בינוניות עד חמורות, היווצרות אוסטאופיטים (דלקת במפרקים), ספיגה בשן ושברים. בדיקה זו יכולה לשמש גם ככלי הערכה כללי לשלילת חריגות בלסת העליונה, הלסת התחתונה ובשיניים[4].
שיר שלום,
במקרים של מחלות חניכיים ו/או שיקום על גבי שתלים, רצוי להשתמש במתז של מים , המים המותזים בלחץ נכנסים למקומות שמברשת רגילה אינה יכולה להכנס ובכך מנקים היטב את המקום.
ההתזה עושה 3 פעולות - ניקוי , עיסוי של רקמה החניכיים ועידוד זרימת דם (ובכך מעודדים ריפוי) וכן סילוק תאים מתים מן המקום.
ישנם בשוק סוגים שונים של מתזים דנטליים - המתזים נחלקים ל3 קבוצות:
1, מתזים אשר מחברים ישירות לברז .
2.מתזים אשר מתחברים למקור שמל ואת המים ממלאים לתוך מיכל- המתזים הללו דורשים שקע חשמלי.
3. מתזים נטענים אר אינם צריכים להיות מחוברים כל הזמן לחשמל בדומה לטלפון נטען - ויש להם מיכל אותו ממלאים במים או כל נוזל שטיפה שרוצים (ובלבד שלא יהיה עם אלכוהול על מנת שלא ייבש את הגומי והפלסטיק)
אני מעדיף את הסוג הנטען שכן אינם דורששים כל הכנה והם ניידים כך שניתן לקחת אותם גם כאשר יוצאים מן הבית לטיול. וכן יש להם אופציה של התזה בפולסים ( כמו גם לסוג המתחבר לחשמל) דבר שהופך את ההתזה ליותר אפקטיבית . החסרון של המכשירים הללו הוא בכך שיש להם מיכל יחסית קטן . נרא לי שהיתרונות גדולים מן החיסרון הזה.
מקווה שהייתי לעזר :-)
שלום רב, עקב סדק בשורש שן קדמית, מסתבר שעלי לעקור את השן ולשים שתל. האם מספיקים מספר ימים בודדים להתאוששות מהתהליך הנ"ל או שיש צורך בתקופת מחלה ארוכה יותר?
הדר שלום,
כל אדם מגיב אחרת לטיפול ולכן קשה לחזות כמה זמן יקח לך להתאושש .לעיתים מבצעים את אותו הטיפול בצד ימין ובצד שמאל של אותו המטופל ובכל צד התגובה שונה ( אצל אותו המטופל)
בכל מקרה בד"כ ריפוי של עקירה של שן סדוקה ( אשר בד"כ מלווה בזיהום של המקום) לוקח יותר זמן מאשר שן ללא סדק, אבל שוב זה מאוד אינדבידואלי.
בהצלחה:-)
שלום רב , רציתי להתייעץ . לפני כשבועיים ביצעתי בצד שמאל בלסת העליונה 2 עקירות ו2 שתלים והשתלת עצם, בלסת התחתונה שתל אחד והשתלת עצם , מאז יש לי כאבים שבאים והולכים ברקה של הראש כאב באוזן ובגרון וכל זה בצד שמאל איפה שנעה הניתוח , אני ממש מודאגת. מחר אני הולכת להוריד תפרים . מה עליי לומר לרופא . אני ממש סובלת תודה רבה
שבת שלום ☺
לפני כשנה עשיתי טיפול של 6 שתלים בלסת תחתונה ,: 3 בצד ימין, 3 שמאל.
בתקופת ההמתנה של 3 וחצי חודשים עד לבניית הכתרים עליהם לא הייתה שום בעיה והמקום היה בסדר גמור.
מס' ימים לאחר הברגת המבנים והשתלים התחלתי לשמוע רעשים באזניים בכל תזוזה של הלסת.
הרופא חיזק לי את הברגים (מבנים) אבל עדיין כל תזוזה של הפה מלווה עם רעשים פנימיים באזניים. אני סובל מהתופעה כבר מעל שנה .
יש לי 3 שאלות בבקשה:
1. האם זוהי תופעה ידועה ומדובר במצב בו עדיף שלא יהיו לי בעצם שתלים?
2. האם עליי לבצע עקירה של השתלים ולעשות במקומם משהו אחר שייתן לי פיתרון במקום שיניים?
3. האם היית ממליץ לי לפגוש מומחה של פה ולסת?
אודה לעזרה, אני מיואש וזה מנהל את חיי . קשה לחיות עם רעש תמידי באזניים
תודה רבה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
רעש של חיכוך לאחר בנית כתרים מוברגים על שתלים
תום שלום,
1. מאחר והשתלים מחוברים לעצם באופן ישיר ובד"כ הכתרים עשויים עם חומר קשי כגון חרסינה או זירקוניה , הרי שבמהלך לעיסה יתכן ויהיה צליל של נקישה - בכל מקרה רצוי שיהיו לך שתלים המאפשרים לעיסה ותפקוד נכון , אחרת העומס הלעיסי יהיה על המשנן הקדמי ובמשך הזמן גם הוא יפגע.
2. השיקום בד"כ מורכב משתלים אשר עליהם מבריגים מבנים ןעליהם מדביקים כתר או שההכתרים מוברגים באופן ישיר אל השתלים - איני מכיר את המקרה שלך אבל בד"כ אין צורך להוציא את השתלים אלא ניתן לטפל בכתרים שמורכבים עליהם. יש לבדוק את איזון של הכתרים , במידה והכתרים מאוזנים ועדיין יש את הרעש , ניעתן שלקול ביצוע שיקום עם חומר קומפוזיטי ( מרוכב) שהינו חומר רך יותר ופחות יוצר רעש בלעיסה .
3.- תנסה לפתור את הבעיה עם הרופא המטפל - , במידה ואינך שבע רצון - אתה יכול להתיייעץ עם רופא אחר.
מקווה שהכל יסתדר :-)
שלום רב דר.,
אני בת 74 עוברת טיפול השיניים עשיתי השתלת שיניים 25,26,27למעלה עברתי השתלת עצם היה חסר עצם בשן עצמאי הרופא כירורג הימליץ לי לעשות השתלת עצם לעשות כתרים ולא גשר בין 25ו 27
התוכנית בנוי ברור כתרים לכל שן עשיתי שתלים הכול יצא בסדר המדידה לכתרים בוצע ממוחשב
הרופא יחליט לעשות כתרים מחוברים 25.26 ובודד 27 אני ביקשתי כתרים בנפרד עכשיו שלחה למעבדה להפריד בין הכתרים העניין שיש לי ספק אם התוצאה תיהיה אותו דבר אם היו עושים כתרים בנפרד מהתחלה ?
איך אומרים שילמתי דבר חדש לא יד שניה
בנוסף הכתרים יצאו יותר מידי גדולים והורידו מנפח ורואים את הברזל שנמצא בתוך החרסינה זה לא פוגע באיכות הכתר ? תודה על העזרתך
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
כתרים בודדים או חיבור של כתרים על גבי שתלים
אנה שלום,
קשה לתת יעוץ על סמך התיאור שלך , אינ מכיר את המקרה וקשה לחוות דיעה ללא צילומים ובדיקה קלינית.
\ בכל מקרה בד"כ מחברים שתלים המבוצעים יחדיו עם כתרים מחוברים- על מנת לחלק את העומס בזמן הלעיסה .
\ ניתן לבצע כתרים נפרידם , בכל מקרה גם כאשר מפרידים , ממלאים את המרווח בחרסינה לקבלת מגע הדוק בין הכתרים- הדבר בד"כ אפשרי ומקובל
במידה ולאחר הקטנת הנפח של הכתרים נחשפה המתכת, בד"כ מלטשים היטב, החסרון הוא בעיקר אסטטי.
בהצלחה :-)