בדיקת בדיקה גופנית של מערכת הלב וכלי הדם (Physical examination of the cardiovascular system)

קוצר נשימה הוא סימפטום חשוב אך מאד לא ספציפי, דהיינו, גורמים רבים יכולים להוביל לקוצר נשימה. חלקם לגמרי שפירים וללא משמעות קלינית, וחלקם מסוכנים למדי, ויש חשיבות לאבחנם. סיבות לדוגמה הינן מחלות לב, מחלות ריאה חסימתיות או מגבלתיות, הפרעת חרדה, מחלות זיהומיות המערבות את דרכי האוויר או הריאות, מחלות כלי דם ועוד סיבות רבות. בשאלתך אינך מתאר האם למעט קוצר הנשימה אתה סובל מסימפטומים נוספים, כגון כאבים בחזה או דפיקות לב. האם במאמצים קשים קוצר הנשימה מוחמר? האם יש קשר ללחץ נפשי? כמו כן לא תיארת האם אינך סובל מיתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת. אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה אם הסימפטום הנ"ל חוזר על עצמו ומפריע לתפקוד. באם תדירותו מאד נמוכה, אתה אדם בריא בדרך כלל, וקוצר הנשימה מופיע לשניות בודדות רק כשאתה מנסה להכניס אוויר וחולף מייד, סביר כי לא קיימת בעיה קשה או ממשית.

קשה להבין ממכתבך וללא בדיקה מה מקור הכאבים. סיבות לכאבים באזור זה יכולות להיות רבות: סיבות מאסקולאריות (שקשורות לשרירים, עקב מתיחה חבלה וכו'), סיבות שלדיות (חבלה בעצמות, דלקות ועוד), סיבות נוירולוגיות (כמו לחץ על עצבים מסויימים), או בעיה בריאות. חשוב לפנות לרופא במקרה כמו שלך, בו רצוי שישלול גם בעיות בלב כסיבות לתופעה. הרופא יבדוק אותך ויוכל לערוך בירור של הסיבה לכאבים ולתחושת הנימול שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

לעתים נדירות יכולה אנגינה להתקיים בהיעדר מחלת לב כלשהי. אנשים שיש להם בעיה בשסתום הלב הנקראת היצרות אב העורקים סובלים מזרימת דם מופחתת מן הלב אל העורקים הכליליים . אנשים הסובלים מאנמיה קשה עלולים לסבול מאנגינה משום שדמם אינו נושא די חמצן. אנשים ששרירי הלב שלהם התעבו זקוקים ליותר חמצן ועלולים לסבול מאנגינה כשאינם מקבלים די חמצן.

דפיקות לב מהסוג שאת מתארת, אינן מעידות בהכרח על בעיה בלב. ייתכן שהדבר נובע משינויים הורמונליים או מטאבוליים המתרחשים בגופך, בעיקר בסיטואציות שהזכרת. עם זאת, אני ממליצה להמשיך בבירור על מנת לשלול פתולוגיות בלב. תוכלי גם לפנות לאנדוקרינולוג לצורך הערכה הורמונלית או מטאבולית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

אמפיזמה היא נפחת של הריאות, ומהווה חלק ממחלת COPD, המופיעה בדרך כלל על רקע של עישון כרוני. עם זאת, יש קשר בין נפחת לבין ברונכיטיס (דלקת סימפונות) כרונית וגיל מתקדם. כפתור האאורטה (aortic knob) הוא חלק אנטומי של קשת אב העורקים, הבולט בצילום חזה פרונטלי. הסתיידויות שם, או בכלל בכלי דם, הן תופעה שכיחה ביותר של הגיל המבוגר, הנובעת מתהליך האתרוסקלרוזיס (הסתיידות העורקים). עם זאת, מחקרים מן השנים האחרונות הראו כי הסתיידויות דווקא במיקום הזה, הן בעלות משמעות פרוגנוסטית לגבי פיתוח של מחלת לב כלילית טרשתית, ויכולות להוות סימן למחלת לב תת-קלינית. לכן נראה לי שכדאי לכם להיוועץ בקרדיולוג לגבי צורך בהערכת העורקים הכליליים של הלב (קורונרים). לא נראה לי שיש קשר בין בעיה זו לבין הפרקינסון או הטיפול התרופתי. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

הכל תקין ואין כל בעיה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה בחור בריא בדרך כלל, ללא בעיות של לחץ, השמנה או מחלת כליות. סביר להניח שבבית החולים בו אושפזת בעקבות כאבי החזה עברת בירור שכלל אק"ג ובדיקות דם שהראו אנזימי לב ברמה תקינה ושללו ארוע בלב. תוצאות בדיקת רמת ה-CPK אינן חד-משמעיות, וגורמים רבים יכולים להשפיע על עליהן, ולכן מקובל לבדוק בנוסף לרמת ה-CPK גם מדדים אחרים אחרות כדי שיתנו שיאשרו את הדברים עליהם מצביעות תוצאות הבדיקה. לא מגיעים לאבחנה על סמך בדיקת CPK אחת. כדי להגיע בבדיקה לרמות ה-CPK אמינות נדרשת מנוחה מוחלטת, קרי, המנעות מביצוע פעילות ספורטיבית, לא רק מאומצת אלא כל פעילות ספורטיבית הכוללת גם הליכה מרובה, וגם קיום יחסי מין או אוננות, ומומלץ לבצע את הבדיקה לאחר שינה טובה בלילה שלפניה. גם לחץ נפשי פוגם באמינות הבדיקה, ובכלל, כל דבר שבגללו יכול הגוף להיות במצב של מתח ואי-שקט נפשי או פיזי. רמת ה-CPK בגוף יכולה לכוון למגוון בעיות, אך הן תמיד מופיעות יחד עם תוצאות בדיקות וסימפטומים נוספים. הדבר שידוע בביטחון הוא שרמות גבוהות של CPK בדם מכבידות על פעולת הכליות ויכולות לפגוע בהן, ולכן הטיפול הראשוני, ללא קשר לסיבת העלייה, הוא שתיית מים מרובה. אני ממליץ לך לעבור בירור נוסף של רמת ה- CPK בגוף בעוד כמה חודשים, לוודא שכל הגורמים שצויינו לא ישפיעו על הבדיקה, ולראות את הדינמיקה של התוצאה החוזרת. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

הטיפול בדימום תלוי בכמות הדימום. אם הדימום הוא רב, גשי לרופא המטפל. אם הוא מועט, סביר להניח שיפסיק מעצמו. הקפידי רק לחטא את המקום כ-3 פעמים ביום. הקולות שבתך משמיעה אינם מדאיגים כל עוד אינם מלווים בקשי נשימה, בחנק או בהכחלה. אם כן, שוב, גשי לבדיקת רופא. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

החשש מפעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח מעקפים מובן ומוכר. מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות ולחכות כ-6 שבועות עד חזרה מלאה לסטנדרט הפעילות אליו היית רגילה. פעילות גופנית מאומצת היא פעילות בה הדופק עולה יותר מ-30 פעימות לדקה לעומת הדופק שלך במנוחה. גם הרמת משא של יותר מ 8 ק"ג אינה מומלצת בשלב זה. עליך לשאוף להגיע ל-30 דקות הליכה ולקבוע את עוצמת הפעילות על ידי שני משתנים: 1. הדופק - הדופק בזמן ההליכה יעלה עד 25 פעימות יותר מדופק המנוחה. 2. ההרגשה האישית בזמן המאמץ. ברפואה משתמשים בסולם הרגשה אישית ( שנקרא גם סולם בורג) הבנוי כדלקמן: 6 - פעילות קלה מאוד, 10-8 - פעילות קלה, 12-11 - פעילות בינונית, 13 - מתחיל להיות קשה, 15-14 - קשה, 19-17 - קשה מאוד, 20 - בלתי נסבל. המחקרים הוכיחו שניתן לפעול גם בהרגשה 13 - כאשר מתחיל להיות קשה מבלי שיהיה עומס על הלב. במילים אחרות, גם בהרגשה 13 אין מצב של איסכמיה, ולכן ההליכה צריכה להיות נמרצת כל זמן ששומרים על הכללים ומתחשבים בדופק ובהרגשה האישית. לאחר כחודש וחצי, מומלץ להצטרף לתוכנית שיקום לב. התוכנית נעשית בפיקוח רפואי ולאחר בדיקת ארגומטריה, ובה ניתן יהיה להתוות לך תוכנית אישית שמתאימה לצרכיך. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב