בדיקת מיפוי בלוטת התריס (radionuclide thyroid imaging)

כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תוצאות הבדיקה מתארות הגדלה של בלוטת התריס עם מבנים גושיים בתוכה. בשפה מקצועית זה נקרא גויטר מולטי-נודולרי. ישנן סיבות אפשריות רבות לתופעה זו, ביניהן חסר יוד (מצב נדיר בארצנו), דלקת של בלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות, עמידות להורמוני התריס, מחלות מולדות גנטיות, חשיפה לחומרים רעילים ועוד. במקרים נדירים יותר זו יכולה להיות גם התבטאות של ממאירות. הסבירות אמנם נמוכה, אך מחייבת המשך בירור אצל אנדוקרינולוג. איחולי בריאות! ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

איזון של תת-פעילות בלוטת התריס היא עניין ממושך ועדין. לא ציינת אם ידוע הגורם לתת-הפעילות ומה היו הערכים הבסיסיים של בדיקות הדם שלך. חודש זה זמן מעט מוקדם על מנת לבדוק איזון של תת-פעילות לאחר התחלת טיפול באלטרוקסין. ישנן כמה אפשרויות: אולי עדיין לא הגעת לאיזון של הורמוני הבלוטה, ומדובר בתסמינים של תת-הפעילות שיחלפו בהמשך. יתכן המינון שאת מקבלת עכשיו הוא דווקא מינון יתר, והתופעות שאת מתארת הן של פעילות יתר של הבלוטה. התסמינים שאת מתארת, מקורם יכול להיות במחלה וירלית חולפת שגורמת לכאבי שרירים וחום. אני מניחה שהיית יודעת לזהות אם זו היתה הבעיה, ומהתיאור שלך כנראה שלא לזה את מתכוונת. יתכן גם שמדובר במחלה דלקתית של בלוטת התריס שגורמת לשינויים בהפרשות של ההורמונים לאורך הזמן, ולכן קשה להגיע לאיזון. אני ממליצה מאד לפנות לאנדוקרינולוג להתייעצות. כשאת הולכת אליו/ה, הצטיידי בכל הבדיקות שעשית בהקשר של הבלוטה: בדיקות דם מלאות, ומיפוי של הבלוטה אם עשית. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

יש תרופה שנקראת רדוקטיל אשר מסייעת להגביר את תחושת השובע לאחר אכילה, אך אינה יעילה בפני עצמה בלבד, אלא כחלק מתוכנית דיאטה ופעילות גופנית משולבת. אני מפנה אותך לדף שנותן מידע על התרופה: http://www.smartdiet.co.il/reductil

הסימפטומים שציינת בשאלתך, הכוללים עייפות וחוסר תיאבון, הם סימפטומים כלליים שיכולים לנבוע מהרבה סיבות שונות. לפי שאלתך אתייחס לשתי נקודות אפשריות. ציינת כי חמותך עברה ניתוח לכריתת בלוטת התריס לפני חצי שנה, אך לא ציינת מה היה הרקע לניתוח, ולא אם הכריתה היתה מלאה או חלקית. לאחר כריתה של בלוטת התריס, בייחוד אם הכריתה היא מלאה, יש לבדוק את תפקודי בלוטת התריס, על מנת לזהות תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם). את תפקודי בלוטת התריס בודקים על ידי בדיקת רמת ה- TSH ורמת ה- FT4 בבדיקת דם פשוטה. אם הבלוטה אינה מתפקדת במשך זמן רב, המטופל חש מגוון תופעות, ביניהן גם עייפות ועלייה במשקל ועוד. לכן אני ממליצה לחמותך לבדוק את תפקודי בלוטת התריס שלה. אם הבלוטה אכן לא מתפקדת, ניתן לקבל את הורמוני הבלוטה בצורת תרופה בשם אלטרוקסין. נקודה נוספת שציינת היא הפרעה בתפקודי הכבד שנראו בבדיקות הדם של חמותך. לכבד יש תפקידים רבים. הוא משתתף בחילוף החומרים, הוא מסנתז מרה, הוא מווסת את כמות הסוכר בדם, והוא מאחסן ומפרק שומנים. הכבד מסנתז חומרים חשובים לקרישת הדם ויש לו תפקיד חשוב בסילוק רעלים. משום שהכבד משתתף בכל כך הרבה פעולות, הוא גם מושפע מהרבה מאוד דברים, ביניהם זיהומים, תרופות, רעלים, תזונה, השמנה, שומנים בדם, סוכרת, מחלות אוטואימוניות (שבהן הגוף תוקף את עצמו), הפרעות גנטיות (תורשתיות), אלכוהול ועוד. לכן יש סיבות רבות שיכולות להוביל להפרעה בתפקודי הכבד. לא ציינת אם חמותך סובלת ממחלות נוספות, לא ציינת אם היא נוטלת תרופות, לא ציינת מהי מידת שתיית האלכוהול שלה, ואם ידוע שהיו לה מחלות כבד בהווה או בעבר. גם לא ציינת אם תוצאות אלו חדשות או אם הן ידועות מזמן. אם אלה תוצאות חדשות, אני ממליצה לחזור על בדיקות תפקודי הכבד. אם אכן יש הפרעה אמיתית בתפקודי הכבד, יש לפנות לרופא המשפחה על מנת לשקול יחד איתו (הוא מכיר את המטופלת) מהי הסיבה האפשרית להפרעה. בהצלחה ד"ר שרון בר-שי - אינפומד

בהחלט יש קשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס לבין קושי לרדת במשקל. יש גם קשר בין גיל המעבר, הפסקת המחזור וקושי לרדת במשקל. שני אלה בהחלט יכולים לגרום ל"מלחמת ההתשה" שאותה את מציינת. ניתן לרדת במשקל באופן מתון ומבוקר. אני ממליצה לך לפנות לדיאטנית קלינית אשר תציע לך תפריט מותאם אישית, תביא בחשבון את העדפות התזונה שלך, ותעקוב אחר התקדמותך. המלצות כלליות לירידה במשקל תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_042908_12.asp

בחצי שנה האחרונה אני מרגישה רעב, ועקב כך עליתי במשקל כ-8 קילו. אני גם סובלת מקור ומעייפות. לאחרונה אני מרגישה, בזמן הבליעה, כאילו תקוע לי משהו בגרון. נשלחתי לאולטרסאונד, ולפי התשובות, נאמר לי כי כנראה יש לי דלקת בבלוטת התריס. נשלחתי לבדיקות דם נוספות ואלו הם התוצאות: TSH 2.04 T3 FREE 3.8 T4 FREE 12.0 THYROGLOBULIN AB 91.5 ANTI THYROID PEROXID 16.9 אודה אם תוכלו לאבחן את הבעיה. רופאת המשפחה כרגע בחופשה ואני קצת לחוצה. התסמינים שאת מתארת אמנם מתאימים לתת-פעילות של בלוטת התריס. עם זאת, בבדיקות הדם שציינת, לא צירפת את יחידות המדידה, שרלוונטיות לפיענוח הבדיקות. לפי יחידות של Mu\l ה- TSH שלך תקין. אני מניחה שהתוצאות של ה- T3 וה- T4 שצירפת נתונות ביחידות של pmol\l ואם כך, שתיהן תקינות. כלומר, תפקודי התריס שלך על פניו נראים תקינים. לגבי הנוגדנים, ה- thyroglobulin antibody אמור להיות שלילי וה- anti thyroid peroxid אמור להיות מתחת ל-0.3. כלומר, יש לך רמה גבוהה של נוגדנים. לתת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) ישנם גורמים רבים. אחד הגורמים הוא היפותירואידיזם אוטואימוני, כלומר כזה הנגרם על ידי נוגדנים עצמיים התוקפים את הבלוטה או את מתווכי פעולתה. היפותירואידיזם אוטואימוני עשוי ללוות בלוטת תריס גדולה (גויטר, השימוטו) או, בשלבים מאוחרים, בלוטה מצומקת. התהליך האוטואימוני מפחית בהדרגה את פעילות הבלוטה, ולכן יכולה להיות פאזה של פיצוי שבה ההורמונים תקינים בבדיקה, אך ה- TSH גבוה. מצב זה נקרא היפותירואידיזם תת-קליני. גישת האבחון הפשוטה ביותר להיפותירואידיזם אוטואימוני, היא מדידת נוגדנים בדם, אך יש לזכור כי ל-5% עד 15% מהנשים שאצלן תפקוד בלוטת התריס תקין (כמו אצלך) יש נוגדני תריס. לנשים אלו יש סיכון גבוה לפיתוח הפרעות בתפקוד בלוטת התריס. סיכומם של דברים, את מתארת תסמינים של היפותירואידיזם, אך הבדיקות של תפקודי התריס שלך תקינות. הבדיקות של הנוגדנים אינן תקינות, וכנראה יש לך נטיה לפתח מחלה אוטואימונית של הבלוטה. עצתי לך היא לפנות לאנדוקרינולוג, אשר יפנה אותך לבדיקות נוספות, כגון מיפוי בלוטת התריס, דיקור מחט לבדיקת תאים (FNA) ועוד, לפי ראות עיניו. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד [13/04/2008]

איני יודע על אינטראקציה בין אומגה 3 לבין אלטרוקסין, כך שבאופן תאורטי, אם לא היית בהריון, לא היתה בעיה לקחת את שני הדברים יחד. אולם קטגוריית הבטיחות של אומגה 3 בהריון היא C, דבר שאומר שאין לנו מידע על בטיחות התרופה בהריון בבני אדם, ושישנם כמה מחקרים שנעשו בחיות שהראו נזק לעובר במינון גבוהים של אומגה 3, כך שבהחלט לא מומלץ להתחיל לקחת אומגה 3 בהריון. אם רופא הנשים שלך חושב שאינך צריכה לגשת לאנדוקרינולוג כל עוד את תחת הטיפול שלו, אני לא רואה סיבה לפנות לעוד רופא, אבל זו כמובן זכותך לגשת לאנדוקרינולוג אם תחפצי בכך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

בדרך כלל, רגישות ליוד איננה משפיעה על בלוטת התריס. הרגישות, או תגובה אלרגית, מתבטאת רק בריכוז יחסי גבוה של יוד (כגון תרופות או חומרי ניגוד), ולא בריכוזים נמוכים שנמצאים במאכלים למיניהם, שבדרך כלל מספיקים לתפקוד תקין של בלוטת התריס. בכל מקרה, כדאי לבדוק את תפקוד בלוטת התריס כדי לוודא שאת אכן צורכת מספיק יוד דרך האוכל. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד