בדיקת דימות בלוטת התריס (Thyroid gland imaging)
מחלות של בלוטת התריס מסתמנות בהגדלה של נפח הבלוטה, בגוש (קשר) או בגושים רבים נימושים בבדיקה גופנית או שמתגלים באקראי בבדיקות דימות של הצוואר (כגון טומוגרפיה מחשבית - CT).
תסמינים קליניים סגוליים יחסית ובלתי סגוליים, ושינויים בפעילות הבלוטה המוערכים על ידי בדיקות דם מיוחדות (רמת ההורמונים TSH, T3, T4), מהווים אף הם ביטוי למחלת בלוטת התריס.
שתי בדיקות דימות עיקריות מסייעות באורח משמעותי לקלינאי בבירור פעילות הבלוטה (כגון פעילות-יתר (Hyperthyroidism) ובהפרדה בין קשרים שפירים כגון ציסטה - כיסה לבין קשרים ממאירים.
הבדיקות הן:
1. מיפוי רדיואקטיבי, 2. בדיקת על-שמע (Ultrasound - US).
טומוגרפיה מחשבית (CT) ותהודה מגנטית (MRI) הן בדיקות יקרות, בלתי זמינות לעיתים, כרוכות בקרינה מייננת (CT) ואינן נחשבות לשיטות האבחון המועדפות לשם בירור מחלה בבלוטת התריס.
1. מיפוי רדיואקטיבי: יעיל לגילוי פעילות-יתר של הבלוטה (Hyperthyroidism), לאבחון, להבנה ולהערכה של הקשרים בתוך הבלוטה. הערכה רדיואקטיבית של בלוטת התריס נקבעת באמצעות שתי שיטות:
א. סריקה רדיואקטיבית (Radioactive thyroid scan),
ב. קליטה של יוד רדיואקטיבי בתוך בלוטת התריס (Radioactive Iodine Uptake - RAIU).
הבדיקות הללו מתבצעות על ידי בליעת כמוסה שמכילה יוד רדיואקטיבי או על ידי הזרקת טכנציום פרטכנאט (TcO4). לפי הצורך מתבצעות שתי הסריקות בו-בזמן. הבסיס לבדיקות רדיואקטיביות הוא פיזיולוגי ומבטא את תכונת תאי הבלוטה ללכוד ולרכז יוד שבחומר הרדיואקטיבי. מטרת התבחינים הללו להעריך את טיב הקשרים (ממוששים או לא) בבלוטת התריס, ואת פעילות היתר של הבלוטה.
לפי מידת הקליטה של האיזוטופ הרדיואקטיבי ניתן לסווג את הקשרים לשלושה סוגים:
א. קשר קר המרכז את האיזוטופ פחות מהרקמה הבריאה;
ב. קשר פושר המרכז את האיזוטופ כמו הרקמה הבריאה;
ג. קשר חם המרכז את האיזוטופ יותר מהרקמה הבריאה.
קשרים ממאירים בדרך כלל בעלי פעילות ירודה יחסית ולכן נוטים להיות "קרים". קשרים קרים הם בעלי שיעור ממאירות גבוה יותר. עם זאת רוב הקשרים (84%) הם קרים ורק מקצתם (20%-10%) ממאירים. לכן הסריקה הרדיואקטיבית בעלת סגוליות נמוכה.
חלק מהקשרים הממאירים הם פושרים ולעיתים נדירות אף חמים, עדות נוספת לכך שהבדיקה אינה בעלת רגישות גבוהה. הדגמת קשר "חם" מורידה את הסבירות שקיים תהליך ממאיר.
2. בדיקת על-שמע - Ultrasound (US): בלוטת התריס ממוקמת בקדמת בסיס הצוואר, ומורכבת משתי אונות המחוברות ביניהן בצורת פרפר, על ידי גשר דקיק (Isthmus). מיקומה מאפשר גישה טובה מאוד לסריקת על-שמע (US). הסריקה מתבצעת על ידי רופא/ה או טכנאי/ת מקצועי, תוך הסתייעות במתמר בעל כושר הפרדה גבוה (Megahertz 12-7.5). בדיקת העל-שמע רגישה מאוד לגילוי קשרים בבלוטת התריס, יותר מאשר במישוש או בבדיקה איזוטופית, באורח ניכר. לדוגמה: ב-US אובחן קשר ב-67% מתוך 100 אנשים שנבדקו ידנית. ב-25%-20% של הנבדקים שבסריקה האיזוטופית שנערכה להם נצפה קשר בודד, אותר בבדיקת US שבלוטת התריס מכילה למעשה קשרים רבים. עם זאת הימצאות קשרים רבים בבלוטת התריס אינה סימן לנגע ממאיר. נהפוך הוא, לפי הספרות, בלוטה רב-קשרית היא בדרך כלל שפירה.
בבדיקת על-שמע ניתן לעמוד על הדיות (Echogenecity) הקשר, היא יכולה להיות זהה, פחותה או גבוהה מרקמת הבלוטה שסביבו.
בניגוד לסריקה רדיואקטיבית, בדיקת על-שמע (US) אינה בדיקה פיזיולוגית אלא אנטומית גרידא.
בנוסף להדיות הקשר ניתן לקבוע ב-US את גודל הקשר, גבולותיו (חדים או מטושטשים) והימצאות הסתיידויות חשודות בתוכו.
קשר יחיד בעל הדיות ירודה וגבולות בלתי חדים, בעיקר אצל גבר צעיר עם רקע של סרטן בלוטת התריס במשפחה, צריך לעורר חשד לנגע ממאיר. קשר ציסטי (כיסתי) עם גבולות חדים הוא בדרך כלל קשר טב, אך קשר טמום (Solid) עם הסתיידויות זעירות מפושטות מעורר חשד לממאירות. מאפיינים אלה אינם סגוליים ואינם מספיקים כדי להבחין בין קשר ממאיר לבין קשר שפיר.
דיקור של קשר מעורר חשד במחט עדינה (Fine needle aspiration - FNA) ושאיבת חומר לבדיקה פתולוגית היא הבדיקה היעילה ביותר לאפיון הקשר. דיקור בהכוונת US לעומת דיקור בעזרת מישוש, מעלה באופן משמעותי את הצלחת הפעולה. ב-19% מהבדיקות על בסיס דיקור במישוש דווח על כישלון לעומת 3.7% בהכוונת US.
פרופ' יחיאל ברקי
תסמינים קליניים סגוליים יחסית ובלתי סגוליים, ושינויים בפעילות הבלוטה המוערכים על ידי בדיקות דם מיוחדות (רמת ההורמונים TSH, T3, T4), מהווים אף הם ביטוי למחלת בלוטת התריס.
שתי בדיקות דימות עיקריות מסייעות באורח משמעותי לקלינאי בבירור פעילות הבלוטה (כגון פעילות-יתר (Hyperthyroidism) ובהפרדה בין קשרים שפירים כגון ציסטה - כיסה לבין קשרים ממאירים.
הבדיקות הן:
1. מיפוי רדיואקטיבי, 2. בדיקת על-שמע (Ultrasound - US).
טומוגרפיה מחשבית (CT) ותהודה מגנטית (MRI) הן בדיקות יקרות, בלתי זמינות לעיתים, כרוכות בקרינה מייננת (CT) ואינן נחשבות לשיטות האבחון המועדפות לשם בירור מחלה בבלוטת התריס.
1. מיפוי רדיואקטיבי: יעיל לגילוי פעילות-יתר של הבלוטה (Hyperthyroidism), לאבחון, להבנה ולהערכה של הקשרים בתוך הבלוטה. הערכה רדיואקטיבית של בלוטת התריס נקבעת באמצעות שתי שיטות:
א. סריקה רדיואקטיבית (Radioactive thyroid scan),
ב. קליטה של יוד רדיואקטיבי בתוך בלוטת התריס (Radioactive Iodine Uptake - RAIU).
הבדיקות הללו מתבצעות על ידי בליעת כמוסה שמכילה יוד רדיואקטיבי או על ידי הזרקת טכנציום פרטכנאט (TcO4). לפי הצורך מתבצעות שתי הסריקות בו-בזמן. הבסיס לבדיקות רדיואקטיביות הוא פיזיולוגי ומבטא את תכונת תאי הבלוטה ללכוד ולרכז יוד שבחומר הרדיואקטיבי. מטרת התבחינים הללו להעריך את טיב הקשרים (ממוששים או לא) בבלוטת התריס, ואת פעילות היתר של הבלוטה.
לפי מידת הקליטה של האיזוטופ הרדיואקטיבי ניתן לסווג את הקשרים לשלושה סוגים:
א. קשר קר המרכז את האיזוטופ פחות מהרקמה הבריאה;
ב. קשר פושר המרכז את האיזוטופ כמו הרקמה הבריאה;
ג. קשר חם המרכז את האיזוטופ יותר מהרקמה הבריאה.
קשרים ממאירים בדרך כלל בעלי פעילות ירודה יחסית ולכן נוטים להיות "קרים". קשרים קרים הם בעלי שיעור ממאירות גבוה יותר. עם זאת רוב הקשרים (84%) הם קרים ורק מקצתם (20%-10%) ממאירים. לכן הסריקה הרדיואקטיבית בעלת סגוליות נמוכה.
חלק מהקשרים הממאירים הם פושרים ולעיתים נדירות אף חמים, עדות נוספת לכך שהבדיקה אינה בעלת רגישות גבוהה. הדגמת קשר "חם" מורידה את הסבירות שקיים תהליך ממאיר.
2. בדיקת על-שמע - Ultrasound (US): בלוטת התריס ממוקמת בקדמת בסיס הצוואר, ומורכבת משתי אונות המחוברות ביניהן בצורת פרפר, על ידי גשר דקיק (Isthmus). מיקומה מאפשר גישה טובה מאוד לסריקת על-שמע (US). הסריקה מתבצעת על ידי רופא/ה או טכנאי/ת מקצועי, תוך הסתייעות במתמר בעל כושר הפרדה גבוה (Megahertz 12-7.5). בדיקת העל-שמע רגישה מאוד לגילוי קשרים בבלוטת התריס, יותר מאשר במישוש או בבדיקה איזוטופית, באורח ניכר. לדוגמה: ב-US אובחן קשר ב-67% מתוך 100 אנשים שנבדקו ידנית. ב-25%-20% של הנבדקים שבסריקה האיזוטופית שנערכה להם נצפה קשר בודד, אותר בבדיקת US שבלוטת התריס מכילה למעשה קשרים רבים. עם זאת הימצאות קשרים רבים בבלוטת התריס אינה סימן לנגע ממאיר. נהפוך הוא, לפי הספרות, בלוטה רב-קשרית היא בדרך כלל שפירה.
בבדיקת על-שמע ניתן לעמוד על הדיות (Echogenecity) הקשר, היא יכולה להיות זהה, פחותה או גבוהה מרקמת הבלוטה שסביבו.
בניגוד לסריקה רדיואקטיבית, בדיקת על-שמע (US) אינה בדיקה פיזיולוגית אלא אנטומית גרידא.
בנוסף להדיות הקשר ניתן לקבוע ב-US את גודל הקשר, גבולותיו (חדים או מטושטשים) והימצאות הסתיידויות חשודות בתוכו.
קשר יחיד בעל הדיות ירודה וגבולות בלתי חדים, בעיקר אצל גבר צעיר עם רקע של סרטן בלוטת התריס במשפחה, צריך לעורר חשד לנגע ממאיר. קשר ציסטי (כיסתי) עם גבולות חדים הוא בדרך כלל קשר טב, אך קשר טמום (Solid) עם הסתיידויות זעירות מפושטות מעורר חשד לממאירות. מאפיינים אלה אינם סגוליים ואינם מספיקים כדי להבחין בין קשר ממאיר לבין קשר שפיר.
דיקור של קשר מעורר חשד במחט עדינה (Fine needle aspiration - FNA) ושאיבת חומר לבדיקה פתולוגית היא הבדיקה היעילה ביותר לאפיון הקשר. דיקור בהכוונת US לעומת דיקור בעזרת מישוש, מעלה באופן משמעותי את הצלחת הפעולה. ב-19% מהבדיקות על בסיס דיקור במישוש דווח על כישלון לעומת 3.7% בהכוונת US.
פרופ' יחיאל ברקי
רמת סיכון:
אין נתונים
רופאים בתחום
שאלות ותשובות
- אני בת 37. בעקבות חשד להגדלת בלוטת התריס נשלחתי לבצע אולטרסאונד. להלן התוצאות: בלוטת התריס מעט מוגדלת (שתי האונות עד 2.0 ס"מ במנח AP) עם קשר רובו רקמתי איזואקוגני, חלקו ציסטי 2.2 ס"מ בקוטר מרבי בקוטב עליון של אונה שמאלית, ללא מאפיין וסק
- אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.
- האם תחושת קור יכולה לנבוע מתת פעילות של בלוטת התריס ?
- מה אומר ערך מאוד גבוה (1047) של Anti Thyroid Peroxide בבדיקת דם, כאשר שאר הערכים הקשורים לבלוטת התריס הם בנורמה?
- אני בת 25, נשואה כבר 3.5 שנים ללא ילדים, ובטיפולי פוריות עם איקאקלומין. אני לוקחת קלקסאן לדילול הדם מפני שאני אחרי תאונת דרכים שהתרחשה לפני מעט יותר משנה. אני נוטלת חומצה פולית במינון של 5 מ"ג. ביצעתי השבוע בדיקות דם כי אני סובלת בחודשים האח
- האם יכול להיות השמנה כתוצאה מדיאטה? למה אני לא מצליחה לרדת אלא להיפך, נראה לי שאני עולה במשקל?
- בני בן 17. הוא עבר בדיקת אולטרסאונד של הבלוטות ואלה הממצאים: אונה ימנית - גודל רגיל מרקם לא אחיד. הודגמו מוקדים זעירים עד 0.3 ס"מ. אונה שמאלית - גודל רגיל, מרקם לא אחיד. הודגמו מוקדים עד 0.5 ס"מ. איסטמוס לא מעובה, לא אחיד. הודגם מוקד 0
מאמרים בנושא דימות בלוטת התריס

הפרעות בבלוטת התריס במהלך ההריון: הנה מה שחשוב לדעת
מאת: מערכת אינפומד
03/03/2022

תקופת ההריון מלאה בשינויים פיזיולוגיים, אחד המשמעותיים שבהם הוא שינוי בתפקוד בלוטת התריס. אילו שינויים בתפקוד הבלוט... לכתבה המלאה

5 סיבוכים של מחלת גרייבס
מאת: מערכת אינפומד
29/12/2021

מחלת גרייבס, הגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס, עלולה להוביל לסיבוכים אם אינה מטופלת לפי הנחיות הרופא/ה. לפניכם 5 מ... לכתבה המלאה