בדיקת הורמון TSH (thyroid stimulating hormone)

ישנן בדיקות דם שתוכל לעשות. החשובה שבהן היא להורמון ACTH, שהפרשתו נמדדת עפ"י ערכי קורטיזול בדם בבוקר. כמו כן בדיקות נוספות להורמון בלוטת התריס TSH, רמת טסטוסטרון ורמת הורמון גדילה ניתן לבצע אצל רופא אנדוקרינולוג מומחה. אם אכן יש פגיעה, ייתכן ויהיה צורך בתוספת סטרואידים והורמון בלוטת התריס לכל החיים.

הסיבה להנחיה זו, היא שאם ערכי T3 T4, תקינים, תמיד ה TSH בתחום הנורמה, זאת כיוון שהוא רגיש יותר לשינויים מרמות ההורמונים ומשתנה ראשון אם יש בעיה בבלוטת התריס.

נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

הזעת יתר מוגדרת כהפרשת זיעה בכמויות הגדולות מאלו הנחוצות באופן פיזיולוגי כדי לקרר את הגוף. היא נגרמת ממספר סיבות, ונראה כי אצלך זה התחיל בגיל המעבר. מכיוון שהתופעות ממשיכות זמן רב כל כך, כדאי לבדוק אם יש סיבה אחרת להזעת היתר, כגון תפקוד יתר של בלוטת התריס. אני מציעה שתפני לרופא הנשים שלך להמשך בירור, הכולל בדיקה גופנית ובדיקות דם. בהתאם לזאת, הוא ישקול טיפול מתאים. לעוד מידע, ראי את התשובה הבאה http://www.infomed.co.il/questions/q_103107_13.asp

במחלת השימוטו מערכת החיסון גורמת דלקת בבלוטת התריס, המביאה להרס הדרגתי של הבלוטה. הסיבה לכך שמערכת החיסון תוקפת את הבלוטה אינה ברורה, ובמספר קטן של מחקרים נמצא קשר בין זיהומים שונים (בחיידקים ובווירוסים) לבין המחלה, אולם קשר זה אינו מוכח דיו. אין סיבה לחשוב שמחלת השימוטו ממנה את סובלת נגרמה על ידי חיידק, וממילא אין כל סכנת הדבקה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

הנוגדנים במחלת השימוטו הם מסוג IgG. נוגדנים אלה גדולים ואינם עוברים מהאם לחלב, כך שאין כל סיבה לדאגה בעניין זה. כעת את סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס. המשמעות היא שיש חסר בהורמונים אותם מייצרת בלוטת התריס. הטיפול לכך הוא נטילה של ההורמונים בכדורים. ההורמון המקביל להורמוני בלוטת התריס נקרא אלטרוקסין. הורמון זה בטוח לנטילה הן בהריון והן בהנקה, והכרחי על מנת לאזן את המטבוליזם בגופך, במיוחד בזמן שאת מיניקה. ללא טיפול, עלולה להיות ירידה בכמות החלב. חשוב לעקוב אחר רמת ההורמונים במהלך הטיפול ולוודא שהרמה בטווח הנורמה. כל עוד שזה המצב, ההורמונים אינם עוברים לחלב. יש להימנע ממצב בו לוקחים עודף הורמונים, כיוון שאז ההורמונים עוברים לחלב האם. איני מכירה תחליפים תזונתיים לטיפול באלטרוקסין. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לנשירת שיער בנשים צעירות יכולים להיות גורמים רבים: הפרעה בהורמוני התריס או הורמוני המין, נשירת שיער לאחר לידה, תרופות כגון מדללי דם, ויטמין A, גלולות למניעת הריון, נוגדי דיכאון, תרופות לגאוט, זיהומים פטרייתיים של הקרקפת, חוסר בוויטמינים מסוימים, ומחלות כרוניות כגון סוכרת או זאבת. בצמחונות עלול להיווצר חסר בשלושה חומרים עיקריים: ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית. שלושתם ברמה תקינה בבדיקות שלך, ואינם הגורמים לנשירת השיער. לפי הבדיקות אינך סובלת מהפרעה בתפקודי בלוטת התריס. האם את נוטלת תרופות כלשהן או גלולות למניעת הריון, שיכולות לגרום נשירת שיער? האם את סובלת מהפרעות הורמונליות המתבטאות במחזור לא סדיר או דימומים בין הווסתות? בבדיקתך כל התוצאות תקינות, למעט רמה מעט נמוכה של תאי הדם הלבנים, הלויקוציטים. בקשי מהרופא המטפל לחזור על בדיקה זו ולבצע משטח דם ידני, אשר יאפשר להתרשם לא רק ממספר התאים אלא גם מצורתם. תוכלי להיעזר גם במדריך האבחון והטיפול העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp19.asp

עצירות היא סיבה שכיחה ביותר לכאבי בטן עוויתיים. כאבי הבטן הללו בדרך כלל חולפים לאחר יציאה. הסיבות לעצירות רבות מאד. תרופות רבות עלולות להוביל לעצירות (כגון תוספי הסידן שאביך מקבל), וגם תזונה ענייה בסיבים ובמים עלולה להוביל לעצירות. חוסר תנועה, כמו אצל אנשים המרותקים למיטה (בשאלתך לא ציינת מהו המצב התפקודי של אביך) יכול להוריד את תנועתיות המעי. כמו כן אירוע מוחי כשלעצמו יכול להוביל לפגיעה כזו או אחרת בעצבוב של מערכת העיכול ועל ידי כך לפגיעה בתנועתיות של המעי ולעצירות. בכל הגורמים הללו ניתן לטפל באופן שמרני, סימפטומטי ולא ספציפי, כלומר יותר פעילות (הליכה ותנועה אם זה אפשרי), יותר סיבים בתזונה, שתייה מרובה, ואם זה לא מספיק - ניתן להוסיף משלשלים עדינים. מאידך גיסא חשוב לזכור כי קיימים גם מצבים פתולוגיים אחרים המובילים לעצירות שאותם יש לאבחן ולהם יש טיפול ספציפי. מצבים אלה כוללים הפרעות הורמונליות (חסר פעילות של בלוטת התריס למשל), הפרעות גידוליות (גידולים של המעי הגס או גידולים הלוחצים על המעי), מצבים דלקתיים ועוד. במקרה של אביך אני ממליץ ראשית לבצע בדיקות ראשוניות אצל רופא המשפחה (כגון תפקוד בלוטת התריס), ולהתחיל במקביל בשינוי תזונתי שיכלול שתייה מרובה ותזונה עשירה בירקות, פירות וסיבים. אם זה לא יועיל, ניתן להתחיל טיפול במשלשלים עדינים ללא כל דאגה, כמובן תחת השגחה ותחילה במינונים נמוכים. לא הייתי מפסיק את הטיפול בתוספי הסידן בשל חשיבותם הרבה במניעת שברים באנשים בגילו. רפואה שלמה, ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

הזעת יתר כשמה כן היא: הזעה רבה יותר ממה שנחוץ לגוף באופן פיזיולוגי. הסיבות האפשריות לתופעה רבות, וכוללות בין היתר שינויים הורמונליים, שינויים בתפקוד בלוטת התריס, בעיות עצביות ועוד. חשוב לדעת מתי התחילה הבעיה ואם התרחשה החמרה בזמן האחרון. בכל אופן כדאי לגשת לרופא לצורך בירור. מידע מפורט נוסף על הטיפולים המוצעים לתופעה תוכלי למצוא בתשובות לשאלות דומות שנשאלו כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_021908_20.asp

חשוב שתדעי שכל ילדה ונערה מתפתחת בקצב שלה, אין לוח זמנים אחיד לכולן, כיוון שלמרות שגופנו פועל על פי אותם עקרונות, עדיין יש הבדלים רבים בין אנשים שונים.לכן, ייתכן מאוד שחברותייך לכיתה יתפתחו מעט לפנייך. גם את תתפתחי בהתאם ללוח הזמנים של גופך. נשמע שאת מוטרדת, ולכן אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה שלך, שבידו יש נתונים רבים כמו ההיסטוריה הרפואית שלך ושל משפחתך, משקלך, קצב הגדילה שלך עד כה ועוד. רק לאחר הערכת כל הפרמטרים הללו, יוכל הרופא לייעץ לך בעניין. באופן כללי, ילדה בגילך צריכה לאכול ארוחות מסודרות המכילות את כל אבות המזון פחמימות (כמו למשל פסטה ותפוחי אדמה), חלבונים (עוף, דגים, ומוצרי חלב), שומנים, וכמובן שירקות ופירות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד