בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) בהריון (Ultrasound in pregnancy)

3 דקות קריאה

כללי
שאלות ותשובות
מאמרים

על-שמע (אולטרסאונד) הוא שיטת הדימות העיקרית הנהוגה כיום בנשים בהריון. ניתן לבצעה בגישה דרך הבטן, המועדפת בשלישים השני והשלישי של ההריון, או בגישה דרך הלדן (נרתיק). בשליש הראשון להריון העל-שמע הוא כלי עזר המסייע בקביעת גיל ההריון, בהדגמת דופק הלב של העובר, בקביעת מיקום שק ההריון, ובקביעת מספר שקי ההריון בהריון מרובה עוברים. בשליש השני והשלישי של ההריון מתבצע מעקב על-שמע אחר ממדי העובר, מיקום השיליה, ומדדים המייצגים את "הרגשתו הטובה", כמו כמות מים ותנועות.
תבחין על-שמע הוא האמצעי העיקרי באבחון טרום-לידתי של מצבים חריגים בעובר. בשליש הראשון להריון מתבצעות בדיקת השקיפות העורפית וסקירת המערכות המוקדמת. בדיקת השקיפות העורפית היא מדידה של אזור שקוף בעורף העובר, אשר במישלב עם בדיקת דם המתבצעת במכון הגנטי, מהווה את הבדיקה בעלת יכולת הניבוי הגבוהה ביותר באיתור של תסמונת דאון, ולה חשיבות רבה גם באיתור מוקדם של מומי לב ושל רשימה ארוכה של תסמונות אחרות. סקירת המערכות המוקדמת מתבצעת בשבועות 16-13 להריון ויתרונה בכך שהיא מאפשרת אבחון מוקדם של מומים מבניים אצל העובר, כגון חסר בהתפתחות המוח העוברי, מומי לב, וסימנים המעלים חשד לתסמונות גנטיות. בשליש השני להריון, בשבועות 24-20, מתבצעת סקירת המערכות המאוחרת, אשר מסייעת באבחון של מומים בעובר אשר מועד התפתחותם או הופעתם הוא לאחר הזמן שבו מתבצעת הסקירה המוקדמת. יש בעל-שמע סמנים מוכרים לתסמונות תורשתיות, כמו תסמונת דאון, אשר ניתנים לצפייה בסקירה המוקדמת וחלקם נעלמים בהמשך ואינם נצפים בסקירה המאוחרת. כאשר מאבחנים בתבחין על-שמע ממצאים המעלים חשד לקיום תסמונת כלשהי, מופנית האישה לייעוץ גנטי.
תבחין על-שמע הוא כלי עזר חיוני לביצוע של פעולות פולשניות, לצורך אבחון גנטי טרום-לידתי ולצורך טיפול בעובר במצבים המסכנים את חייו בתוך הרחם. בדיקת סיסי השיליה (Chorionic Villus Sampling-CVS) מתבצעת בשבועות ה-12-11 להריון, בגישה לדנית או דרך הבטן, באמצעות מחט המוחדרת לאזור השיליה לצורך שאיבה של סיסי שיליה. באמצעות תרבית תאים מהשיליה ניתן לקבל מידע על אודות המטען הגנטי העוברי, ועל מחלות תורשתיות כגון לייפת כיסתית (Cystic fibrosis), המופיליה, תסמונת ה-X השביר, מחלת טאי-זקס ואחרים. בדיקת מי השפיר (Amniocentesis) מתבצעת החל מהשבוע ה-16 להריון בגישה דרך הבטן. מבצעים דיקור של שק מי השפיר ושאיבה של מעט נוזל אשר ניתן לבצע בו את הבדיקות המתוארות לעיל, ובנוסף גם בדיקה של חלבון אלפא עוברי, מדדי בשלות ריאתית או זיהום תוך-רחמי. שיעור ההפלות המדווח בעקבות שתי הפעולות עומד על כ-1%.
בעבר נבדקו מי השפיר גם למעקב אחר אי-התאמת סוג הדם בין האם לעובר, אך כיום בדיקה זו הוחלפה על ידי בדיקת על-שמע בלתי פולשנית. בדיקת דם טבורי מתבצעת בשליש השני ואילך כאשר יש צורך לקבל דם היישר מהעובר לצורך אבחון מחלות ספציפיות, או אם יש צורך במתן תרופות לתוך הרחם לעובר שלוקה בהפרעת קצב, בהפרעה בתפקוד בלוטת התריס או בהפרעות אחרות, וכן במתן דם לעובר שלוקה בחוסר דם. שיעור ההפלות בעקבות פעולה זו הוא כ-5%. בהריונות מרובי עוברים שקיים בהם סיכון לאבד את ההריון כולו עקב לידה מוקדמת ופגות קשה, תבחין העל-שמע מהווה כלי עזר כדי לבצע הפחתת עוברים לכדי אחד או שניים. פעולה זו מתבצעת בדרך כלל בשלהי השליש הראשון, לאחר שהודגמה תקינות העוברים בבדיקת השקיפות העורפית והסקירה המוקדמת. כיום ניתן לבצע הפחתת עוברים גם בשבוע 8-7 להריון, אבל בשיטה זו לא ניתן ללמוד על תקינות העוברים הנותרים ולכן ההפחתה המתבצעת מאוחר יותר - עדיפה. בהנחיית על-שמע ניתן גם לבצע מגוון רחב של טיפולים בעובר אשר חיותו בסכנה, בתוך הרחם.
יש התקדמות רבה כיום בכל הקשור במדידת זרימת הדם במערכת כלי הדם של האם ושל העובר. באמצעות השיטה ע"ש דופלר, ניתן לאפיין את זרימת הדם בעורקי הרחם ובעורק הטבור לצורך הערכת אספקת הדם לשיליה ומהשיליה לעובר. באמצעות מכשור מתוחכם ניתן כיום למדוד זרימות דם בכל אחד מכלי הדם בעובר בשלבי ההריון השונים. לדוגמה, באמצעות מדידה של זרימת הדם בכלי הדם במוח העובר ניתן להעריך, בגישה שאינה פולשנית, חוסר דם בעובר.
המידע המתווסף בתחום האבחון טרום-הלידה, והמיומנות הגוברת בטיפולים תוך-רחמיים, משפרים את יכולת המעקב והאבחון המוקדם מחד גיסא, ואת יכולת הטיפול במצבים מסוימים מאידך גיסא.

פרופ' ראובן אחירון
ד"ר ורד אייזנברג