בדיקת שתן (Urine Test)

פתרונות הרפואה הקונבנציונאלית לבעיה שאת סובלת ממנה מסתכמים בשימוש קבוע באנטיביוטיקה, שהוכיח עצמו כיעיל למדי. אני מבינה את הרצון להימנע משימוש קבוע באנטיביוטיקה, ועל כן אנסה להמליץ על מספר פתרונות אלטרנטיביים, שעשויים להיות יעילים במניעה אך לא כטיפול: שתייה מרובה של מים, כ-3 ליטרים ביום שתיית כוס מיץ חמוציות ביום שטיפות של כוס מים פושרים + 20 טיפות שמן עץ התה לאחר קיום יחסי מין או השתנה נטילת תוספי מזון: ויטמין A, ויטמין C, כמוסות של חמוציות, בטא קרוטן תוספת של כמה שיני שום לתפריט היומי כמו כן, על אף שזה אולי נשמע טריווייאלי, חשוב להקפיד על ההיגיינה של אזור הנרתיק. יש לדאוג לניגוב יסודי של פי הטבעת לאחר הטלת הצואה, ולהקפיד על ניגוב כלפי חוץ ולא לכיוון הנרתיק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

שיעורי ההצלחה עם נטילת איקאקלומין הם סביב ה-50 אחוז, ולכן הכניסה להריון אינה מובטחת. מידע נוסף על הכדורים תוכלי לקרוא באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_091603_5.htm

דרכי השתן שלכם הם המערכת המייצרת שתן ומוציאה אותו מגופכם. היא כוללת את שלפוחית השתן ואת הכליות, ואת הצינורות המחברים אותם. כאשר חידקים נכנסים למערכת זו, הם עלולים לגרום לזיהום.

רוב הזיהומים בדרכי השתן הם זיהומים בשלפוחית השתן. זיהום בשלפוחית השתן לרוב אינו חמור אם הוא מטופל מיד. אם לא תטפלו בזיהום בשלפוחית השתן, הוא עלול להתפשט לכליות. זיהום בכליות הוא עניין חמור ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך

בדיקות השתן הביתיות אמינות ביותר, בעיקר אם הן מבוצעות לאחר האיחור במחזור. לכן אין צורך חד-משמעי בביצוע בדיקת דם. בדיקת הדם, בשונה מבדיקת השתן, יכולה לתת ערך כמותי של ההורמון הנבדק, ועל כן מאפשרת מעקב אחר התפתחות תקינה של הריון. ערכי ההורמון HCG אמורים להכפיל את עצמם כל יומיים-שלושה לערך. אינני יודעת מהו תאריך המחזור האחרון שלך, ועל כן לא ברור באיזה שבוע את להריונך. בכל אופן, כבר בסביבות השבועות החמישי או השישי ניתן לצפות בשק הריון באולטרסאונד וגינלי, וכשבוע לאחר מכן כבר ניתן לראות דופק. אם את מתוחה, תוכלי לבצע בדיקת דם, אך בדיקה אחת אינה מספיקה, יש לחזור עליה לאחר מספר ימים כדי לבדוק אם קצב העלייה ברמת ה- HCG תקין. אם יש לך עוד קצת סבלנות, המתיני לבדיקת האולטרסאונד שתיתן לך מענה מוחלט. שיהיה בשעה טובה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

טריגליצרידים הם אחד מסוגי השומן במחזור הדם וברקמת השומן בגוף. רמה גבוהה של טריגליצרידים הן בעיה שכיחה למדי, המוכרת כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם. רמת הטריגליצרידים בדמך גבוהה במידה קלה-בינונית. מצבים רבים ידועים כגורמים לעליה בערכי טריגליצרידים, ובהם סוכרת, תסמונת מטבולית (הכוללת גם יתר לחץ דם, עמידות לאינסולין, השמנה והפרעה בשומני דם אחרים), תזונה עתירה בפחמימות פשוטות, אורח חיים בלתי פעיל, תת-תפקוד של בלוטת התריס ועוד. תכשירים המכילים אסטרוגן (ובהם גלולות למניעת הריון) עשויים אף הם להעלות את רמת הטריגליצרידים. צמחונות אינה גורם סיכון לערכי טריגליצרידים גבוהים. הבירור הראשוני של רמת הטריגליצרידים בדם צריכה לכלול וידוא כי הבדיקה נערכה לאחר צום של כ-12 שעות. הבדיקה רגישה מאד לאי-הקפדה על צום. בדיקת רמת הסוכר בצום ותפקודי בלוטת התריס. מדידת לחץ דם. אם כל הללו תקינים, מקובל להתחיל בשינויים באורח החיים, כפי שאת עושה: להמעיט באכילת פחמימות פשוטות (סוכר, קמח לבן, אורז לבן, שתייה ממותקת), שומנים ואלכוהול; פעילות גופנית אירובית; ושלוש קבוצות של תרופות: אומגה 3 (במינון מעל 10 גר' ליום), פיבראט, ניאצין. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

פאוכרומוציטומות הם גידולים של בלוטת האדרנל. מכיוון שבלוטת האדרנל אחראית לייצור הרגיל של אדרנלין, גידול במיקום זה ייצר עודף אדרנלין, אשר ניתן למדוד את רמתו בדם או את רמת תוצרי הפירוק שלו בשתן. אבחנת פיאוכרומוציטומה נעשית לפי בדיקת קטכולאמינים ומטהנפרינים בשתן במהלך 24 שעות. אלו תרכובות שונות של אדרנלין, שהגוף נפטר מהן על ידי הפרשה בשתן. המבחן הזה בודק סוגי אדרנלין שונים (אפינפרין, נוראפינפרין, דופאמין), ואת תוצרי הפירוק שלהם. תוצרי הפירוק העיקריים של אפינפרין ונוראפינפרין בשתן הם המטהנפרינים הנקראים VMA ו- HVA. אנשים בריאים מפרישים מעט מאוד מחומרים אלה. ניתן גם לבדוק קטכולאמינים בדם, אך בדיקה זו פחות רגישה מבדיקת השתן. לא ברור לי אם רמת האדרנלין שמתחת לסף הגילוי הן בדם או בשתן, אך למיטב הבנתי, מדובר על ברמות נמוכות, אשר מחזקות את היות התוצאה של הבדיקה תקינה. יש לציין שהבדיקה צריכה להילקח באופן אופטימלי בעת crisis של הגידול או מייד אחריו, ושהתוצאה אינה תמיד חיובית, ולכן נהוג לבצעה יותר מפעם אחת כאשר יש חשד גבוה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

ככלל, תוצאות של בדיקת הדמיה אינן עומדות בפני עצמן. תמיד יש להבינן בהתאם לקליניקה של המטופל. לכן, חבל שלא ציינת בשאלתך לשם מה ביצעת CT בטן ומהם הסימפטומים מהם אתה סובל. לשאלתך, תשובת הבידקה שלך אומרת כי נצפו ציסטות שברוב המקרים הן תמימות ואינן מפריעות לפעולה תקינה של הכליות. הגושים הקורטיקליים שמוזכרים הם דבר חייבים להתאימו לקליניקה של המטופל, כלומר לסימפטומים, לבדיקות דם וכדומה, כדי להגיע לאבחנה. אני מציע לך לפנות לרופא המטפל שלך, שיודע את ההיסטוריה הרפואית שלך וערך בדיקות נוספות. בידיו יש תמונה שלמה יותר שתאפשר לו להסביר לך את משמעות תוצאת בדיקת ה-CT. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

משאלתך אני מבין כי אין אתה סובל מדלקת בדרכי השתן אלא מדלקת בדרכי המין. הסימפטומים מהם סובלים גברים משני מצבים אלה הם דומים: צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן. לעיתים כאשר מדובר בדלקת בדרכי המין קיים גם כאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). ההבדל בין שני סוגי הדלקות הוא רב ביותר, החל במיקום הדלקת הזיהומית (האיברים המעורבים שונים), החיידקים המובילים להיווצרות הדלקת, הסיבוכים של כל אחת מהדלקות, הטיפול השונה ומשך הטיפול. דלקת בדרכי השתן אינה שכיחה בגברים צעירים (עד גיל 50), ובמרבית המקרים מערבת את שלפוחית השתן בלבד, אך לעיתים גם את הכליות. המזהמים הינם חיידקי מעיים, והסכנה היא הגעת הזיהום לכליות ופגיעה בתפקודן. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי קצר בן שבוע עד 10 ימים בגברים (בנשים בדלקת לא מסובכת אף 3 ימים מספיקים), והמשך בירור מדוע הגבר סובל מדלקת בדרכי השתן, כלומר חיפוש פגם מבני כזה או אחר (ציסטות, החזר שתן מהשלפוחית לכיוון הכליות וכדומה), הואיל ומדובר בבעיה נדירה. מאידך, דלקת בדרכי המין הרבה יותר שכיחה בגברים צעירים ופעילים מינית. הדלקת יכולה לערב את השופכה, בלוטת הערמונית, צינורות הזרע, בלוטות הזרע והאשכים. כאמור, הסימפטומים דומים לסימפטומים בדלקת בדרכי השתן, כלומר, הגבר סובל בדרך כלל מצריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן וכן מכאב באזור הבטן התחתונה, האשכים ואזור פי הטבעת (אזור בלוטת הערמונית). במקרה שמדובר במחלת מין הגורמת לכך, קיימת גם הפרשה מפתח הפין. החיידקים המובילים לדלקת זו כוללים גם חיידקי מעיים אך גם מזהמים הגורמים למחלות מין, כגון הרפס, זיבה, כלמידיה, עגבת או טריכומוניאזיס. הבעייתיות במחלה זו היא העובדה שלעיתים יש צורך בטיפול ממושך ביותר (לעיתים שבועות רבים עד חודשים) על מנת לסלק לחלוטין את הגורם המזהם. זו הסיבה שאתה מטופל כל כך הרבה זמן באנטיביוטיקה. מאידך, אם אין תגובה לטיפול יש צורך להחליף האנטיביוטיקה כי ייתכן שהמזהמים אינם רגישים לאנטיביוטיקה אותה אתה נוטל. יש חשיבות מירבית למציאת החיידק הגורם, והבנה מהן האנטיביוטיקות העובדות עליו. מציאת החיידק נעשית ע"י תרבית שתן או תרבית מנוזל הזרע, אולם בניגוד לדלקת בדרכי השתן בה קל להצמיח את החיידקים, חיידקים ומזהמים אחרים המובילים לדלקת בדרכי המין מאד קשה לגדל ולהצמיח, ולכן אנו מתחילים טיפול אנטיביוטי אמפירי (ראשוני), בהתאם למידע הקיים בידינו לגבי המזהמים השכיחים באוכלוסיה (שילוב של ציפרו ודוקסילין הוא שילוב אנטיביוטיקות טוב מאד למזהמים משני הסוגים). ישנם שני סיבוכים משמעותיים בדלקות בדרכי המין: האחד הוא פגיעה באיכות נוזל הזרע וביכולת העברתו אל השופכה, כאשר התוצאה יכולה להיות פגיעה בפוריות. הסיבוך השני הוא התפתחות תסמונת כאב אגן כרונית (Chronic Pelvic Pain Syndrome), השכיחה יותר לאחר פרוסטטיטיס (דלקת של הערמונית). זוהי תסמונת המתבטאת בכאבים באזור האגן התחתון, האשכים, פי הטבעת והפין אך ללא עדות לזיהום או דלקת. בנוסף קיימת שכיחות גבוה של סימפטומים במתן שתן (היסוס, צריבה, כאב, זרם חלש). הסימפטומים נוהגים להופיע ולהיעלם לתקופות משתנות. לשאלתך לגבי נטילת אנטיביוטיקה לזמן ממושך, טיפול אנטיביוטי ממושך אכן טומן בחובו תופעות לוואי רבות (תופעות לוואי של התרופה, התפתחות זני חיידקים עמידים, פגיעה בחיידקים "הטובים" היוצרים את הפלורה הטבעית של הריריות בגופנו), אולם בכל מקרה יש לשקול את החסרונות מול היתרונות – חיסול המזהמים המובילים לדלקת בדרכי המין הוא חשוב ונחוץ ביותר בשל הסיבוכים האפשריים, ולכן על אף החסרונות שבטיפול אנטיביוטי ממושך, אנו ממליצים על טיפול זה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תרבית השתן שלך מעידה על זיהום בדרכי השתן, ויש בה רשימה של רגישות ועמידות לאנטיביוטיקה. ליד כל שם של אנטיביוטיקה מצויין R (עבור Resistant, עמיד) או S (עבור Susceptible, רגיש), ומכך אפשר ללמוד באיזו אנטיביוטיקה ניתן לטפל בחיידק שגדל בתרבית: 'רגיש' משמע שהחיידק נפגע כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה הנבדקת, ו'עמיד' משמע שאנטיביוטיקה הנבדקת אינה יעילה לטיפול בחיידק. התוצאות לא צריכות כל כך לעניין אותך אלא את הרופא המטפל לצורך קביעת הטיפול המתאים. לך חשוב לדעת שיש זיהום בדרכי השתן. הגדלה שפירה של הערמונית מביאה לכך שיש יותר מקרים זיהומים עקב אצירת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד

השתן אמור להיות סטרילי ובלי לויקוציטים או חיידקים. אם יש לויקוציטים, הדבר עשוי להצביע על זיהום בדרכי השתן.