בהריון הבא יערכו שוב בדיקות נוגדנים, ובדיקה לזיהוי סוג דמו של העובר. ככל הנראה תקבלי זריקות נוספות במהלך ההריון. במצב של RH שלילי אצל האם, מתחילים את המעקב בהריון השני כבר מן השבוע 20. כרגע אין לך ממה לחשוש, ישנם פתרונות למניעת פגיעה בעובר בהריונות הבאים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
תהליך השבחת זרע הוא תהליך שבו בוחרים את הזרעונים הנעים בצורה הטובה ביותר בדגימת הזרע. את הזרעונים האלה מחדירים ישירות לרחם בתהליך הנקרא הזרעה תוך-רחמית, Intra Uterine Insemination או IUI. היתרונות של שיטה זו הם שהיא מאפשרת לבחור הזרעונים "הטובים" ביותר, לדייק בזמן החדרה ולעשותה בזמן הביוץ, ולהכניס את הזרעונים לרחם מבלי לאבד נוזל בחלל הנרתיק של האשה. סיכויי ההצלחה בכניסה להריון תלויים כמובן בנתונים הבסיסיים של ספירת הזרע. שיעור ההריונות למחזור הזרעה בזמן הביוץ בזוג שבו לגבר מדדי זרע ירודים הוא סביב 10%-15%. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומדקראו עוד מידע על השבחת זרע בפורום www.infomed.co.il/forum-105/
החלוקה לסוגי דם המוכרת לאוכלוסיה הרחבה היא על פי קבוצות של ABO. אלה סמנים מסויימים שישנם (או אינם) על פני השטח של תאי הדם האדומים, והתורשה שלהם היא גנטית. לאדם עם סוג דם A יש סמנים מסוג A על תאי הדם האדומים. לאדם עם סוג דם B יש סמנים מסוג B. לאדם עם סוג דם AB יש גם סמנים מסוג A וגם מסוג B על פני תאי הדם האדומים. לאדם עם סוג דם O אין סמנים מסוג זה כלל (O כמו אפס). החלוקה הנוספת לפלוס או מינוס היא סמן מסוג אחר שישנו או אינו על פני התאים, בהתאמה. לא אכנס להסבר הגנטי המסובך יותר, רק אציין שלהורים עם סוג דם A או B יכול להיות ילד עם כל סוגי הדם, להורים עם סוג דם O יכול להיות ילד רק עם סוג דם O. לשאלתך, לא יכול להיות לשני הורים עם סוג דם O ילד עם סוג דם B, אלא אם במקרה של מוטציה נדירה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
סוג הדם במערכת ה- RH- יכול להיות + או -. מכיוון שאת בקבוצת RH-, אינך יכולה לקבל דם מבן אדם שהוא RH+, כלומר חייבת להיות התאמה בין קבוצה זו בין קבוצת ה- ABO. להלן קישור לדף בפורטל אינפומד בו תוכלי לקרוא יותר על סוגי הדם השונים, וביניהם קבוצת ה- RH: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=86
אני מניחה שמידע כללי על סוג הדם ועל חיסון נגד גורם Rh כבר רכשת לעצמך, ובכל מקרה, אני מצרפת קישור למידע על החיסון במאגר החיסונים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=26
כן. סוג הדם נקבע על פי חלבונים מסוג A ו B הנמצאים על גבי תא הדם האדום. אדם שלו חלבון מסוג A על גבי התאים שלו הוא בעל סוג דם A. אדם עם חלבון מסוג B על התאים שלו הוא בעל סוג דם B. אדם עם שני סוגי החלבונים יהיה בעל סוג AB, ואדם ללא אף אחד מהנ"ל הוא בעל סוג דם O. בסה"כ ישנם 4 סוגי דם אפשריים. ילד מקבל משני הוריו את הפוטנציאל של סוג הדם. בשל חוקי הגנטיקה, ילד עם הורים בעלי סוג דם A ו B יכול תיאורטית להיות בעל כל סוגי הדם: A, B, AB, O. ואילו ילד להורים עם סוגי דם A ו O, יכול להיות בעל סוג דם A או O. למי שרוצה ללמוד על הנושא מצאנו את הלינק הבא: http://www.biology.arizona.edu/human_bio/problem_sets/blood_types/Intro.html
סוג הדם אינו משנה אלא ה- RH, המינוס או הפלוס. כל אישה עם RH מינוס צריכה לקבל את הזריקה. הסיבה לכך היא שהסיכוי שלעובר יהיה RH חיובי הוא גבוה, ואז הגוף שלך אחרי הריון ראשון יפתח נוגדנים כנגד ה- RH החיובי של התינוק, ובהריון הבא, נוגדנים אלה יתקפו את העובר ויפגעו בו. לכן מונעים את יצירת הנוגדנים על ידי מתן החיסון. להלן קישור למידע נוסף על הנושא בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_011104_6.htm
אין שום בעיה להיכנס להריון כאשר סוג הדם זהה, וגם אין בעיה להיכנס להריון כאשר סוג הדם שונה. אני משערת שמה ששמעת שייך לסוג הדם של האישה. אם סוג הדם של האישה הוא מקבוצת RH שלילי, והעובר שלה יהיה RH חיובי, יכול להיווצר החל בהריון השני מצב בו נוגדנים של האם תוקפים את תאי הדם של העובר. אבל היום ניתן לדעת על מקרים כאלה מראש, ולכן במצב כזה נותנים לאישה במהלך ההריון הראשון ואחריו חיסון נגד מצב זה, שמונע את ההשלכות האלה בהריון השני. לכן, אין שום סיבה לדאגה, וניתן בכל מצב להיכנס להריון. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
בדיקת סוג דם מתבצעת כאשר חולה צריך לקבל מנת דם. במקרה זה לוקחים את שתי המנות ובודקים האם סוג הדם זהה, ואם יש סכנה לתגובת מערכת החיסון של המקבל נגד דם התורם. לשם כך מבצעים "סקר נוגדנים"., בו בודקים אם בדם המקבל יש נוגדנים כנגד דם התורם. בדיקה זו מתבצעת בבנק הדם בכל בית חולים, או בכל מוסד בריאות בו ישנה הפונקציה של מתן דם ומוצריו לחולים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
אצל בת 62 בבדיקות שגרה, יש עלייה ב Ast=70 Alt=80 שאר תפקודי הכבד בנורמה. קראתי קצת וברור לי שקודם כל יש לחזור על הבדיקה, ובכל זאת כמה יש לדאוג ואילו עוד בדיקות לעשות? תודה
זו עליה מינורית יחסית אך למרות זאת יש לברר אותה היטב . פרט לחזרה על הבדיקה יש לקחת פאנל רחב של סיבות שונות לעלית אנזימי כבד - ויראליות מטאבוליות ואימוניות , לבצע US בטן ולראות אם יש תרופות שהותחלו לאחרונה שהיו יכולות לגרום להחמרה זו
מצטער לשמוע על אימך. סרטן הלבלב הוא אכן מחלה אגרסיבית מאוד עם סיכויי החלמה נמוכים. השכיחות של סרטן הלבלב באוכולוסיה הכללית הוא כ0.5% כלומר אחד ל-200 איש מעל גיל 70. כאשר ישנו קרוב משפחה דרגה ראשונה עם סרטן הלבלב הסיכון הנ"ל מוכפל- כ-1%. עם זאת הקווים המנחים לא ממליצים בדיקות סקר לגילוי מוקדם אלא כאשר ישנם שני קרובי משפחה מדרגה ראשונה או כאשר בוצעה בדיקה גנטית שהראתה מוטציה הגורמת לסרטן הלבלב דוגמת BRCA , LYNCH, PRSS1, P16 ועוד. מבחינת מניעה - שני גורמי הסיכון הנשלטים שמוכחים הם עישון ושתית אלכוהול ולכן רצוי למזער גורמי סיכון אלו
שלום ד"ר תודה על המענה לשאלות זה מאוד עוזר לקבל אנידקציה כלשהי ללא טירחה בהגעה לבית חולים וכו', שאלתי היא האם שימוש ממושך במשחה טריאדרם לטיפול בפטריות ברגליים יכולה להשפיע על אנזמי כבד -ALT (הומלץ לבעלי להתחיל טיפול בהיפטיטיס בי עקב ALT -47 וערכי נגיף גבוהים (8000) , חוששים להתחיל טנופוביר לכל החיים כשיש חשש שאולי מדובר בעליה בעקבות המשחה ? האם יש קשר?
בשימוש טופיקלי (מריחה מקומית על העור) מאוד לא נפוץ, ולא ניתן לייחס עלית אנזימי כבד לשימוש במשחה. בכל מקרה , ניתן לבדוק היסטורית רמות תפקודי הכבד. עם ALT היה גבוה עוד לפני התחלתה טיפול במשחה הרי שיש לך הוכחה שאין קשר
שלום רב, קרוב שלי, בן 78, חולה שחמתי בשלב מתקדם עבר ניתוח כיב ובעקבות זאת הכבד שלו כנראה עבר טלטלה ואינו מצליח לפנות את האמוניה מגופו, הוא כרגע בשיקום, מקבל עד 6 אבילק ביום ולקסדין ולעתים נעשה לו חוקן אבל הוא לא עושה מספיק צואה כדי לפנות את האמוניה ובשל כך עבר מספר התקפי שיבוש הדעת ואנחנו אובדי עצות - השאלות שלי: האם ישנם כדורים אחרים שיכולים לסייע בהוצאת הצואה והאם ישנה שיטה אחרת חוץ מעידוד יציאות שבעזרתה ניתן להוציא את האמוניה מהדם?
מצטער לשמוע על מצבו. מדובר למעשה בחוסר יכולת של הכבד השלמתי שלו להתמודד עם מצב הסטס הגופני שנוצר בעקבות הניתוח ועקב כך חוסר יכולת לפנות תרכובות המכילות חנקן והן אלו שהופכות לאמוניה. הטיפול באנצפלותיה כולל שימוש באבילק וכאשר זה לא משיג את התגובה המספקת מוסיפים גם אנטיביוטיקה שנקראת ריפקסימין שיעילה מאוד בטיפול. בנוסף יש לקוות שעם חלוף הזמן מצב הסטרס ירד והכבד יחזור לתפקוד מספק
שלום ד"ר בעלי קיבל הפניה להתחיל טיפול עם טנופוביר , להבנתי ישנה תרופה למיגור הוירוס לחלוטין , האם כדאי לחכות עם התחלת הטיפול בטנופיבר עד להכנסת התרופה לסל הבריאות או שיש עוד חזון למועד? בבדיקת נוגדנים ערכי הPCR- 8000 ALT-47 ( כל היתר תקין ) לא בוצע פיברוסקאן בבדיקות וירולוגיה- hepatitis b surface ag- positive hepatitis b core ab- positive hepatitis b surface ab- מחוסן hepatitis C-שלילי hepatitis D-שלילי האם יש צרך לקבל יעוץ מסודר או מומלץ כרגע להתחיל טיפול בטנופוביר וביקורת בקופה או לחכות לתרופה למיגור המחלה?
אין תרופה למיגור הוירוס ואין צפי לשחרור תרופה כזו שהווה פריצת דרך אדירה בטיפול בהפטיטיס B שהוא וירוס קשה יותר למיגור מאשר הפטיטיס C . מבחינת אינדיקציה לטיפול- לפי הקוים המנחים החדשים של הWHO יש אינדיקציה ברורה להתחלת טיפול והטיפול הטוב ביותר הוא אכן טנפוביר אז נשמע שאתם בידיים טובות