פורום פסיכיאטריה - עמוד 1402

היי, ההשפעה של ריטלין (אצל מבוגרים) על השינה לגרום נדודי שינה יכולה להתמשך גם אחרי שהשפעת הכדור פגה? למשל ריטלין רגיל שמשפיע ל4 שעות אם לוקחים בשעה 18 בערב יכול לגרום לנדודי שינה גם לאחר השעה 22 בערב? (למשל גם ב23 ו24 לא יהיה אפשר לישון?) תודה מראש

שלום רב - ד"ר. - הבן שלנו בן 22, נראה שסובל מהפרעה כל שהיא. למד במסגרת לחינוך מיוחד, סיים 12 ש"ל בהצלחה, סיים שירות צבאי לאחר 20 (~) חודש בשל קושי נפשי. - קשה לי לומר בדיוק אבל נראה שיש מגוון תסמינים והיבטים נפשיים ורגשיים יחד(?) - * אולי מדובר בהפרעת אישיות קלה. * אולי מדובר בהפרעה התנהגותית . * אולי מדובר בהפרעת חרדה או דכאון. * אולי מדובר בהפרעה במצב הרוח . * ואולי בהפרעת הסתגלות . - * ואולי יש עוד היבטים - ואולי זה לא התסמינים הנ"ל. - * ברגע אחד מאדם שמח הוא הופך לאדם מר. * הבן חסר מוטיבציה, לא עובד ולא לומד. * נראה מנותק מהמציאות, לא מצליח להיות ממוקד. * קיימת התנהגות של הפרת כללים וחוסר שליטה : - הוא משקר הרבה (כל הזמן) גונב (בקטן) גם מהמשפחה. * משוטט שעות בחוסר מאס, מפזר הבטחות ולא מצליח לממש. - חשוב לציין שהוא לא אלים ולא תוקפני, מנומס, חברותי מאוד, ללא עבר פלילי, ומנופח בחוש הומור . נדגיש שלמיטב ידיעתנו הבן לא משתמש בסמים,. - * איך עוזרים לבן לאזור כוחות, להאמין בעצמו, להשיג שינוי. * איך מתחילים איתו בברור, מי הגורם המתאים יותר לאור הנסיבות. * איזה טיפול נכון בשלב זה לבן, שיחות, תרופתי, אשפוז ? - אני מבקשת לקבל את הכוונתך והמלצתך . כל מידע נוסף בנושא הנ"ל התקבל בברכה. - בתודה מראש בברכה

השאלה שלי נמצאת בעמוד הקודם תחת הנושא ציפרלקס. לבקשתך אחזור על השאלה.אני לוקח 4 שנים ציפרלקס 10 מג, לאחר דיכאון חריף שנמשך 4 חודשים . היום מצבי טוב. היו לי שני אירועים נוספים של דיכאון בשנים 1969 1998 פחות חריפים. התגברתי עליהם ללא תרופות. במאזן של עלות מול תועלת האם יש מקום לשקול הפסקת לקיחת הכדורים. נ.ב אני בן 60.

שלום ד"ר, שמי עמיר ואני בן 51. מזה כשנה אני נוטל 300 מ"ג וולבוטרין ו 0.5 מ"ג קלונקס ביום, עקב דיכאון מתמשך (דיסתימיה מאובחנת). בשנים האחרונות ניסיתי תרופות רבות מכל משפחות התרופות הידועות-ללא הועיל.לשימחתי, הוולבוטרין בצירוף הקלונקס עושים את העבודה וסוף סוף מצאתי שקט מן הדכאון. הבעיה היא שאני סובל מתופעת לוואי די מציקה והיא אצירת שתן, דחיפות גדולה במתן שתן והכי מציק - כאבים ממוקדים בבסיס הפין (החיבור בין הפין לאשכים). ע"מ להיות בטוח שהוולבוטרין הוא הגורם, הפסקתי למספר ימים והכאבים חלפו. הקטנת מינון ל 150 מ"ג לא עזרה. שאלותי היא: האם ניתן להקל על הכאבים האלו בדרך כלשהי ? כאמור מעבר לתרופה אחרת אינה פתרון טוב כי ניסיתי כבר המון תרופות שלא עזרו או לא התאימו. בברכה, עמיר

האם טעם לא טוב בפה יכול להיות כתובצאה מלקיחת וולבטרין? אם כן האם תופעת לוואי זאת אמורה לחלוף ?

איזו בדיקה רופא פסיכיאטר מבצע עמ"נ לגלות שאכן מטופל/פציאנט סובל מחוסר סרטונין ואם אכן חסר לו האם ניצן להשלים באופן טבעי

לפני כשנה וחצי אישתי עברה TIA אסימטריה בפניםהיתה בטיפול ולאחרונה ניתנו לה תרופות כמו אלטרול, אלפילד סרנדה טבע פירין סינבקור ומצבה בכי רע היא ממש בדאון עם סחרחורות אינה מסוגלת לעבוד בקושי לקום בבוקר מצב נפשי ירוד ללא חשק לחיים ממש בלחץ ד"ר אולי יש לך תשובה עם ייעוץ ? מה עושים כשהמצב נמשך כבר חודשים ,

ד"ר שלום יש לי סיפור לא פשוט, אני מקווה שתצליחי לעקוב. אני אחות לגדולה לילדה מדהימה בת 17, אני כבר לא גרה בבית אבל אני רואה את הקשיים שאיתם היא מתמודדת. גם כשאני גרתי בבית היו לי קשיים נוראים עם אימא שלנו, ריבים על סדר, על שעות חזרה, על משקל, המון המון לחץ מצידה ל"נורמות חברתיות", בעוד שהיא כלל לא כזו - מטיפה לרזון וטיפוח הגוף, אך בעצמה כלל לא שומרת על דברים אלה. מטיפה לחיסכון וליעילות - אך היא בעצמה לא בבית אף פעם כדי ללמד אותנו במה מדובר. תמיד היה מצדה לחץ היסטרי, שלווה בכך שהיא עובדת בחו"ל כל הזמן ובבית אחת לחודש ליום - יומיים. היא ממש סוג דל רודנית ועם כל האהבה כלפיה קשה לראות איך כולם נופלים לרגליה או עומדים דום למשמע הוראותיה. כשאני הייתי בתקופת התיכון (שיא הלחץ מבחינת אמא שלי!!!) עברתי מחוץ לבית לכמה חודשים מרוב שלא עמדתי בלחצים. אני לא יכולה לראות את מה שהיא עושה לאחותי, אני חושבת שהיא בן אדם כל כך חזק שהחזיק מעמד כל השנים ועמד על שלו תמיד אך לאחרונה היא פשוט לא מצליחה יותר. היא מספרת לי שהיא רואה איך אמא שלנו צורחת על אחותנו הקטנה ביותר על כמה שהיא לא מוצלחת ופשוט ופשוט מתנה תנאים לא פיירים ולא הגיוניים בבית שהוא כולו שלה ולא של אף אחד אחר. תמיד הילדים בבית הזה גדלו בידיעה ששום דבר לא שלהם ושהם יותר ממוזמנים לעזוב אחרי הצבא. אחותי התחילה להישבר כשהיא לא עמדה יותר במה שהיא ראתה שאמא שלנו עשתה לאחותנו הקטנה ביותר, לאימא יש יכולת לתסכל גם את הבן אדם הכי עקשני בעולם. בכל מקרה השאלה קשורה למה שקורה לאחותי. סליחה שהרקע היה ארוך, אך הכרחי. אני מרגישה שאני מאבדת אותה. היא מדחיקה כל דבר רע בחיים ומבלה כל יום כאילו הוא יומה האחרון - יוצאת עם כולם, נהנית, שמחה, שותה, רוקדת, אוכלת. אך זה כאילו שהיא לא מוכנה לקבל שום דבר רע. לדוגמה: משהו רע בחדשות - מעבירה ערוץ. כואב לה משהו/מאוד מאוד מאוד חולה - נכנסת להתקלח ואומרת שהיא בסדר. היא לא מקבלת שום דבר רע, שוב, כאילו היא חייבת להיות מאושרת כל הזמן שהיא לא עם אימא שלנו. הבעיה היא כאשר אימא שלנו מתערבת, ואז אני לא יודעת אם צריך לפנות את אחותי לבית חולים או לא. לדוגמה, אם אחותי תחזור הביתה ותגלה שאימא שלנו הוציאה לה את כל הבגדים מהארון לרצפה רק בגלל שהוא לא היה מסודר (היא עושה את זה הרבה... אין פרטיות / רכוש פרטי בבית) אז היא פשוט תתחיל לבכות בלי סוף, תתלבש ותצא לרוץ במשך שעה בכל השכונה. היא לא תעצור במשך שעה ותרוץ עד שהכאבים יכניעו אותה, פעם היא הייתה שותקת ומסדרת הכל ומטיפה לאמא שלי (לא שזה עוזר). השיא הוא שהיא פשוט מתחילה להתנשף בלי סוף כשאימא שלי מעירה לה משהו, לוקחת לה משהו, נבזית אליה כרגיל. היא פשוט לא היא יותר, זה כאילו שיש גבול לסיבולת ובמקום לעוף מהבית כמו שאני עשיתי היא מדחיקה כל רע עד שמדובר באמא שלי. נורא מוזר לי, אני מפחדת שהיא נכנסת להתקפי דיכאון או בי פולרית. היא תמיד הייתה רזה אבך עכשיו השינויים במשקל שלה דרסטיים. היא מסוגלת לא לאכול שבוע אבל שמשהו עם אמא שלי יגרום לה להתקפי בולמוס כמו לגמור מגש פיצה שלם לבד. סליחה על האורך, אבל דבר אחד אחרון. היא חיה על חשבון עצמה בגיל 17. ההורים שלנו (אבא ככה בגלל שהוא מקשיב לאימא) לא נותנים לנו דמי כיס, אם נבקש נהיה חייבים להחזיר וכל היתקלות באמא שלי / להיות חייבים לה פשוט גורמים לאחותי להרגיש שהיא לא שולטת בחעצמאות שלה, שבגלל אימא שלנו כל כך חשובה לה. נוצר מצב שהכסף כל כך חשוב לאחותי, שהיא תהיה מוכנה ללכת בטרמפים לכל מקום מאשר לשלם אוטובוס או חס וחלילה לבקש מההורים שיקחו אותה. הכסף הפך למטרה מס' 1 בחיים שלה. היא לא אותו בן אדם. אני מצטערת על האורך, אך אני עבודה לגמרי ואין מה שיעזור לנו - בייחוד לא משפחה מיכל

ב-20/03/11 16;18 שאלתי שאלה וכנראה נשכחתי נ.ב ענו על שאלות מ-24/03/11 .

שלום אני בן 21 וחצי סובל מPTSD והשתחררתי לפני כחודשיים, במשך חצי שנה לקחת מינון של ויאפקס של 187.5 מ"ג עקב תופעות קשות של הPTSD ולאחר השחרור הורידו לי את המינון ל75 מ"ג ביום...לפני שלושה ימים הפסקתי לקחתי את הכדורים ואני סובל מתופעות לוואי קשות של רעידות הרגשה של הרדמות בשפתיים צפצופים באוזניים תחשות של שוק חשמלי בפנים ואני כבר לא יודע מה לעשות כדי להפסיק את זה. מה אפשר לעשות עם זה?