פורום פסיכיאטריה - עמוד 1424

יש לי ילד בן 16.5 שהיה מאושפז מס פעמים בהדרכת הילד בנהריה בגלל בעיות התנהגות לפני 3 שנים איצמו נפטרה הילד לומד בבית ספר רגיל עם ילדים שחלקם למדו איתו עוד ביסודי הוא לוקח תרופות ונמצא במעקב של 5 דקות פעם בחודש הילד אובחן כלוקה בזואפקטיפית כך הרופא כתב אמי חש שהילד נער בעצם מתפקד היטב בוגר אחראי וקסום השאלה האם ניתן לאבחן Aוב את מצבו נכון לעכשיו הוא אינו מוכר ביטוח לאומי ורוצה להשתלב בחיים כמו כולם למרות הכל האם זה בר ביצוע ואיפה ניתן לעשות יעקב אגב הילד מתקשה ליצור קשרים חברותים מאז מות אימו חסר לו בטחון בכוחותיו ויכולתו יעקב

עקב דכאון אני נוטלת ויאפקס במינון 225 מ"ג ליום. ובשל קושי רב להרדם בלילה אני נוטלת סטילנוקס או לוריוון. כעת הרופא שינה לי את כדור השינה לבונסירין. שאלתי היא האם הכדור מוכר למישהו כעוזר להרדם ותוך כמה זמן חלה השפעת מרגע נטילתו. אשמח לקבל תשובה בהקדם.

שלום דר' יקרה. אני סובלת מדיכאון עמיד שהוחמר לאחרונה והתווספה לו פיברומיאלגיה.אני ממש טוטאל לוסט. הרופא החליף לי את הסימבלתה 30 מג'(5חודשים של שימוש) בנורטילין בעליה הדרגתית. בנוסף אני נוטלת כמייצב לדיכאון העמיד 200 מג' למיקטל 0.5 קלונקס לחרדה ו100 מג' טרזודיל בלילה לשינה. חשוב לי מאוד לצאת מהדיכאון שלפי הבנתי הביא לפיברומיאלגיה. כמו כן הרופא אמר שהנורטילין יותר יעיל מהאלטרולט והסימבלתה. החשש שלי הוא תופעות הלוואי וכמות הכדורים שאצטרך לקבל בהמשך מאחר שאצטרך לקחת כמות רבה של 25 מג' בכל פעם. בשלב הזה אני סובלת מטישטוש,ירידה בשמיעה,בעיות בעיבוד נתונים,בלבול,שכחה,חוסר ריכוז והבנה.אני עושה טעויות במטלות פשוטות אפילו לא מצליחה לבטא את עצמי,נתקעת במילים ואני אדם אחר לחלוטין מבחינה קוגנטיבית,הכל מאוד איטי . קיים. מהאדם השנון והחד נהייתי ממש עילגת,לא מצליחה להעביר מסרים בסגנון שלי. פשוט מישהו אחר. מבחינת כאבי שרירים של הפיברו הסימבלתה החלישה את הכאב ב-30 מג' ולא הרגשתי צורך לעלות מאחר ולא רציתי לסבול מתופעות הלוואי. הפסיכ' שלי מאמין שהפיברו נובע מהדיכאון ותעבור עם טיפול ראוי אך לפי מאמרים ולפי דר' בוסקילה זה משהו שלא מחייב לקרות ביחד ויש לחיות איתו,להקל על הכאב ולדעת למתן את הקצב מה דעת הרופא על ההחלפה? כיום כשבוע עם נטילת נורטלין 25 מג' פעמיים ביום ועם הפסקת הסימבלתה. השינה התחילה להתקצר ויש לי יקיצה מוקדמת.(גם ככה יש לי בעיות שינה שלא נפתרו רק ע"י הטרזודיל והקלונקס) יש לי יובש נוראי בפה ,בגרון וטעם חמוץ בפה וריח מאוד רע מהפה,פשוט לא מסוגלת לחיות עם זה..ולא יודעת מה לעשות זה מאוד מפריע. דבר שני יש לי טשטוש ראיה,מרגישה מוזר מין פעימות כאלה מאחורי הראש, התחלתי להרגיש קצת יותר מרץ(שזה בסדר) ואפילו עצבנית לפעמים(לפני כן הייתי מאוד רגועה ואדישה) אני לא מאמינה שבעיות אלה יחלפו....אני מכירה את עצמי מאוד כי החלפתי בחיי מס' כדורים ולא היו לי קשיי הסתגלות וחייתי בסדר עם תופעות הלוואי. דבר אחרון דר' אני רוצה להכנס להריון ומאוד פוחדת מכל הקוקטיל הזה. בבקשה עני לי אם אפשר בפירוט כי אני מרגישה שהסתבכתי יותר מידי. תודה אל הכל

אני אישה בת 56 ויש לי בעיות שינה קלות שבאות והולכות כבר כמה שנים. לקחתי כל מיני כדורים בעבר חלקם יותר טובים וחלקם פחות. עכשיו הרופא שלי נתן לי מרשם לכדור שנקרא אמביאן CR ורציתי לשמוע חוות דעת נוספת לגביי הכדור. נאמר לי שהוא מאפשר תפקוד מלא ובהירות ביום שלמחרת- וזה חשוב לי מאוד! תודה ולילה טוב.

אני מטופלת בסיפרלקס קרוב ל-7 שנים (בעקבות טראומה מתאונת דרכים), שמנתי המון (כ-20 ק"ג) מאז ההתחלה, אך ברור לי שהתרופה עוזרת למצבי הדכאון והחרדה ששלטו בי בעבר. האם זה אומר שאני "מחוברת" לתרופה הנ"ל עד 120???

שלום, אחי אובחן ע"י 3 פסיכיאטרים שונים כסובל ממאניה-דיפרסיה לפני כחודש. ב-4 השנים האחרונות הוא מטופל באלטרוקסין בעקבות חוסר איזון בבלוטת התריס שהתגלה אצלו (בתחילה היה מדובר ביתר פעילות, לאחר מכן בתת פעילות וחוזר חלילה). הוא שב וטוען שלדעתו מדובר בחוסר האיזון שאחראי לסימפטומים שהפסיכיאטרים מכנים כסימפטומים של מאניה-דיפרסיה. הבדיקות העכשוויות של תפקוד הבלוטה אכן הראו תת פעילות. אני מרגישה אובדת עצות. מצד אחד, אני יודעת שיכול להיות שהוא בהכחשה של הבעיה הנפשית. מצד שני, יכול להיות שהוא צודק ושהאבחון לא נכון? חשוב לציין כי בעת מתן האבחון הפסיכיאטרית הצבאית לא קיבלה את נתוני הבדיקות של תפקודי הבלוטה. האם קיימת אבחנה מבדלת בין שתי התופעות?

מהן תופעות הלואי

לפני כשנתיים לקיתי במשבר פסיכוטי כתוצאה מטראומה ומאז אני מטופל בתרופות מסוגים שונים. בחודשים האחרונים טופלתי בסוליאן 400 מ"ג. עקב תופעות לוואי שלא הסכמתי לספוג ומתוך הבנה ברורה שהמשבר מאחורי, הפסקתי לפני כחודשיים בערך את הטיפול התרופתי על דעת עצמי. לאחרונה הבחנתי שאני מזמזם ללא הרף וכן מקיש באצבעותי בהתאם לקצב, ממש באופן קבוע בלי יכולת לשלוט על עצמי. האם ייתכן שהדבר נובע מתופעת לוואי של הפסקת הטיפול בתרופה ?

אני ילידת 68 אבא נפטר, גרה עם אמא שלי ולאחרונה הבנתי שאמא שלי היא זאת שהרסה לי את החיים. החיים איתה היו תמיד מלווים בעימותים קולניים וכשהייתי צריכה משהו ממנה, הייתי חייבת להתאמץ לשכנע אותה. האישה הזאת בחיים לא הגנה עליי אם פיזית ואם מלולית, תמיד חייבת להוציא החוצה את השלילי שבי. יש לי דוגמאות, בגיל הטיפשעשרה במקום לטפח אותי הזניחה אותי ואז הסתובבתי עם שערות בפנים בגלל הקורטיזון שאני נוטלת יומיום באופן קבוע. שלא נדבר על הבטחון העצמי שלי שהיא הצליחה להוריד אותו, את לא יודעת, יכולה וכו. נתנה גושפנקא לאחי ולגיסתי לזלזל בי. היא פשוט נתנה לאנשים לחשוב שאני פסיכית, משוגעת, לא נורמלית ויש הוכחות בשטח. במקום להיות איתי היא נגדי, מה עשיתי לה? אתמול זה התפרץ הפכתי לה את הסלון כי היא הפכה לי את החדר כמובן שקראה לי משוגעת, חולת נפש וישר התקשרה לאחי שהוא מאור עינייה וכל מה שהוא אומר זה קדוש. אין לי ילדים, אבל היא סבתא נהדרת לנכדים שלה. עוד משהו כל פעם כשהייתה רואה אותי הייתה מספרת לי על המצב הכלכלי שלה, כאילו ששלי יותר טוב. יש לי בעייה ברגל ואני מקבלת נכות כללית מן הסתם. אתמול היא בקשה מאחי לסגור בינינו את הדלתות עם מסמרים, כדי שלא אוכל לבוא אליה, לקחתי יוזמה וסגרתי בעצמי. נמאס לי מנאנשים הקרובים והרחוקים ששמים אותי בתוך מסגרות שחושבים שהם יודעים עליי הכל. זהו בינתיים אף על פי שיש עוד כמה דברים. מה אני יכולה לעשות, לשיקום התדמית שלי, החיים שלי? תודה

שלום, אביו של חבר שלי חולה במאניה דיפרסיה. האם קיים סיכוי שהמחלה תעבור אל ילדינו בתורשה?