פורום חרדה - עמוד 467

אינני מומחה לנושא החומרים הנדיפים ולכן, אני לא מוכן לענות על רוב השאלה. לגבי דלקים שנמכרים בתחנות דלק, לא מוכר לי המחקר שמראה על קשר ביניהם, כנראה שהוא גם לא קיים.

עד כמה שידוע לי, האלכוהול מפריע להחלמה מחרדה חברתית. העובדה, שרבים מהסובלים וגם רבים מאלה שביישנים, מנסים להעזר באלכוהול. זה עוזר באותו רגע, לפעמים, אבל מקבע את הביישנות ואת החרדה החברתית והופכת אותם לעמידים יותר. הטיפול הנכון לחרדה חברתית הוא פסיכולוגי, ורק בשיטה ההתנהגותית.

אכן אני מטופלת בcbt .תודה רבה על העזרה

לקחת ציפרלקס שנה וזה עבד. הפסקת והדיכאון חזר. החזרת הציפרלקס לא עוזרת. בצדק הרופא לא מוכן לתת תרופה ממכרת. אם 4 חודשים אין חזרה לנורמה עליך לחזור אל הרופא ולמתוא מינון או תרופה מתאימים. כדי שזה יהיה בשליטתך יותר, אני ממליץ לא להפסיק תרופות, מרגע שמצאת את המינון הנכון. ומצד שני טיפול CBT שיאפשר לך ללמוד איך להתמודד עם דיכאון ו/או חרדה כשהם עדיין קטנים

אני מקווה שתבין זה עשה לי בלאגן בהודעה ורשם לי הכל הפוך .לקחתי שנה הייתה הפסקה של חודשיים לאחר שהתופעות חזרו אני נוטלת כבר 4 חודשים .הוא לא מוכן לתת לי לוריוון שזה ממכר אבל לא יכולה לסבול יותר אין לי חיים ככה אני מרגישה

נוף, שלום. המכתב שלך היה מאוד מתומצת והצדק איתך, שלא הבנתי ורק ניסיתי להעלות השארות. כדי לענות בצורה ברורה, אני זקוק להבין: כמה זמן לקחת ציפרלקס בפעם הראשונה, והאם זה עזר? כמה זמן הפסקה היתה? כמה זמן עבר מאז שקבלת שוב ציפרלקס? האם יש גם טיפול התנהגותי קוגניטיבי?

אני לוקחת עדיין את הציפרלקס 20 מג ללא הפסקות ניסיתי גם סימבלטה אני מטופלת אצל פסיכיאטר אבל את הציפרלקס לא הפסקתי רק את הבונסרין כי הוא לא עשה לי טוב .ניסיתי גם סימבלטה ללא והוא החליף לי שוב לציפרלקס .

שלום נוף אני מבין שאת סובלת ממשהו שלא כתבת, ברור לי שניסית להתגבר על כך ע"י ציפרלקס ובונסרין אך הדבר לא עזר לך. לפי העובדה שעברו 4 חודשים מאז שהתחלת עם הציפרלקס שלא נתן כל תוצאה, אני מבין שאת קבעת לעצמך מועדים שעל פי ההגיון כדאי לבדוק בהם את התוצאת הטיפול או השינוי שאת עורכת לעצמך. במקרה של ציפרלקס לו היית מתייעצת עם הרופא שנתן לך אותו הוא בוודאי היה אומר לך את המועד הנכון שבו יש לעשות בדיקה זו. בעיקרון תוצאת תרופת הציפרלקס אמורה להיבדק אחרי 6 שבועות או אחרי 10 שבועות תלוי במחלה שאותה רוצים לפתור. אחרי מועד זה רופא סביר ינסה תרופה אחרת. מיותר להגיד שניתן לערוך את הבדיקה הזאת רק בתנאי שאת מתמידה במהלך התקופה בלקיחת התרופה. אין לי מידע גם לגבי זה. ייתכן שגם את הציפרלקס הפסקת אחרי תקופה קצרה כשלא היהלה כל אפשרות להגיע לידי ביטוי. אחת מהבעיות הגדולות שנתקלתי בהן היא שאנשים לא מתמידים בתרופות אך מצפים לתוצאה שאין לה שום קשר למה שהם עשו, וגרוע יותר הם מסיקים מסקנות שגויות שהתרופה אינה עובדת בזמן שהם לא בדקו בכלל. בעיה נוספת, יכולה להיות שאנשים לא מגיעים למעקב וממשיכים לקחת תרופה גם אם היא לא אופטימאלית. כדי שנשיג את התוצאות הטובות ביותר עדיף לבקר אצל המומחה ולבדוק שהטיפול משיג את התוצאות הגבוהות ביותר. בכל מקרה, הייתי שוקל גם דעה שנייה של רופא כדי לדעת מהן האפשריות הטיפוליות. בכבוד רב ד"ר עישר

האבחנה שלך לא ברורה לי - כתבת בעברית ובאנגלית אבחנות שונות. שאר השאלות משותפות לכל מחלה כרונית ולכן אני יכול לענות לך ללא קשר לכך. אם התרופה עוזרת לך, והפסקתה מחזירה לך סבל רב, מה גורם לך להחליט להפסיק את מה שיעיל ולסבול שוב? האם אתה לא אדם שלומד מניסיון? האם יש גם משהו טוב בחרדות, שחבל לך לפספס? האם יש איזה שהוא שיקול שהוא כל כך חשוב שאתה מוותר על המטרה שעליה אתה מצהיר במכתב הזה והיא שלא לסבול. ואם כן, איך אתה משכנע את עצמך, לעשות זאת שוב ושוב? לו היית מוצא כביש סלול שמוביל אותך מהבית אל העבודה וחזרה, האם הייתה מנסה מידי פעם להפסיק לנסוע בו? ולנסות לעבור דרך שדות, הרים או בתים? תוך ידיעה שהמכונית שלך מהתפכת, שאתה נפצע וצריך לעבור שיקום ארוך. איזו סיבה הייתה יכולה לגרום לך לעשות את המעשה הלא יעלה על הדעת הזה. והנה כשמדובר בבריאות והסבל שלך מפני החרדה ההגיון שלך שונה, אתה כאילו מבין בספק שעדיף לא להפסיק את התרופה אבל, כבר שואל האם בעתיד הרחוק יותר תוכל להפסיק אותו. כשאני שומע את מה שעובר עליך, אני לא מוטרד במה שתלוי בך אתה יכול להחליט שבשום פנים ואופן לא תפסיק את התרופה. מה שמטריד אותי היא העובדה שבנסיבות שונות פנימיות או חיצוניות יכולות להפסיק את השפעת התרופה ואז שתימצא את עצמך, כשה המובל אל החרדה (טבח), מבלי יכולת להציל את עצמך בדרך אחרת כי לא רכשת מיומנות מהסוג הזה. מסיבה זו למרות הצלחת התרופה אני ממליץ לך לעבור פסיכותרפיה, לרכוש מיומנות שתאפשר לך להתמודד עם החרדות שלך אם וכאשר הם יופיעו. בהצלחה ד"ר עישר

אחד מהדברים המודגשים בספר "להפחיד את הפחד" הוא הניסיון של הסובלים מחרדה לגרום להקלה רגעית, גם אם זה יגרום לחרדות נוספות ולהפיכת הבעייה לכרונית. לכן, במקום לענות לך על השאלה, ובכך להפוך לחלק ממעגל הקסמים המרושע שגורם לך לסבול, אשאל אותך, מה ענו לך אנשי המקצוע הקודמים, ששאלת אותם את השאלה הזו? עכשיו שאת זוכרת את תשובתם, ברור לך, למה אני לא נכנס לשרשרת העונים, שבסופו של דבר אינך מקבלת את דעתם. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

לא רציני לבצע אבחנה ללא בדיקה. האמת שגם לו היתה לי תשובה, כי בדקתי, הייתי אומר אותה רק פעם אחת, כי השניה כבר נועדה רק להגביר חרדה

לא הבנתי את תשובתך האם אתה חושב שזה סכיזופרניה?

מורי שלום, הייתי שמח לו היית הולכת לשמוע דעה שניה. ייתכן שהטיפול בך השיג את התוצאה המקסימאלית, אך אני מסופק בכך. הייתי שמח לו עברת הערכה, גם בנושא התרופתי וגם בנושא הפסיכולוגי.

שלום ד"ר ניר קודם כול תודה על המענה את האמת אני נוטלת פאקסט 40 מ"ג כמה שנים אני מאובחנת כסובלת מocd אני עומדת להינשא בנובמבר בעזרת השם ואני לחוצה!! אני כל הזמן מדמיינת קולות ממש ואני לא יודעת אם זה כתוצאה מהקריאה כי לפני שקראתי לא ידעתי בכלל שזה קיים הדברים האלה דרך אגב רכשתי את הספר שלך להפחיד את הפחד ספר מעולה

שלום מורי. חמש שנים של חרדה מפני סכיזופרניה, זה הרבה סבל. אין לי הצעות אינסטאנט בגלל שאיני יודע מה המצב האמיתי שלך. אם יש סכיזופרניה, עלייך ללמוד על הפסיכולוגיה שלה וכיצד להחזיר את השליטה על חייך. אם יש רק פחד מפני הסכיסופרניה, יש לבחון את הדרכים בהן הפכת חשש לחרדה, איך זה השתמר כל כך הרבה זמן ואח"כ להפסיק את התהליכים הללו. בשני המקרים עליך לפנות למטפל מעולה, שיוכל לחלץ אותך מהמצב אליו נתקעת. לאור ריבוי האפשרויות, אין טעם לנסות להמליץ על שיטות טיפול. הרבה הצלחה, אשמח לקבל ממך דיווח על הקורה אותך, ד"ר ניר עישר

יש לציין שיש לי גם המון תופעות פיזיות סחרחורות, נשימה כבדה,כאבי ראש, צמרמורות בראש בבקשה תגיד לי אם יש לי סכיזופרניה היום אפילו דמיינתי שהקדוש ברוכו מדבר איתי אבל אני חושבת שזה כתוצאה מהקריאה על מחשבות הגדלות והקולות

הצפה היא שיטת טיפול יעילה ומהירה. אני מבין מהתיאור שלך שאת אמורה לבצע הצפה בדימיון. אני ממליץ לך לבצע אותה ואח"כ לבחון את התוצאה. כל ניסיון הפוך, קודם לביצוע לנסות לנחש את התוצאה, תגרום לך לתשובות סתמיות. אם איש מקצוע ממליץ, כדאי לך לבצע, לבדוק תוצאות, ולפעות בהתאם למסקנות שתסיקי. בהצלחה ועשי עד הסוף מבלי להפסיק באמצע, ד"ר ניר עישר

אכן זה מזכיר הצפה בדמיון. בשיטות טיפול אחרות, לא CBT, אמירה כזו וביצוע כפי שכתבת מקובל. בשיטה ההתנהגותית קוגניטיבית, קודמת לכך הכנה מרובה בתוך המפגשים, כך שאת כבר אמורה לבצע משהו שהוא די מוכר לך. אם המצב הוא כזה הרי זה מקובל ביותר ויעיל מאוד. אם לעומת זאת, ההכנה היתה מועטה, ואת אמורה לאלתר תוך כדי הביצוע, יש סיכוי סביר שתעשי דברים נוגדי חשיפה והצפה שיגרמו לכך שהצלחתך תהיה חלקית, אם בכלל ולכן התוצאה תהיה בעיקר, סבל מיותר ללא מזור.

יש קטע שאני אמורה להתחתן בעוד שבעה חודשיים והתחלתי טיפול cbt וממש המטפלת אומרת לי לכתוב תסריט שהחתונה מתבטלת באותו יום שאני שומעת קולות שאומרים לי לא להתחתן כי אני גם מפחדת מסכיזופרניה ומכל הקולות ומחשבות רדיפה. ממש אמרה לי לכתוב תסריט על זה שבאותו יום של החתונה מאשפזים אותי בבית חולים פסיכאטרי ורציתי לדעת אם זאת שיטת טיפול הגיונית. ואז לקרוא את התסריט המון פעמיים עד שהחרדה יורדת

שלום נעמה לפי שאלתך אני מבין ששמעת על אחת מהטכניקות שקיימות בטיול התנהגותי קוגניטיבי והיא הטכניקה ההתנהגותית של הצפה. הצפה היא טכניקה שבה האדם עושה דברים המנוגדים למשהו, לנושא שממנו הוא חרד ושהם מוגזמים בצורה מוגזמת הרבה מעבר למה שאדם סביר, ממוצע היה עושה. בנוסף לטכניקה התנהגותית הזו לטיפול בחרדה, קיימות גם טכניקות כגון: חשיפה. שבהן אדם שנמצא בחרדה עושה את מה שהוא פוחד ממנו במידה שבה אדם רגיל עושה. ניתן לעשות זאת גם בהדרגה. אם הבנתי נכון את מתייחסת להצפה בדמיון, ואכן שלוש טכניקות הללו ניתנות לביצוע תחילה בדמיון אך תמיד צריך לבצע גם במציאות כי שזה יהיה יעיל. בנוסף לזה אחד הדברים החשובים ביותר זה השיטתיות, אם אדם שיטתי הוא יכול להגיע לתוצאות. כניסה אחת פעמית להצפה או חשיפה או כניסה נדירה בדמיון או במציאות יוצרים את התוצאה ההפוכה לזו שאנו מקווים להגיע אליה בטיפול. בנוסף קיימת גם הגישה הקוגניטיבית שעליה לא שאלת, וגישות נוספות שאשמח לא להרחיב. בברכה ד"ר עישר

שלום. התעוררות תוך בהלה היא תופעה נורמטיבית, שמתרחשת כבר בשנים המוקדמות של החיים. לפעמים אנו זוכרים חלום שגרם לבהלה (אם כי לא חייב להיות לחלום תוכן שהיה מפחיד אותנו גם במצב של ערות) ולפעמים לא. קיימת עליה בכמות ההתעוררויות תוך בהלה במצבי לחץ, מתח, חרדה ו/או דיכאון, כשיש שינויים הורמונאליים וכד'. בזמן הריון, הרבה מהסיבות שציינתי (אם לא כולן) מתקיימות, ועלולות לתרום לעלייה בתדירות ההתעורריוית תוך בהלה. בקשר לדפיקות הלב, הן תוצר טבעי של הבהלה: הבהלה נועדה לגרום לאדם לצאת משלוותו ולהמצא במצב שבו הוא מציל את חייו. אם הבהלה נועדה להסב את תשומת הלב לסכנה, שינויים גופניים נועדו להכין אותנו לברוח ובעיקר לתקוף. לכן הלב מזרים הרבה יותר דם, הראות מכניסות יותר חמצן ומציאות יותר CO2, וכך הלאה. לכן דפיקות הלב והמתחים שאת חשה טבעיים במצב של בהלה. דפיקות הלב במצב זה מראות, שהלב שלך מסוגל להגיב בעוצמה ברגע בו הגוף זקוק להגברת הפעילות שלו. אני מקווה שהייתי ברור. אם יש לך שאלות נוספות, אני כאן לרשותך. בהצלחה, הריון ולידה מאושרים, ד"ר ניר עישר

אני שמח שכך. האם תוכלי לבצע את אותו תרגיל, עם השינויים הנדרשים לבעייה החדשה? לדפיקות לב שמהן פוחדים, את יכולה להשתמש בספרי: "להפחיד את הפחד". יש בו שיטה אחרת שממש תפורה, ככל הנראה לבעייתך הנוכחית

אני כבר לא פוחדת מאזעקה בראש,למרות שפעימות לבי מתעצמות, פשוט מפריע לי עוצמתה ☺

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4547812,00.html

ברור לי שאף אחד לא יכול להנמיך את אוצמת האזעקה ששומעה אותה. לא שאלתי נכון , אבל נתת לי תשובה כל כך ברורה שענה לי לשאלתי שהתכוונתי אליה ☺ שוב הרבה תודות

את עוצמת הרעש לא ניתן להפחית. האזעקה תוכננה כך, שתהיה חזקה, מפריעה ושלפחות לרגע תפסיק את שלוותו של האדם ותורה לו לבצע את הפעולות שחשוב לבצע. לגבי הבהלה, הפחד והחרדה, שהם מיותרים, ניתן להפסיק אותם, אך איני מאמין שהדרך היעילה והמבטיחה ביותר היא ההיפנוזה העצמית. לגבי גלי המוח, עד כמה שזכור לי, נמצא קשר להיפנוזה

ריגש אותי מאוד. האם דרך הפנוזה עצמית אפשר להקתין את אוצמת הרעש (למשל של העזקה )? דרך אגב ,אני מעמינה בטלפתיה . מה דעתך על גלי מוח והאם יש איזשהו קשר להפנוזה ? צתנצלת על השאלות שאולי לא שייכות לפורום .

היפנוזה היא שינוי במצב התודעתי של האדם. קיימים מספר הסברים לגבי נושאים שונים הקשורים להיפנוזה. 1. האם בהיפנוזה קורה משהו על אנושי, מיסטי, שמסביר או מוכיח אמונות שונות (למשל גלגול נשמות, טלפטיה...). 2. האם המהפנט משפיע כרצונו על המהופנט או שהאדם מהפנט את עצמו (וודו הוא צורת היפנוזה שבה המכשף דוקר בובה והאדם שאליו כוון הכישוף נפגע באותו איבר. יש שני תנאים כדי שזה יעבוד א. (וזה עונה על השאלה שלך) האדם חייב לדעת שבוצע הכישוף. ב. האדם חייב להאמין בוודו. בהיפנוזה על במה, שאסורה בארץ, המהפנט נכנס לאולם בו יש מעל מאה איש (בהנחה שכ- 10% מהקהל סוגסטיביליים - נוטים להשתכנע - יש לו מעל 10 איש שמשתכנעים שמשהו שהוא אמר מכריח אותם לפעול בניגוד לדעתם ורצונם ז"א שלמהפנט יש כח. מאלה הוא בוחר 3 שהוא ממשיך לשכנעם בדברים שנראים לא טבעיים, אך זה בגלל שאיש לא ניסה זאת בדרך נכונה.). בהיפנוזה רפואית המטפל עושה את מה שבטובתו הבריאותית של הפציינט, ולפעמים משתמש בשיטות דומות. 3. האם היפנוזה היא מצב מיוחד, או שהוא ממופיע במצבים יום יומיים רבים? למשל בזמן מדיטציה, הרפייה, קריאת ספר מרתק או סרט, שירה, ריקוד, וכו'. נראה שחלק מהמענים לשאלות ששאלתי תלוי באינטרסים של המשיב. על פי תפיסתי המהפנט מנצל את חוסר ההבנה של כל אחד מאיתנו לגבי תהליכי חשיבה ויכולות גופניות, כשניצול זה יכול להיות לטובת המהופנט, כמו בהיפנוזה רפואית להפגת כאב שיניים, או ניסיון לשכנע במשהו מופרך, כדי שהאדם יאמין ויתמוך ברעיון שהוא זר לו. לדעתי, על המהופנט להחליט מה טוב לו ופרט לאמונה מוזרה או כניסה לאיזו כת, הסכנה לא גדולה (איש לא ירצח תחת היפנוזה, בניגוד למצפונו).

אנא התקשרי אלי ונחשוב ביחד על מה הכי מתאים לו. אולי אף עדיף שהוא ידבר איתי

ד"ר עישר - תודה על תשובתך המהירה בשיחה עם קב"ן צבאי לא היה שיתוף פעולה.(בצבא יש מגמת מחשבה שכולם משתמטים, או מבקשים פטורים) האם יש באפשרותך להמליץ על מטפל בירושלים (יש כל כך הרבה, איך אדע למי לפנות) תודה

אילנה שלום. אכן הגדרת את מה שאת רואה בצורה ממצא. הבעייה היא שמצב קבוע של מתחים, חרדות ותגובות של רגישות וקוצר רוח, מאפיינים את רוב הבעיות הגופניות, הנפשיות ואפילו הנובעות מלחץ סביבתי. מסיבה זו, עלי לבקש ממנו להבדק על מנת להבין את הסיבות למצב המתמשך ולהחליט על דרך התמודדות. איני ממליץ להשאיר את המצב על כנו, בתקווה שזה יסתדר, כי המצב הורס יחסים בין אישיים, מפריע להתפתחות התקינה, של בנך ואולי הגרוע ביותר שבגללו הוא יתקשה לחזור למסלול החיים הראוי לו, הוא עלול להאמין שהמצב הנוכחי הוא חלק מאישיותו ו/או אין טעם או אין לו כל אפשרות לשנות זאת. זה פוגע קשות בתחושת המסוגלות העצמית, בהערכה העצמית והרבה יותר קשה לטיפול. לכן, אני ממליץ לפנות לסיוע בהקדם האפשרי. אם הוא חייל, ניתן לפנות למערך הקב"נים ואם תרצו לקבל טיפול מחוץ לצבא באופן פרטי. חשוב גם שתציבי תעריך יעד בו את בודקת האם קרה השינוי לטובה. אם זה לא קורה, עלייך לוודא שבנך מקבל את הטיפול שיפתור לו את הבעייה (את לא אמורה לקבל שום הסבר, שאינו משפר את המצב בצורה שניתן לבחון אותה ולהעריך אותה באופן אובייקטיבי). הרבה הצלחה, ד"ר ניר עישר