פורום חרדה - עמוד 474

שלום ד"ר ניר, אני כל כך מקווה שתוכל לתת לי איזה מילת עידוד להיתמודדות שלי עם החרדות. אני קמה בבוקר במצב רוח טוב, על פני השטח אני האשה הכי מאושרת בעולם. יש לי בעל וילד מדהימים אבל אני מרגישה שאני מפספסת את הרגעים היפים שלי איתם בגלל מחשבות מתרידות ומיותרות. לדוגמא: אני יכולה להיכנס לחרדה אפילו מלראות שיחה על צג הפאלאפון שלי, גם אם זה בן אדם שאני מכירה. לפני השינה יש לי מחשבות רעות שאני רבה עם אנשים ואנשים כועסים עלי או מתעמתים איתי וכל זה בגדר דמיון כי אני לא באמת נמצאת בעימות עם אף אחד מהדמויות האלה שאני חושבת עליהם. פתאום בלי שום סיבה אני יכולה להיסתגר בבית לחודשים, להיתחמק מפגישות עם אנשים כי בבית אני מרגישה בטוחה ויוצאת רק בשביל הילד שלי. אני מפחדת להגיד לאנשים את דעתי הכנה ולא יודעת למה כי אני בן אדם בטוח בעצמו. אני התחלתי לפחד מעימותים ובמקום לעשות מה שטוב לי ולמשפחתי אני עושה ואומרת מה שאנשים אחרים רוצים. אני מרגישה שאני לכודה ואין לי מוצא ואני מרגישה שאני נחנקת. האם תוכל לעזור לי ולהגיד לי מה הבעיה?

שלום, אני בת 24, כבר במשך שנה אני מרגישה שאני לא מצליחה להכניס מספיק אוויר לריאות. יש ימים שזה מפסיק (בעיקר בחופשות) אך זה תמיד חוזר. בדקתי הכל מבחינה פיזית והכל תקין. מהתיעצות הבנתי שזה מחרדה, ואף טופלתי אצל פסיכולוג אך שום דבר לא עזר. איני מרגישה שמשהו מטריד אותי מעבר לרגיל. אני סטודנטית אך לא נלחצת יותר מדי מהלימודים. אני כבר מיואשת מהמצב כי זה לא עובר ומפריע לי בשגרת היום יום שלי ומוריד לי את המצברוח.אשמח אם תוכל לעזור לי או לפחות לומר לי אם זו תופעה נורמלית. תודה רבה! שיר

אני בחור צעיר בן 26 כרגע סטודנט וכבר כמה שנים רבות שאני סובל מחרדה. עד היום לא טיפלתי בזה כי אני פחדתי מאוד שזה יפגע לי באפשרויות הקידום בחיים כאשר אנסה להתקבל לעבודות כי למרות החיסיון הרפואי עדיין שואלים שאלות לגבי מצב נפשי במשרות ממשלתיות כמו משטרה וכו. לאחרונה החרדה התחזקה ואני מתחיל להרגיש שאני משתגע. לרוב זה קורה לי כאשר איני בשליטה. כך למשל כאשר אני נוסע לנסיעה קצרה מחוץ לעיר אני נתקף בחרדה המשולבת בקלסטרופוביה וקשה לי לנשום. יש לציין שהחרדה החמירה בעקבות בעיה שהחלה לי בברך. אולם אם אני הנהג אינני לחוץ בכלל. אני נתקף חרדה לגבי כל דבר בחיי היומיום שרובם קשורים בחוסר שליטה ובעיות בריאותיות. האם בטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג פרטי לא נעשה תיעוד שיכול לפגוע לי בעתיד? האם מה שאני סובל ממנו הוא באמת חרדה? האם כל המכונים שמציעים פתרון בכמה מפגשים קצרים אכן יעילים? תודה רבה!

אני בחור צעיר בן 26 כרגע סטודנט וכבר כמה שנים רבות שאני סובל מחרדה. עד היום לא טיפלתי בזה כי אני פחדתי מאוד שזה יפגע לי באפשרויות הקידום בחיים כאשר אנסה להתקבל לעבודות כי למרות החיסיון הרפואי עדיין שואלים שאלות לגבי מצב נפשי במשרות ממשלתיות כמו משטרה וכו. לאחרונה החרדה התחזקה ואני מתחיל להרגיש שאני משתגע. לרוב זה קורה לי כאשר איני בשליטה. כך למשל כאשר אני נוסע לנסיעה קצרה מחוץ לעיר אני נתקף בחרדה המשולבת בקלסטרופוביה וקשה לי לנשום. יש לציין שהחרדה החמירה בעקבות בעיה שהחלה לי בברך. אולם אם אני הנהג אינני לחוץ בכלל. אני נתקף חרדה לגבי כל דבר בחיי היומיום שרובם קשורים בחוסר שליטה ובעיות בריאותיות. האם בטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג פרטי לא נעשה תיעוד שיכול לפגוע לי בעתיד? האם מה שאני סובל ממנו הוא באמת חרדה? האם כל המכונים שמציעים פתרון בכמה מפגשים קצרים אכן יעילים? תודה רבה!

בני בן ה- 5 בים שישי בוקר היה בדרכו לגן כאשר הוא ירד מההסעה ליד הגן נשמעה אזעקה והוא נחרד עד שבגן ביקשו שניקח אותו הביתה מאז הוא מתלונן כל פעם שיש רעש של אמבולנס או שמדברים על טילים על כאבי בטן חזקים אומרים לו לשכב מעט וזה יעבור והוא שוכב וזה עובר לו. באזעקה הוא סוגר את האוזניים ורץ אלי. שמעתי פעם שכאבי בטן זה תסמין של חרדה ברצוני לדעת מה לעשות עם הילד הוא לא מוכן לספר מה עבר עליו הוא אומר שטויות ועושה צחוק מהשיחה שלנו על יום שישי.

מה קורה לגוף שלוקחים 15 כדורי סוליאן 400 G

אני פוחדת להראות לילד שלי סימני בהלה כשיש אזעקה, אבל אני באמת מבוהלת ורוצה להגיע מן הסתם למקום מסתור כמה שיותר מהר. הוא בן 5, אז מניחה שהוא קולט שאני מבוהלת גם כשאני לא מראה, אבל עדיין - מה לעשות?

שלום וברכה, בן 26 לפני כשנה, לאחר התקף מאני-פסיכוטי שנגרם כתוצאה מנטילת 60 מ"ג פאקסט, אובחנתי כסובל מהפרעה דו קוטבית בשילוב עם קווי אישיות גבוליים ומרכיבים טורדניים כפייתים. טיפול ראשוני ניתן לי סוליאן 400 אח"כ ירד ל200 מ"ג. תרופה זו ממש עייפה אותי ועשתה אותי זומבי, כמו כן גם הסרוקוואל שבמינון של 25 מ"ג "מפיל אותי". לבסוף טופלתי בלמיקטל 200 מ"ג ולאחר 4 חודשים הופסק הטיפול מצידי. רציתי לשאול בעיקר בקשר לתנודות מצב הרוח ולאבחנה שלי. מי שסובל מהפרעה דו קוטבית, האם יתכן שביום אחד תנודות מצב הרוח שלו יתחלפו במהירות? לדוגמא, אני יכול לשבת בבית, אני ישר משתעמם, ואז יש לי ריקנות כרונית, מחשבות אובדניות, מרגיש שכל עולמי חרב עליי, ואז פתאום חבר מתקשר ומזמין אותי אליו או משהו בסגנון, ואז פתאום המצב רוח מתחלף לטוב, ויש תקווה, והכול די בסדר.. ואח"כ שוב חוזר הביתה, שוב שוקע, דיכאונות, אובדנות... האם זה סביר להפרעה דו קוטבית? או שמא קצב התחלפויות מצב הרוח בהפרעה דו קוטבית הוא עונתי, או חודשי? האם סביר שיהיו תנודות יומיות בתדירות כזאת? או שלדוגמא אני עם חברה שלי, הכול די בסדר ומצב רוח, ואיך שאני חוזר הביתה אל חדרי כל עולמי חרב עליי, שמגיע לנקודה שבה אפילו אני מתכנן מעשים אובדניים לפרטים(!). ועוד דבר, בהפרעה דו קוטבית אומרים שהחולה סובל מתנודות קיצוניות במצבי הרוח ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות, ואצלי בדוגמא שנתתי עם החבר שמזמין אותי, או החברה, אפשר לייחס זאת לסיבה סביבתית, אז מה זה אומר? והאם שווה לשקול טיפול בליתיום? (כי בהתחלה הרופא רצה לתת לי ליתיום אבל אני שכנעתי אותו לתת לי למיקטל בגלל פיחות תופעות הלוואי). כרגע יש גם בעיות בשינה, לפעמים ישן עמוק לילה שלם, לפעמים לא נרדם בכלל, מכניס את עצמי ללחץ (אולי מנגנון לא מודע), אך לא שולט בזה וזה גורם לי סבל, יש לי בונדורמין אך פוחד ליצור תלות. סרוקוואל "מפיל" אותי ומעייף אותי מאוד (25 מ"ג) אך לא מצליח להרדים אותי מפני שהגוף נכנס ממש למלחמה נגד עצמו משום מה. בעקבות כך בבוקר סובל ולא מתפקד בעבודה. כבר שנים זה ככה מאז שאני ילד (גם היה כך בבית הספר) תודה מראש וחג שמח

שלום. בחודשים האחרונים יש לי קושי בנשימה. אני מרגישה שלא נכנס לי האוויר לריאות. הייתי אצל רופא ריאות, עשיתי את הבדיקות והוא טוען שהכל בסדר. הוא שלח אותי לבדיקת אסטמה, וגם היא יצאה תקינה. הם אומרים שאולי זה מלחץ. הדבר מקשה עליי מאוד במיוחד במהלך השינה, במהלך היום עבודה ובמהלך פעילות גופנית. הרופא טוען שאולי זה מלחץ. אני לא מרגישה לחץ. מה עושים??? תודה

כיצד מסבירים שאנחנו גם מפחדים? איך מעבירים להם את חוסר הוודאות מבלי לגרםול הם לפחד?